יוקר המחייה בתחום התוצרת החקלאית

במשך השנה האחרונה פעלה המחלקה אל מול משרד החקלאות תחת שני נושאים מרכזיים: מועצות ייצור ומחירי התוצרת החקלאית. עיקר פעילות המחלקה בתחום זה התמקדה במחקר, כתיבת ניירות עמדה והתייחסויות להצעות חוק שונות, עריכת קבוצות חשיבה עם חקלאים ואנשי תעשייה, שיתופי פעולה תקשורתיים וכן השתתפות בדיוני ועדת הכלכלה בכנסת.

 

מחירי ירקות ופירות

עיקר פועלה של המחלקה בנושא זה קשור לעובדה כי חסרים נתונים מהימנים במדינת ישראל אודות התוצרת החקלאית. התנועה קראה לקיים מפקד חקלאי שימפה את תמונת המצב של מבנה המשקים החקלאיים בישראל והיקפם.

 


 

בחודש ינואר 2014, עלו לדיון בועדת הכלכלה הצעת חוק לביטול הפטור מחוק ההגבלים העסקיים לתוצרת חקלאית והצעת חוק לשינוי סדרי עדיפות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2013 ו-2014), התשע"ג-2013. עד להצעת חוק הללו, הפטור הקבוע בס'3(4) לחוק ההגבלים העסקיים אפשר הסדרים כובלים בין חקלאים לבין עצמם, בין משווקים בסיטונאות לבין עצמם ובין חקלאים למשווקים בסיטונות - בכל הקשור לגידול ולשיווק תוצרת חקלאית מייצור מקומי.

ברמה ההצהרתית, הצעות החוק (אשר בשלב מסוים אוחדו לאחת) קבעו כי יש לבטל את הפטור, אולם הלכה למעשה התמקדו אך ורק בהסדרים כובלים בין המשווקים של התוצרת החקלאית ולא נגעה בהסדרים הכובלים הקיימים בין החקלאים עצמם ובין המשווקים לסיטונאים.

התנועה טענה כי לאור המאפיינים הייחודיים של השוק, ציבור המגדלים הוא החוליה החלשה ובעלת כוח המיקוח הקטן ביותר בשרשרת הייצור והשיווק של התוצרת החקלאית. חולשה זו של המגדלים היא שיוצרת את הבסיס לניצול לרעה של הפטור על ידי המשווק, עובדה אשר מובילה בסופו של דבר לעלייה במחירי התוצרת לצרכן. לאור זאת, התנועה סברה כי ההסדר שהוצע אינו פועל לחיזוק כוחם של המגדלים ומותיר אותם חלשים אל מול המשווקים והקמעונאים, ובכך פוגע בצורה קשה בצרכנים.

התנועה כתבה נייר עמדה לשיפור הצעות החוק (לאחר שזו הראשונה (הפרטית) עברה קריאה טרומית והועברה לטיפול ועדת הכלכלה), הפיצה אותה בקרב חברי ועדת הכלכלה, הופיעה בדיון של ועדת הכלכלה בחודש ינואר 2014 ואף קיימה פגישות אישיות עם חברי כנסת על מנת לקדם עמדתה בנושא. יצוין, כי בתיק זה התנועה שיתפה פעולה עם הפורום המחקרי 'קהלת' ונציגי 'מאבק החקלאים', ארגון אשר מטרתו לייצג את ציבור החקלאים.

הצעת החוק הסופית התקבלה ונקלטה כחוק במדינה. על אף שהמלצות התנועה התקבלו באופן חלקי הרי שחשיבות הצעה זו טמונה בכך שלאורך שנים רבות הצליחו הלובי החקלאי והמשווקים הגדולים לטרפד את תיקון החוק והכנסת התחום החקלאי לתחולת חוק ההגבלים העסקיים.

בשלב ראשון פנתה המחלקה אל משרד החקלאות, מבקר המדינה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "הלמ"ס") בנוגע למהימנות הנתונים המתערערת לאור העובדה שישנם שלושה סקרי מחירים שונים בישראל, הסוקרים שווקים סיטונאיים של תוצרת חקלאית, ואשר הניבו תוצאות שונות בפערים בין 15% ועד 40%!

 

בהמשך לכך חשפה המחלקה כי ביחס לשרשרת הייצור של ענף החקלאות הישראלי, קרי: יצרן (חקלאי)> סיטונאי>  קמעונאי> צרכן, אין בישראל ולו גורם אחד אשר יכול לספק נתונים מהימנים ומדויקים באשר למחיר שמקבל חקלאי על תוצרתו, ומשום כך נשללת יכולתנו לעמוד על פערי התיווך האמיתיים שגובות רשתות השיווק על תוצרת זו

English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073, 02-6633400 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il