רפי להבי מנהל מרכז האתיקה המכללה לאיכות השלטון

המרכז למחקר ולפיתוח מדיניות במכללה לאיכות השלטון בישראל עוסק בשנה האחרונה, בין היתר, בפיתוח מדד איכות השלטון.
מדד זה נועד להאיר ולשקף לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות, בצורה עדכנית, מהימנה ורצופה את איכות השלטון בישראל, מהיבטים שונים ומגוונים.
הכוונה לפתח מדד ייחודי שיהיה שונה מן המדדים הקיימים בישראל, משני היבטים:
- המדד ישלב נתונים אובייקטיביים, המתפרסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מוסדות אקדמיים, מכוני מחקר ומוסדות השלטון עם עמדות סובייקטיביות, שייבחנו בסקרי דעת קהל.
- המדד ישלב גם מבחני טוהר המידות וגם מבחני משילות, כדי לחנך לשלטון יעיל וערכי גם יחד.
- בבניית המדד מסתייעת המכללה במימון קרן הנס זיידל ובידע הרב והניסיון הנצבר של פרופ' גדעון דורון מאוניברסיטת תל אביב, יו"ר האגודה הישראלית למדע המדינה ופרופ' יצחק כ"ץ, מרצה למדע המדינה ומנהל מכון "מאגר מוחות" לסקרי דעת קהל.
-
לקראת כנס ירושלים השלישי של התנועה למען איכות השלטון בישראל, שנערך החודש, יזמה המכללה סקר דעת קהל, ניסיוני, לבחינת אפיון מרכיבי המדד שבבנייה. שאלות המחקר בחנו את תחושת הציבור ושביעות רצונו לגבי מספר תחומים שלטוניים, ביחס לעבר.
הממצאים מלמדים כי רוב הציבור אינו מרוצה מהמצב הקיים בכל אחד מהתחומים שנבחנו בסקר.
הסקר נערך באמצעות שיחות טלפון בין התאריכים 11-15.6.2008, בקרב מדגם אקראי-הסתברותי של 513 משיבים, המהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 18 ויותר). טעות הדגימה ביחס לאומדנים השונים היא 4.5%.

השאלה המרכזית הייתה: עד כמה את/ה מרוצה מהמצב הקיים לעומת העבר....?.

74% לא מרוצים מאי-יציבותה של המערכת הפוליטית הישראלית (רק 19% מרוצים).
69% לא מרוצים מדרך ביצוע המינויים וההתקשרויות בשירות הציבורי (רק 20% מרוצים).
65% לא מרוצים מיעילות הטיפול של מערכות האכיפה (בתי משפט, פרקליטות ומשטרה) בתופעות
של שחיתות ציבורית (רק 33% מרוצים).
63% לא מרוצים מאופן ההטמעה של ערכי אתיקה וכללי התנהגות ראויים במערכות השלטון
ובארגונים ציבוריים (רק 22% מרוצים).
59% לא מרוצים מיכולת הציבור הרחב להשפיע על תהליכי קבלת החלטות ומדיניות ציבורית (רק
36% מרוצים).
58% לא מרוצים מיעילות החינוך של בני נוער למעורבות חברתית וקהילתית (רק 35% מרוצים).
58% לא מרוצים מהאופן בו ניתן השירות לאזרח במשרדי הממשלה (רק 34%) מרוצים).
57% לא מרוצים מדרך ההגנה והשמירה על זכויות האזרח מול מערכות השלטון (רק 31% מרוצים).
(*הקטגוריה של "לא מרוצים" מורכבת מהעונים: מאוד לא מרוצה +לא מרוצה. הקטגוריה של "מרוצים" רחבה יותר ומורכבת מהעונים: מרוצה במידה בינונית +מרוצה +מרוצה מאוד).

קיימים מספר הבדלים מובהקים בין צעירים למבוגרים: מבוגרים מרוצים פחות מצעירים מיכולת הציבור הרחב להשפיע על תהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות ציבורית; מהשירות לאזרח במשרדי הממשלה; ומהגנה ושמירה על זכויות האזרח מול מערכות השלטון.

קיימים מספר הבדלים מובהקים בין גברים לנשים: נשים מרוצות פחות מאי-יציבותה של המערכת הפוליטית; גברים מרוצים פחות מאופן החינוך של בני נוער וצעירים למעורבות חברתית וקהילתית.

קיימים מספר הבדלים מובהקים בין המגזר היהודי למגזר הערבי: במגזר הערבי מרוצים פחות
מטיפול מערכות האכיפה בתופעות של שחיתות ציבורית; ומהגנה ושמירה על זכויות האזרח מול מערכות השלטון.

ממצאים הסקר מעידים כאלף מונים על הצורך לבנות מדד שישלב גם נתונים אובייקטיביים, שהרי תוצאות הסקר מבטאות אכזבה עמוקה מן השלטון בישראל, באופן שאפשר ואינו מתיישב, במקרים רבים, עם הנתונים במציאות.
בכדי לעמוד על המצב לאשורו, ולא רק על תחושות והלך רוח, היכולים להיות רגעיים וחולפים וגם להצטבר, נדרשים בדיקה ומעקב לאורך זמן גם של מדדים אובייקטיבים וכמותיים, באופן שיאפשר לשרטט מגמות רב שנתיות.