זאב ליפשיץ



ההספד שנשא עו"ד אליעד שרגא יו"ר התנועה בעת הלוייתו של חבר הנהלת התנועה זאב ליפשיץ ז"ל אשר נפטר בטרם עת לאחר הופעה בשם התנועה באשדוד ביום שבת 15.12.01 ל' בכסלו התשס"ב:

זאביק שלי,
שכבתי כל הלילה על יצועי והפכתי ויגעתי במוחי איך לברור את מילות ההספד לך. מעבר לעובדה שהלב לא מעכל והראש לא קולט את העובדה המרה שהלכת מאיתנו, זו פעם ראשונה מזה שנים רבות שאין אני מצוייד באמרת שפר שלך, שאין אני מצוייד במשל, או בשיר, או בהגיג פילוסופי, או בטקסט מיקראי שיכול להעשיר את דברי, שיכול לחדד את המסר. זו פעם ראשונה מזה שנים רבות שלפני הופעה, ראיון, נאום - שלא לדבר על הספד - שלא אקבל ממך טלפון מקדים המחזק את ידי, המפרגן, התומך המעודד. רוצה לומר זאביק, שלכתוב לך הספד מבלי שנתת את דעתך עליו, מבלי שיצקת בו את מטענך העשיר, זו מלאכה בחסר, זו יצירה לא מהוקצעת, יצירה לא ממורקת. ועל כך איתך הסליחה.

זאביק שלי, נפגשנו באקראי לפני למעלה מעשור בביתה של לאה. ישבתי שם והרצתי לך על התנועה למען איכות השלטון, על יעדיה, על החזון לחיות במדינה מתוקנת. ואתה, שהנך סקרן בכל רמ"ח אבריך, דרשת וחקרת, שאלת שאלות, הקשית קושיות, ראיתי בעינך את אש המרד ואת אש הצדק, את הרצון לשנות ולהשפיע, את החזון לחנך דורות של נערים כי מדינת ישראל הינה יהודית ודמוקרטית, המושתתת על שלטון החוק. ואני, בחושי החדים, הבנתי מיד שיש לי כאן עסק עם אדם יוצא דופן, יחיד ומיוחד. ולכן, הזמנתי אותך כמשקיף לאחת מישיבות ההנהלה. לשמחתי, הצצת ונפגעת.. לימים טענת כנגדי כי סיממתי אותך בסם התנועה, ואני כנגדך תמיד טענתי, כי כל מה שעשיתי הוא לתת במה לשלל הכשרונות והכישורים שבך, כי כל מה שעשיתי היה רק לעורר הר געש כבוי, שמרגע שהחל לבעבע, שטף אותנו בחום אנושי, בדברי דעת, הר געש שהיה הצפון המגנטי והמצפון האולטימטיבי שלנו. מיותר לומר זאביק, כי מאז אותו ערב ומאז אותה ישיבה נפשנו נקשרה האחת ברעותה.

מי שלא הכיר אותך זאביק, לא ידע איזה דמות מרתקת היית, מי שלא הכיר אותך, לעולם לא יבין, איך אפשר לקחת קהל אנשים ולהעביר לו מסר מופשט בצורה בהירה כל-כך, מוחשית כל-כך. היית, זאביק, אומן השפה, אומן המילים, יוצר הדימויים והמשלים הכי מדהים שהכרתי מעודי. לפני כשבועיים, כשהייתי אמור לנאום לפני כאלף וחמש מאות איש, בכנס של איגוד האיכות הישראלי, לחשת על אוזני את המשל הבא ואמרת לי: "אליעד, לך על זה, זה מתכון בטוח להצלחה". וגם אתמול, זאביק, רגעים לפני שהחזרת את נשמתך לבורא, סיפרת את האגדה הבאה.. אני משוכנע שלא אספר זאת טוב כמוך, כי אין לי את יכולת המשחק שהיתה לך, אין לי את הכשרון המולד להפנט שהיה לך... :

