25 שנה לתנועה – 25 הישגים בולטים

בעקבות העתירה הראשונה בתולדותיה של התנועה (1990) נקבע כי כל הסכם קואליציוני ובכללם ההסדרים הקשורים לתקציב המדינה, יובא לידיעת הציבור בטרם תאשר הכנסת את הרכב הממשלה. העתירה הגיעה לאחר מאבק ציבורי נרחב – המאבק המכונן של התנועה – במסגרתו פתח אליעד שרגא בשביתת רעב והקים אוהל מחאה מול ביתו של נשיא המדינה בעקבות "התרגיל המסריח" – מהלך במסגרתו ניסו באופן חשאי להקים ממשלה "מתחת לשולחן" תוך הבטחת הטבות ומענקים שונים למי ש"יערוק" מצד לצד. המחאה, שסיסמתה הייתה "מושחתים – נמאסתם" – סחפה המונים. לאט לאט התנועה התגבשה והחלה לפעול גם בכלים משפטיים – ובעקבות עתירה לבג"ץ, הוחלט שכל ההסכמים הקואליציוניים חייבים להיות שקופים וידועים לציבור.

בעקבות עתירת התנועה, בית המשפט קבע רף ראוי יותר לשרים, וקבע שעל ראש הממשלה להדיח שרים שהוגשו נגדם כתב אישום. עתירת התנועה הוגשה בשנת 1993 לאחר שהוגש כתב אישום חמור ביותר על שוחד והפרת אמונים נגד אריה דרעי, שכיהן באותו הזמן כשר. בעקבות עתירת התנועה הודח דרעי מתפקידו – ונקבע תקדים מחייב לשרים שיוגשו נגדם כתבי אישום בעתיד.

בעקבות האסון, בו נהרגו חיילי צה"ל בתאונת אימונים בתרגיל נרחב בו השתתפו גם קצינים בכירים ובהם הרמטכ"ל דאז, התנועה דרשה שהנושא ייחקר בחקירה חיצונית ובלתי-תלויה, ע"י מבקר המדינה, ולא רק ע"י רשויות הצבא עצמן. בעקבות מאבק התנועה האסון אכן נחקר ע"י מבקרת המדינה בשנת 1994 ובכך אף נקבעה נורמה לחקירות דומות בעתיד.

התנועה עתרה בשנת 1997 נגד עיריית ירושלים, כיוון שזו חתמה עם ימק"א הסכם בו ויתרה על גביית היטל השבחה בשווי 40 מיליון ₪ במתחם. הוויתור נעשה כביכול בתמורה ל"תועלות כלכליות" אלה ואחרות – אולם עלה חשש כי תועלות אלה נקבעו ע"י אינטרס יזמי הנדל"ן ולא האינטרס הציבורי. בעקבות עתירת התנועה נקבעה הלכה תקדימית, על פיה עיריות לא רשאיות יותר לוותר בשם הציבור על כספיו – כספי היטל ההשבחה, ובכך תוקנה פרצה חמורה שאפשרה ליזמי נדל"ן בעלי קשרים לזכות להטבה עצומה על חשבון הציבור.

בג"צ קיבל את עתירת התנועה וביטל את החלטת ועדת הכנסת בעניין הטבות פנסיה לחברי הכנסת ה-14, שכיהנו שלוש שנים בלבד – עד לשנת 1999 -אך ביקשו לקבל לעצמם הטבות פנסיה כאילו השלימו קדנציה מלאה בת ארבע שנים. בעקבות העתירה נחסכו כ- 10 מיליון ₪ לקופת המדינה.

התנועה עתרה לבג"צ בשנת 2000 בדרישה שגורמים ברשויות שמעלו בכספים או הביאו להוצאת כספים בניגוד לחוק – יישאו בעצמם בעלות הנזק שגרמו לקופה הציבורית. בעקבות העתירה וקביעת בית המשפט הוכנס נוהל חדש לפעילות משרד הפנים – ומאז ראשי ערים ובכירים אחרים ברשויות חויבו פעמים רבות לשאת בעצמם בעלות פעילותם הבלתי חוקית על חשבון הציבור. בשנת 2013, לאחר שהתנועה המשיכה לפעול ולפנות בעניין, הדבר נקבע גם בנוהל של משרד המשפטים.

