תכליתו וההצדקה לקיומו של כל ארגון במימשל הציבורי הינם להעניק לאזרחים שירות מסוים. ישנם אנשים המועסקים במימשל הציבורי אשר מקלים ראש ומזלזלים בתפקיד השירות לציבור המוטל עליהם.
לעתים (קרובות מידי בישראל) גורמים אנשים אלה אף לנזקים כספיים ממשיים לציבור, אותו הם אמורים לשרת, או לארגון המעסיק אותם.
בישראל אין המימשל נוהג למצות את הדין עם אותם אנשים המסבים נזקים לארגון הציבורי בו הם מועסקים, ואף נוטה להגן עליהם כאשר הציבור הרחב אשר ניזוק על ידם מנסה להגיש תביעה נגדם בבית המשפט.
המצב בישראל בענין נשיאה באחריות לתוצאות התנהלות בלתי נאותה רחוק מלעודד, מה שמדגיש את הצורך בכך שעל הציבור להתגייס למאבק על כך שתהיה נשיאה אמיתית בתוצאות התנהלות בלתי נאותה של האנשים המועסקים בשירות הציבורי.

האירוע הבא התרחש בשנת 1986, ומדגים מה בכוחו של אזרח לעשות

 

מענין לשים לב לכך, שעורך הדין שייצג את מר לוביאנקר לא בחר לתבוע את המדינה, כפי שמקובל כיום בפרקטיקה המשפטית, אלא את העובדים עצמם. כמו כן, חשוב לציין שבית המשפט לא קבל את טענת הפרקליטות על כך שלעובדים יש חסינות, וקבע כי עובדי ציבור חייבים באחריות אישית לרשלנותם, ומשזו הוכחה, כל שנותר הוא רק לאמוד את הנזק שנגרם עקב כך ולחייבם בפיצויים נאותים.

במהלך השנים האחרונות מקובל לתבוע את הארגון הצבורי בלבד ולא את האנשים שפעלו בצורה בלתי נאותה. תביעות כאלה נשמעות בבית הדין לעבודה. מבחינת טובת הצבור לדרך זאת יש שני חסרונות:
1. כאשר הארגון מפסיד במשפט ומשלם פיצוי על נזק, מי שנושא בעלות הפיצוי הוא הצבור, שמתקציבו יורד סכום הפיצוי לאדם שנפגע
2. האנשים שגרמו לנזק אינם מקבלים היזון חוזר שלילי למעשיהם.
כך למשל קרה בענין מארק פרנסוא אפרים שעבד כעוזר קב"ט במרכז הרפואי וולפסון ופוטר ע"י מנהל בית החולים ד"ר משיח משום שהתלונן על התנהלות לא תקינה של המנהלת האדמיניסטרטיבית של בית החולים ( שמאוחר יותר הורשעה בבית המשפט ). בפסק דין שניתן בבית המשפט לעבודה בתל אביב בסוף 2007 חויב משרד הבריאות לשלם לו פיצויים ( שהוגדלו אחר כך ע"י בית הדין הארצי לעבודה ). מנהל בית החולים וולפסון, ד"ר משיח, אשר גרם למשרד הבריאות נזק כספי בהתנהגותו הבלתי נאותה ( עיין בעדות הממונה על מר אפרים המוזכרת בפסק הדין ) לא שילם שום מחיר, אפילו לא ננזף. בינתיים זהו שיעור עצוב באזרחות, אבל כאשר יהיה לחץ צבורי מספיק גדול גם ענינים כאלה ניתן לתקן. קישור אל פסק הדין בענין.
קישור לתיאור המקרה בעיתון הארץ

סכום:
ניתן לממש אחריות של עובדי ארגון מימשל צבורי בעזרת בית המשפט. הדרך של תביעת הארגון הצבורי אולי מאפשרת לנפגע לקבל פיצויים מהירים יותר אבל מבחינת הצבור עדיפה הדרך הראשונה, כי היא מייצרת הרתעה מפני מעשים לא נאותים. לפיכך ארגונים התנדבותיים כמו התנועה לאיכות השלטון, שיעזרו לתובעים במאבק הארוך בתביעות נגד עובדים שפגעו בהם ע"י התנהלות בלתי נאותה, יעזרו לא רק לנפגע, אלא גם ליצירת נורמת התנהלות מתוקנת יותר בכל השירות הצבורי.