יוקר המחיה

במשך השנה האחרונה פעלה המחלקה אל מול משרד החקלאות תחת שני נושאים מרכזיים: מועצות ייצור ומחירי התוצרת החקלאית. עיקר פעילות המחלקה בתחום זה התמקדה במחקר, כתיבת ניירות עמדה והתייחסויות להצעות חוק שונות, עריכת קבוצות חשיבה עם חקלאים ואנשי תעשייה, שיתופי פעולה תקשורתיים וכן השתתפות בדיוני ועדת הכלכלה בכנסת.

תוצרת חקלאית

 

מחירי ירקות ופירות

עיקר פועלה של המחלקה בנושא זה קשור לעובדה כי חסרים נתונים מהימנים במדינת ישראל אודות התוצרת החקלאית. התנועה קראה לקיים מפקד חקלאי שימפה את תמונת המצב של מבנה המשקים החקלאיים בישראל והיקפם.

 


 

בחודש ינואר 2014, עלו לדיון בועדת הכלכלה הצעת חוק לביטול הפטור מחוק ההגבלים העסקיים לתוצרת חקלאית והצעת חוק לשינוי סדרי עדיפות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2013 ו-2014), התשע"ג-2013. עד להצעת חוק הללו, הפטור הקבוע בס'3(4) לחוק ההגבלים העסקיים אפשר הסדרים כובלים בין חקלאים לבין עצמם, בין משווקים בסיטונאות לבין עצמם ובין חקלאים למשווקים בסיטונות - בכל הקשור לגידול ולשיווק תוצרת חקלאית מייצור מקומי.

ברמה ההצהרתית, הצעות החוק (אשר בשלב מסוים אוחדו לאחת) קבעו כי יש לבטל את הפטור, אולם הלכה למעשה התמקדו אך ורק בהסדרים כובלים בין המשווקים של התוצרת החקלאית ולא נגעה בהסדרים הכובלים הקיימים בין החקלאים עצמם ובין המשווקים לסיטונאים.

התנועה טענה כי לאור המאפיינים הייחודיים של השוק, ציבור המגדלים הוא החוליה החלשה ובעלת כוח המיקוח הקטן ביותר בשרשרת הייצור והשיווק של התוצרת החקלאית. חולשה זו של המגדלים היא שיוצרת את הבסיס לניצול לרעה של הפטור על ידי המשווק, עובדה אשר מובילה בסופו של דבר לעלייה במחירי התוצרת לצרכן. לאור זאת, התנועה סברה כי ההסדר שהוצע אינו פועל לחיזוק כוחם של המגדלים ומותיר אותם חלשים אל מול המשווקים והקמעונאים, ובכך פוגע בצורה קשה בצרכנים.

התנועה כתבה נייר עמדה לשיפור הצעות החוק (לאחר שזו הראשונה (הפרטית) עברה קריאה טרומית והועברה לטיפול ועדת הכלכלה), הפיצה אותה בקרב חברי ועדת הכלכלה, הופיעה בדיון של ועדת הכלכלה בחודש ינואר 2014 ואף קיימה פגישות אישיות עם חברי כנסת על מנת לקדם עמדתה בנושא. יצוין, כי בתיק זה התנועה שיתפה פעולה עם הפורום המחקרי 'קהלת' ונציגי 'מאבק החקלאים', ארגון אשר מטרתו לייצג את ציבור החקלאים.

הצעת החוק הסופית התקבלה ונקלטה כחוק במדינה. על אף שהמלצות התנועה התקבלו באופן חלקי הרי שחשיבות הצעה זו טמונה בכך שלאורך שנים רבות הצליחו הלובי החקלאי והמשווקים הגדולים לטרפד את תיקון החוק והכנסת התחום החקלאי לתחולת חוק ההגבלים העסקיים.

בשלב ראשון פנתה המחלקה אל משרד החקלאות, מבקר המדינה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "הלמ"ס") בנוגע למהימנות הנתונים המתערערת לאור העובדה שישנם שלושה סקרי מחירים שונים בישראל, הסוקרים שווקים סיטונאיים של תוצרת חקלאית, ואשר הניבו תוצאות שונות בפערים בין 15% ועד 40%!

