המאבק בריכוזיות – שאלות ותשובות
ש: מה רע בריכוזיות?
ת: הריכוזיות גורמת להרס התחרות וליצירת מונופולים המנפחים מחירים בעשרות אחוזים. הצרכנים וביחוד השכבות החלשות נאלצים לשלם מיליארדים מיותרים על כל מוצר שהם צורכים לקבוצת אילי הון שהשתלטו על המשק וסוחטים מדי יום את הציבור.
ש: עד כמה הכלכלה הישראלית ריכוזית?
ת: 10 קבוצות עסקיות מונופוליסטיות שולטות ב-30% מהנכסים בבורסה. בבריטניה עשרת הגדולים שולטים על כ- 5% מהשוק. עשרים המשפחות האוליגרכיות שולטות על כמחצית מערך המניות הנסחרות. ריכוזיות כזו אופינית למדינות כמו זימבבואה או סודאן לא לדמוקרטיה בסגנון מערבי.
ש: מה כל כך רע בריכוזיות?
ת: ריכוזיות מדכאת תחרותיות, כשאין תחרות אין לנו הצרכנים בחירה ממי לקנות את השירות או המוצר והיצרנים מפקיעים מחירים (מצרכי מזון, לבוש, דירות, עמלות הבנקים, חשמל, טלפונים סלולרים ועוד הרבה דוגמאות אחרות).
ש: האם הריכוזיות משפיעה עלינו?
ת: בהחלט, אנחנו נסחטים ומשלמים שליש מהמשכורת שלנו למונופולים נצלנים ששולטים בשוק ומפקיעים מחירים כמה שהם רוצים.
ש: אז מה, אז המשק קצת ריכוזי, האם זה משפיע על המחירים?
ת: בהחלט כן, מחירי האוכל בחנויות שלנו זהים כמעט למחירים בארה"ב, אבל השכר נמוך בחצי, כלומר אנחנו משלמים כפלים במונחי כח קניה. הסיבה לכך היא חוסר היעילות וחוסר התחרות במשק. ביטול הריכוזיות יביא לכך שיותר יצרנים יתחרו על הלקוחות בכל ענף, התחרות תגביר את היעילות ותוריד את המחירים ובכך יגדל כח הקניה של הציבור. התוצאה תהיה שמאות אלפי ישראלים ענים יעלו מעל קו העוני עקב גידול משמעותי בכח הקניה של המשכורת שלהם.
ש: מה רע בכך שעשרים המשפחות שולטות על כמחצית מהשוק, הרי הם קנו את החברות בכספם, לא?
ת: גם אם הם היו קונים בכספם אסור היה להתיר להם ליצור ריכוזיות כזו שאת רעותיה כבר הסברנו. אבל שימו גם לב שבמשק ריכוזי האוליגרכים אינם מוציאים מכספם כדי להשתלט על חברות רבות אלא מנצלים את שליטתם במוסדות פיננסים כדי לקבל הלואות במאות מיליונים. הם מקבלים את ההלואות ללא ערבויות מספיקות ובתנאים מועדפים, וכך משחיתים גם את המשק וגם את שוק האשראי.
ש: כיצד משפיעה הריכוזיות על התפתחות המשק בכללותו? (ביחוד הנגב והגליל)
ת: שליטת האוליגרכים וחברות הענק שלהם בשוק האשראי מונעת מעסקים קטנים, שהם רוב העסקים במדינה ושאין להם קשרים בבנקאות, נגישות ראויה לאשראי. זו הסיבה העיקרית לכך שהנגב והגליל שבהם יש בעיקר עסקים קטנים ובינונים אינם מצליחים להתפתח, הם סובלים ממחנק אשראי תמידי, את רוב ההלואות לוקחים הטיקונים לצורכי ספקולציה בנדלן או הימורים על מטבע חוץ.
ש: בסדר, אז טיקון קנה 20% מאיזו חברה, ומשלם לעצמו שכר חודשי מנופח ובעלי המניות מתעצבנים. למה שיהיה לי אכפת? בחיים שלי לא קניתי מניות.
ת: גם אם אתה לא יודע את זה אתה מושקע במניות. קרנות הפנסיה שלנו, שעליהן אנחנו סומכים לעת זקנה, משקיעות מיליארדי שקלים בבורסה במניות שעליהן מדובר, בחברות מונופוליסטיות בעלות תשואה נמוכה. יתכן מאוד שזה כסף שלך שמתבזבז שם על שכר מופקע במיליארדים ועל תרומות לנזקקים בשם בעלי השליטה, תרומות של כסף שהוא למעשה שלך ומביאות פופולריות לטיקונים על חשבונך.