"משל העורבים"
האגדה ההודית מספרת כי בלהקות העורבים ישנו מנהג רב שנים, לפיו לא מתירים לגוזלים שאך לא מזמן בקעו מהביצים והגיחו אל אויר העולם לצאת לגיחתם הראשונה, אל טיסת סולו הראשונה שלהם, מבלי שיעברו מבחן, הן מעשי והן תאורטי, אצל זקני הלהקה... כאשר אצל העורבים, להבדיל מאצלנו בני האדם, המבחן החשוב הוא דווקא המבחן התאורטי, מבחן בינת הלב.
והאגדה ממשיכה ומספרת כי בג'ונגל אחד בצפון הודו בקעו להם שלושה גוזלים והנה הגיע יומם להתייצב אל מול חכמי הלהקה על מנת להבחן:
הגוזל הראשון מגיע - ונשאל ע"י חכמי הלהקה, מה הכי מפחיד אותך כאשר אתה חג מעל היער?
"הכי מפחיד אותי, זה להתקל בחבורת הציידים שנוהגת מידי פעם להסתובב ביער. אבל הכי הכי מפחיד אותי, זה כאשר הם מחליטים להוציא חיצים מאשפותיהם ולשלוח אותם אלי".
זקני הלהקה מחליטים פה אחד - גוזל חכם, טוס גוזל חתוך את השמיים, גור לך...

הגוזל השני מתייצב - ונשאל ע"י חכמי הלהקה, מה הכי מפחיד אותך כאשר אתה חג מעל היער?????
"הכי מפחיד אותי זה להתקל בחבורת הציידים שנוהגת מידי פעם להסתובב ביער. אבל הכי הכי מפחיד אותי זה צייד אחד - ואני מכיר את כולם - קשת אומן, מקצוען אמיתי, כל חץ שלו פוגע בול במטרה, הוא לדעתי מקור הסכנה".
זקני הלהקה קובעים פה אחד - תשובה טובה יותר, גוזל חכם מאוד, טוס גוזל חתוך את השמיים, גור לך...

הגוזל השלישי נשאל ע"י חכמי הלהקה, מה הכי מפחיד אותך כאשר אתה חג מעל היער?????
"הכי מפחיד אותי זה להתקל בחבורת הציידים שנוהגת מידי פעם להסתובב ביער, והכי הכי מפחיד אותי זה צייד אחד - ואני מכיר את כולם - קשת קליקר, לא מקצוען, ממנו אני הכי פוחד". והזקנים מקשים ושואלים למה דווקא ממנו ?? והגוזל עונה: "כאשר הצייד המקצוען מותח את הקשת, מותח את המיתר, אני יודע שיש לי שניה וחצי לדלג מהמקום שבו אני נמצא למקום אחר, אני יודע בדיוק לאן החץ יגיע, ולכן אני יכול לתכנן את צעדי. ואילו כאשר הקליקר יורה, דמי קופא, אני לא יודע אם עדיף שלא לזוז או לעוף, ואם לעוף לאן? ימינה? שמאלה? למעלה? למטה? אין לי סיכוי לנחש לאן החץ יגיע, וכך אני נמצא בסכנה הכי גדולה, ולכן ממנו אני הכי מפחד".
זקני הלהקה החליטו פה אחד: "ואללה גוזל חכם סופר, השבת את התשובה הכי טובה - טוס גוזל......"
הוספת ואמרת זאביק, המערכת האיכותית צריכה לפחד פחד מוות מאנשים לא איכותיים, לא מקצועיים, לפחד מאותם קליקרים, שאף פעם אין יכולת ניבוי היכן הם יפגעו.

ואכן פחד מוות, זאביק, חמישים דקות תמימות של פחד מוות חיכית אתמול לקליקרים של מגן דוד אדום, חמישים דקות עד שהגיעה ניידת היחידה לטיפול נמרץ, חמישים דקות שאולי היו יכולות לעשות את ההבדל בין בית החולים לבין בית העלמין.
האגדה מתקיימת בנו יום יום.

המלאכים, זאביק, ברכו אותך בכל:

הם ברכו אותך בעניים גדולות ורואות, בתואר יופי ובחיוך שכמוהו כאור -
היית, זאביק, החתיך של התנועה, קראנו לך "הציפנדייל שלנו", חטוב, נאה ולבוש בטוב טעם.

הם ברכו אותך בבינת הלב ובטוב הלב -
היית רגיש לסובב אותך, זאביק, ער למכאובים ולמצוקות, מודע לחולשות האדם ולמגבלותיו, מחפש תמיד נתיבות אל ההבנה, אל הסליחה, אל המחילה ואל הצדק.

