♦ איך הריכוזיות פוגעת בכולנו
♦ מילון מונחים - ריכוזיות
♦ שאלות ותשובות 

הריכוזיות, על משמעויותיה והשלכותיה על המשק הישראלי, היא אחת הסכנות הגדולות ביותר לא רק ליציבות המשק, אלא אף ליציבותה של הדמוקרטיה הישראלית
ולדמותה; זאת, בהינתן שליטה רב-היקפית של מספר מצומצם מאוד של בעלי הון בתחומים כה רבים ומגוונים בחייהם של אזרחי המדינה: החל ממה שהם אוכלים לארוחת הבוקר שלהם המשך ברשת הטלפונים הניידים שהם מנויים אליה, דרך הבנק שמנהל את כספם וחברת הנדל"ן שבנתה את הבית שלהם, ועד למסרים המועברים אליהם מהתקשורת וניהול כספי הפנסיה שלהם, המיועדים לכלכלם לעת זקנה.

16 משפחות שולטות בכ-50% מן המשק בישראל. זוהי קבוצה נבחרת, שאיש לא בחר בה; קבוצה של בעלי הון שנהנים מכל השמנת והתשואות שמניב מאגר הכספים והמשאבים של המדינה, כאשר לכל השאר - לכל הציבור הרחב - נשארים רק הפירורים.

 

מהן פירמידות השליטה וההחזקות הצולבות?

'פירמידות שליטה' הוא כינוי לשרשור של "חברות פער" חברה בה נוצר פער בין ההחזקות של אדם בחברה מסוימת (כלומר: החלק שעליו הוא שילם כדי לרכוש אותו) לבין השליטה של אותו אדם בפועל (כלומר: היכולת למנות מנהלים ודירקטורים, לשלם להם שכר גבוה ולהכווין את פעילותה של החברה).  במצב הקיים כיום, טייקון יכול לרכוש נתח קטנטן מחברה – בסדר גודל של 5% - אך בגלל שהוא שולט בלמעלה מ50% בחברות בשרשור פירמידות השליטה הוא נחשב לבעל השליטה בחברה, ויכול לעשות בה כבתוך שלה. באופן דומה פועלים 'גרעיני שליטה' במוסדות הפיננסיים – החזקה של 5% בלבד המעניקה שליטה מוחלטת בצעדיו של המוסד.

 

'האחזקות הצולבות': במצב הנוכחי, טייקונים וקבוצות עסקיות יכולים להיות בעלי שליטה והחזקות בחברות שמגייסות הון ואשראי לפעילותם (כמו תנובה, אורנג', דלק וכדומה), ובמקביל בחברות שמעניקות הון ואשראי (בנקים, חברות שמנהלות פנסיות וקרנות).

 

 וכך, שולטים הטייקונים במשק הישראלי מבלי שיצטרכו אפילו להשקיע או לסכן סכומי כסף הולמים. פירמידות השליטה מאפשרות להם לשלוט במספר רב של חברות ציבוריות; האחזקות הצולבות מאפשרות להם לשלוט בגופים פיננסיים במקביל; והחגיגה בעיצומה.

וחשוב להדגיש: "מוסדות פיננסיים"  הינם הבנקים שבהם שמורים חסכונות הציבור; מוסדות המנהלים את קרנות הפנסיה שבהם הופקד הכסף שישמש את העובדים לעת זקנה; קרנות נאמנות שבהן נמצאים כספים ששייכים לכלל הציבור הרחב.

כאשר מוסד פיננסי נשלט ע"י טייקון, נותן הלוואות לטייקון ומוותר על חובות לטייקון - הוא לא מפסיד את הכסף שלו; הוא מפסיד את הכסף של הציבור.

מהן נזקי הריכוזיות באמצעות הפירמידות והאחזקות הצולבות?

לרוב בעלי השליטה אין הון עצמי מספיק לקידום עסקיהם, אך בחסות הפירמידה והאחזקות הצולבות, פתוחה בפניהם הדרך לגיוס הון כזה תוך ניצול קשריהם האישיים ושליטתם ב"שרשור" בחברות אחרות. בכדי להקים ולקיים את פירמידות השליטה הם מייצרים מחזור הלוואות מתגלגל שבמסגרתו כל הלוואה או הנפקת אג"ח מגויסים כדי לשלם הלוואה או אג"ח קודם שהגיע מועד פירעונם. המינוף הגבוה של העסקים מחייבים את בעל השליטה לנצל חברות בתוך הפירמידה כ"פרות חולבות מזומנים" למימון ההחזרים והריביות הגבוהות, לעיתים בניגוד לטובת החברה עצמה ולשיקוליה העיסקיים ותמיד בניגוד לטובת הצרכנים.

