המאמר פורסם לראשונה ב"מצפון משפט"- ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל- מחוז הצפון, גיליון מס' 6- ינואר 2008

לפני שבועות אחדים, השלמנו בשעה טובה את ביצוע תוכנית ההשתלמות "מנגנוני הביקורת והבקרה המשפטיים על התנהלות הרשויות המקומיות". תוכנית ההשתלמות יצאה לדרך בשיתוף פעולה בין ועד המחוז ובין התנועה למען איכות השלטון, מתוך הרצון לפעול כדי להביא לשינוי בדרכי התנהלות הרשויות המקומיות.

למרות שלא נזקקנו לתזכורת המדגימה עד כמה חשוב הוא השינוי שאליו אנחנו מייחלים, ושעבורו נבנתה תוכנית ההשתלמות, היינו כולנו עדים לאחרונה למשבר שחל ברשויות המקומיות. חומרת המצב עלתה לפני השטח כאשר עשרות רשויות- רבות מהן מצפון הארץ בהן מתגוררת אוכלוסיה ערבית נמנעו מתשלום שכר לעובדיהם- זאת בשל המצוקה הכספית העמוקה שלתוכה דשדשו.

משבר הלנת השכר הוא אולי הביטוי המתוקשר ביותר לבעיית התנהלות הרשויות. הצדדים המעורבים בפרשה כמו לקוחים מתוך סרט עלילתי: מחד- העובדים ומשפחותיהם שבשמך חודשים ארוכים חיים במצוקה עמוקה כתוצאה מחוסר יכולתה של הרשות המקומית לשלם את השכר המגיע להם על פי דין, ועימם התושבים הסובלים מהעדר שירותים.

מאידך- נבחרי הציבור שהובילו את התנהלות הרשות הלקויה מן היסוד לאורך שנים. גם הממשלה, שנמנעה מלמלא את חובת הפיקוח המוטלת עליה על התנהלות זו והמשיכה להעמיס על כתפי הרשויות לאורך שנים משימות שלא תאמו את היקף משאביהן.

כבר לפני שלוש שנים, הרבה בטרם המשבר המתוקשר הנוכחי, שאלנו את עצמנו בתנועה למען איכות השלטון, כארגון בולט בחברה האזרחית בישראל, האם אנחנו נותנים את תשומת הלב הראויה, ההולמת את היקף הבעיות מהן סובלים תושבי רשויות מקומיות בהן מתגוררים אזרחי מדינת ישראל הערבים. התשובה לכך הייתה שלילית. השלטון המקומי במדינת ישראל אחראי, או לפחות נוטל תפקיד מרכזי ביותר באספקת השירותים החשובים ביותר להם זוכה האזרח ממוסדות השלטון, ובניהם: שירותי החינוך, הרווחה, והתשתיות. כולם קשורים בקשר הדוק לשלטון המקומי. הנהלת רשות מקומית החוטאת לחובת הנאמנות שלה כלפי התושבים ומתנהלת תוך הפרת טוהר המידות וכללי המנהל התקין, צפויה אם כן לפגוע פגיעה ישירה ועמוקה בשירותים החשובים ביותר לתושב.
על אף שהתנועה טיפלה לאורך השנים בתיקים הנוגעים לאי סדרים ברשויות המקומיות הערביות ולמחדלי משרדי הממשלה בהפעלת סמכויות הפיקוח שבידיהם- כפי שהיא מטפלת בבעיות אלו בכל רשות מקומית בלא קשר לדת או למאפיינים אחרים של אוכלוסייתה, לא היה די בטיפולנו כדי להלום את עוצמת הבעיות מהן סובלים תושבי רשויות מקומיות אלה. חוסר המודעות לאפשרות להסתייע בנו, הביא לכך שזרם הפניות לתנועה הינו דליל יחסית ובוודאי שאינו משקף את היקף הבעיות.

משיחות שלנו עם תושבי רשויות מקומיות ערביות מתקבל כי מאוד רווחת התפיסה לפיה המציאות המוניציפאלית הנוכחית, רוויית השחיתות והבלתי מתפקדת, הינה גזירה שאין להתחמק ממנה ושלא ניתן לכאורה לשפרה, ולכן גם אין טעם לנסות.