הם ברכו אותך בסקרנות, בהומור ובנימוסים טובים - היה לך, זאביק, הומור משגע, היית אומן סיפור דברי הלצון, המהתלות והאנקדוטות, תמיד גילגלת לנו בדיחה לשולחן בכדי לשבור את המתח. היית סקרן, חיפשת לדעת וללמוד עוד ועוד, להעמיק חקר בכל נושא אליו נדרשת. ומכל היית אלוף בהפגנת נימוסים טובים, מעולם לא פגעת ולא הלבנת פניו של איש, תמיד פירגנת לכולם, תמיד התקשרת לאחל חג שמח או נסיעה טובה ו/או להגיד כל הכבוד. תמיד היית בא עם ידיים מלאות - לישיבות התנועה עם לבנה מעשה ידיך ולאירועים אחרים עם ספר. למרות שהיית צבר בכל רמ"ח אבריך, ולמרות שהיית לוחם קרבי בסדיר ובמילואים, היית תמיד איש של כבוד, עם נימוסים טובים. לא לחינם נהגתי לקרוא לך "פולני חמישה כוכבים".

הם ברכו אותך בידע ובחוכמה - היית אינטרדסיפלינר מושלם זאביק, רחשת לך ידע נרחב בספרות, במשפט, בתיאטרון, במקרא, בפילוספיה, בהיסטוריה, בתורת המוסר ובמוסיקה, תמיד ידעת הכל על הכל. היית לך יכולת אוטודידקטית מופלאה, והיית כמעיין המתגבר כאשר נדרשת לנושא כלשהו.

הם ברכו אותך בחברים - היית, זאביק, חבר נאמן, רע אהוב, היית איתי בטוב וברע, בימים של שמחה ובימים קשים של עצב. לא נתת לי אף פעם ליפול, תמיד שחישבתי להשבר ולעזוב את הדגל היית שם, תמכת, עודדת. כשכוחות השחור ניסו לפגוע בי ובשמי היית שם לומר כי אנחנו רק השליחים ואת המסר לא יצליחו להרוג לעולם. היית חבר אמיתי.

הם ברכו אותך באומץ לב ובמצפון - זאביק, היה לך אומץ ומצפון נדיר, לא פעם ולא פעמיים היית בדעת יחיד, היית האיפכא מסתברא, קראת תיגר על כולנו בישיבות ההנהלה, ופעמים רבות נשארת בודד בעמדתך. לימדת אותנו מהו יושר ומהי יושרה, היית שלם עם עצמך גם נוכח עמדתם של הסובבים אותך.

הם ברכו אותך במשפחה - יש לך משפחה מופלאה ומיוחדת זאביק. אשת נעוריך, מרים, שכה אהבת, כה פארת וכה רוממת. הייתם זוג אולטימטיבי, צמד משמיים, חייתם כל כך הרבה שנים בכזאת הרמוניה, עד אשר הפכתם לרקמה אנושית אחת, לקונגלמרט של אהבה וחום, הממיס את כל המכיר אותכם. היית אב גאה במיכה, בנועה ובנטע - סיפרת תמיד על הצלחותיהם בלמודים ובמעשי ידיהם. היית אב מגן ותומך. רק לפני שבוע עוד נזפת בי, על שקראתי לנטע "מותק". "היא כבר לא ילדה", אמרת לי ודרשת ממני להטיב את דרכי. היית סב גאה לאורי שכה אהבת, ואח מופלא לבלומה ולברכה. תמיד אזכור איך טיפלת וסעדת את גיסך אמנון, כי אצלך המשפחה היתה חזות הכל.

אלוהים והמלאכים, זאביק, ברכו אותך בכל, בתואר היופי, בחיוך, בעיניים גדולות ורואות, בבינת הלב, בסקרנות, בהומור, בידע ללא גבול, באומץ לב, במצפון, בחברים, במשפחה.
הם רק לא ברכו לך חיים, זאביק.

זר לו יקלע לכאן, בוודאי יאמר: "עוד עדה של מתחסדים, של חנפנים ושל צבועים, המנסים לתאר את המת בצורה שכזאת, בכדי לשאת ולמצוא חן". אנחנו, זאביק, יודעים כי כל מה שאמרנו עדין ממעיט מערך סגולותיך האמיתי, עדיין עושה עוול לאמת הצרופה. היית זאביק - ואת זה אף אחד לא יקח ממך - זן נדיר ומופלא, היהלום שבכתר.