חושפי השחיתות הם חיל החלוץ במלחמה בשחיתות – ופעמים רבות הם משלמים על כך מחיר אישי כבד ונאלצים לעבור מסכת התנכלויות ואיומים שפעמים רבות נגמרת אף בפיטוריהם. התנועה מלווה חושפי שחיתות רבים במאבקם הכפול – הן בטיפול בתלונות שלהם, והן בשמירה על זכויותיהם והגנה עליהם מפני ההתנכלויות והפיטורים. במהלך השנים התנועה העניקה ייעוץ, תמיכה והגנה משפטית לחושפי שחיתות בנמל אשדוד, ברשות השידור, ברשות המיסים, במשטרה, בעיריות ובעוד אינספור מקומות. במקרים רבים הצליחה התנועה להביא למתן צווי הגנה ממבקר המדינה לחושפי השחיתות, לפיצויים, לביטול הפיטורין , להחזרת חושפי השחיתות לעבודה ועוד. בשנת 2000 אף נקבע בזכות פעילות התנועה תקדים, כשהודח מנכ"ל חברה ממשלתית בשל התנכלותו לחושף שחיתות – זו הייתה הפעם הראשונה בה מנהל הודח בשל התנכלות לחושף שחיתות.

לאחר יותר מעשר שנים של דיונים, בג"צ קיבל בשנת 2012 את עתירת התנועה משנת 2002 וביטל את חוק טל – חוק שהפלה בין מגזרים שונים והיווה פגיעה חמורה ולא מידתית בעקרון השוויון. במסגרת המאבק גם חתמו על עצומת התנועה בנושא למעלה מ-30 אלף אזרחים. התנועה ממשיכה בפעילות משפטית וציבורית על מנת להביא לכך שחוק שירות ביטחון ייאכף באופן שוויוני על כלל אזרחי המדינה.

לאחר 11 שנה של דיונים בעתירת התנועה שהוגשה בשנת 2003, במרץ 2014 התקבל פסק-דין ובוטל ההסכם השערורייתי בין חברות המלח ובין מנהל מקרקעי ישראל, הסכם שהעניק לחברות שהיו בבעלות משפחת דנקנר הטבות מפליגות בקרקעות המדינה. היקף הקרקעות בהסכם הוא כ-2,000 דונם אשר שימשו את החברות בתחילה לייצור מלח. במסגרת ההסכמים שונה ייעוד הקרקע לקרקע עירונית – מדובר היה בהטבה חסרת-תקדים לחברות, והעסקה פגעה פגיעה קשה בעיקרון השוויון והצדק החלוקתי.

מנהלת ההשקעות החליטה להעניק לחברת קוקה קולה מענק בסך 65 מיליון ₪ עבור העתקת מפעל ממקומו – ללא שום קריטריונים ברורים. התנועה עתרה בשנת 2004 כנגד ההחלטה – מה שהביא לביטול המענק וחסך לקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים.

המדינה אישרה לקבוצה בשליטת "החברה לישראל" של משפחת עופר זכייה במכרז להקמת תחנת כוח ואספקת חשמל, חרף העובדה כי נפלה טעות בהודעת הזכייה שמשמעותה 130 מליון שקל שיועברו בעודף לזוכה על חשבון הקופה הציבורית. התנועה דרשה בעתירתה בשנת 2005 כי תבוטל הודעת הזכייה או שתתוקן הטעות, שכן אין להעניק לגורם פרטי הטבה כספית על חשבון הקופה הציבורית בלא כל הצדקה. בעקבות עתירת התנועה, המדינה הודיעה בתגובתה לבג"צ כי תתקן את הטעות שנפלה וכי לא יועברו כספים בעודף בהסתמך על טעות זו, ובכך נחסכו 130 מיליון ₪ לקופה הציבורית.

