לאחרונה נעשה סקר ספירה של עתירות לבג"צ שהוגשו נגד שרים בממשלה לתקופה ינואר עד מרץ ( כולל ) 2008 .
הסקר נעשה ע"י כניסה לאתר בית המשפט העליון והסתכלות על עתירות לבג"צ בתקופה הנדונה. הסקר ספר רק את
כל העתירות שבהן שר כלשהו בממשלה נרשם כמשיב לעתירה. לפיכך עתירות נגד משרדים ממשלתיים או נגד מחלקות
במשרדי ממשלה אינן כלולות בטבלת התוצאות.
להלן תוצאות הסקר.
שרים שהיו נגדם 3 עתירות או פחות כלולים ביחד בקטגוריה של שרים אחרים :
|
שנה
|
שר הפנים
|
שר התחבורה
|
ראש הממשלה
|
שר הבטחון
|
שר האוצר
|
שר בטחון הפנים
|
שרים אחרים
|
סהכ
|
|
2008
|
72
|
1
|
9
|
14
|
4
|
7
|
14
|
121
|
מתוך התוצאות רואים שמספר העתירות לבג"צ נגד שר הפנים גדול בהרבה מאשר מספר העתירות נגד כל שאר חברי
הממשלה ביחד.
תוצאה זאת מעלה סימן שאלה גדול על תפקוד משרד הפנים ונשאלת השאלה מה עושה שר הפנים בנדון.
מה הקשר בין תוצאות הסקר הזה לתפקוד שר הפנים? אם אנשים עותרים לבג"צ נגד שר הפנים הם מאמינים שמשרד הפנים
ושר הפנים בראשו פעלו בענינם או שלא על פי החוק או לא בהגינות ראויה ולכן סיכוייהם בבג"צ טובים לשנות את הטיפול בענינם.
ז.א. הם חושבים שיש פגם בהתיחסות משרד הפנים אליהם, ובית המשפט ישתכנע בפגם וישנה את ההחלטה בענינם.
אם זה קורה במספר מקרים קטן אז המחלקות המתאימות במשרד הפנים צריכות ויכולות לטפל בבעיה הזאת.
ברגע שהבעיה גדולה ( כמו שנראה על פניו מתוצאות הסקר ) אז שר הפנים במסגרת אחריותו על המשרד צריך לבדוק מדוע קימת
תופעה כזאת, ולטפל בשורש של התופעה. באופן כללי הוא צריך לוודא שהלקוחות של משרד הפנים שבעים רצון מהשירות
שהם מקבלים. כך מצפה הצבור שינהג שר טוב שאחראי לתפקוד של משרד ממשלתי.
השאלה הזאת הועלתה בפני שר הפנים מר מאיר שיטרית בתחילת חודש מרץ 2009 , ולהלן התיחסותו שר הפנים לענין:
עם קבלת תשובת שר הפנים נעשה סקר ספירה נוסף של עתירות לבג"צ והפעם לתקופה
ינואר עד מרץ 2005 ( כולל ) ולהלן התוצאות ההשוואתיות:
|
שנה
|
שר הפנים
|
שר התחבורה
|
ראש הממשלה
|
שר הבטחון
|
שר האוצר
|
שר בטחון הפנים
|
שרים אחרים
|
סהכ
|
|
2005
|
90
|
5
|
18
|
5
|
7
|
4
|
15
|
144
|
|
2008
|
72
|
1
|
9
|
14
|
4
|
7
|
14
|
121
|
מה שעולה מהבדיקה ההשוואתית הן שתי תוצאות:
1. ריבוי העתירות נגד שר הפנים יחסית למספר העתירות נגד כל שאר השרים ביחד מצביע על בעיה מתמדת בתפקוד משרד הפנים
2. בזמן ממשלת אולמרט היו פחות עתירות נגד שר הפנים מאשר בזמן ממשלת שרון.
המסקנות המתבקשות מהתוצאות הן הבאות:
א. הנהלת משרד הפנים בזמן ממשלת אולמרט פעלה בצורה "חלקה" יותר כלפי הצבור מאשר זאת שכיהנה בזמן ממשלת
שרון. שר הפנים מאיר שיטרית רשאי לקחת קרדיט לעצמו בענין זה, ממש כשם שהיה עליו לקחת אחריות לו המצב היה
הפוך. הצלחת ארגון מעידה על הצלחת העומד בראשו ממש כשם שכשל של ארגון מעיד על כשל של העומד בראשו.
ב. ניתן להשתמש במימצאים מסוג זה כקריטריון לטיב התפעול של המשרד, אם כי זאת תהיה טעות להתחשב בקריטריון
זה כקריטריון יחיד כפי שציין שר הפנים.
הערה: אם שר הפנים היה מודע לכך שמספר העתירות נגד שר הפנים בשנים הקודמות היה גבוה, היה רצוי שיורה על
בדיקה שתברר מדוע המצב הוא כך, ולהבין את בעיות השורש שמהן נובע ריבוי העתירות. הסברו של שר הפנים
בתחילת מכתבו לכך שריבוי העתירות בגלל מגע עם הרבה אזרחים הוא צפוי, אינו מובן מעצמו. למשל כל האזרחים
במדינה נזקקים לשירותי בריאות, כמעט לכולם טענות כאלה ואחרות על שירותי הבריאות ולעתים זה ענין של חיים,
ובכל זאת אין כל כך הרבה עתירות נגד שר הבריאות.
|
שנה
|
שר הפנים
|
שר התחבורה
|
ראש הממשלה
|
שר הבטחון
|
שר האוצר
|
שר בטחון הפנים
|
שרים אחרים
|
סהכ
|
|
2005
|
90
|
5
|
18
|
5
|
7
|
4
|
15
|
144
|
|
2008
|
72
|
1
|
9
|
14
|
4
|
7
|
14
|
121
|