לך לך אביר הצדק למנוחת עולמים וינעמו לך רגבי אדמת המדינה שכה אהבת. נוח בשלום על משכבך, אביר איכות השלטון. שמור עלינו מלמעלה, והגן עלינו בכל המאבקים שעוד נכונו לנו. המתן לנו, עד שסוסינו יגיחו בסערה השמימה לארח לך לחברה.

אוהב אותך תמיד.

אליעד
זאביק משוחח עם חניכי אומ"ץ במפגש סיום התכנית לשנה"ל תש"ס 13.6.00

16 לדצמבר 2001

זאביק,

חברי היקר והאהוב,
הכרנו תקופה יחסית קצרה - כ - 5 שנים בלבד, אבל היתה זו תקופת חברות מיוחדת במינה, שהאיכות שבה גישרה על הפער הכמותי. היום אני יכול רק לצטט את מה שאתה היית נוהג לומר לי בהזדמנויות שונות: "מעבר לפעילות בתנועה לאיכות השלטון זכיתי בעיקר בחבר אמיתי". זאביק, זה היה הדדי - היית לי חבר אמיתי ונאמן. בשעות רבות שצברנו בנסיעות המשותפות לירושלים נהגנו לחלוק ביחד לבטים ושאלות החל מבעיות העולם הגדול ועד לנושאים אישיים ביותר. זכיתי להכיר אדם מיוחד במינו: אנושי, רגיש לכל הסובב אותנו, מגיב לכל תופעת שחיתות או מעשה עוול שנגרם לאזרח הפשוט, בעל חוש הומור נהדר ואנין טעם, בעל ידע בלתי רגיל בספרות הלועזית והישראלית. בתפקידי כמנכ"ל הראשון של התנועה לאיכות השלטון שימשת לי תמיד השראה גם בהתנהגותך המוסרית וגם בעצותיך הנבונות והחכמות. גיליתי בך שותף אמיתי שתמיד היה מוכן להקשיב ולתת עצה.
זאביק, אתה היית השגריר הכי יפה של התנועה לאיכות השלטון: גם יפה מראה וגם יפה נפש. בכל ויכוח ולו הנוקב ביתר ידעת לשלב את המימד האנושי בחיפוש אחרי הפתרון המעשי. ידעת תמיד להציג כל סוגיה בזווית שונה שלא אחת הובילה לפתרונה. ובעיקר שימשת לנו בתנועה מקור בלתי נדלה לרעיונות יצירתיים: משל המלך ההודי וחכמת שלטונו, ספור העורבים שצריכים לעבור בחינה לפני שהם עוזבים את הקן, השילוב המקסים של השיר של נעמי שמר "הכל בגלל מסמר קטן" בטקס פרס האיכות שניתן ליו"ר התנועה אליעד שרגא והרשימה עוד ארוכה. היום אני גאה לספר כי הסטיקר של התנועה: "האיכות כן קובעת" נולד אצל שנינו ביחד. היית לנו כמעין המתגבר, ועכשיו השארת אותנו לבד במערכה. השארת אותנו יתומים להמשיך לשאת בעול של המאבק המתיש נגד תחלואי השלטון ללא חכמתך שכה תחסר לנו.
אנו חברי התנועה למען איכות השלטון בישראל גאים כי היית חלק בלתי נפרד מאיתנו ומתחייבים להמשיך בדרכך.
ואני באופן אישי כבר מתגעגע אליך. החלל שהשארת קשה מנשוא ואני מבטיח לך כי לעולם לא אשכח את החברות שהיתה ביננו.
למרים, למיכה, לנועה ולנטע - אני מחבק אתכם ואוהב אותכם כמו שאהבתי את זאביק - חברי הטוב.
יהי זכרך ברוך!

אהרל'ה
אהרון גליל,
המשנה למנכ"ל המכללה לאיכות השלטון
זאביק היה גם עו"ד וגם איש עסקים,מקצועות ועיסוקים מאוד מעשיים ותובעניים,אבל באמת
היה איש ספר והגות. אמןהמילים והניסוחים, יוצר הדימויים וממשיל המשלים הספרותיים.
המחויבויות העסקיות והמשפחתיות אלצו אותו לעסוק בנושאים מאוד ארציים, אך רוחו שאפה אל על, אל עולם הספרות,הסרטים והאמנות -
"מותר האדם", אך גם כל אלה לא בטאו את כל הוויתו. הוא היה גם מעין מהנדס, מצויד בפלס של הגינות, מצפון ויושרה. בשל כך הצטרף לתנועה שלנו ובשל כך הפך לאחד ממנהיגיה. בכל הזדמנות היה מוכן לדבר בשמה, להרצות בפני אזרחים ובעיקר בפני נוער. היתה לו יכולת מיוחדת להאזין לאנשים, אך גם את היכולת לגרום לאנשים להאזין לו-בצמא.
הוא היה איש חכם, משכיל, בעל מזג טוב, חבר ורע.
יהי זכרו ברוך.
עו"ד שמואל שנהר, מנכ"ל התנועה.
 