הלכה תקדימית ומחייבת – "הלכת גרטי" – שנקבעה בעקבות עתירת התנועה משנת 2005 בבית הדין הארצי לעבודה, קובעת עקרון מנחה בדבר חובתה של רשות להשיב את מצבו של עובד שחשף שחיתות לקדמותו, טרם מסכת ההתנכלות שבאה בעקבות נכונותו לפעול ולהתריע על מעשי שחיתות. ההלכה נקבעה בעקבות ערעורה של התנועה בעניינו של עובד משרד הפנים אסף גרטי שפוטר לאחר שהתריע על חשדות לחריגות קשות ממנהל תקין. בעקבות ערעור התנועה, הושב גרטי לעבודתו ונקבעה ההלכה התקדימית – שמסייעת למאבקם המשפטי של כל חושפי השחיתות.

התנועה פרסמה אמנה ציבורית למאבק בשחיתות בשנת 2006, במסגרת פרויקט של התנועה שנשא את השם "דרוש מנדט לשלטון נקי". על האמנה חתמו 22,820 אזרחים – כמספר האזרחים המהווים מנדט בכנסת. על האמנה חתמו גם שרים וחברי כנסת מכל המפלגות והמסר החד שהוא העביר מהציבור לנבחריו הדהד בכל מסדרונות השלטון.

בעקבות כשלים ומחדלים רבים שנעשו במהלך מלחמת לבנון השנייה, כשלים שיתכן ואף סיכנו את החיילים הלוחמים ואת האזרחים בעורף, התנועה פתחה בשנת 2006 במאבק ציבורי נרחב בדרישה שתיפתח ועדת חקירה ויחל תהליך של שיקום וטיפול בכל הבעיות. במסגרת המחאה התקיימה שביתת רעב של מובילי המאבק שנמשכה 19 יום, הוקם מאהל מחאה מול בית המשפט העליון בירושלים והתקיימה הפגנת המונים בכיכר רבין בתל אביב בה השתתפו עשרות אלפי אזרחים מכל רחבי המדינה. בעקבות המחאה הנרחבת, הוחלט בסופו של דבר להקים ועדה ברשות השופט וינוגרד. הוועדה ערכה חקירה מקיפה של מה שהתרחש בעת המלחמה והגישה את המלצותיה, שהביאו לשינויים ושיפורים רבים בתפקוד מערכת הביטחון.

לאחר מאבק ממושך של 7 שנים, שהחל בשנת 2007, בית המשפט העליון קיבל את עמדת התנועה וביקר בחריפות את עמדת עיריית תל אביב, שגבתה סכומים שהגיעו עד לעשרות אלפים עבור הזכות להפגין בעיר. בית המשפט קבע בפסיקתו כי אין מקום לגבות כסף מאזרחים או ארגונים המעוניינים להפגין באתרים ציבוריים. מדובר  בהישג משפטי ואזרחי חשוב ביותר לתנועה אשר משפיע באופן ישיר על אלפי אזרחים במדינת ישראל ועל הזכות החוקתית להפגין ולמחות בכל הארץ..

הכנסת אישרה בשנת 2008 חוק שהתנועה סייעה רבות בניסוחו וקידומו ושהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואריה אלדד – חוק הקובע עונש מאסר למעסיק שיפטר או יתנכל לחושף שחיתות וכן מאפשר לחושפי השחיתות לתבוע פיצויים. בנוסף, בשנת 2014 הכנסת אישרה חוק נוסף שנוסח בשיתוף התנועה ושהגיש ח"כ מיקי רוזנטל: תיקון חשוב ביותר לחוק, שנועד לשים סוף למצב האבסורדי שבו חושפי שחיתות רבים לא זכו להגנה שמגיעה להם ממבקר המדינה – מהסיבה הפשוטה שלא הייתה הגדרה ברורה מספיק בחוק לשחיתות.