ש: אז יש אצלנו חברות ענקיות ועשירות, לא נורא, לפחות נקבל "יציבות" לקראת המשבר הבא.
ת: ההיפך הוא הנכון. חברה בבעלות טיקון עלולה לקבל החלטות עסקיות שהן לטובת הבוס הגדול ולא לטובת העסקים שלה. חוסר היעילות עלול להביא בסופו של דבר לקריסת החברה.
ש: מספרים שאחד הטיקונים מחזיק גם חברה וגם בנק, מה זה אומר?
ת: זה אומר שהבנק שבו מופקדים החסכונות שלנו נותן הלואות במליארדים לחברה של הטיקון אפילו בלי בטחונות ולמרות הסיכון הגבוה. בנק שלוקח סיכון עלול להתמוטט יום אחד, ויחד איתו החסכונות שלנו.
ש: טיקונים כל כך גדולים לא יכולים לפשוט רגל אף פעם, נכון?
ת: דוקא כן. למעשה הגודל עלול להיות מקור לחוסר יעילות. יתירה מזאת, כשגוף עסקי גדול כל כך מתמוטט, חלקים גדולים של המשק נופלים יחד איתו. אפילו מי שאינו עובד אצל הטיקון, אלא בחברה שרק מוכרת מוצרים לחברות של הטיקון, עלול למצוא את עצמו מובטל אחרי פשיטת רגל גדולה. זו סכנה למשק כולו.
ש: ונניח שנוריד קצת את הריכוזיות, נשלם אותו מחיר, לא?
ת: נשלם הרבה פחות. כיום אנחנו משלמים מחיר מופקע כי אין לנו מספיק בחירה בין מוצרים שונים. תנסו להיזכר כמה עלו לנו שיחות לחו"ל לפני שנפתח השוק לתחרות, כמה עלה טלפון סלולרי לפני שקמה סלקום ושברה את המונופול של פלאפון, ואיך נראתה הטלויזיה שלנו כשהיה רק ערוץ אחד לצפות בו. ברגע שיש תחרות אין ברירה ליצרנים אלא להתיעל, להשתפר ולהוריד מחירים. המאבק בריכוזיות ישתלם מאוד לציבור האזרחים.
ש: שמעתי שהריכוזיות נובעת מהיותנו מדינה קטנה. אז אין בעצם מה לעשות, לא?
ת: יש מה לעשות. אירלנד הרבה פחות ריכוזית מישראל עם אוכלוסיה בגודל דומה. בעניני כלכלה, לא גודל האוכלוסיה או שטח המדינה הוא החשוב אלא גודל השוקים שהמדינה סוחרת איתם, ראו דוגמת סינגפור והונג קונג (לפני שסין בלעה אותה).
ש: המדינה תמיד היתה ריכוזית, האם יש בכלל מה לעשות?
ת: בהחלט! המדינה היתה הרבה יותר ריכוזית עד שנות השמונים ורפורמות שנערכו שיפרו את המצב. הטיקונים נאבקים נגד הרפורמה משום שהם יודעים ששינוי כזה אפשרי ועשוי לקרות, והם רוצים לשמור אצלם את הכח להפקיע מחירים ולסחוט את הציבור.
ש: איך בכלל יכולים בעלי המניות הקטנים, אלה שמחזיקים את רוב המניות, שאין להם זמן להתעסק בניהול החברה, לפקח על מעשיו של טיקון מתוחכם שקנה 20% מהחברה?
ת: על ידי מכירת מניותיה ברגע שהיא איננה מתפקדת כראוי ועל ידי מעורבות של בעלי המניות בניהול החברה ובמינוי דירקטוריון ובכך לדרוש אחריותיות (accountability) מנציגי הציבור בדירקטוריון. חשוב לשנות את החקיקה כך שתגדיל את כוחם של נציגי הציבור מול בעלי השליטה.
רק תסתכלו אילו מאמצים האוליגרכים ומשרתיהם בתקשורת עושים, כמה משאבים הם מוציאים כדי למנוע את הרפורמה ומיד תבינו כי מבחינתם זו סכנה מוחשית, כלומר כי אכן קיימת אפשרות ריאלית ליצור רפורמה מוצלחת.
אפשר וצריך לשבור את הריכוזיות הממאירה במשק ! אם רק תרצו ותפעלו נשיג את המטרה.