יום קשה הוא היום לאלפי חברי התנועה למען איכות השלטון. עו"ד זאב ליפשיץ,זאביק שלנו, הלך מאתנו.
וכל כך בפתאומית, והלב מסרב להשלים והמוח מסרב לעכל.
זאביק, הבשורה הקשה עדין לא מרפה ממני. צלצול הטלפון האיום עוד מהדהד באזני, הצלצול מבית יד לבנים באשדוד לשם נשלחת בשליחות התנועה להעביר עוד מסר על פעולתה, שליחות שעשית כל כך הרבה פעמים ובכל רחבי הארץ. בשבתות בחגים ובכל מזג אויר.
זאביק, מי אני הקטן שאספיד אדם גדול כמוך, זאביק,נעמת לנו מאוד. אני בטוח ששם בגן עדן תמשיך להשקיף עלינו ותמשיך בחיוכך הביישן והכובש לשמור עלינו מפני השחיתות נגדה לחמת כארי כל ימי חייך.
ולרעיה מירי ולכל בני המשפחה, זכיתי להכיר את זאביק תקופה קצרה, קצרה מדי, מלח הארץ ללא מרכאות, איש ספר, הגות ומצפון איש כל כך נדיר במציאות העכורה שלנו. איש שלמד אותי, אותנו, כל כך הרבה , איש שנתן פתח לתקווה למציאות אחרת טובה וטהורה יותר.
יהי זכרו ברוך.
שוקי לבנון - דובר התנועה


20 דקות ישב אדם חכם, חביב ורהוט, על במה מוצפת אור, מול מראיין - עיתונאי ותיק וקהל של 300 צופים המאזינים בדומיה והסביר לכולנו מה פירושה של מנהיגות אמיתית, מוסרית וישרה.
בחיוך לא מוסתר, בנועם הליכות ובאגדות עתיקות לחיזוק ולביסוס דבריו, העביר לנו את המסר.
כשירד מהבמה, לקול תשואות הקהל, התיישב לצידי, חייך ושאל: "היה בסדר?"
עניתי: "יותר מבסדר".
לא חלפה דקה, בפתאומיות מחרידה, הוא התמוטט ונפטר.
לא אשכח את עו"ד זאב ליפשיץ.
יהי זכרו ברוך.
מוטי רוזנבלום- מארגן הארוע באשדוד


זאביק, אדם עם אוסף נדיר של איכויות, נדיב במלה הטובה, שופע הומור, איש ערכי באמת. מאלו שבחרו לעשות ולפעול, להשפיע ולא להסתפק בקיטורים מן הכורסה. איש קשוב ורגיש.
כשזאביק, איש ספר אמיתי, החליט שהגיע הזמן שהרווקים בחבורה ינשאו, שלח לנו רשימת קריאה שקיבץ עבורנו וזאת... עבור הדייט הראשון.
בנוסף לכל אלו היתה לו לזאביק, עו"ד בהשכלתו ואיש רוח אמיתי, יכול להאיר מזוית חדשה לנו, לאנשי הצוות המשפטי בתנועה, סוגיות שחשבנו כי בארנו מכל הכיוונים. משעלו סוגיות משפטיות בישיבת ההנהלה השבועית, תמיד המתנתי לשמוע מה יהיה "פסק דינו" של זאביק. היתה לו יכולת מופלאה, בהרבה חוכמה, לצפות ולהעריך מהלכים והתפתחויות. עצה אחת ממנו היתה מתנה יקרה מאוד.
לי כחבר בצוות התנועה, כבה היום מאור גדול, איש שחיזק אצלי את התחושה כי אנחנו הצד הצודק ואסור לוותר. עו"ד ברק כלב- מנהל המחלקה המשפטית


