התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין עתרו לבג"צ בתאריך ה 03/01/2012 בטענה כי ההסכם עם חברת כימיקלים לישראל מבוסס על תשתית עובדתית שגויה והינו בלתי מידתי ופוגע בעקרונות הצדק החלוקתי ובאינטרס ציבורי רחב. כמו כן, מציינים הארגונים בעתירה כי ההסכם גובש ללא שקיפות ודיון ציבורי מקדים, באופן המהווה הפרת חובות הממשלה כלפי אזרחיה מכוח עקרונות המנהל התקין.
בעתירה מפורטות שגיאות משרד האוצר בחישוב הנתונים שהוצגו לציבור ערב חתימת ההסכם, כאשר לדברי 'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון, ההנחות השגויות עליהן התבסס משרד האוצר משליכות על תקינות ההסכם כולו. ההסכם הוצג לציבור כהסכם המעלה באופן משמעותי את חלקה של המדינה ושל הציבור מפעילות מפעלי ים המלח לסך של 60% ובכך דומה למהלך שהתבצע באמצעות ועדת ששינסקי. אך למעשה, אישור ההסכם מאפשר למפעלי ים המלח להמשיך ולשלם אחוזים אפסיים אל מול רווחיהם העצומים.

טרם נקבע מועד דיון בעתירה

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ להתפטרות השר ישי מתפקידו כשר הפנים לאור מחדלו בטיפול בלקויים של מערך שירותי הכבאות ובאם יסרב דורשת התנועה כי בית המשפט יורה לראש הממשלה להעבירו מתפקידו

כן מבקשת התנועה כי ראש הממשלה , שר הפנים , שר הביטחון והאוצר יפעלו ליישום כל הליקויים במערך כיבוי האש אשר נמצאו פעם אחר פעם בועדות בדיקה ודוחות ביקורת של מבקר המדינה.

התנועה מדגישה את דחיפות הנושא וחשיבותו הציבורית של מערך הכיבוי וההצלה הנמצא בקריסה כפי שבאו לידי ביטוי באסון הכרמל, אשר מהווה הפקרות של חיי האדם בישראל וסכנת נפשות של ממש. זאת בפרט, נוכח האיומים הביטחוניים המוחשיים הניצבים לפתחה של המדינה, מדי יום ביומו ואשר מערך הכיבוי יהיה ראש וראשון שיידרש לתת מענה לאזרחים, באם חלילה יתממש תרחיש מסוג זה.

ביום 04/05/2011 נערך דיון בבג"צ, במסגרתו הבהיר בית המשפט כי עד אשר תראה המדינה התקדמות ממשית בתיקון הליקויים העתירה תישאר תלויה ועומדת - דיון נוסף ייקבע לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא, בחודשים הקרובים.

עתירת התנועה מתאריך ה 11/07/2010 להשבה מיידית של שניים וחצי מיליארד שקלים שחילק מרכז ההשקעות שבמשרד התמ"ת לחברות שונות, בעוד הללו לא עמדו בהתחייבויותיהן. כן עתרה התנועה לקביעת נהלים ואמות מידה ברורות ושקופות בכל הנוגע לוויתור על מענקים ולניהול מידע ממוחשב, אשר ישקף את מצבן האמיתי של החברות.

עניינה של עתירה זו הוא בכ- 2.5 מיליארד שקלים (!) מכספי משלם המסים, ש"התאדו" להם מהקופה הציבורית, ללא הצדקה חוקית ועניינית. זאת במסגרת החלטות בלתי שקופות שהתקבלו על ידי המשיבים, אשר בבסיסן אין כל אמת מידה מנחה או נהלים מחייבים, אלא שיקול דעת פרוץ ומבלי שלמשיבים יש יכולת אמיתית לפקח על השבת הכספים הללו, במידת הצורך, לקופה הציבורית. את מחדליו הכספיים של מרכז ההשקעות, אשר מתוארים במסגרת העתירה מן הראוי לבחון כשברקע לכך ההבנה כי השחיתות אפשרית רק מקום בו נשתרשו נורמות של בזבוז כספי ציבור, אי-אמינות בדיווח לציבור והימנעות בוטה מקיום החובה החלה על גופים שלטוניים להתנהל בשקיפות.