המאבק בריכוזיות – שאלות ותשובות
ש: מה רע בריכוזיות?
ת: הריכוזיות גורמת להרס התחרות וליצירת מונופולים המנפחים מחירים בעשרות אחוזים. הצרכנים וביחוד השכבות החלשות נאלצים לשלם מיליארדים מיותרים על כל מוצר שהם צורכים לקבוצת אילי הון שהשתלטו על המשק וסוחטים מדי יום את הציבור.
ש: עד כמה הכלכלה הישראלית ריכוזית?
ת: 10 קבוצות עסקיות מונופוליסטיות שולטות ב-30% מהנכסים בבורסה. בבריטניה עשרת הגדולים שולטים על כ- 5% מהשוק. עשרים המשפחות האוליגרכיות שולטות על כמחצית מערך המניות הנסחרות. ריכוזיות כזו אופינית למדינות כמו זימבבואה או סודאן לא לדמוקרטיה בסגנון מערבי.
ש: מה כל כך רע בריכוזיות?
ת: ריכוזיות מדכאת תחרותיות, כשאין תחרות אין לנו הצרכנים בחירה ממי לקנות את השירות או המוצר והיצרנים מפקיעים מחירים (מצרכי מזון, לבוש, דירות, עמלות הבנקים, חשמל, טלפונים סלולרים ועוד הרבה דוגמאות אחרות).
ש: האם הריכוזיות משפיעה עלינו?
ת: בהחלט, אנחנו נסחטים ומשלמים שליש מהמשכורת שלנו למונופולים נצלנים ששולטים בשוק ומפקיעים מחירים כמה שהם רוצים.
ש: אז מה, אז המשק קצת ריכוזי, האם זה משפיע על המחירים?
ת: בהחלט כן, מחירי האוכל בחנויות שלנו זהים כמעט למחירים בארה"ב, אבל השכר נמוך בחצי, כלומר אנחנו משלמים כפלים במונחי כח קניה. הסיבה לכך היא חוסר היעילות וחוסר התחרות במשק. ביטול הריכוזיות יביא לכך שיותר יצרנים יתחרו על הלקוחות בכל ענף, התחרות תגביר את היעילות ותוריד את המחירים ובכך יגדל כח הקניה של הציבור. התוצאה תהיה שמאות אלפי ישראלים ענים יעלו מעל קו העוני עקב גידול משמעותי בכח הקניה של המשכורת שלהם.
ש: מה רע בכך שעשרים המשפחות שולטות על כמחצית מהשוק, הרי הם קנו את החברות בכספם, לא?
ת: גם אם הם היו קונים בכספם אסור היה להתיר להם ליצור ריכוזיות כזו שאת רעותיה כבר הסברנו. אבל שימו גם לב שבמשק ריכוזי האוליגרכים אינם מוציאים מכספם כדי להשתלט על חברות רבות אלא מנצלים את שליטתם במוסדות פיננסים כדי לקבל הלואות במאות מיליונים. הם מקבלים את ההלואות ללא ערבויות מספיקות ובתנאים מועדפים, וכך משחיתים גם את המשק וגם את שוק האשראי.
ש: כיצד משפיעה הריכוזיות על התפתחות המשק בכללותו? (ביחוד הנגב והגליל)
ת: שליטת האוליגרכים וחברות הענק שלהם בשוק האשראי מונעת מעסקים קטנים, שהם רוב העסקים במדינה ושאין להם קשרים בבנקאות, נגישות ראויה לאשראי. זו הסיבה העיקרית לכך שהנגב והגליל שבהם יש בעיקר עסקים קטנים ובינונים אינם מצליחים להתפתח, הם סובלים ממחנק אשראי תמידי, את רוב ההלואות לוקחים הטיקונים לצורכי ספקולציה בנדלן או הימורים על מטבע חוץ.
ש: בסדר, אז טיקון קנה 20% מאיזו חברה, ומשלם לעצמו שכר חודשי מנופח ובעלי המניות מתעצבנים. למה שיהיה לי אכפת? בחיים שלי לא קניתי מניות.
ת: גם אם אתה לא יודע את זה אתה מושקע במניות. קרנות הפנסיה שלנו, שעליהן אנחנו סומכים לעת זקנה, משקיעות מיליארדי שקלים בבורסה במניות שעליהן מדובר, בחברות מונופוליסטיות בעלות תשואה נמוכה. יתכן מאוד שזה כסף שלך שמתבזבז שם על שכר מופקע במיליארדים ועל תרומות לנזקקים בשם בעלי השליטה, תרומות של כסף שהוא למעשה שלך ומביאות פופולריות לטיקונים על חשבונך.