זכיתי להיות לצידו של זאביק (אצבעותי רועדות כשאני מוסיף את הז"ל), בראיון האחרון שערך צוות מהתנועה למען איכות השלטון עם כבוד השופט חיים כהן לגיליון דצמבר של עיתון התנועה "זמן איכות".
זאביק ז"ל היה נרגש מן המעמד, מן הכבוד שחלקה לו התנועה, בהזמינה דווקא אותו לקיום הראיון בשמה.
בחוש, בהבחנה דקה ובהומור הנסתר שכל כך איפיין את זאביק ז"ל בחייו הוא שאב את עמדותיו של השופט דרך הצגת שאלות לא רק על הבסיס המשפטי, שהוא נחלתם המקצועית המשותפת, אלא על בסיס העובדה ששניהם אנשי ספר, רחבי אופקים, המוצאים שפה משותפת. כל השאלות בראיון - על הבסיס התיאולוגי של מאבק המערב היום כנגד האיסלם, על נבואתו של סלמן רושדי ועל הכלים שיש לדמוקרטיה מודרנית כנגד פנטיות - הן שאלותיו של זאביק ז"ל שהוסיף, בכל מקום שנכח, את הפן האנושי, הבוחן נושאים בראיה רחבה וחכמה. תודה זאביק על התמיכה, המקצועיות והמילה הטובה- תמיד במקום הנכון.
יהי זכרך ברוך .
רוני גילה - עורך "זמן איכות"


זוג עיניים מעמיקות מלאות הבנה
אור יקרות בוקע מן הלב מעיד על כוונות טובות
בוחן, קורא ולומד מגוון תכנים בהתמדה
יקירם של כה רבים הזוכרים לו פעילות והתגייסות למטרות
קול של עידון ופשרה המבקש לשנות עבור הדור הבא...

זאביק מאמין גדול בהסברה, חינוך וקידום ערכים היה זה שניסח תמיד את הכיתוב לטקסי התנועה ואירועיה. קטונתי זאביק, מלנסח מילות פרידה ממך.

בחנוכה תשס"ב יצא זאביק כתמיד חושך לגרש בליבו אש התקווה וחזון מפעם-
זכרונו ימשיך בליבנו להפיץ אור גדול.
חני ק. - לשעבר דוברת התנועה


זאביק היה סימן ומופת של הגינות ותרבות. לא בסערת הקרב אלא בנועם הליכותיו כבש זאביק את כולנו. <איש יוצא דופן ללא דופי.

זכות גדולה נפלה בחלקנו להכירו, וספק אם נזכה עוד להכיר כמותו.
זאביק מסמל כל כך הרבה איכויות שאנו חייבים למצוא את הדרך להנציח את זכרו - הן למען ידידיו הרבים המתגעגעים אליו והן כדמות לחיקוי.
עו"ד מיכאל פרתם - סגן יו"ר התנועה

זאביק ז"ל – מי היה מאמין ? השארת חלל עצום.

זכור לי שהיינו ביחד, לפני מספר שנים (חורף של 98-99), בהרצאה במדרשה החינוכית של צה"ל בגילה, לפני פורום בקורס נגדים. הגעת מרחוק והשכם בבוקר – כמו תמיד. בעוד אתה מתכונן לחלק את המקורות לעשרות חניכי הקורס, מדריכת הקורס לחשה באוזני כי היא מצטערת מראש אם אחד הנגדים חלילה ירדם בהרצאה. "הם עברו תקופה קשה ועייפים"…

ואתה זאביק לא היית זקוק לכל הרקע. תמיד היית במיטבך. החניכים שתו בצמא את דבריך. משל האתד, (זאביק - חקרתי ומצאתי כי ע"פ הגמרא - האטד הוא במשמעות הפוכה. אמנם הוא שיח קוצני אך הוא משמש כגדר, כשומר לגורן… - אנא המשך לשמור עלינו מלמעלה, ועוד מצאתי בפרשת השבוע הבא שבת 29/12/01 "ויחי", מתוך ספר שופטים, פרק ט' - מתוארת המלכתו של אבימלך אשר הרג את כל בניו של גדעון מלבד יותם שנחבא ואז נושא יותם את משלו מראש הר גריזים ואומר (שם מפס' ח'-כ') "הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלכה עלינו… כן – משל האטד…), משפט שלמה, הנסיך ועוד משלים, סיפורים, מאמרים והגיגים בנוגע לדמות המנהיג, ערכים וחוק – תרבות של איכות שלטון.

