מחלקת מדיניות וחקיקה פועלת במטרה לקדם בכנסת, בממשלה ובקרב מקבלי ההחלטות סדר יום של טוהר מידות, שקיפות ומאבק בשחיתות השלטונית. המחלקה ממקדת מאמצים על-מנת להביא את מקבלי ההחלטות לעסוק בנושאים שהם בלב העשייה של התנועה: קידום מנהל ציבורי תקין, מניעת ניגודי עניינים, תמיכה בחושפי שחיתות, שמירה על מוסדות הדמוקרטיה ועוד.   

 


מספר דוגמאות לפעילות התנועה מהתקופה האחרונה בנושא:

הון-שלטון

קשריהם של בעלי ההון לצמרת השלטון הינו אחד מהצמתים המהותיים ביותר לצמצום הייצוג של האינטרס הציבורי הרחב - במקרה הטוב - ואף עלול להגיע כדי השחתת אמות מידה של מוסר ומינהל תקין בקרב נבחרי הציבור ועובדי השירות הציבורי - במקרה הרע. נטרול קשרי עולם ההון עם צמרת השלטון נוגע בנקודות ממשק רבות וראוי שילבש צורות שונות של פתרונות, בין היתר, במסגרת שינוי המדיניות בנושא צינון עובדי ציבור, חשיפת הצהרות ההון וענייניהם של נבחרי ציבור ושיכלול האכיפה וההתמודדות עם השדלנים הפועלים בקרב מקבלי ההחלטות.

 

הסדרי צינון: הצעת חוק שמרחיבה את הצינון בדבר איסור ייצוג

הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – איסור ייצוג), התשע"ה-2015 פ/1088/20

הצעת חוק שמרחיבה את הצינון בדבר איסור ייצוג על עובדי ציבור בנושאים הבאים: גם על נושאים שבהם פעלו במסגרת תפקידם, אף אם מחוץ לרשות בהם עבדו; על עבודה אל מול עמיתים וממונים ישירים ולא רק אלו שהיו כפופים להם. כמו-כן מוצע להטיל חובת פרסום של בעלי תפקידים לשעבר שנמצאים בתקופת צינון של איסור ייצוג (הוגש על ידי ח"כ מיקי רוזנטל).

חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 , קובע את המגבלות החלות על עובד ציבור במעבר אל השוק הפרטי. מטרת הצעת החוק היא למנוע תופעות שליליות בשירות הציבור הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו. בשנים האחרונות נוצרה תנועה דו-סטרית של עובדים, בדרך כלל בכירים, בין המגזר הפרטי והציבורי; תנועה זו היא טבעית, ומקורה בכללים של השוק החופשי ושל חופש העיסוק, אך היא טומנת בחובה גם סכנות גדולות לטוהר המידות. כיום עובד ציבור המטפל אגב מילוי תפקידו בעניינו של אדם פלוני, מקיים פעמים רבות קשרי עבודה עם מוסדות ציבור נוספים מלבד מול המוסד בו הוא עובד. אין זה ראוי שיחסי העבודה שנוצרים עם מוסדות הציבור הנוספים, הנרקמים במהלך עבודתו של עובד הציבור, ישמשו אותו לאחר פרישתו כמייצג של אדם פלוני באותו עניין שבו טיפל כשהיה עובד ציבור. ההצעה נועדה לתקן עיוות זה, אשר אפשר ייצוגו של אדם בעניין בו טיפל עובד הציבור מול גורמי שלטון נוספים מלבד זה בו שירת עובד הציבור. בנוסף מוצע להגביל את הייצוג גם לגבי עמיתים וממונה ישיר ולא רק לגבי כפופים. בנוסף לכך משעה שהערובה העיקרית לתקינות מהלכי רשויות השלטון היא הפומביות והשקיפות של מעשיהן והחלטותיהן; כדי להגביר את השקיפות מוצע כי הגבלות הפרישה כאמור ופרטיהן יפורסמו ברבים, ומשכך הדבר ימנע מראש לחצים מיותרים על עובד הציבור. חשיפה כאמור גם תתרום לאמון הציבור במערכת ולנראות טוהר המידות של השירות הציבורי.

