מילון מונחים-ריכוזיות
 
  קרטל

 התאגדות של ספקי מוצר או שירות שנועדה להגדיל את רווחי חבריה ולבטל את התחרותיות ביניהם. החברות מתאגדות בכדי ליצור מונופול, ובכך בידן להעלות מחירים באופן מתואם ומבלי שכוחות השוק והתחרות ישפיעו לטובת הצרכנים.

 אוליגופול

מבנה שוק שבו ענף מסוים נשלט על ידי מספר קטן של מוכרים. כל מוכר בשוק מודע לצעדיהם של המוכרים האחרים ולוקח בחשבון את צעדיהם הסבירים של שאר השחקנים בשוק. מסיבה זו שווקים ותעשיות אוליגופולים מועדים בסבירות גבוהה להיווצרות קרטלים. בישראל מספר רב של אוליגופולים בשווקים דוגמת תקשורת סלולרית, שיחות חוץ, דלק, טלוויזיה, ועוד.

 דואופול

מקרה פרטי של אוליגופול, בו קיימים שני מוכרים בלבד. ההשפעות השליליות של מצב זה חמורות אף יותר מאשר אוליגופול של מספר משתתפים הגדול משתיים, בשל האפשרות של שני המשתתפים לתאם ביניהם מהלכים.

מונופול

מצב שבו בשוק של מוצר או שירות מסוים קיים מוכר אחד בלבד, דבר שמקנה לאותו גורם ("בעל המונופול" או "מונופוליסט") שליטה בתחום פעילות בשוק. המונופול מונע תחרות ומביא לעליית מחירים ולירידה באיכות המוצר/שירות, באין לצרכנים שום אופציה אחרת אליה יוכלו לעבור. הדרך להתמודד עם מונופול הוא, בין השאר, ע"י רגולציה או הכנסת שחקנים נוספים לשוק.

בעלות צולבת

מצב בו אותו אדם או חברת אחזקות מחזיקים הן בנכסים ריאליים (חברות תקשורת, קמעונאות, אנרגיה ונדל"ן) והן בנכסים פיננסיים (בנקים וחברות ביטוח).

במצב כזה, בעל השליטה יכול להשתמש ביתרונות שמסבה לו ההחזקה בנכס כמו בנק - למשל: אישור הלוואות בקלות יתרה, או העובדה שיש לו מידע פיננסי זמין על מתחריו - בכדי לפעול במישור הנכסים הריאליים, וכך להיכנס להרפתקאות פיננסיות על גבם של בעלי המניות.

בנוסף, השליטה בגופי תקשורת יכול להביא לפגיעה בופש הביטוי שלהם - למשל במקרים שהם רוצים לפרסם כתבה שמציגה באור שלילי נכס ריאלי של בעל השליטה.

פיאודליזם

שיטה חברתית-פוליטית-דתית, שהתבססה באירופה במהלך ימי-הביניים. השיטה התאפיינה בקשרי תלות וחסות אישיים בקרב האליטה השלטת, ובשלטונה של שכבת אצילים, שהיוו אחוז זעום מהאוכלוסיה הכללית, על רוב רובה של האוכלוסיה, שחכרו את אדמותיה והעבירו אליה את רווחיהם. בהשאלה, הביטוי משמש כיום לתאר את שלטון השכבה הקטנה של בעלי ההון, המקושרים ביניהם בקשרי ידידות ונהנים מרווחי עתק בזכות עבודתם של בני מעמד הביניים.

 שוק חופשי באמת

 שוק שבו יש שקיפות מלאה וכל המוכרים והקונים שווים במידע שיש להם על המתרחש; שבו אין כשלי שוק כמו קרטלים או מונופולים; שבו יש חופש התקשרות מלא; שבו יש פיקוח שאינו מאפשר החזקות צולבות; שבו כלשחקן שולט בחברה לפי מידת האחזקה האמיתית שיש לו בה, ולא באמצעות מבנה פרמדיאלי; ושבו אין אף שחקן - מלבד המדינה - שהוא מספיק גדול בכדי להשפיע על כל השוק.

 תחרות

מציאות שבה מספר רב של מוכרים פועלים באותו שוק במטרה למכור את תוצרתם לציבור הקונים. במצב אידיאלי - שבו יש שקיפות במידע שמגיע לקונים, התנהגות רציונלית של כל

השחקנים, וחופש התקשרות - כוחות השוק יפעלו כך שהמחירים ירדו עד שיגיעו לאיזון עם הצורך של היצרנים להרוויח.

רגולציה

שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים ורשויות. הרגולציה הכלכלית כוללת פיקוח, ויסות והטלת איסורים שונים, במטרה להסדיר את המשק באופן שתואם את האינטרסים של המדינה. הפיקוח על המחירים הוא דוגמה לפעולה רגולטורית ממשלתית, שנועדה למנוע העלאת מחירים של מוצרים מסוימים. וראו דוגמאות נוספות להלן, בחלק על הרגולציה.