בג"צ קיבל בשנת 2009 את עתירת התנועה שעניינה הצבת הגבולות הראויים בין השיקולים הפוליטיים לבין השיקולים המקצועיים והענייניים בבחירת מועמד למנכ"ל של משרד ממשלתי. העתירה הגיעה בעקבות ניסיון למנות מועמד למרות שלא עמד בתנאי הסף של הכשירות המקצועית הנדרשת אך היה בעל זיקה פוליטית מובהקת לשר המכהן.

בפברואר 2014 נרשם הישג חשוב כאשר בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמות בין התנועה למרכז ההשקעות במשרד הכלכלה. עתירת התנועה שהוגשה בשנת 2010 נגעה לשניים וחצי מיליארד שקלים שחילק המרכז לחברות שונות, בעוד הללו לא עמדו בהתחייבויותיהן. לעתירה מספר הישגים חשובים: מספר החברות שוויתרו להן על מענקים ירד מ-133 חברות בשנים הקודמות לחברה אחת בלבד מאז שהוגשה העתירה. בנוסף העתירה הביאה להחלת שקיפות על התנהלות מרכז ההשקעות – נימוקים של פעולותיו יפורסמו באינטרנט וכן יפורסמו פרוטוקולים של ישיבות. גם הכספים עצמם החלו לחזור, בעקבות העתירה, לקופת המדינה.

עשרות רשויות לא הקימו אתר אינטרנט, בניגוד לחוק המחייב אותן לעשות כן, על-מנת להנגיש לאזרחים את המידע, ולפעול בהתאם לעקרונות המחייבים של השקיפות והנגישות. בעקבות כך עתרה התנועה לבית המשפט, שבשנת 2010 קיבל את עתירתה של התנועה וחייב את הרשויות להקים את אתרי האינטרנט, ואף השית עליהן בזיון בית המשפט – מה שהעביר מסר מרתיע ביותר לכל רשות שהייתה עלולה לנהוג כך בעתיד.

עתירת התנועה לבג"צ הובילה בשנת 2013 לחקיקת חוק המאפשר מנגנון השעיה לראשי ערים נגדם הוגשו כתבי אישום –  בעקבות כך הושעו ראשי הערים שניצבו מול כתב אישום – שלומי לחיאני מבת-ים ושמעון גפסו מנצרת עילית, וכן ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, השעה עצמו.

במשך 40 שנה, עובדי המועצות הדתיות לא היו כפופים לדיני המשמעת והמינויים אליהם כפופים שאר עובדי שירות המדינה. בעקבות עתירת התנועה, בשנת 2013 הוחלו עליהם דיני המשמעת ונקבע נוהל מקביל לדיני המינויים בשירות המדינה.

התנועה פתחה לפני מספר שנים במאבק בריכוזיות החונקת את המשק הישראלי. המאבק של התנועה היה בין הגורמים העיקריים להעלאת הנושא למודעות הציבורית, ובזמן שהתנועה פתחה במאבק עוד היו מי שטענו שאין בעיה של ריכוזיות במשק הישראלי; התנועה דחפה להקמת ועדה מקצועית שתטפל בנושא הריכוזיות, ולאחר מכן ליוותה באופן צמוד את הדיונים בוועדת הכספים בהצעת החוק שנוסחה והשתתפה בכל דיון שנערך בנושא בוועדה. פעילות התנועה תרמה רבות הן לכך שהחוק עבר בסוף שנת 2013 והן לצורתו הסופית של החוק. מדובר בהישג ענק שצפוי להשפיע על החברה והדמוקרטיה ועל המשק הישראלי בכללותו. גם לאחר שעבר החוק התנועה ממשיכה בפעילות ומתמקדת במעקב אחר יישום החוק וכן פועלת לוודא שיסגרו הפרצות בו.