זאת ועוד, טעם הגענו למציאות בה בעיית השחיתות ברנה המוניציפאלית, אשר בלא ספק מהווה גורם שפוגע ברמת היום יומית בשירותים הבסיסיים ביותר אותם מצפה לקבל כל אזרח, זוכה לדיון ביקורתי ער במסגרת השיח הציבורי בשפה הערבית, שיהיה בה לשקף ולו במעט את היקף הבעיה והשלכותיה.
ביטוי אפשרי נוסף לתחושה הקיימת בקרב תושבי הרשויות הינו מה שאנו מזהים כ"תת ליטיגציה" ותת אקטיביזם חברתי בתחום. פעמים רבות, גילויי שחיתות, גם כאשר הם ברורים וגלויים, נשארים כאבן שאין לה הופכין ולא נמצא מי שיפנה לבית המשפט כדי להביא דברים על תיקונם.
כך למשל, למרות שדוחות הביקורת השנתיים של רואי החשבון מטעם משרד הפנים, גלויים ופתוחים לעיון הציבור, וכוללים מדי שנה ממצאים בדבר הפרות בוטות של כללי המנהל התקין הפוגעים בתושבים באופן ישיר או עקיף, תושבי הרשות ואף חברי באופוזיציה לא עושים בהם שימוש כדי לפעול כנגד תופעות אלו.

לפיכך החלטנו התנועה לאיכות השלטון לעשות מעשה, ולשפר את השירות שאנו מעניקים לתושבי רשויות אלו, באמצעות הגברת המאמצים שלנו לסייע לפיתרון בעיות השחיתות אשר מהם סובלים התושבים. זאת, באמצעות ייזום מהלכים משפטיים אשר יביאו לפיתרון בעיות שחיתות קונקרטיות, תוך הגברת מודעות הציבור הרחב, הן להיקף ועומק הבעיות והן ליכולת להביא לפיתרונן.

בנינו תוכנית השתלמות, בת 24 שעות אקדמיות, אשר נועדה לחלוק עם עורכי דין, ובפרט אלה תושבי הרשויות המקומיות הערביות, את הניסיון המקצועי והידע שנצברו בתנועה לאיכות השלטון לאורך שנות פעילותה מאז היווסדה בשנת 1990.
שני המחזורים הראשונים של התוכנית יצאו לדרך בשנת 2005 ו- 2006 בכל אחד מהם לקחו חלק 14 משתתפים. התוכנית זכתה למשובים מעולים מן המשתתפים.

בעקבות הצלחת שני המחזורים הראשונים, יצרנו במהלך שנת 2006 קשר עם וועד מחוז צפון מתוך ראיה בו כשותף טבעי להמשך המהל. לשמחתנו, גילינו כי גם חברי ועד המחוז בראשות עו"ד חאלד זועבי שותפים להשקפתנו כי יש מקום לשימוש בכלים המקצועיים העומדים לרשותנו כעורכי דין, לשם התמודדות עם בעיות השחיתות וכאמצעי להגברת מודעות הציבור ליכולת לפעול לשיפור המציאות הנוהגת.

במסגרת 6 מפגשי ההשתלמות, אשר התקיימו בימי שישי בחדר ההרצאות של ועד המחוז ואשר בהם נטלו חלק 31 חברים, נדונו סוגיות מקצועיות שונות ובכללן: סוגיות הנוגעות לטיפול משפטי בעתירות לבג"צ ועתירות מנהליות, שימוש יעיל בחוק חופש המידע, דגשים לתקיפה משפטית של החלטות מנהליות, אחריות אישית של נושאי משרה בגופים שלטוניים, הגנה על עובדים חושפי שחיתות במקום עבודתם ועוד.

עם סיומה המוצלח של ההשתלמות הסכמנו כי יש מקום להמשיך את שיתוף הפעולה המצוין עם ועד המחוז. במסגרת זו ישנה נכונות שלנו להוציא לפועל סדרה של ערבי עיון מקצועיים אשר יהיו פתוחים לציבור עורכי הדין (גם לאלו שלא השתתפו בהשתלמות)) אשר בהם יידונו כלים משפטיים לפתרון בעיות בתחום הפרת כללי המנהל התקין והשחיתות בארבעת התחומים הבאים: דיני התכנון והבניה, איכות הסביבה, מכרזים ודיני בחירות.

כך עורכי דין אשר ירכשו כלים מקצועיים רבי ערך אלה, בתחומים בהם עוסקת ההשתלמות ובתחומים בהם יתמקדו וערבי העיון, יוכלו לעשות בהם שימוש אפקטיבי- בין אם בשם לקוח פרטי בעל אינטרס כלכלי כזה או אחר, ובין אם בשם חבר אופוזיציה המבקש לרכוש לעצמו מוניטין אקטיביסטי בתחום. גם המתעניינים בפעילות התנדבותית במסגרת התנועה לאיכות השלטון יתקלו בברכה. כל הדרכים הנ"ל ראויות והמשותף להן הוא היכולת להביא להישגים נוספים בתחום המלחמה בשחיתות, תוך חשיפת המהלכים לעיני הציבור הרחב- מה שיביא, כתוצר לוואי חשוב, אף להגברת היקף השיח הציבורי בתחומים אלו.
במקביל, יזמנו טיפול במקרים שונים של הפרת כללי מנהל התקין בשורת רשויות מקומיות, אשר בהם אנו מתכוונים לפעול בנחישות- עד פתרון הבעיה, תוך דברור יעיל של הפעולות הננקטות, באופן שיהיה בו לתקן את התחושה האמורה בקרב האוכלוסיה הערבית, לפיה המלחמה אבודה מראש.