לתופעה זו כמה תוצאות קשות וחמורות:

יוקר מחיה:

כוחם של הטייקונים עומד להם לשמר במסגרת הפירמידות חברות שהן בד"כ מונופול או חלק משוק מצומצם בהם ניתן להעלות מחירים ו"לחלוב" את בציבור. כך תחומים רבים וחיוניים במשק נשלטים על ידי קבוצה קטנה של טיקונים השומרים על מחירים גבוהים באופן חריג לצורך החזר הלוואות הפירמידה וכיסוי הרפתקאותיהם הפיננסיות.

פגיעה בחסכונות ובביטחון הסוציאלי:

כספי הפנסיה של הציבור וחסכונותיהם המצויים בשליטת הטייקונים משמשים בידיהם למימון עסקיהם, באופן שאת הרווחים גורפים הם ובהפסדים נושא הציבור. בשונה מהאזרח מן הישוב הנדרש להחזיר חובות, הרי ש לטייקונים בחסות הפירמידות מתאפשר להגיע להסדרים הכוללים הימנעות מהחזר חובות בחברה אחת ולהמשיך להרוויח מחברות הקשורות לה (היקפי הנזק להלן).

משבר כלכלי:

המינוף הרב והכמות הגדולה של אג"חים שמנפיקות הפירמידות גרמו למשבר הכלכלי הנוכחי להסדרי חוב רבים במשק הישראלי

לפי הערכה שמרנית משנת 2009, בה הסדרי החוב נהפכו לנורמה מקובלת, קוצצו ב"תספורות" אג"ח כ- 7 מיליארד שקל. הערכה פחות שמרנית מעלה את הסכום לכ- 10 מיליארד שקל, מתוך כ-20 מיליארד ₪ שנכנסו להסדרים.

הסדרי החוב כללו בעיקר כספים של הגופים המוסדיים. כלומר, של כספי הפנסיה של הציבור, ומחקו למעשה כ-13 מיליארד ₪ מכספי החסכונות והפנסיה של הציבור. אם כן, תוצאות ההתנהלות העסקית של בעלי השליטה בפירמידות נוגעים בפועל לכיס של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה, ומשמידים בפועל את הפנסיה והביטחון הסוציאלי של הציבור. בשנת 2013 צפוי פירעון אג"ח בגובה 30 מיליארד שקל כשבשנים לאחר מכן צפויים פירעונות בגובה 44 מיליארד שקל בכל שנה, ואם מגמת ה"תספורות" תימשך היא עלולה לעלות לציבור הישראלי מיליארדי ₪ נוספים.

היכן רשויות השלטון והרגולציה האמורים להגן על הציבור?

ובכן - למרבה הצער, כל שומרי הסף כשלו בתפקידם להגן על הציבור מפני כוחם של בעלי ההון.

 הגופים המוסדיים, שאמורים להגן על כספי הציבור, מתפקדים, במידה רבה,  כאומרי הן של בעל השליטה. אלה הם בדיוק הגופים הפיננסיים שנשלטים על ידי הטייקונים בהחזקות הצולבות ונוצרו בפועל נורמות של "שמור לי ואשמור לך".

הרגולטורים לא יכולים לעשות הרבה. בחסות הפירמידות, הטייקון למעשה מחזיק רק באחוזים ספורים מהחברה שבה הוא שולט, אם הרגולטור יפעיל סנקציה על החברה, זה יפגע בעיקר בכ-95% המחזיקים מקרב הציבור, ובקושי ישפיע על הטייקון. לא זו אף זו תופעת "הדלת המסתובבת" במסגרתה עובדים בכירים ברגולציה מוצאים דרכם למשרות בכירות ומתוגמלות בפירמידות פוגע קשות ברגולציה ובמוטיבציה לפעול לרווחת הציבור, שכן הדבר יקטין את הסיכויים לעבודה מרופדת לאחר פרישה מוקדמת.