 

בהמשך לכך חשפה המחלקה כי ביחס לשרשרת הייצור של ענף החקלאות הישראלי, קרי: יצרן (חקלאי)> סיטונאי>  קמעונאי> צרכן, אין בישראל ולו גורם אחד אשר יכול לספק נתונים מהימנים ומדויקים באשר למחיר שמקבל חקלאי על תוצרתו, ומשום כך נשללת יכולתנו לעמוד על פערי התיווך האמיתיים שגובות רשתות השיווק על תוצרת זו.

 

מועצות היצור

מועצות הייצור נועדו לכאורה להבטיח הסדרה יעילה לחקלאים ולציבור כאחד. מחקר שנערך על ידי משרד החקלאות השנה הוכיח כי ישראל חריגה בין מדינות המערב בהיות מועצות הייצור בנויות במתווה של התארגנות כפויה על החקלאים החברים בהן.

 

בהמשך לכך מצאה המחלקה כי מרביתם המוחלט של החקלאים לא מעוניינים לפעול תחת המועצות, אף שחייבים לעשות כן, מה שתורם להעלאת המחירים לצרכן ומה שמוכיח כי מועצות אלו לא ממלאות את ייעודן.

 

התנועה סבורה כי מועצות הייצור תורמות לעליית יוקר המחייה בישראל. זאת מכמה סיבות שונות וביניהן: ניגוד עניינים בהרכבן של המועצות, שהינן גוף מפקח המורכב בעצמו מגורמים מפוקחים. הלכה למעשה יושבים במועצות הייצור מגדלים גדולים מהסקטורים השונים שמייצגים את האינטרסים שלהם ולא בהכרח את אלו של חבריהם, המגדלים הקטנים, ובכך תורמים להעלאת מחירי התוצרת. כמו כן, עצם העובדה שמועצות הייצור הן התארגנות כפויה, אשר מגדלים חייבים להיות כפופים אליה ולשלם היטלים כדי לממן אותה, תורמת אף היא ליוקר המחייה.

 

המחלקה פעלה כדי להביא את תוצרי מחקריה לידיעת מקבלי ההחלטות בתחום, בניסיון להשפיע על יוזמות חקיקה המתהוות בעניין מועצות אלו. הפעילות התמקדה במיוחד בפועלן של שלוש מועצות ייצור: מועצת הדבש, מועצת הצמחים ומועצת ענף הלול, כפי שיפורט בהמשך. 

 

מועצות הדבש

 

  • הצעת החוק להסדרת הצבה של כוורת וייצור דבש, התשע"ד-2014

    השנה פעלה המחלקה, במקביל לקידום הצעת החוק להסדרת הצבה של כוורת וייצור דבש, התשע"ד-2014, באמצעות מחקר וקבלת פניות דבוראים, הופעות בוועדות הכנסת ופרסום ניירות עמדה לחברי הכנסת הנוגעים בדבר, במטרה להעביר את סמכויותיה של המועצה אל משרד החקלאות. כמו כן פעלה המחלקה במטרה לקרוא לשיפור הצעת החוק, שאף כי מביאה בשורה חשובה בדמות העברת הסמכויות הרגולטוריות אל משרד החקלאות, לוקה בקשיים לא מבוטלים, וביניהם היעדר תשתית עובדתית מקצועית ומבוססת להנחות המוצא עליהן היא נסמכת. בנושא זה פועלת המחלקה בשיתוף פעולה עם הפורום המחקרי 'קהלת'.

     

    משק הדבש הישראלי סובל מריכוזיות וחוסר תחרות ולמעשה סגור היום לחלוטין לכניסת דבוראים חדשים. כמו כן, מועצת הדבש - הרגולטור המרכזי בשוק זה - פועלת מכוח צווים ותקנות המבוססים על חקיקת חירום. מועצה זו היא למעשה חברה פרטית אשר שולטת בכל צעד ושעל של העוסקים בתחום, וסובלת מניגוד עניינים אינהרנטי בהיותה גוף מפקח המורכב מגורמים שהינם מפוקחים בעצמם. נדגיש כי בלב פעילותה של מועצת הדבש עומדת היכולת להעניק או לשלול היתרים הנוגעים בלב חופש העיסוק של הפרט.