הדיון בעתירה נקבע למרץ, 2012 - בית המשפט הורה למרכז ההשקעות להעביר עוד לפני הדיון את רשימת החברות שזכו להפחתת חובן או מחיקתו מיום ההחלטה ועד אותו תאריך, ועל כן תהיה בקרה ציבורית על כל החלטה, בינתיים פתח מרכז ההשקעות במאמץ להשבת כספים.

עתירה מתוך שורה של פעולות שנושאן הוא קידום שוויון בחובת השירות במדינה. ביום 11/5/06 ניתן פסק דין בעתירת התנועה כנגד תוקפו של חוק טל. בפסק הדין בג"ץ קבע כי חוק טל אכן מפלה ופוגע בעקרון השוויון. ואולם סבר בג"צ כי ראוי להמתין עד שימלאו 5 שנות הוראת השעה כדי לבחון את התאמת מטרות החוק לאמצעים שנקבעו להגשמתו. "יש לתת למבצעי החוק הזדמנות לתקן את שקלקלו" נכתב בפסק הדין. נוכח זאת נדחו העתירות. הכנסת שבה והחליטה להאריך את תוקפו של חוק טל – לאור זאת, פנתה התנועה ועתה בשנית כנגד החוק. במהלך הדיון בעתירה בג"ץ הוציא מלפניו צו על תנאי .

העתירה עדיין תלויה ועומדת – בשלב זה מחכים להחלטת בית המשפט לאחר מתן צווים על תנאי, ההרכב המורחב שעתיד להחליט בעתירה : בייניש, ריבלין, פרוקצ'ה, לוי, גרוניס, מאור, רובינשטיין, וחיות-מלצר.

עתירה נוספת הכרוכה באי-שירות החובה של תלמידי ישיבות, כנגד הארכת שירותם של המגוייסים לשירותי הביטחון. מזה שנים מוארך השירות הסדיר לגברים מ – 30 ל36 חודשים. הארכה זו נעשית על ידי הוראת שעה אשר מוארכת כל כשנתיים על ידי הכנסת. ביום 21.7.2010 אישרה הכנסת את חוק שירות בטחון (הוראת שעה (תיקון 13) המאריך את תוקף הוראת השעה עד יום 31.12.2011.

בעתירת התנועה מתאריך ה 22/07/2010, התנועה טוענת כי החוק המאריך את השירות הסדיר לגברים בשישה חודשים נוספים הנו בלתי חוקתי, ופוגע באופן שאינו מידתי ואשר עולה על הנדרש בזכויות היסוד של החיילים המשרתים. השירות בצה"ל פוגע ומגביל בזכויות יסוד של החיילים המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, כגון הזכות לחיים ושלמות הגוף , הזכות לכבוד, הזכות לחרות, הזכות לקניין, חופש העיסוק ועוד.

**התיק טופל בסיוע סטודנטים מהקליניקה לקידום איכות השלטון באוניברסיטה העברית.

ביום 24/01/2011 נערך דיון בעתירה, לאחריו החליט בית המשפט כי התיק יובא בפני ההרכב לאחר מתן פסק הדין בבג"צ חוק טל המרכזי.

עתירת התנועה כנגד ההסכמים בין חברות המלח ובין מנהל מקרקעי ישראל באשר להיתרי בנייה לא חוקיים של קרקעות שיועדו לחקלאות ותעשייה.

עפ"י הסכם שנחתם בין חברות המלח לבין המנהל בשנת 1996 הוענקו לחברות המלח זכויות בנייה של 50% מהקרקעות בעתלית ו-30% מהקרקעות באילת לאחר שינוי יעודן לקרקע המשמשת למגורים. היקף הקרקעות בהסכם הוא כ-2,000 דונם אשר שימשו את החברות עד כה ליצור מלח. ההסכם זכה לביקורת נוקבת מצד היועמ"ש ולאחר כמה שינויים קטנים אושר במועצת מ.מ.י. זאת, מבלי לתקן את רוב הפגמים היסודיים בהסכם. התנועה טענה כי הענקת הזכויות הינה תקדימית ומסוכנת. עוד נטען כי סיווג הקרקע כקרקע לבנייה היה שגוי וכי העסקה פוגעת פגיעה קשה בעיקרון השוויון והצדק החלוקתי ואף מנוגדת להחלטות המנהל עצמו.