לקריאת הצעת החוק 

הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה): חוק בנוגע להארכת תקופת צינון במקרה של מעבר עובד ציבור למונופולין, לקבוצת ריכוז ולתאגידים גדולים במשק

הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה): (תיקון – הארכת תקופת הצינון במקרה של מעבר למונופולין, לקבוצות ריכוז ולתאגידים גדולים במשק), התשע"ה-2015 פ/1590/20 (בהובלת המחלקה הכלכלית)

הצעת חוק בנוגע להארכת תקופת צינון במקרה של מעבר עובד ציבור למונופולין, לקבוצת ריכוז ולתאגידים גדולים במשק. מטרת הצעת החוק הינה לצמצם את תופעת "הדלתות המסתובבת", שמחמירה במיוחד כשמדובר במעבר מהשירות הציבורי לגורמים פרטיים רבי-עוצמה (הוגש על ידי ח"כ זהבה גלאון).

בעשורים האחרונים עובדים רבים שפרשו מהמגזר הציבורי עוברים לעבוד במגזר הפרטי, דבר שגורם לפגיעה קשה באמון הציבור במערכות השלטוניות, ויוצר תחושה שעובד הציבור שפרש למגזר הפרטי, במטרה להשיג משכורת גבוהה ותנאים טובים, עשה זאת על ידי מילוי תפקידו בצורה לא מיטבית תוך סיוע לבעל ההון שאצלו עבר לעבוד. בנוסף, קיים חשש כי עובד הציבור יוכל לעשות שימוש בידע שצבר במגזר הציבורי, לרבות אודות מתחרים באותו הענף, כדי לטייב את עסקיו של הגוף הפרטי שבו עבר לעבוד, בין היתר באמצעות קיום משא ומתן עם עמיתיו לשעבר במגזר הציבורי. הדבר מחמיר כאשר הפורש משירות הציבור עובר לעבוד בגוף שהוא מונופול או קבוצת ריכוז, כמשמעותם בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988, או בגוף ריאלי משמעותי או תאגיד פיננסי משמעותי, כהגדרתם בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013. מוצע שמי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו או להמליץ על הענקת זכות למונופולין, לקבוצת ריכוז, לגוף פיננסי משמעותי או לתאגיד ריאלי משמעותי או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור יהיה מוגבל בתקופת צינון ארוכה יותר, של שלוש שנים לאחר פרישתו. הצעת החוק משנה את הפרדיגמה הנהוגה ביחס לנושא הצינון, כך שבמקום להסתכל מנקודת המבט של עובד המינהל הספציפי, סוג עבודתו והעסקאות שהוא אישר, היא מבקשת להסיט המבט לכיוון של תאגידי הענק הפועלים במשק, המונופולים, קבוצות הריכוז והדואופולים, אשר מנצלים את הריכוזיות בענפים בהם פועלים, גם על ידי העסקת פורשי שירות הציבור.

לקריאת הצעת החוק 


שדלנים בכנסת

התנועה פעלה לקידום הצעת חוק הכנסת - הידוק הפיקוח על פעילות השדלנים בכנסת

התנועה פעלה לקידום הצעת חוק הכנסת -  (תיקון- שוויון ושקיפות בעבודת השדלנים), התשע"ה- 2015, פ/2126/20 בשיתוף עם חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

הידוק הפיקוח על פעילות השדלנים בכנסת. חלק מעקרונות הצעת החוק אומצו ע"י ועדת הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן, הוגשו על ידה כהצעת חוק, אושרו במסגרת תיקון מס' 41 לחוק הכנסת ונכנסו לספר החוקים.

פרק י"ב לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, שנחקק בשנת 2008 (להלן-"תיקון 25"), עוסק בשדלנים הפועלים במשכן הכנסת לשכנוע חברי הכנסת בעניינים שונים. תיקון 25 היווה נקודת זינוק ראשונה והתחלתית להסדרת עבודתם של שדלנים במסדרונות הכנסת. מאז נחקק התיקון לחוק הצטבר ניסיון וידע רב המצביע גם הוא על הצורך בשכלול הסדרת פעילות השדלנים והידוק הפיקוח על פעילותם במשכן הכנסת. בבסיס התפיסה העומדת בהצעה זו היא העובדה כי כל מי שעונה להגדרה "שדלן", גם אם אינו "מתויג" ככזה, ראוי שיישא על עצמו את החובה להתנהל בשקיפות תוך שמירת כבוד הכנסת, נבחריה ועובדיה. נקודה חשובה נוספת  העומדת בבסיס הצעה זו, ומהווה חלק מניסיון לייצר שוויון רב יותר בין מגזרים מיוצגים ובלתי מיוצגים בכנסת, היא היכולת של תאגיד שדלנים או שדלנים עצמאיים, להביא בפני בית המחוקקים מידע מוטה, חסר או מעוות אשר עבר עיבוד ו"היתוך" של האינטרסים, כאשר מי מהם מייצג בנושא מסוים בעלי אינטרסים מנוגדים. צדדים המגיעים מאוחדי אינטרסים למקבלי ההחלטות על אף שהיו אמורים להציג אינטרסים ומידע מתחרים, פוגעים בהליך הדמוקרטי. חברי הכנסת אינם מודעים לפעילות "היתוך האינטרסים" שנעשתה קודם להגעה אליהם ובכך מאבדים מקבלי ההחלטות חלק מהתמונה השלמה. נבהיר בהקשר זה כי היעדר יריבות בין קבוצות אינטרס, משעה שהן מיוצגות על ידי אותם נציגים (שדלנים, יועצים אסטרטגיים למיניהם וכדומה), מציב איום על תקינותו של ההליך הדמוקרטי. החשש העולה ממצב בו מתאחדים אינטרסים, שלמעשה אמורים להיות מתחרים, בבואם מול רשויות השלטון- הוא שבמקום שבו אין יריבות קיים פוטנציאל גדול יותר לקבלת הסדרים שמשרתים את האינטרסים הצרים של אותם מתחרים עסקיים ולא של כלל הציבור