ומה עם חברות הערכת השווי? בפועל  הטייקונים יכולים לקנות להם הערכות שווי המתאימה לצורכיהם, בין אם היא אמיתית ובין אם לא. כך מקבל הטייקון הערכת שווי מופרזת בנוגע לחברה שהוא רוצה להעביר לשליטתו, אך כאשר מתברר שקנה חתול בשק והחברה שנקנתה קורסת - את ההפסדים סופג ציבור בעלי המניות, ולא הטייקון.

נבחרי הציבור שבויים לא פעם בקשרי הון-שלטון. המדינה קטנה, הצמרת צפופה, וההתחככות כמעט בלתי נמנעת. וכאשר נבחר הציבור נמצא בקשרים עם בעל ההון ונסמך על תרומותיו, קשה לצפות שביום העבודה למחרת הוא יתייצב מן העבר השני של המתרס, יגער בהם ויפעיל עליהם סנקציות. נדרש לחץ ציבורי רחב ונחוש כדי לאזן השפעות אלו ולהביא לחקיקת פיתרונות אמיתיים.

כלי התקשורת - ובכן, ההחזקות הצולבות של הטייקונים לא מסתיימות במוסדות פיננסיים, אלא גם בעיתונים, ערוצי טלוויזיה ורשתות לווין. כידוע רוב העובדים ימנעו מלבקר קשות את מי שמהווה את מקור פרנסתו. כך, המסך שדרכו אנו אמורים להשקיף על המציאות הוא מסך עכור, מלא שריטות של אינטרסים וכתמים של מחויבות לכסף במקום ליושרה העיתונאית, לציבור ולאמת.

 לסיכום הכשל:

 פירמידות השליטה וההחזקות הצולבות מהוות מבנה מעוות, ששיטת המשפט שלנו מאפשרת. פירמידות השליטה (ולצדן גרעיני השליטה) פוגעות בדמוקרטיה התאגידית ובכלל הברזל של 'מניה אחת = קול אחד"; ההחזקות הצולבות פוגעות בשיקול הדעת של הגופים שאמורים לשמור על כספי הציבור.

שתי הרעות החולות הללו יוצרות סיטואציה שבה קומץ אנשים משחקים בכספים עבורם האזרחים עבדו קשה בשביל להשקיע ולחסוך - מבלי שיש להם מחויבות מינימאלית כלפינו ומבלי לספק לנו ערבויות.

בנוסף – הריכוזיות אחראית למרבית תחלואי המשק, אשר הוציאו עשרות אלפי בני אדם לרחובות: כש-16 משפחות שולטות ב-50% מהמשק אין תחרות. כשאין תחרות הטייקונים מעלים מחירים כרצונם, מנפחים משכורות למנהלים אומרי-הן ומקפיאים משכורות לשאר העובדים הממוצעים. כשאין מוסדות פיננסיים בעלי גב חזק וכושר עמידה מול הטייקונים, ההרפתקאות העסקיות שלהם סוחפות את כולנו לתהום, והשליטה שלהם בנתחים עצומים מהמשק מסכנת את כולנו. כשהם מרוויחים - זה על הגב שלנו, ואנחנו לא רואים מזה אגורה. כשהם נופלים - אנחנו נופלים איתם.

נוסף על כל זאת, שומרי הסף, כמו שהראינו, לא מצליחים או לא רוצים לפעול כנגד הטייקונים.

ולעניין הפתרונות:

הפתרון האידיאלי למצב שתיארנו כרוך בצעדים פשוטים שכבר נוסו בהצלחה במדינות אחרות: פירוק פירמידות השליטה וגרעיני השליטה, ניתוק ההחזקות הצולבות, והשבת הכוח והשליטה לידי ציבור המשקיעים.

 הגיע הזמן להחזיר את ההון לידי בעליו האמיתיים - הציבור. הרווחים מצעד כזה - הכלכליים, הציבוריים והחברתיים - עולים על כל דמיון. הדרך לשם פשוטה, ומחייבת אומץ ציבורי ואמונה בנכונותה של השיטה הדמוקרטית, הן בניהול המרחב הציבורי והן בניהול המשק הכלכלי.

