המחשב הכניס מהפכה לצורה שבה השלטון מתנהל. בגל הראשון שידוע בשם
e-gov מוחשבו משרדים ממשלתיים במדינות רבות ע"י הכנסת מחשבים והוכרז על שקיפות של המידע לצבור הרחב תוך מתן זכות גישה לצבור אל המידע הממשלתי בחסות החוק. בגל השני המכונה Gov 2.0 , המתהווה בימים אלה, כאשר ארה"ב וקנדה בין הבולטות, נעשה ניסיון לשנות את הצורה שבה עובדים משרדים צבוריים, תוך ניצול הפוטנציאל האדיר של המיחשוב.
מצד אחד מרחיבים את מושג השקיפות לא רק לגבי מידע הקיים בצורת העבודה הנוכחית אלא גם למידע שראוי שיהיה קיים וגלוי לצבור ולא היה קיים ו-או גלוי עד כה. מצד שני יש כוונה לאפשר לאזרחים לקחת חלק בעבודת המימשל ע"י שיתופם בנושאים שבהם יש להם מה לתרום.

מימשל אובמה בארה"ב מעודד את תהליכי החשיבה של gov 2.0 וכעת צוותים עובדים על הגדרת השינויים הנדרשים בצורת העבודה של המימשל בכל הרמות ( פדרלי, מדינתי ועירוני ). צוותים כאלה כוללים אנשים מהמימשל, ממוסדות אקדמים ומהסקטור העסקי. ( ראה למשל בקישור http://www.government20club.org/2009/03/ ).
לגבי נושא השקיפות נעשים נסיונות להגדיר מה צריך להיות שקוף לצבור ולהלן תוצאות של סימפוזיון שהתקיים בחודש מרץ 2009 בנושא זה ( ראה למשל בקישור http://vimeo.com/user1340106 ):
העקרונות הבאים שהוגדרו ע"י אחד הצוותים אינם סופיים, אך הם מהווים אינדיקציה מייצגת לתהליך שקורה כעת בארה"ב.
1. המידע הצבורי צריך להיות שקוף לצבור, נגיש לצבור הרחב וניתן לחיפוש.
2. התקציב צריך להיות שקוף, ומעבר לסכומי הסעיפים גם המידע מי מחליט על כל סעיף, מה מוחלט ולאן בדיוק הכסף מיועד
3. הרכש הצבורי צריך להיות שקוף באותה רמה כמו התקציב
4. חייב להיות פורטל אחד מרכזי שדרכו יכול האזרח לבקש ולקבל מידע
5. המידע צרייך להיות עם גיבוי מתאים למקרה של קטסטרופה או פיגוע טרור
6. גם המידע על לוח הזמנים ורשימת הנושאים של פגישות ודיונים צריך להיות שקוף ולהתפרסם מיד כשהוא ידוע. הצבור זכאי לדעת מה הנושאים לדיון והחלטה, ומי משפיע עליהם ( מי הם אנשי ה- lobby )
7. במקרה של מחקרים במימון צבורי אין לחכות עם שחרור נתונים עד לגמר המחקר, והנתונים הנאספים צריכים להיות נגישים לצבור גם לפני תום המחקר.
8. נושאים כמו מי אוסף מידע, איזה סוג מידע נאסף ואיך הוא נאסף צריכים להיות שקופים לצבור הרחב
9. חייב להיות ערוץ קשר ישיר של האזרח אל הנשיא
הערה: פרט לענין הגיבוי למקרה קטסטרופה הצוות לא נתן דעתו מספיק על התגוננות מפני שימוש לרעה במידע ובעולמנו כדאי לחשוב על כך מראש.
גם במדינות אחרות ( קנדה למשל בולטת ) יש פעילות ענפה בגל של
Gov 2.0 .



בישראל:
משרדים ממשלתיים מוחשבו ( שלב e-gov ). נחקק חוק חופש המידע, המגדיר את זכות הגישה של הצבור אל המידע הקיים, אבל הוא אינו נאכף, אינו מיושם כלשונו ולצבור הרחב אין בפועל גישה אל המידע המענין אותו. גרוע מזה, בקרב משרדים צבוריים אין עדיין תודעה אמיתית שהמידע שבידיהם בעצם שייך לצבור ורבים המקרים בהם מערימים קשיים על שחרור מידע.
מענין לציין שבאתר של שבי"ל ( תנועה בישראל העוסקת בשקיפות ) בכלל לא נזכר המושג של gov 2.0 וכמובן לא מה נעשה במימשל אובמה בענין השקיפות, אפילו לא במסגרת של חדשות. גם זו אינדיקציה לפער התרבותי הגדול בינינו לבין ארה"ב בענין מימשל תקין.
למרות שהרעיונות העומדים מאחרי המימשל המתקדם gov 2.0 עדיין לא הגיעו אל ארגוני המימשל השונים בישראל, יש ניצן מעודד בממשלת נתניהו בכיוון זה: בימים אלה התבשרנו שהמדינה מתכוונת לפרסם באינטרנט את שמותיהם של המועמדים לכהונת דירקטור מטעם הצבור ( בתשובה לעתירה בבגץ של התנועה לאיכות השלטון ). נקווה שהניצן הזה, ביחד עם המינוי של השר מיכאל איתן לשר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, מעידים על שנוי תפיסה והתקדמות למימשל טוב יותר מהמימשלים שקדמו לו.