 

לקריאת הצעת החוק
תיקון 41
דיון שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעת החוק

טוהר המידות, שקיפות וניגודי עניינים

הצעת חוק גילוי עניינים של נבחרי ציבור

הצעת חוק גילוי עניינים של נבחרי ציבור, התשס"ח-2008 פ/3493/17

מטרת הצעת החוק הינה להסדיר את סוגיית ניגודי העניינים של נבחרי ציבור בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי, לרבות הגברת השקיפות בנושא. בין היתר, הצעת החוק מסדירה את  המועד להגשת דוח גילוי בדבר ניגוד עניינים, את אופן הגשת הדוח ואת זכות הציבור לעיין בדוחות (הוגש על ידי ח"כ שלי יחימוביץ').

 

תוך הבנה לכך שנכסיהם, מקורות הכנסותיהם והתחייבויותיהם של אדם ומשפחתו יכולים להציבו במצב של ניגוד עניינים, כבר חוקקה הכנסת בעבר חוקים המסדירים הגשת הצהרות הון על ידי נציגי ציבור (סעיף 13ב לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951, בעניין חברי הכנסת; וכן חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרות הון), התשנ"ד-1993).

כמו כן קבעה הממשלה הסדר להגשת הצהרות הון לראש הממשלה, לשרים ולסגני שרים (ראו הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים, תשס"ג–2003 (י"פ 1136)).

אלא שנכסים, מקורות הכנסה והתחייבויות של אדם ומשפחתו אינם הגורמים היחידים שיכולים להעמידו במצב של ניגוד עניינים אישי. תפקידים שמילא או ממלא אדם בגופים – אף בהתנדבות – כמו גם קשריו העסקיים, קשריו עם מקורביו ועם חבריו הקרובים, עלולים אף הם ליצור ניגוד עניינים. אלה זכו להתייחסות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות המדינה (הנחיה 1.1555 מסיון התשס"ו (6.2006)). אלא שהנחיות אלה, החלות כמובן מאליו על שרות המדינה, אינן חלות על נבחרי ציבור.

הצעת חוק זו הייתה מהצעות החוק הראשונות שהתנועה לאיכות השלטון היתה מעורבת בניסוחן ובתהליך החשיבה של הבנייתה. ההצעה הוגשה ע"י חה"כ שלי יחימוביץ' גם בכנסות ה-18 (פ/1077/18), ה-19 (פ/354/19) וה-20 (פ/1984/20) בשינויים קלים.

לקריאת הצעת החוק 

קריאה לתמוך בהצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית (הרשעה בעבירה שיש עמה קלון)

קריאה לתמוך בהצעת חוק המאבק בשחיתות הציבורית (הרשעה בעבירה שיש עמה קלון) התשע"ה- 2015 (הצעת החוק של חבר הכנסת יאיר לפיד).

הצעת החוק מטרתה להגן על הציבור מפני נבחרי ציבור שהורשעו בעבירות שיש עימן קלון. משרתי ציבור אלו, שמעלו בתפקידם ופגעו באינטרס הציבור, אינם יכולים לשוב ולהיבחר לתפקידים בכירים אלו. התנועה לאיכות השלטון פנתה לוועדת השרים לענייני חקיקה בנושא.