בג"צ הוציא ביום 12.9.11 צו על תנאי המורה למשיבים קרי המדינה וחברות המלח להתייצב וליתן טעם מדוע לא תינתן החלטה ביחס לתקפות ההסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין חברות המלח- המדינה, מצדה, הודיעה כי השר לא יחתום וכי הנושא מועבר לבחינה מחודשת של המינהל. התנועה טוענת בתגובתה כי הגיע העת שהמדינה "תרד מהגדר" ותתמודד אחד לאחד עם הפגמים האזרחיים, המנהלתיים (ויתכן ואף הפליליים) העולים בהסכם קרקעות המלח.

ראוי להעיר כי בשנת 2010 נפתחה חקירה פלילית כנגד המעורבים בהסכם (אחת ההסתעפויות של פרשת הולילנד) .

באופן חסר תקדים כמעט הודיעה המדינה כי השר לא יחתום על ההסכם וכי הנושא מועבר לבחינה מחודשת של המינהל. התנועה הגיבה להודעה זו בדרישה להשאיר העתירה תלויה ועומדת וכרגע ממתינים להחלטה.

העתירה לבג"צ מתאריך ה 10/08/2010 שמטרתה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לחייב אישית את שר התחבורה ישראל כץ (בכהנו כשר חקלאות), את מיכאל אילון ואת מרדכי הלפרין להשיב את כספי הציבור שהוציאו שלא כדין. כספים אלו "בוזבזו" על מימון מינויים פוליטיים ו/או מינויים המנוגדים לחוק ו/או מינויים מוטים ופסולים במשרד החקלאות בשל הנזקים שגרמו במעשיהם לאינטרס הציבור ולקופה הציבורית.

במוקד העתירה עומדים מעשים פסולים (בעיקר מסוג מעורבות לא-תקינה במינויים) שנעשו על ידי עובדים בכירים במשרד החקלאות, לרבות שר החקלאות דאז ישראל כץ, בשנים 2004-2003.


הפרשה מעלה תמונה קודרת וחריגה של עשרות מינויים פסולים, לתפקידים זוטרים ובכירים, שבוצעו במעורבות ישירה ועקיפה של המשיבים עד כי נדמה שתופעה חמורה זו הייתה חלק אינטגרלי מהתנהלות משרד החקלאות (התנהלות ש'גרורותיה' פושות גם למועצות החקלאיות וליחידות הכפופות למשרד) תחת ניהולו של השר כץ.

התנועה עותרת כנגד היועץ המשפטי לממשלה להפעיל סמכותו לחייב אישית את השר ועוזריו על הנזקים שנגרמו לקופת הציבור במנויים האמורים.



**התיק טופל בסיוע סטודנטים מהקליניקה לקידום איכות השלטון באוניברסיטה העברית.

הדיון הבא נקבע לתאריך ה 30/04/2012

בעתירתה טוענת התנועה כי מצב בו חברה פרטית מחזיקה באתר החרמון באופן לא מוסדר, ללא הסכם בתוקף עם המינהל וללא תשלום ראוי לקופת המדינה, הינו מצב בלתי סביר באופן קיצוני ואף בלתי חוקי. כל זאת בייחוד במקום בו מדובר באתר טבע כה מרכזי וייחודי במדינה.

נכון להיום, כל הנוגע לשימוש ולתשלום של מושב נוה אטי"ב למדינה בעניין אתר החרמון אינו מוסדר, וזאת למעלה מעשור! התנועה דורשת בעתירתה שיבוצע הסדר בעניין החזקת המושב באתר, בצורה חוקית ובאופן שיבטיח גמול ראוי למדינה על השימוש התיירותי הרווחי הנעשה באתר.


**התיק טופל בסיוע סטודנטים מהקליניקה לקידום איכות השלטון באוניברסיטה העברית.

ההליך תלוי ועומד בדיונים משפטיים – הדיון הבא נקבע לתאריך ה 22/02/2012

סוגיה חוקתית עקרונית וחשובה שיש בה להשפיע על ליבה ומהותה של החברה האזרחית, ובפרט על יכולתה לממש זכויות יסוד המוקנות לה.