ש: אז יש אצלנו חברות ענקיות ועשירות, לא נורא, לפחות נקבל "יציבות" לקראת המשבר הבא.
ת: ההיפך הוא הנכון. חברה בבעלות טיקון עלולה לקבל החלטות עסקיות שהן לטובת הבוס הגדול ולא לטובת העסקים שלה. חוסר היעילות עלול להביא בסופו של דבר לקריסת החברה.
ש: מספרים שאחד הטיקונים מחזיק גם חברה וגם בנק, מה זה אומר?
ת: זה אומר שהבנק שבו מופקדים החסכונות שלנו נותן הלואות במליארדים לחברה של הטיקון אפילו בלי בטחונות ולמרות הסיכון הגבוה. בנק שלוקח סיכון עלול להתמוטט יום אחד, ויחד איתו החסכונות שלנו.
ש: טיקונים כל כך גדולים לא יכולים לפשוט רגל אף פעם, נכון?
ת: דוקא כן. למעשה הגודל עלול להיות מקור לחוסר יעילות. יתירה מזאת, כשגוף עסקי גדול כל כך מתמוטט, חלקים גדולים של המשק נופלים יחד איתו. אפילו מי שאינו עובד אצל הטיקון, אלא בחברה שרק מוכרת מוצרים לחברות של הטיקון, עלול למצוא את עצמו מובטל אחרי פשיטת רגל גדולה. זו סכנה למשק כולו.
ש: ונניח שנוריד קצת את הריכוזיות, נשלם אותו מחיר, לא?
ת: נשלם הרבה פחות. כיום אנחנו משלמים מחיר מופקע כי אין לנו מספיק בחירה בין מוצרים שונים. תנסו להיזכר כמה עלו לנו שיחות לחו"ל לפני שנפתח השוק לתחרות, כמה עלה טלפון סלולרי לפני שקמה סלקום ושברה את המונופול של פלאפון, ואיך נראתה הטלויזיה שלנו כשהיה רק ערוץ אחד לצפות בו. ברגע שיש תחרות אין ברירה ליצרנים אלא להתיעל, להשתפר ולהוריד מחירים. המאבק בריכוזיות ישתלם מאוד לציבור האזרחים.
ש: שמעתי שהריכוזיות נובעת מהיותנו מדינה קטנה. אז אין בעצם מה לעשות, לא?
ת: יש מה לעשות. אירלנד הרבה פחות ריכוזית מישראל עם אוכלוסיה בגודל דומה. בעניני כלכלה, לא גודל האוכלוסיה או שטח המדינה הוא החשוב אלא גודל השוקים שהמדינה סוחרת איתם, ראו דוגמת סינגפור והונג קונג (לפני שסין בלעה אותה).
ש: המדינה תמיד היתה ריכוזית, האם יש בכלל מה לעשות?
ת: בהחלט! המדינה היתה הרבה יותר ריכוזית עד שנות השמונים ורפורמות שנערכו שיפרו את המצב. הטיקונים נאבקים נגד הרפורמה משום שהם יודעים ששינוי כזה אפשרי ועשוי לקרות, והם רוצים לשמור אצלם את הכח להפקיע מחירים ולסחוט את הציבור.
ש: איך בכלל יכולים בעלי המניות הקטנים, אלה שמחזיקים את רוב המניות, שאין להם זמן להתעסק בניהול החברה, לפקח על מעשיו של טיקון מתוחכם שקנה 20% מהחברה?
ת: על ידי מכירת מניותיה ברגע שהיא איננה מתפקדת כראוי ועל ידי מעורבות של בעלי המניות בניהול החברה ובמינוי דירקטוריון ובכך לדרוש אחריותיות (accountability) מנציגי הציבור בדירקטוריון. חשוב לשנות את החקיקה כך שתגדיל את כוחם של נציגי הציבור מול בעלי השליטה.
רק תסתכלו אילו מאמצים האוליגרכים ומשרתיהם בתקשורת עושים, כמה משאבים הם מוציאים כדי למנוע את הרפורמה ומיד תבינו כי מבחינתם זו סכנה מוחשית, כלומר כי אכן קיימת אפשרות ריאלית ליצור רפורמה מוצלחת.
אפשר וצריך לשבור את הריכוזיות הממאירה במשק ! אם רק תרצו ותפעלו נשיג את המטרה.