בהצעת החוק מוצע כי ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, לא יוכל להתמודד עוד בבחירות לכנסת או לרשות מקומית או לכהן בתפקיד ראש ממשלה, שר, סגן שר או ראש רשות. התנועה רואה חשיבות בבחירת נבחרי ציבור ראויים ובהצבת נורמות שלטוניות ראויות. לצערנו הגיעה העת בה יש לומר אמירה ברורה בדבר הצורך להימנע ממתן אפשרות למי שהורשע בעבירות אשר יש עימן קלון, לשוב ולהיבחר כנבחר ציבור. נבחרי ציבור, אשר מעלו בתפקידם וחטאו לאינטרס הציבורי הרחב, בוודאי כאלה שניצלו את מעמדם הציבורי והורשעו בעבירה הקשורה בתפקידם, אשר הוכרע כי יש עימה קלון, אינם ראויים לחזור ולשמש פרנסי הציבור, גם לאחר שריצו את עונשם.

הצעת החוק נדחתה בוועדת שרים לענייני חקיקה. 

 

 

קריאה לשרת המשפטים להרחיב את היחידה הממשלתית לחופש מידע גם על הרשויות המקומיות

היחידה הממשלתית לחופש מידע שבמשרד המשפטים היא אחד הגופים החשובים ביותר לקידום טוהר מידות במדינת ישראל.
היא פועלת ללא לאות כדי לקדם את השקיפות במשרדי הממשלה ולחזק את הנגישות של הציבור למידע - כדי שיוכל לפקח אחר נבחריו ויוכל לקבל החלטות מושכלות בבחירות לכנסת. משרדי הממשלה אכן משתפרים ככל שהזמן חולף, אבל הרשויות המקומיות - אלו שהאזרח מתמודד עימם הכי הרבה - נשארים הרבה מאחור. כדי לסייע להם, פנינו לראש הממשלה, שרת המשפטים ושר הפנים כדי שהיחידה הממשלתית תפרוש את כנפיה גם על השלטון המקומי ותסייע להם להתקדם למאה ה-21.
היחידה הממשלתית לחופש המידע הוקמה במשרד המשפטים בשנת 2011, במטרה לקדם את יישומו של חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 ברשויות הציבוריות בכלל, ובמשרדי הממשלה בפרט. הקמת היחידה מהווה ביטוי נוסף של החשיבות שמקנה מדינת ישראל, על רשויותיה השונות, להגברת השקיפות ונגישות המידע לאזרחים ולתושבים.
מאז שהחלה היחידה את עבודתה, היא חוללה פלאים בהגברת השקיפות במשרדי הממשלה וסייעה בידי הציבור לדעת אילו משרדים שקופים - ואילו לא. ואולם, חרף חשיבותה של תרומת היחידה הממשלתית להגברת השקיפות במדינת ישראל ולחיזוק ההבנה בקרב הרשויות כי המידע המוחזק בידיהן שייך לציבור הוא, המצב המשפטי כיום איננו מקנה לה סמכויות מחייבות כלפי הרשויות המקומיות, אלו שנמצאות בקו הראשון במתן שירות לאזרח ולתושב. אין זה סוד כי השלטון המקומי איננו נקי מבעיות. לשיטתנו, אחת הדרכים היעילות ביותר לטיוב מערכת ציבורית ותיקון ליקויים בה הינה באמצעות מעורבות ציבורית ופיקוח ציבורי, המתאפשרים על ידי הגברת השקיפות בגוף. על כן, התנועה פנתה לראש הממשלה, לשרת המשפטים ולשר הפנים, שכן לדעתה יש ליתן בידי האזרחים את הכלים המתאימים, ובראשם גישה למידע המוחזק בידי הרשות המקומית, על מנת להבטיח את התקינות של הרשויות המקומיות והגברת האמון הכה חסר וכה נדרש בהן. לעמדתנו, הרחבת סמכות היחידה הממשלתית לחופש מידע על השלטון המקומי תסייע רבות בקידום מטרה ראויה זו.
מכתב לראש הממשלה, שרת המשפטים ושר הפנים

נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות

הפרקליטות ויתר מייצגי המדינה בערכאות מחזיקים בידיהם כוח רב. לאחר שפעם אחר פעם עולים בתקשורת ליקויים בהתנהלותם, הוחלט על הקמת גוף עצמאי שיבקר אותם. אחרי עבודה של שנתיים, שרת המשפטים ביקשה לעגן את הגוף הזה בחוק, אבל הקשר בין הצעת החוק לביקורת אפקטיבית היה מקרי ביותר. על כך הוגש נייר עמדה חריף לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
אין אח ורע לכוח האדיר שמחזיקים בידיהם הפרקליטים ויתר מייצגי המדינה בערכאות: בהינף עט יכולים הם לשחרר אדם לחופשי, כמו גם לרסק את עולמו. הגנה על האינטרס הציבורי, על זכויות חשודים ועל זכויות קורבנות עבירה תלויים בניסיונם, מקצועיותם, אנושיותם של המייצגים, וכן בניקיון כפיהם.
בשנים האחרונות צצו ועלו סימני שאלה קשים בהתנהלות הפרקליטות בתיקים בעלי עניין ציבורי רב. כך למשל, הסכם עד המדינה השערורייתי עם הרב יאשיהו פינטו שקיבל ביקורת חריפה מבג"ץ; העיכוב הרב בקבלת החלטות בפרשת הרפז; ופרשת פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד. כל אלו חידדו את הצורך בהקמת גוף ביקורת עצמאי. ולכן, כל בר דעת שמכיר את הכוח והסמכות האדירים הטמונים בידיהם, מבין שהביקורת עליהם נחוצה.
ולכן, חייב שתהיה עליהם ביקורת אפקטיבית, ועל כך יש הסכמה רחבה. ואולם, הצעת החוק שהניח משרד המשפטים על שולחן הכנסת הייתה לקויה ופגעה ביכולתה של הביקורת למלא אחר ייעודה. בשל כך, פנתה התנועה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנייר העמדה המצורף מטה, ודרשה לתקן את הליקויים - לשם הגנה על אינטרס הציבור.
נייר העמדה לוועדת חוקה חוק ומשפט


שלטון מקומי

השלטון המקומי במדינת ישראל הוא אחת מזירות הפעולה החשובות של התנועה למען איכות השלטון, אם בפעילות אקטיבית בבתי המשפט השונים ואם בכנסת בניסיון לייצר נורמות פעולה ראויות ולחזק שחקנים מהותיים בזירה זו כמו גם את שומרי הסף. כל זאת, במטרה להגן על האינטרס הציבורי.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה)

חברי המועצה ברשויות המקומיות מהווים נדבך שאין-בלתו בהתנהלות הרשות המקומית ובהבטחת הגנה על שלטון החוק. לצורך ביצועם, יש לספק בידיהם את הכלים המתאימים מבחינה כלכלית ומשפטית, כלים שכרגע אין בידם. התנועה לאיכות השלטון ניסחה הצעת חוק, שהיוותה בסיס להצעות חוק אחרות, אשר מציעות לספק כלים אלו, כגון ייעוץ משפטי וגמול בעבור השתתפות בישיבות מועצה.

תפקיד חברי המועצה ברשויות המקומיות הוא, בין היתר, להוות שומרי סף בהתנהלות הרשות המקומית, ובמידת הצורך לקדם הגנה על השלטון המקומי מפני התנהלות פגומה ושחיתות שלטונית. לצורך ביצוע עבודתם יש לספק לחברי המועצה את הכלים המתאימים מבחינה כלכלית ומשפטית.

ואולם, כיום אין בידי חברי המועצה את היכולת למלא את תפקידם נאמנה, ולכן הם מתקשים לפקח אחר התנהלות ראש הרשות המקומית ועושי דברו. כך למשל,  ביכולתו של חבר מועצה לפנות ליועץ המשפטי של הרשות, אולם החוק קובע כי היועץ המשפטי יכול להימנע ממתן ייעוץ באם הוא נוכח כי הדבר יכול להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים. כך חברי המועצה נותרים ללא ייעוץ משפטי, או שנאלצים להשתמש בייעוץ משפטי חיצוני שהתשלום עבורו יוצא מכיסם הפרטי (בעוד אין הם מקבלים תגמול על עבודתם).

באותו האופן, אמנם תפקיד חברי המועצה הוא להוות שומרי סף של האינטרס הציבורי ולהגן מפני שחיתות שלטונית, אולם בפועל הם אינם מקבלים כל גמול או שכר על עבודתם בין אם על השתתפות בישיבות מועצה ודיוני ועדות, ובין אם להחזרי הוצאות.

לפיכך, התנועה ניסחה הצעת חוק שהיוותה בסיס להצעות חוק אחרות. במסגרת הצעת החוק, מוצע להעניק לחברי המועצה סיוע משפטי שיינתן על ידי מחלקה לייעוץ משפטי לחברי מועצה במשרד הפנים, אשר תוקם מכוח חוק זה; מוצע להקים קרן שתממן תביעות נגד הרשות המקומית; מוצע, כי חבר המועצה יקבל החזרים על הוצאות המשפט מן הרשות המקומית הנתבעת; מוצע כי חבר מועצה יהיה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה ויהיה זכאי להחזר בעבור הוצאות שהוציא לצורך מילוי תפקידו, כך שהיקף ואופי פעילות חבר המועצה לא יושפעו מיכולתו הכלכלית; ועוד.