עתירה זו מעלה השאלה שבמחלוקת היא האם יכולה רשות ציבורית, כעיריית תל אביב, להגביל זכות יסוד - היא החופש להפגין, על ידי התניית מתן האישור להפגין בכיכר העיר בתשלום הנדרש מראש, והמגיע לכדי עשרות אלפי שקלים ליום, הרבה מעבר להוצאות בפועל שנגרמו לעירייה.

התנועה גורסת כי נוכח מעמדה וייחודה של כיכר רבין, ככיכר העיר שאין שנייה לה; נוכח מהותה ומרכזיותה של הזכות להפגנה; ונוכח העובדה כי יש בהשתת התשלום הנדרש על ידי עריית תל אביב, שחורג בהרבה מעלות ההוצאות שנגרמו לה בפועל, כדי להוות מגבלה מהותית על יכולתם של ארגוני מלכ"ר כמו גם אנשים פרטיים מחוסרי אמצעים לממש את זכותם להפגין, עד כדי מניעת יכולתם לממש זכות יסוד זו, לא רשאית עיריית תל אביב לגבות תשלום עבור עריכת הפגנות למטרות ציבוריות בכיכר רבין ואם בכלל תשלום זה חייב להצטמצם להחזר הוצאות בפועל.

לאור החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בסוגייה ערערה התנועה לבית המשפט העליון. נוכח עקרוניות המקרה וחשיבותו הציבורית.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהגיש תגובתו לבית המשפט חייבה את עיריית תל אביב לשנות את הנוהל ולא ייגבה יותר תשלום ממארגני עצרות קטנות בתל אביב על השימוש בשטח הציבורי – אנו ממתינים עם ההכרעה על הערעור בשל עקרוניות הסוגיה ועד לקבלת הבהרות לגבי פרטי ההחלטה שהתקבלה בעיריית תל אביב.

התנועה עתרה כנגד חלוקת מעל 100 מיליון שקלים בשנה מכספי הציבור בניגוד לחוק לתלמודי תורה תוך הפרת חובתה לפקח על חלוקת הכספים. ביוני 2009 הודיעה המדינה כי, למעשה, קיבלה את עמדת התנועה, כי הפיקוח המופעל כיום על חלוקת הכספים אינו ראוי, אולם לעניין הטענה בדבר היעדרו של בסיס חוקי להעברת הכספים המדינה איננה מקבלת את עמדת התנועה. בדיון ראשון שנערך בעתירה ביולי 2009 הביעו השופטים בבירור את נטייתם להסכים עם טענתה של התנועה בדבר היעדרו של בסיס סטטוטורי להעברת המימון. בעתירה הוצאו צווים על תנאי כבקשת התנועה.

בשלב זה ממתינים לפס"ד בעתירה.

מטרת העתירה לשנות את המציאות הקיימת בה באופן תדיר ממנות רשויות מקומיות יועצים משפטיים חיצוניים באופן פסול- ללא מכרז, הליך שוויוני-דמוקרטי, או בקרה חיצונית ופנימית, ותוך בזבוז מחפיר של כספי הציבור.

הרקע לעתירה, הפירצה במעמדו של היועץ המשפטי הפנימי אשר מנוצלת על ידי ראשי רשויות מסוימים ככלי להטבה עם מקורבים, כדוגמת עורכי דין אשר עבדו עימם בעבר במסגרת תפקידם הציבורי או בחייהם הפרטיים. במקרים אחרים, ישנה קלות בלתי נסבלת שבה ניתן לרוקן מתוכן את תפקיד היועץ הפנימי ולמנות יועץ משפטי חיצוני בכל נושא, בייחוד נושאים בהם החלטתו של היועץ המשפטי הפנימי לא עלתה בקנה אחד עם שאיפותיו של ראש הרשות.

העתירה בשלב מקדמי, מחכים לתשובת המדינה

בפסק דין תקדימי במרץ, 2010 לעתירת התנועה הורה בית-המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ל- 30 רשויות מקומיות במחוז צפון להקים אתרי אינטרנט לפרסום מידע לתושביהם וזאת תוך 120 ימים.