השבחים מפי מדריכת הקורס היו מעל ומעבר. הפתעת את כולם. החניכים שתו בצמא את דבריך. מיותר לציין כי בסוף ההרצאה – אף אחד לא נרדם…

רק אנחנו נרדמנו בשמירה – שלא שמרנו עליך…

זאביק היקר – היית אות ומופת, אמן הניסוח, ההבעה והרגש. תמיד פנוי, תמיד נכון, תמיד קשוב לסייע בעיצה, בעזרה, במילה טובה, בניסוח מתאים – ותמיד כ"כ לענין, ברגישות ובחכמה. בהיר וחד כתער.

הארת את דרכנו וסימנת את הדרך – דרכה של תנועה עם ערכים ועקרונות.

זאביק – יהי זכרך ברוך.
אמנון סביר - לשעבר מנהל המחלקה החינוכית


לא קל לכתוב על האיש שידע תמיד לומר את הדבר הנכון במקום הנכון.
איש שלא פיספס אף הזדמנות להחמיא ולפרגן,
לברך אותנו בכל חג ומועד,
לאחל הצלחה כשצריך, לעודד כשצריך,
ולהתווכח ולהעביר ביקורת כשצריך,
אבל תמיד בצורה עניינית, רגועה, חברית, מבלי לתקוף ובלי לפגוע.
איש שהשיחה עמו היתה תמיד חוויה מרתקת ומעשירה,
החל מראיון עבודה ("מהו הספר האחרון שקראת?")
דרך ישיבות הנהלה וארועים למיניהם
וכלה בסדנת התקשורת בה לקח אותנו למסע מסעיר בעקבות "אנה קרנינה".
אך מעל לכל ומתחת לכל היה -
"נקי כפיים ובר לבב, אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה"
איש אמת, אמת ישרה לה היה נאמן ועליה תמיד נלחם בדרכו המיוחדת,
אשר הלך מעמנו לעולם האמת,
בטרם עת
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
עו"ד צרויה מידד - מנהלת המחלקה הכלכלית


...לפני כחמש שנים, זומנתי לראיון עבודה בתנועה למען איכות השלטון. הראיון נערך במשרדי התנועה, כשחברי ההנהלה כולם נטלו בו חלק. ניסיתי לענות היטב על כל השאלות ולנסות להפגין רצינות וידע....פתאום, בין כל השאלות על אקטואליה, חוק, משפט ונכונות לשעות עבודה מרובות, פנה אלי חבר ההנהלה זאב ליפשיץ ושאל: "איזה ספר את קוראת עכשיו?" כניראה שהתשובה שלי קלעה לטעמו הספרותי של זאביק, כי מאז, במשך כמעט 3 שנים של עבודה משותפת, לא היה שבוע של ישיבת הנהלה שזאביק (והוא לא פיספס אף ישיבה) ואני לא החלפנו רשמים על ספרות, ספרים וסופרים...
זאביק - תמיד עם חיוך על השפתיים, העיניים הקורנות והצחוק המתגלגל. תמיד עם מילה מעודדת, עם הדאגה הכנה לשלום העובדים, עם ההתעניינות האמיתית במה שקרה בחיינו, גם מעבר לתחומי המשרד, ובעיקר עם לב רגיש, אוהב ואיכפתי.
לא היינו בקשר הרבה זמן, אבל קשה להאמין שלא נתראה עוד. אני אתגעגע.
דורית בסמן - לשעבר דוברת התנועה


זאביק ידידי, יחד עם כל חברי בתנועה המם אותי מותך, ובעיקר על רקע הקשר בינינו: אתה - כמחזיק "תיק" החינוך בתנועה, ואני - מנהל המחלקה. כדברי המשורר: "היה איש ואיננו עוד, ושירת חייו באמצע נפסקה". ואכן, שירה גדולה היו חייך, כפי שהספקתי להכירך במהלך השנתיים האחרונות. קרוב היית אלי כאיש הגות וספר, כאדם בעל יושר ומצפון, שידע להילחם על דעותיו. הערכתי במידה רבה ביותר את כישוריך המיוחדים בביטוי, בסיפור ובכתיבה, ותמיד שמחתי לשוחח עמך בנושאים שונים, כי ידעתי שאוכל להתעשר מדבריך ומידיעותיך. במידה לא מעטה נותרנו יתומים מקולו של אדם, שידע לבטא בצורה מושלמת את "רוח" התנועה וערכיה. קרוב אלי, כמובן, היה יחסך לתחום החינוכי, לבני הנוער ולנושא החינוך לדמוקרטיה ולאזרחותת פעילה. כך גם עלה רעיונך המיוחד בשנה שעברה להפעלת מחנה אומ"ץ, שאכן יצא לפועל , ובהצלחה רבה.
זאביק, האיכפתיות שגילית, אורך הרוח, הנעימות שהקרנת וההתלהבות שבה בטאת את רעיונותיך - יחסרו לכולנו. מלח הארץ היית, ו"חבל על דאבדין ואינם משתכחין"!
ד"ר שי נחושתאי - מנהל המחלקה החינוכית