פירמידת שליטה
 
מבנה החזקות שבאמצעותו בעל שליטה רוכש ושולט בעוד ועוד חברות, על ידי חברות בנות וחברות נכדות, כאשר מצד אחד אחוז ההחזקה שלו בחברות בבסיס הפירמידה נעשה קטן - אך מצד שני שליטתו בהן נותרת תמיד אפקטיבית ומעל 50% (יש מצבים שבהם היא פחותה מ-50% אך עדיין אפקטיבית, הודות לביזור). בעל השליטה ממנה את הדירקטוריון ואת המנכ"ל בכל החברות בפירמידה וכך שולט על תשלום המשכורות למנהלים. במצב כזה בעל השליטה יכול לנווט את החברה לנהוג באופן שרצוי לו, תוך התעלמות מרצונם של בעלי מניות הרוב, על חשבונם, ותוך שהסיכון היחיד נופל על כתפיהם ולא על כתפיו הוא. למשל חלוקת דיבידנדים מהחברות בבסיס הפירמידה העוברים במעלה פירמידת האחזקות עד חברת האם בה הוא שולט, או חלוקת בונוס לבעל השליטה בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון בחברות השונות בפירמידה.   

מאבק על הבית

 המאבק כנגד הריכוזיות איננו מאבקם של בעלי מניות או אנשים שעיסוקם בשוק ההון. מרבית נכסי הציבור - כ-1.9 טריליון ש"ח, נמצא בידי המוסדות הפיננסיים - מוסדות שמצויים בשליטת 20 משפחות. הקרטלים מעלים את מחירי המחייה לכולנו. משכורת העתק למנהלים מגיעות מכסף שיכול היה לשמש להעלאת פריון הייצור, רמת החיים והשוויון הכלכלי. המאבק בריכוזיות, על כן, הוא מאבק על החזרת השליטה בכספם של האזרחים לידיהם של האזרחים. זהו מאבק על הבית, על דמותה של המדינה ועל מה שיכול היה להיות כאן.

רשות ההגבלים העסקיים

הרשות האמונה על יישומו של חוק ההגבלים העסקיים ופועלת מכוחו. מטרתה לקדם את ערך התחרות במשק הישראלי. הרשות פועלת בשלושה תחומים מרכזיים: מניעת קרטלים בין בעלי חברות; מניעת ניצול לרעה מצד מונופולים; ופיקוח על מיזוגי חברות, במטרה למנוע פגיעה בתחרות.

הרשות להגנת הצרכן

 גוף במשרד התמ"ת, שתפקידו לפקח על יישום הוראות חוק הגנת הצרכן ולאכוף אותן במידת הצורך. תחומי  הפעילות הינם טיפול בתלונות של אזרחים בנוגע להפרת הוראות החוק, וכן עריכת סקרים ומחקרים בנושא צרכנות.

 פיקוח על מחירים

 הפיקוח על המחירים מיועד למנוע מחברות לנצל את כוחן בכדי להעלות מחירים ללא סיבה מוצדקת (מלבד הרצון להשיא את רווחיהן). כיום מצויות בפיקוח כמה עשרות קבוצות מוצרים, אשר יכולים להתייקר רק אם החברה המייצרת מגישה בקשה להעלאת מחירים ומתבצעת פרוצדורה לבדיקת הבקשה וסבירותה. חברות אחרות מפוקחות באופן שמאפשר להן להעלות מחירים כמה שירצו, כל עוד רווחיותן אינה עולה מעל למקסימום המותר. לאחרונה סוגיית הפיקוח על המחירים עלתה לכותרות בעקבות עליית מחירי הקוטג' והמחאה האזרחית שליוותה אותה.

המפקח על הבנקים

 רשות פיקוח הפועלת במסגרת בנק ישראל, הממונה על פעילות הבנקים. מטרתו העיקרית של המפקח היא הגנת הצרכן, דהיינו לקוחות הבנקים, וכנגזרת מתפקיד זה הוא אמון על היציבות הפיננסית של הבנקים בישראל ושמירתם מפני מצב של פשיטת רגל  שתפגע בלקוחות. המפקח על הבנקים קובע הוראות שונות ביחס לכל הבנקים, בודק את פעילותם השוטפת בהיבטים הפיננסיים והצרכניים ומבקש מהם דיווחים שוטפים.
 

הרשות לניירות ערך

 רשות שהוקמה ופועלת על פי חוק ניירות הערך, שעניינה שמירת עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. בין השאר עוסקת הרשות במעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד מחויב להגיש, בפיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה לניירות ערך, ברישוי יועצי השקעות ומנהלי תיקים וכן בעריכת חקירות כאשר מתעורר חשד להפרת הוראות חוק ניירות ערך.

מכון התקנים

המכון פועל מכוח חוק התקנים, ומטרותיו הן פיתוח,הכנה והטמעה של תקנים חדשים וכן אבטחת האיכות של מוצרים ושירותים על ידי בדיקות מעבדה ואישורי תו תקן. המכון דואג לבדיקות איכות, עריכת סקרי שוק בינלאומיים, ביצוע מחקרים מקיפים אודות שווקים של מוצרים שונים ואפילו שיפור תהליכי יצור והמצאת מוצרים חדשים.

 

 

אפשר וצריך לשבור את הריכוזיות הממאירה במשק !

הועדה לבחינת הריכוזיות במשק צריכה להגיש המלצות לפעולה בקרוב  

אם רק תרצו, תפעלו ותלחצו -  נשיג את המטרה!

 

 
English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il