     

    התנועה סבורה כי סמכויותיה של מועצת הדבש צריכות לעבור אל גורם מנהלי במשרד החקלאות למען נטרול ניגוד העניינים ולשם חלוקה הוגנת של משאבים, וכן כי צריכה להיעשות עבודה מקצועית מעמיקה לצורך ביסוס הנחות המוצא שעל בסיסן נבנתה הצעת החוק - שכן הצעת החוק מעצבת את המבנה הרגולטורי בענף וראוי כי רפורמה כזו תתבסס על מידע אמין ובדוק, בניגוד להתנהלות בנושא זה עד כה.

     

    במסגרת פעילות המחלקה אל מול ועדת הכלכלה בכנסת, הגישה המחלקה ניירות עמדה הכוללים התייחסות אל הצעת החוק בשלביה השונים תוך המלצות לשינוי ההסדר החקיקתי המוצע וכן ביצעה מעקב אודות התחייבויות שהועלו בישיבות ועדת הכלכלה השונות אשר נועדו לוודא כי החקיקה תהא מבוססת על תשתית עובדתית מדויקת ואיתנה כראוי לרפורמה במשק מסוג זה.

     

    תו "דבש איכות ישראלי"

    ·         בשנת 2008 השיקה מועצת הדבש תו "דבש איכות ישראלי" לקידום ומיתוג של דבש "כחול לבן". עם זאת, בספטמבר השנה חשפה המחלקה כי למעשה אין מניעה לזכות בתו דבש האיכות הישראלי גם אם 30% ממנו הינו דבש מיובא. כחלק ממאבקה למען שקיפות קראה המחלקה למועצת הדבש לשקף את האמור על גבי תוויות המוצר, או לחלופין להסיר את האפשרות לפיה דבש מעורבב יזכה לשאת את התו "דבש איכות ישראלי".

     

    מכסות ייבוא דבש

    ·         המחלקה החלה במחקר בנוגע לחלוקת מכסות ייבוא דבש על מנת לבדוק האם חלוקה זו תורמת להעלאת מחירים בשוק הדבש והאם יש מניעה לבטלה.

     

    כידוע, ליבוא השלכות משמעותיות על מחירי מזון וטובין נוספים וזמינותם, על יצירת תחרות בריאה במשק הישראלי ועל ההתייעלות של התעשייה המקומית. במסגרת מחקרה בנושא ופעילותה אל מול מחלקת סחר חוץ במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, גילתה המחלקה כי מכסות לייבוא דבש גולמי לישראל מחולקות למשווקי דבש ישראלים לפי גודל נתחם בשוק המקומי (קרי, המחזיק בנתח הגדול ביותר יזכה למכסת ייבוא הגדולה ביותר), וזאת מבלי לשקול שיקולי ריכוזיות ובאופן שוודאי תורם לריכוזיות השיווקית העצומה במשק זה. במקביל לכך הוציא מבקר המדינה דוח אשר עוסק בחסמי אסדרה המגבילים יבוא טובין ואשר נוגע בסוגיות מרכזיות אשר המחלקה זיהתה כמהותיות באשר ליוקר המחייה בכלל ובמחיר הדבש כפרט.[1] בין היתר, חלוקת מכסות ייבוא בהתאם לנתח שוק מחזקת את הריכוזיות בשוק הדבש (אשר בו שולטים שני משווקים מרכזיים אשר חולשים על כ-80% מהשוק) ומונעת תחרות בריאה ואפשרות הוגנת למשווקים ומגדלי דבש קטנים, ובכך עתידה המחלקה לטפל גם בשנת 2015.

     

    עוד פעלה התנועה במישורים הבאים: שיתוף פעולה כללי עם פורום קהלת באשר לעשייה בתחום, פגישה עם מועצת הדבש, פרסום טור דעה בעיתון "דה מרקר", שיתוף פעולה עם גורמים תקשורתיים שונים וכן מעקב ותכנון לקראת פעילות בכנסת. 

     

 

English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il