אני סבור כי במובנים רבים יש מקום לראות גם במינהל תקין מעין "מוצר", בתוך סל המוצרים והשירותים של הרשות המקומית. במידה רבה משול המינהל התקין ל"מערכת ההפעלה" שבאמצעותה מופעל המחשב. והרי ידוע כי בלא מערכת הפעלה, יהיו כל יתר הרכיבים, הדיסק הקשיח, המסך, המקלדת וכל יתר הרכיבים, כאבן שאין לה הופכין. כך גם "המנהל התקין", שבלעדיו סובלים תושבים הרשויות המקומיות מכשלים חמור בתפקוד שירותי החינוך, הרווחה, התברואה, סלילת הכבישים והתשתיות, שאין להשלים עימם כאילו הם גזירה משמיים.

את ה"ביקוש" למוצר זה אנו מעוניינים להגביר בראש וראשונה באמצעות הגברת המודעות הציבורית ליכולתו לשפר באופן ניכר את המצב הנוכחי. כך ניתן יהיה להפחית את הסובלנות או האדישות שמגלה הציבור כלפי גילוי שחיתות נכון להיום. כאשר יבינו נבחרי הציבור כי ישנו "ביקוש" משמעותי למוצר זה, גם אם ההתרעה שיוצרים מוסדות אכיפת החוק אינה מספקת, יהיה בכך כדי להגביר את הסיכוי לשינוי המגמה ולשיפור משמעותי, גם אם הדרגתי וכזה שמתפתח לאורך הזמן. וכידוע, יש ביכולתה של הצלחה לעודד המשך פעולה למען הצלחה נוספת וכדי לבנות מומנטום בריא של שיפור.

אנו מקווים ומאמינים כי כאשר יתחיל המהלך לתת פירותיו בקרוב, תוך שיותר ויותר גילוי שחיתות זוכים להבשיל ולהבשיל ולהגיע לבירור משפטי, יזכו עורכי הדין לפגוש את שופטי בתי המשפט (בפרט מדובר בהקשר זה בבתי משפט מנהליים בעתירות מנהליות ובתי הדין לעבודה בתביעות להגנת חושפי שחיתות) כשותפים נאמנים שאינם עוצמים עיניהם אל מול תופעות השחיתות ומפגינים נחישות למגרן.

בהקשר זה, של קריאה ליתר העזה ושימוש במהלכים משפטיים למען קידום המנהל התקין וטוהר המידות בשלטון המקומי, בחרתי לסיים בדבריו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט (בדימוס) מישאל חשין: "בהעלות אירוע מסוים לפני בית המשפט, ובהתעורר חשש כבד, חשש רציני, כי בשל מעשה או מחדל מסוימים יאבד אמון העם במנהיגיו או ייפגע אנושות, לא יותר בית המשפט לשבת באפס מעשה ולטעון ידינו לא שפכו את הדם הזה, וענינו לא ראו. במובן מסוים יש בהתערבתו של בית המשפט באירועים מעין אלה התערבות שבהגנה עצמית. הגנה עצמית על מערכת הממשל, בכללה, ובה הרשות השופטת אף-היא. כי מה ישיב בית המשפט משייטען נגדו כי בעיניו ראה עיוות ולא עשה דבר?" (בג"ץ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה, פ"ד נז(6) 817, 902-903).

אני מזמין את חברינו עורכי הדין להשתתף בערבי העיון אותם הזכרתי לעיל ולקחת חלק במחזורי ההשתלמות הבאים אשר צפויים להתקיים בעתיד הנראה לעין.

 

**הכותב הינו מנהל המחלקה המשפטית בתנועה למען איכות השלטון ושימש כמרכז האקדמי של ההשתלמות העומדת בלב מאמר זה
*לבירור פרטים בדבר מועדי ימי העיון ניתן ליצור קשר עם עו"ד טארק סאלח, הממונה על ההשתלמויות במחוז. כדי לברר פרטים ולהירשם ברישום מוקדם .


המאמר פורסם לראשונה ב"מצפון משפט"- ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל- מחוז הצפון, גיליון מס' 6- ינואר 2008