התנועה עתרה נגד המצב בו חברה פרטית מחזיקה באתר החרמון באופן לא מוסדר, ללא הסכם בתוקף עם המינהל, ללא שקיפות וללא תשלום ראוי לקופת המדינה על השימוש במשאב הטבע הנדיר ששייך לציבור. המאבק המשפטי נמשך למעלה מעשור, עד שבסופו של דבר, בזכות עתירת התנועה, בשנת 2014 נחתם סוף סוף הסכם והוסדר השימוש, נקבעו תמלוגים שישולמו לקופת המדינה עבור השימוש במשאב הציבורי וכן הוזלו ב-20% מחירי הכניסה לאתר.

התנועה נולדה כתנועת המונים ותנועת מחאה ומעולם לא זנחה בסיס חיוני ועורק חיים זה –  זוהי מהות קיומה! בתנועה 45 אלף חברים מכל רחבי הארץ ומכל שכבות הציבור; התנועה מפעילה תא סטודנטים פעיל ביותר באוניברסיטה העברית בירושלים; התנועה  מקיימת חוגי בית, הרצאות בפני תלמידים, סטודנטים, שוחרים במכינות קדם-צבאיות, כנסים, פאנלים בהשתתפות חברי כנסת ואנשי ציבור בהם הציבור יכול לפגוש אותם באופן ישיר; לתנועה גם פעילים הנמצאים בשטח, ברחובות הערים, ומדברים ישירות עם הציבור על נושאי איכות השלטון ופעילות התנועה; עשרות אלפי אזרחים חתמו על עצומות המאבקים הציבוריים של התנועה; התנועה פעילה ביותר גם ב"כיכר העיר החדשה" – הפייסבוק והרשתות החברתיות. בדף הפייסבוק של התנועה למעלה מ-190 אלף אוהדים ופרסומי התנועה בדף מגיעים למאות אלפי אנשים מדי שבוע ולעתים אף ללמעלה ממיליון אזרחים ישראלים.

אחת לשנה התנועה מקיימת את יום איכות השלטון, במסגרתו מוענקים אותות אביר איכות השלטון לאנשים שתרמו בפועלם למען החברה, הדמוקרטיה ואיכות השלטון במדינה בתחומים רבים ומגוונים: חקיקה, חינוך, עיתונות, ביטחון, משפט, חשיפת שחיתויות ועוד. האותות מוענקים מתוך האמונה של התנועה שאין די במאבק היום-יומי הבלתי-נגמר במי שבפועלם פגעו באיכות השלטון – אחת לשנה כדאי וראוי לציין לטובה גם את אלה שבפועלם חיזקו את איכות השלטון וערכי טוהר המידות.

להשלים חקירות עד הבחירות

דורשים מהפרקליטות לקבל החלטה בעניינם של ראשי הערים שנמצאים תחת חקירה פלילית – עד הבחירות לרשויות המקומיות

מושחתים נמאסתם! הצטרפו אלינו למאבק בשחיתות!

הצטרפו אלינו למאבק בשחיתות! לא ייתכן שנבחרי ציבור שהורשעו בפלילים יחזרו לכהן בתפקיד ציבורי

הכוח הוא בידיים שלנו – אמון הציבור הוא לא משחק, שקיפות וטוהר מידות חשובים לא פחות מאירועים, חינוך, או רווחה. הבחירות לרשויות הערים והמועצות בפתח, ואנחנו לא רוצים שבעוד שנה לא נמצא את מי שבחרנו בחדרי החקירות

מושחתים נמאסתם! הצטרפו אלינו למאבק בשחיתות!

אנחנו מבהירים לראש הממשלה, לשרים, לחברי הכנסת ולכל הפקידים במשרד האוצר: לא הצבענו בבחירות האחרונות לא ליצחק תשובה ולא לאף טייקון אחר. הנבחרים חייבים לדאוג לאינטרסים של 8 מיליון אזרחים לפני שהם דואגים לכמה טייקונים.