מאת תומר קרת
כשמדובר בשחיתות, ישראל בהשוואה לכל מדינות העולם המערבי נמצאת בשפל המדרגה.
כך, תוך עשור היא התדרדרה מן המקום ה14 במדד השחיתות העולמית למקום ה34, כשמידי פעם נחשף סיפור חדש, מסמר שיער יותר מקודמיו(מס הכנסה, החשדות נגד שר האוצר בפרשת אגודת העובדים הלאומית, רוה"מ ואין ספור הפרשיות שהוא נחשד בהן, הצצות כפטריות אחרי הגשם, הרמטכ"ל ומניותיו, הנשיא והחשדות הצצות נגדו, גם במקרה זה, חדשות לבקרים), ואנחנו ממשיכים במפולת הנוראית.
השחיתות פה היא נוראית, ואם לא נתגייס כולנו כגוף אחד נגדה, בכל המגזרים בהם היא פושה(החל ממגרשי הכדורגל, דרך הרשויות המקומיות והכנסת ועד למוסד הנשיאות ולראשות הממשלה), המדינה הזאת תקרוס כשם שמדינות מושחתות קרסו בעבר(ע"ע ברה"מ).
המשקיעים יאבדו אמון במשק הישראלי, שכן הם יבינו שאין פה יושר ואמות מידה נקיות כפיים, אלא "שמור לי ואשמור לך", והעדפת מקורבים, הם פשוט לא ישקיעו פה.
מה גם שהתוצאות של אי אמון העם במערכת הפוליטית והפערים הנוראיים המתחדדים חדשות לבקרים בין רבדי החברה, בין המעמדות הכלכליים, יגרמו לכך שהציבור יאבד את אמונו במערכת כולה וידרוש את החלפתה\חיסולה.
השחיתות המסתאבת תגבר ותגדל ותעודד תרבות של שקר ורמיה, כשהתוצאות הכלכליות יהיו רבות אסון - וההיסטוריה מלאה בדוגמאות לכך - נפילת הוול סטריט של שנת 1929 כתוצאה מספקולציות במניות, נפילתה בשנת 1987 כתוצאה מספקולציות בשוק הנדל"ן, וכמובן - הפגיעה במשק הישראלי כתוצאה בספקולציות במניות הבנקים.
כמובן שהפרטה מטורפת של שירותים ציבוריים חיוניים, גם אם כשלעצמה אינה מהווה שחיתות, יכולה לגרום להקטנת השירות הניתן ע"י החברות לצורך חסכון בכסף, שירות החשוב כל כך בתחומים מסויימים לחיי הפרט(בריאות, חינוך, בטחון, תשתיות).
והמקרה דנן עוסק במצב אופטימלי של שוק ב-א-מ-ת חופשי(כמו בריטניה של שנות ה80) ולא של שוק ריכוזי הנתון לשליטתן של מספר מועט של בעלי הון, שידם בכל והם יכולים לעשות בשוק כרצונם, כפי שהוכח עם הבנקים הגובים עמלות לפי ראות ענייהם, תוך כדי עקיפת התחרות ועקרונות השוק החופשי וחבירה לכדי הסכמה מלאה - קרטל.
ומה במצב בו המדינה מחליטה לוותר על מיטב כספה למקורבים, או במצב חמור יותר - לתת עדיפות למקורבים בעסקאות אותם היא מבצעת עמם?
כאן המקום להתייחס לחדשות החמורים נגד רוה"מ בפרשת בנק לאומי(כזכור, הוא חשודלכאורה בהעדפת קבוצת מקורביו במכרז להפרטת בנק לאומי, תוך כדי נתינת הנחה בגובה מאות מיליוני שקלים משוויו האמיתי).
וכמובן הנושא החם של ימינו - החשדות להעדפת מקורבים במס הכנסה.
איך המדינה יכולה להתנהל כשלנבחרי הציבור אכפת רק מדאגה למקורביהם המעטים והעשירים, ולא לעם המסכן הנאנק תחת עול השחיתות, העוני והמסים הרבים אותם הוא צריך לשלם.
הן המשכורות הקטנות והתנאים הסוציאליים המתפוגגים כלא היו מחד,
והן בתשלום מיסים מטורפים מאידך.
הן בעבודה קשה ומאומצת וחסרת פרופרציות לשכר מחד,
והן בקבלת שירותים מחפירים מהמדינה מאידך.
איזה בן אדם שפוי השומר על טוהר מידות ישקיע במדינה כזאת?
איזה בן אדם שפוי ישים את כספו על קרן הצבי, במדינה העלולה להתרסק בכל רגע עקב קריסת מערכות הנובעת מהסיאוב העמוק ומחוסר התפקוד של משרדי הממשלה?
זכרו שיהודים אנו(לפחות כותב שורות אלה).
היהודים שתמיד היו סוציאליים והאמינו בצדק חברתי וברווחה.