הצעת החוק של מיקי לוי 

הצעת החוק של תמר זנדברג 


 

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרסום דוחות מבקר עירייה)

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרסום דוחות מבקר עירייה), התשע"ה–2015 פ/52/20

הצעת החוק מטילה את החובה על הרשויות המקומיות לפרסם את דוחות מבקר הרשות המקומית באתר האינטרנט של הרשות. דוחות אלו במרבית הרשויות המקומיות אינם מפורסמים, ובכך מקשים הם לציבור לפקח אחר הנעשה בשלטון המקומי (הוגש על ידי ח"כ מיקי רוזנטל).

מבקר הרשות המקומית הוא אחד משומרי הסף המרכזיים והחשובים ברשות המקומיות, ולדוחות שיוצאים תחת ידו תרומה מכרעת להצפת ליקויים וכשלים בעבודת הרשות, והם נועדו להוות חוליה ראשונה בהליך תיקון הליקויים ברשות המקומית. אולם, כיום דוחות הביקורת אינם בהכרח חשופים לציבור באופן ישיר ובלתי אמצעי, אלא לאחר ביצוע פעולה אקטיבית מצד התושב (פניה לרשות ולעתים אף פניה באמצעות מנגנוני חוק חופש המידע). בהשארת הדוח בלתי נגיש מסוכלת האפשרות לתיקון יעיל וכן של הליקויים. מוצע להטיל חובה על הרשות המקומית לפרסם באתר האינטרנט שלה, פרק זמן קצר לאחר שהדוח הופך להיות נחלת הכלל, עם הגשתו למועצה, את דוח מבקר הרשות המקומית. בעזרת פעולות אלו יוכל כל תושב רשות לבחון באופן עצמאי את הליקויים והכשלים שנפלו בהתנהלות הרשות המקומית ולפקח פיקוח יעיל, אחר אופן קבלת ההחלטות ברשות. בכך תגבר השקיפות והפיקוח הציבורי על פעולות הרשות המקומית, דבר שהוא אחד מאדני היסוד של הדמוקרטיה.

לקריאת הצעת החוק 

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – השעיית ראש רשות או סגנו שהוגש נגדו כתב אישום), התשע"ג–2013

הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת בין היתר בעקבות עתירות שהגישה התנועה לאיכות השלטון כנגד ראשי עיריות שהוגשו כנגדם כתבי אישום. התנועה עקבה אחר הליכי ניסוח הצעת החוק והביעה את עמדתה בהתאם.

לאור הגשת כתב אישום חמור כנגד ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, הגישה התנועה למען איכות השלטון עתירה במטרה כי יודח מתפקידו על ידי מועצות העיר (בג"צ 5126/13 התנועה למען איכות השלטון נ' מועצת עיריית נצרת עילית). בפסק הדין נקבע כי מר גפסו יודח מתפקידו, ובמידה ויבחר שוב, כפי שאכן קרה, תידרש המועצה להתכנס ולדון בהדחתו גם לאחר הבחירות. במקביל להישג זה, פעלה המחלקה בקידום הצעת החוק לעיל, בהובלת חה"כ משה מזרחי (העבודה). הצעת החוק של חה"כ מזרחי נדחתה בועדת השרים לענייני חקיקה ותחתיה הוגשה הצע"ח ממשלתית של שר הפנים גדעון סער; במסגרת הצעת החוק הממשלתית רוככה הדרישה להשעיה לאלתר ונקבעה תחתיה ועדה אשר תבחן כל מקרה בו יוגש כתב אישום כנגד ראש רשות מכהן, הוועדה תקבע האם ראש הרשות יושעה, לכמה זמן ובאילו תנאים. במסגרת הליך החקיקה דנן, העברנו הערותינו למשרד הפנים והמשפטים, השתתפנו בדיונים בועדת הפנים והגנת הסביבה והעברנו נייר עמדה בנושא לחברי הוועדה. אנחנו ממשיכים לפקח אחר יישום החוק ובמידת הצורך נפעל לתיקון החוק.