באפריל 2010 פורסם דו"ח בנק ישראל ובו תמרור אזהרה גדול נוסף - מבנהו הריכוזי של המשק הישראלי מסוכן ליציבות הכלכלה הישראלית, ויש להגביל את פעילותן של קבוצות האחזקה הגדולות, ובפרט לאסור עליהן להחזיק בחברות פיננסיות.

לאחר פרסום דו"ח זה החלו לצוף ולעלות קריאות לבחון לעומק את הסוגיה, בין היתר, על-ידי ח"כים ואישי ציבור שונים. העניין הגובר בהשלכות של המבנה הריכוזי של המשק הישראלי החל להעסיק במקביל גם ארגונים אזרחיים, כגון התנועה לאיכות השלטון, אשר הופיעה בפני וועדת הריכוזיות מספר פעמים והביאה בפניה בדרך של פניות בכתב, באופן רציף, דוגמאות אקטואליות, אשר המחישו והבהירו את הבעייתיות האינהרנטית שבמבנה המשק הישראלי. באוקטובר 2010 הוקמה על ידי ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ "הועדה להגברת התחרותיות במשק" (בשמה המוכר "ועדת הריכוזיות"), שהייתה אמורה לגבש המלצות להתמודדות עם האיומים המבניים של הריכוזיות במשק.

הוועדה מצאה כי עצם קיומה של קבוצה מצומצמת של צרכני אשראי גדולים במשק שחולשים על קבוצות של חברות באמצעות מבני פירמידה, עלולה ליצור סיכונים מערכתיים שונים, הגדלים עם גודל ומורכבות התאגידים הריאליים והפיננסיים שבשליטת הפירמידה.

התנועה סבורה, והיא אף הקפידה להביא הדברים בזמן אמת בפני חברי וועדת הריכוזיות, כי השעה דוחקת, וככל שחולף הזמן מתגברים הכשלים, חוסר היעילות, עושק הציבור והיעדרה של תחרות בריאה. אין אנו עומדים עוד בפני כשלים ספקולטיביים ותוצאות משוערות - אנו חוזים בתוצאותיו הקשות של מבנה המשק הישראלי מדי יום ואף נראה שתוצאות אלה הולכות ומקצינות.

בתאריך 13.5.2012 פורסם להערות והתייחסות הציבור תזכיר חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (להלן: "תזכיר חוק הריכוזיות" או "תזכיר החוק"), אשר, למיטב הבנת התנועה, ביקש לעגן את מסקנות והמלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק בהוראות חוק אופרטיביות. פירוט הערותיה של התנועה מצוי לעיל.

תזכיר החוק, על אף שמעגן המלצות מרכזיות מדוח הביניים והדוח הסופי של וועדת הריכוזיות, מספק פתרונות חלקיים בלבד לבעיית ריכוזיות השליטה בהון ובמוקדי הכוח במדינת ישראל. כפי שיפורט להלן, בניגוד להמלצות הביניים, נראה כי המלצותיה הסופיות של הוועדה מוטות במידה מסוימת לטובתם של בעלי שליטה במבנים פירמידאליים ואחזקות צולבות.

תזכיר החוק, בניגוד למסקנות הסופיות מאפשר הוספת שכבה שלישית למבנים הפירמידאליים עתידיים ללא הגבלה וללא סנקציה, בניגוד גמור לרוח ההמלצות עצמן. זאת, באמצעות מונח חדש שהגדיר תזכיר החוק "חברה זמנית מותרת".

זאת ועוד, עפ"י תזכיר החוק, וברוח ההמלצות הסופיות ירד הסף להגדרת חברה כ"חברת פער" באמצעות הורדת אחוז ההחזקות של בעל השליטה מ50%, כפי שנקבע בהמלצות הביניים, ל33% מבלי שזו תנמק כיצד הגיעה לאחוז זה. בכך ההגבלות בתזכיר החוק לא מוכלות על חברות רבות. בהקשר זה נציין, כי באופן תמוה, כור, דסק"ש וכלל תעשיות משיקות לקו התחתון של 33% שנקבע על ידי הוועדה.