היהודים שעלו לארצם לאחר גלות בת שנים אלפיים, כדי לבנות חברה חדשה, צודקת, הוגנת וקהילתית, בה היהודים יוכלו לחיות בבטחה - הן בטחונית והן כלכלית.
זכרו את צה"ל, צבא האמור לתפקד כצבא העם, אותו מאיישים אזרחי מדינת ישראל בכללם, מכל פלחי האוכלוסייה(אלה שעדיין משרתים).
איזה איש שפוי בדעתו ירצה לשרת בצבא המגן על מדינת עולם שלישי שבה אין לו שום עתיד, בה הוא יגדל כעבד נרצה של חברות קבלן(ששיעורן במעגל התעסוקה גדול לאין שעור מבכל מדינה מערבית אחרת), בלי פנסיה, בלי תנאים סוציאליים, בלי רווחה ובלי תקווה?
איזה אדם ירצה לשרת בצבא כשאשר הוא יודע כשהוא יגדל אין לו שום סיכוי להצליח בעסק אותו הוא שואף להקים?
כשהוא יודע שהוא יצטרך לשלם "פרוטקשיין" לעבריין מפוקפק, "הבוס האיזורי"(שבמקרה גם יכול להיות מקורב לפוליטיקאי זה או אחר), כדי שלא יפוצץ לו את המקום?
כשהוא יודע שהוא יאנק תחת עול המיסים כאשר "שריקים" עסקיים הגדולים ממנו פי כמה מקבלים הנחות חסרות פרופרציה במס אותו הם נדרשים לשלם?
כשהוא יודע שהוא לא יוכל להתפרנס ממתן שירותים למשרדי ממשלה כי במכרז יזכה מקורב, ללא קשר לטיב השירות אותו הוא יוכל לספק?
וכאן צריך להזכיר לכולם את הגורם שהציל אותנו תמיד - הן בגלות והן במאבקינו הלאומיים בארץ ישראל.
היכולת שלנו להתפתח ולהשתנות ולהתאים את עצמנו לסביבה משתנה ולעבודות שונות כדי לשרוד.
המוח היהודי.
הגניוס היהודי.
איזו מדינה יכולה לתפקד בלי מוחות רבים הימלאו את שורותיה בכללן?
איזו מדינה יכולה לתפקד בלי חוקרים ומדענים רבים שיזניקו אותה קדימה בכלל תחומי החיים?
מדינה מושחתת היא מדינה בה מקורב יזכה במשרד למרות שמישהו בעל השכלה רחבה יותר, והתאמה רבה יותר לתפקיד, הגיש מועמדות אליו.
מדינה מושחתת היא מדינה בה האקדמאים ישתכרו פחות, ויעבדו הרבה יותר.
מדינה מושחתת היא מדינה שתקצץ בחינוך, תפגע בו נואשות ותביא לירידה דראסטית בהישגיהם של תלמידה - אזרחיה, שיביאו לפגיעה דראסטית נוספת בכל המקומות בהן יועסקו.
במדינה מושחתת המוחות הגדולים יברחו לארצות המערב, המחכות בזרועות פתוחות למדענים ולחוקרים, שיזניקו אותם קדימה.
המצב יהיה כה חמור שהמדינה תקרוס מכשלעצמה.
ומה בדבר הפשע הנורא - בעיקר באיזורי פריפריה(במדינת ישראל מדובר בכל איזור שהוא לא איזור המרכז), בהם אנשים מיואשים וחסרי השכלה מתאימה ימצאו עצמם חוברים לגורמים מפוקפקים ולתחומים אסורים כדי לשרוד.
בסופו של דבר - מדינה מושחתת היא מדינה בה לפוליטיקאים אין שום דאגה, ולו הקטנה ביותר לאזרחים, וכל מאוויהם יהיו נתונים אך ורק לטובתם האישית.
כן נכון הדבר לאולגירכים, שיהיו מחויבים להעמקת הרווחים ולא לטובת עובדיהם.
מדינה מושחתת היא מדינה בה המערכות יקרסו מעצמן בשעת חרום, תהיה זו הקטנה והזעירה ביותר הניתן להעלות על הדעת.
וראו איזה פלא - צחוק ההיסטוריה - במלחמת לבנון האחרונה קיבלנו מכה כואבת, ישירה, בפרצוף המוכיחה את הטענות המצויינות לעיל, בדבר התמוטטות מערכות מוחלטת במדינה מושחתת בעת חירום.
הדבר חמור, אך יכול להוות גלגל הצלה לאומי שיגרום לנו לשנות את דרכינו הנלוזות, לשנס מותניים, להתאחד ולהאבק כולם כאחד נגד השחיתות, נגד הסיאוב, נגד הנפוטיזם, נגד ה"שמור לי ואשמור לך", בכדי שנוכל להציל את מדינתנו הקטנה מהנוק-אאוט, שלאחריו כבר נחדול מקיום.
ואסיים כמאמר השיר הידוע "It`s now or never",
עכשיו או לעולם לא.
* תומר קרת חבר התנועה למען איכות השלטון בישראל