התנועה והקליניקות המשפטיות באוניברסיטאות עתרו לפני מספר חודשים נגד 30 הרשויות כדי להביא ליישום פקודת העיריות המחייב את הרשויות המקומיות להקים אתר אינטרנט ולפרסם בו מידע חשוב ומגוון המעניק שירות לציבור ומאפשר לציבור לעמוד על פעולות הרשות ולבקרם.ראוי לציין כי הפרת החוק ע"י רשויות מקומיות במחוז הצפון היא הגבוהה במדינת ישראל. אי פרסום נתוני הרשות המקומית באתר אינטרנט משלה, הינו הפרה של החוק ע"י הרשויות המקומיות, ומשמעותה חוסר שקיפות לציבור ופגיעה בזכות לחופש המידע.


** התיק מטופל בסיוע סטודנטים מהקליניקות של התנועה באוניברסיטה העברית בירושלים, במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמכללת שערי משפט בהוד השרון.

בעקבות הגשת בקשה לביזיון בית המשפט נוכח מחדל הרשויות המקומיות בהקמת אתרי אינטרנט, נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השית על 15 מהרשויות המקומיות בצפון הוצאות משפט לטובת התנועה לאיכות השלטון – ממתינים למילוי הוראת בית המשפט.

העתירה להפסקת כהונתו של יו"ר קופת חולים מאוחדת מתאריך ה 06/03/2011 בשל ממצאי הביקורת הקשים שהתגלו בקופת חולים מאוחדת כפי שבאו לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה ואשר אומצו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות.

העתירה הוגשה לאור ממצאי הביקורת הקשים שהתגלו בקופת החולים כפי שבאו לידי ביטוי בדוח מבקר המדינה ובמכתבו של מנכ"ל משרד הבריאות, ואשר מצביעים על הכשל הפיקוחי ארוך השנים והיסודי של דירקטוריון הקופה בכלל והעומד בראשו - בפרט. כשלים המהווים הפרת חובת הזהירות וחובת האמון של הדירקטור, ומכאן כי המשך כהונתו של בויאר כיו"ר הדירקטוריון מגיעה עד כדי חוסר סבירות קיצוני; פגיעה חמורה באמון הציבור במערכת הציבורית; ונוגדת את אמות המידה המקובלות להמשך כהונה בשירות הציבורי.
בנוסף, מדו"ח המבקר עולה כי לא רק שדירקטוריון הקופה ויו"ר הקופה כשלו בתפקידם כגורם המפקח ואפשרו למעשה לקופה להתנהל באופן החמור בו נוהלה, אלא כי הם אף טמנו ידם בצלחת ובשורה של עניינים מצא מבקר המדינה כשל תפקודי אישי של הדירקטוריון - בכלל, והעומד בראשו בפרט.

הדיון הבא בעתירה נקבע לתאריך ה 23/05/2012

עניינה של העתירה בהחלטתה של משטרת ישראל לממן מכספי ציבור את הוצאותיהם המשפטיות של נצ"מ יורם לוי, ורפ"ק רובי גלבוע, בכל הקשור לחקירתם על ידי ועדת בדיקה לבחינת התנהלות מערכת אכיפת החוק בפרשת האחים פריניאן והשוטר צחי בן-אור, הידועה בשם "ועדת זיילר". מדובר במימון בן עשרות- עד מאות אלפי ₪, אשר הוענק לכל אחד מהשניים בעוד שהם כעולה מדו"ח ועדת זיילר- מעלו באמון שניתן בהם, פעלו בניגוד לאינטרס הציבורי ואף חיבלו בו- והנה בסופו של עניין זוכים לכספי סיוע מאותו הציבור בו פגעו.
לטענת התנועה לאור מסקנות הועדה, ככל ששולמו הכספים מראש, היה על המשטרה והוועדה לסיוע משפטי שלה לדרוש את השבתם בחזרה לקופת המדינה.

העתירה הוגשה לאחר שבעקבות פניית התנועה התכנסה וועדת הסיוע פעם נוספת – אך חזרה ואישרה את החלטתה למימון הוצאות הקצינים ונמנעה מלדרוש חזרה את הכספים ששולמו.

העתירה תלויה ועומדת –הדיון הבא נקבע לתאריך ה 30/05/2012.

התנועה עתרה לבג"צ למתן צו על תנאי המורה ל11 הרשויות המקומיות: ג'ולס, דיר אל אסד, מג'ד אל-כרום, סאג'ור, פסוטה, ראמה, זרזיר, משהד, אל-בטוף, בוסתאן אל-מרג' ודבוריה - לנמק מדוע לא יפעלו וימנו מיידית מבקר פנימי כדין לכהן ולפעול בהם ולמלא את כל התפקידים המוטלים על המבקר על פי החוק. התנועה טוענת כי אי מנוי מבקר מנוגד לחוק ופוגע באינטרסים חיוניים.