לקריאת הצעת החוק של מזרחי
לקריאת הצעת החוק הממשלתית
ההערות שהעברנו למשרד הפנים הערות לתזכיר חוק
פרוטוקול הדיון בועדת הפנים 



 

התייחסות לתזכיר חוק הרשויות המקומיות (משמעת)

התייחסות לתזכיר חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשע"ד-2014

התנועה לאיכות השלטון הביעה את עמדתה בנוגע לתזכיר החוק, והבהירה את חששה הממשי מפני ריכוז כח רב מדי בידי איש אמונו של ראש הרשות המקומית בכל הנוגע לפיטורי עובדים ברשויות המקומיות.

במסגרת תזכיר החוק הוצעה רפורמה בתחום המשמעת ברשויות המקומיות, אשר עיקריה הפקעת הסמכויות המוענקות כיום לראש הרשות כגורם הקובל, החוקר והתובע, אלא, ביזור מבורך של סמכויות המשמעת בין כמה גורמים, שברובם הינם גורמים בלתי תלויים, לפחות על פי הגדרתם. אולם, שינוי המגמה שהוצע, בחלקו אמנם עונה על החששות מפני הפיכת דיני המשמעת וסמכויות הענישה, שבכללם שימוש בחוק ככלי לניגוח עובד שראש הרשות אינו חפץ ביקרו. עם זאת, השינוי המרכזי המוצע בתזכיר - יצירת תפקיד האחראי על המשמעת ומינוי מנכ"ל הרשות לתפקיד זה, תוך הענקת סמכויות ענישה מרחיקות לכת בידיו באופן בלעדי, הינו שינוי אשר עלול להוות כר פורה לפעילות מניפולטיבית בדיני המשמעת. זאת בהינתן העובדה כי מנכ"ל הרשות הינו גורם פוליטי ואיש אמונו של ראש הרשות. על כן, התנועה לאיכות השלטון הציעה כי יישקלו חלופות אחרות לזהות האחראי על המשמעת ולהיקף סמכויות הענישה המוענקות לו.

הערות לתזכיר חוק הרשויות המקומיות 


הגנה על חושפי שחיתות

יש הסכמה עקרונית רחבה, כי על מנת להביא לקידום ולהשרשת נורמות של מינהל תקין, שקיפות ואחריותיות (Accountability) בגופים שלטוניים, יש ראשית ליצור תנאי יסוד אשר יאפשרו חשיפת ליקויים. תנאי יסודי ביותר בהקשר זה הוא שמירה והגנה על עובדים אשר פעלו לחשיפת מעשי שחיתות ומינהל בלתי תקין. התנועה לאיכות השלטון עמלה על שיכלול ההגנה על עובדים שחשפו שחיתות.

הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הוספת גופים שעליהם ניתן להגיש תלונה ועובדים נוספים הזכאים להגנה)

הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הוספת גופים שעליהם ניתן להגיש תלונה ועובדים נוספים הזכאים להגנה) , התשע"ה–2015 (פ/353/20)

 

הצעת חוק המרחיבה את ההגנה הניתנת ממבקר המדינה לעובדי ציבור בארגוני עובדים, וכן מרחיבה את ההגנה הייעודית שקיימת כיום רק למבקר פנים, גם לשומרי סף אחרים: לגזבר ויועץ משפטי (הוגשה על ידי ח"כ מיקי רוזנטל).

 

במציאות הנוכחית, יש גופים שלא ניתן להגיש נגדם תלונה על אף העובדה שהם גופים מבוקרים. בנוסף, גם היום, עובדים ובראשם שומרי הסף של הגופים המבוקרים, אשר פעלו לחשיפת שחיתות וליקויים בהתנהלות הגוף בו הם עובדים, חשופים במידת סבירות גבוהה לצעדי התנכלות מצד גורמים במערכת השלטונית. כדי ליצור האחדה בין מושאי הביקורת של מבקר המדינה לבין העובדים הזכאים להגנה, מוצע להרחיב את סמכות הענקת צווי ההגנה גם לגופים המנויים בסעיף 9(9) לחוק.

כמו כן, מבקר הפנים, היועץ המשפטי והגזבר הם עובדים בכירים הנחשבים לשומרי הסף בגוף מבוקר, אשר מתפקידם לשמור ולפקח על התנהלות על פי החוק וכללי המינהל התקין. כיום, החוק מעניק הגנה ייעודית בשל מעשה התנכלות שבא בתגובה על מילוי תפקידו רק למבקר הפנימי אך לא ליועץ המשפטי ולגזבר. היות שבדומה למבקר הפנימי גם היועץ המשפטי והגזבר חשופים להתנכלות בשל מילוי תפקידם כשומרי החוק, מוצע להרחיב את ההגנה שניתנה למבקר הפנימי גם לשני בעלי תפקיד אלה. 