באותו האופן אין בתזכיר התייחסות לסנקציות ממשיות כלפי מפרות חוק הן בנושא הפירמידות, והן בנושא ההחזקות הצולבות פיננסיות וריאליות. התנועה סבורה כי ראוי להעניק לרשות לניירות ערך סמכויות אכיפה נרחבות יותר, שכן הרשות הינה הגורם הרגולטורי הראוי לאכיפה ויישום החוק. אם לא כך, יישארו הסדרי האכיפה למכירת אמצעי השליטה המוחזקים בניגוד להוראות החוק כ"חסרי שיניים", וספק אם יוכלו לעמוד "כחומה בצורה" מפני ניסיונות בעלי השליטה להשאיר את החזקתם במבנים הפירמידאליים.

בנוסף, תזכיר החוק מגדיר באופן שונה את המונח "חברה" מחוק החברות, והגדרה זו מאפשרת פתח רחב לפרשנויות ומחלוקות. כך נוצר פתח למניפולציות משפטיות פרשניות שאינן רצויות, על מנת להחריג מבנים הפירמידאליים מחוץ להגדרות החוק.

במקביל לכל אלו, נראה כי בתזכיר בחרו להעלים לחלוטין חלק מהמלצות הוועדה, בניהן חיזוק בעלי מניות המיעוט, הרחבת מימון רשות לניירות ערך, תמריצי מס להסדרה עצמית של מבנים הפירמידאליים, יצירת פיקוח והסדרה על הגופים המייעצים למשקיעים מוסדיים, חיזוק בית הדין להגבלים עסקיים ועוד. המלצות אלו גם הן, נועדו להגן על האינטרס הציבורי.

 

עמדת התנועה למען איכות השלטון לעניין המבנה הפירמידאליים היא כי יש לשמר את המנגנון המוצע כך שיבטיח שכוחו של בעל השליטה בחברת פער לא יעלה לעולם על זכויותיו ההוניות בחברה - "מניה אחת-קול אחד".

לעניין ההחזקות הצולבות, רק הפרדה מוחלטת של חזקות ריאליות ופיננסיות יכולה לפתור את בעיית האשראי החמורה הקיימת במשק הישראלי, תוך העסקת דירקטורים במשרה מלאה וחיזוק מעמדם של דירקטורים חיצוניים.

לוח זמנים-

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בהצעת החוק ב17 ביוני ולמחרת תתבקש מליאת הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה הראשונה.

עיקרי הצעת החוק ידונו בוועדת הכספים והתכנון הוא להשלים את חקיקת חוק הריכוזיות עד להתפזרות הכנסת לפגרת קיץ בסוף חודש יולי. 

 הדבר אפשרי; הפתרון מצוי בהישג יד ועכשיו זה הזמן לפעול!

צריך לתת לחברי הכנסת את המוטיבציה לפעול לטובת הציבור למרות הלחץ העצום המופעל על ידי הטייקונים.

התנועה הינה הגוף היחידי הלא ממשלתי שעוסק כיום כחלק מוצהר מהאג'נדה שלה ותוך הפניית כל המשאבים העומדים לרשותה למאבק בנושא הריכוזיות, חוקרת, מקיימת הסברה, מציפה את הכשלים, מניעה את חוק הריכוזיות,  מציעה הסדרים לטיפול בנושא, מלווה ומבקרת את תהליכי החקיקה.

התנועה מבקשת לנצל את חלון ההזדמנויות הנדיר שנוצר להביא להבראת המשק ולשחרורו מעבדות הפירמידות. לשם כך יש להוציא לפועל, באופן דחוף, קמפיין הסברה מאסיבי שיופנה הן לציבור הרחב, הן לגורמי הממשלה המעצבים את הפתרון המוצע והן לנבחרי הציבור מקבלי ההחלטות. במקביל מבקשת התנועה לנקוט באמצעים משפטיים להגנה על האינטרסים הציבוריים ועל כספי הציבור ולקידום פתרונות אפקטיביים לפירוק הפירמידות ולהפרדת האחזקות הצולבות.

התנועה הינה עמותה ללא כוונת רווח שתקציבה מצומצם וממומן על ידי תרומות מהציבור . במאבק הנוכחי עומדים מנגד כוחות כלכליים אדירים של המשפחות השולטות במשק ומטרתן לקבור את חוק הריכוזיות ולהביא למצב  שגם אם יעבור החוק הוא יהיה חסר שיניים ולא ישיג את מטרתו. התנועה קוראת לכל מי שמבין וחרד מנושא הריכוזיות לתמוך בתנועה ולהרים לה תרומה.

לטופס תרומה 

 
English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il