במצב הדברים הנוכחי מתקיימת פגיעה קשה בכללי מנהל תקין מהיעדר ביקורת פנים, שבאה לידי ביטוי במגוון ליקויים ופגמים בפעילות הרשויות המדוברות ואשר מופיעים מדי שנה בדוחות הביקורת של הממונה על מחוז צפון במשרד הפנים והפגיעה הבוטה בהוראות החוק הברורות בעניין.

התנועה מציינת כי כל יום נוסף בלי מבקר פנים משמעותו פגיעה קשה בכללי מנהל תקין וכנגזרת מכך גם בזבוז כספי ציבור- גם מן הטעם הזה ראוי שבג"ץ יורה על דיון דחוף בעתירה.
העתירה תלויה ועומדת.

עתירה בנושא דיני המשמעת וחוק שירות המדינה, שאינם חלים על המועצות הדתיות בדיון כבר ציינו שופטי בג"צ כי : "יש מקום להחיל דין משמעתי על עובדי מועצות דתיות וכן ראוי בעינינו לבחון החלת חוק שירות המדינה על המועצות הדתיות".

התנועה עתרה לבג"ץ לפני כשנתיים בדרישה כי ראש הממשלה והרשות לענייני דתות יחילו על המועצות הדתיות את דיני המשמעת של שירות המדינה וכן את חוק שירות המדינה (מינויים), כפי שהוסמכו על פי הוראות חוק שירותי הדת . במרכז העתירה עמד מחדלן ארוך השנים של הרשויות האחראיות על אכיפת הוראות המשמעת והמינויים על עובדי המועצות הדתיות. הימנעות זו של המועצות הדתיות לישר קו עם הסטנדרט הנהוג במגזר הציבורי גורם לכך שהתנהלות בלתי תקינה של עובדים במגזר זה מקובלת ואילו פעילות זהה של עובדים במגזר הציבורי נחשבת פסולה . כך, הם מכשירים הלכה למעשה, התנהלות בלתי תקינה של המועצות הדתיות אשר אינן עבירה פלילית אך משקפות נורמות פסולות שאינן מקובלות במגזר הציבורי. כמו כן, כתוצאה ממחדל זה ממונים עובדי המועצות הדתיות שלא על פי הוראות חוק שירות המדינה (מינויים) החל על עובדי מדינה .

בג"ץ הורה למדינה לפרט מהם האמצעים והצעדים שננקטו לקידום הנושא. עתה הודיעה המדינה כי היא נענית לדרישת התנועה וכי על עובדי המועצות הדתיות יוחל בקרוב הדין המשמעתי החל על עובדי הרשויות המקומיות. בית המשפט דורש מהמדינה להודיע עד ליום ה 15.02.2012 אם אכן החילה הממשלה את חוק שירות המדינה על המועצות הדתיות.

העתירה המקורית הוגשה כנגד מועצה מקומית מבשרת ציון אשר לא פעלה לסילוקו של חבר מועצה אשר פלש לקרקע ציבורית לפני שנים רבות. פסה"ד שניתן קבע כי על המועצה המקומית לגבות ממר כהן דמי שימוש ראויים 7 שנים רטרואקטיבית וכן לפנותו מכל שטח מלבד שטח אשר לגביו קיים הליך משפטי בו מעורבת חברה שלישית המחזיקה חלק מן השטח. לאחר פסק הדין הגישה התנועה בקשה להצטרף במעמד ידיד בית משפט לתביעה שהגישה הרשות המקומית בגין דמי שימוש בקרקע כדי להבטיח כי העירייה לא תוותר על כספי ציבור שלא כדין. בית המשפט אישר את הצטרפות התנועה להליך המשפטי כ"ידיד בימ"ש".

התביעה התקבלה במלואה והנתבע אמור לשלם הסכום – הנתבע הגיש בקשה לביטול פסה"ד, התנועה הגיבה אף היא לבקשה זו וממתינה להחלטת ביהמ"ש בעניין. אנחנו ממשיכים לעקוב אחר הנושא על היבטיו השונים.