תקשיבו לסיפור הבא:
תאריך: יום שבת, 15/12/01
שעה: 1 בצהריים
מקום: בית יד לבנים, אשדוד
מטרת האירוע: תכנית "מפגשים" שבה מארח עמנואל רוזן אורחים שונים לשיחה.

אחד האורחים בפאנל היה עו"ד זאב ליפשיץ, מהאגודה לאיכות השלטון. אותו זאב סיפר על פעולות האגודה לאיכות השלטון (הרצאות וסדנות חינוך למיניהם) על השחיתות בה הם נלחמים (שחיתות כנורמה) ואף סיפר מספר סיפורים חביבים בעלי מוסר השכל.
נגמר האירוע ועבדכם הנאמן בדרכו ליציאה מגיע אל השורה הראשונה ומתבונן בחבורה של אנשים אשר מתקהלים. מביט מקרוב וקולט את אותו זאב ליפשיץ מחרחר ומפרפר על הריצפה, הרופא שהיה באולם עושה לו עיסוי לב והנשמה מפה לפה, עמנואל רוזן עומד קפוא מהלם ואנשים צועקים "תזמינו אמבולנס".
למה אני מספר לכם את זה?
מכיוון שהשחיתות במדינה מזוהמת כל כך ומעכירה תחומים רבים עד כדי כך שאלה אשר מנסים לטפל בה נכווים ממנה קשות.

דרך אגב, עו"ד זאב ליפשיף, נהפך דקות מספר אחר כך לעו"ד זאב ליפשיץ ז"ל.
האם זהו הדין של הנלחמים בשחיתות בישראל או שמא נותרה עוד תקווה לממשל טהור בציון?

 


טכס חלוקת אות אביר איכות השלטון, יום איכות השלטון, 15.5.01

פנייתו של עו"ד זאב ליפשיץ ז"ל למשתתפים בקהילת איכות השלטון ב Ynet

נושא : תגובה למתרחש בפורום איכות השלטון
מזה מספר שעות אני עוקב אחר המתרחש בפורום איכות השלטון שנפתח הערב. כחבר בתנועה, אני שמח מאד שמרגע פתיחת הפורום יש הענות מגוונת של גולשים המעוניינים להגיב על השאלות שהתעוררו. אבל - ברצוני להסב את תשומת ליבכם לכך שבפורום מסוג זה אנו מצפים מקהילת הגולשים לקיים את הדיון תוך שמירה על תרבות בסיסית של דיון, ויכוח והתבטאות. אנו חברי התנועה לאיכות השלטון בישראל המרבים לבקר את נבחרי השלטון על סגנונם, אלימותם המילולית והתלהמותם המיותרת כלפי יריבים פוליטיים, מבקשים לקיים בפורום שנפתח היום תרבות דיון וויכוח ברמה אחרת, מבחינת "נאה דורש ונאה מקיים". אני מציע לקהילת המשתתפים לא להגיב ולא לענות על הודעות שיש בהן השמצה לשמה, הכפשה מיותרת ובוטה של זרועות השלטון והכללות גורפות של שחיתות בגופים כאלו או אחרים. החופש הניתן לכולנו ברשת האינטרנט לבטא את מצוקותינו וכאבנו על המתרחש במדינה, אסור שיהפוך לאנרכיה של ביטויים ומילים. אני מבטיחכם נאמנה שחברי לתנועה אשר ישתתפו בדיונים באתר זה, ישמרו על כללי היסוד המנחים את התנועה מיום היווסדה והם ביקורת עיניינית המבוססת על לימוד יסודי של החומר, בדיקת כל היבטיו וניסוח דברי הביקורת בשפה תרבותית ההולמת עמותה שרשמה איכות בכותרת שמה.
25/11/01

English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il