לקריאת הצעת החוק 

חוק לתיקון הוראות שונות בחוק מבקר המדינה: העברת נטל ההוכחה להוכחת שאלת הקשר הסיבתי בין מעשה ההתנכלות לבין חשיפת השחיתות על הממונה ולא על העובד

קידום יישום חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב-1992

היחס הציבורי כלפי חושפי שחיתות ראה עליות ומורדות. מטרת החוק הינה לעודד את חשיפת השחיתויות, על ידי שיפור האופן בו הציבור רואה את חושפי השחיתות, בין היתר על ידי הענקת תעודות הוקרה על ידי נשיא המדינה. הצעת החוק לא יושמה במשך כ-20 שנים, ורק לאחרונה הוחלט על יישומו והוענקו תעודות הוקרה.

החוק מאפשר להעניק תעודת ממצאים ותעודות הוקרה לעובדי ציבור, אשר התלוננו על מעשה שחיתות או על פגיעה אחרת בטוהר המידות, ותלונתם נמצאה מבוססת. תעודת ממצאים מהווה אישור לכך שתלונתו אינה קנטרנית ונמצאה מוצדקת בעוד תעודת הוקרה  הינה אקט ערכי בעל היבט חינוכי. למרבה הצער, על אף חשיבותו לחושפי השחיתות ולקידום מנהל תקין, החוק לא יושם לאורך שנים ארוכות.

במסגרת פעולותינו לקידום יישום החוק, המשתרעות על פני שנים רבות, הוציאה התנועה לאיכות השלטון נייר עמדה מפורט לקראת הדיון בוועדה המיוחדת לפניות הציבור בראשות חברת הכנסת עדי קול במסגרת הכנסת ה-19 ובו פירוט אודות דרך התלאות שיישום חוק זה עבר.

למרבה השמחה מאמצינו נשאו פרי ובדצמבר 2016 הוענקו לראשונה על ידי נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, תעודות הוקרה לשלושה חושפי שחיתות, ביניהם מר שאול כרמלי- חושף שחיתות בנמל חיפה, ואביר איכות השלטון.

לקריאת הצעת החוק 

קידום יישום חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור

תיקון לחוק מבקר המדינה (תיקון מס' 48) (נסיבות למתן צו הגנה על עובדים), התשע"ד-2014 פ/2011/19

תיקון החוק הרחיב את הגדרתו של המונח "מעשי שחיתות", ובכך העניק בידי מבקר המדינה את הסמכות להעניק צווי הגנה למספר רב יותר של חושפי שחיתות. עצם מתן הגנה על ידי מבקר המדינה מהווה תמריץ לחשיפת שחיתויות ולניקוי אורוות בשירות הציבורי.

המונח "מעשי שחיתות" לא הוגדר בחוק קודם לתיקון וכפועל יוצא, נוצרו מצבים בהם עובדים חשפו והתלוננו על מעשים חמורים בניגוד למנהל תקין או מעשים בניגוד לחוק, אשר יש אינטרס ציבורי בחשיפתם, אולם מעשים אלה לא הוכרו כ"שחיתות" ומשכך אך נציב תלונות הציבור לא היה מוסמך להעניק להם צו הגנה, גם אם השתכנע כי הם נפגעו כתוצאה מהתלונה, בשל העובדה כי הוא סבור שאין מדובר במעשי שחיתות. 

התיקון הרחיב את מושג השחיתות בחוק גם לגבי כל פעילות שבניגוד למינהל תקין או להוראות חוק.

הצעת החוק הוגשה מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת וביום 25/11/14 פורסמה ברשומות כחוק מטעם מדינת ישראל (ס"ח 2477)

 לקריאת פנייתנו לעדי קול לקראת הדיון שהתקיים אצלה בנושא

הרחבת ההגדרה של חושף שחיתות שזכאי להגנה ממבקר המדינה

תיקון לחוק מבקר המדינה (תיקון מס' 48) (נסיבות למתן צו הגנה על עובדים), התשע"ד-2014 פ/2011/19

תיקון החוק הרחיב את הגדרתו של המונח "מעשי שחיתות", ובכך העניק בידי מבקר המדינה את הסמכות להעניק צווי הגנה למספר רב יותר של חושפי שחיתות. עצם מתן הגנה על ידי מבקר המדינה מהווה תמריץ לחשיפת שחיתויות ולניקוי אורוות בשירות הציבורי.

המונח "מעשי שחיתות" לא הוגדר בחוק קודם לתיקון וכפועל יוצא, נוצרו מצבים בהם עובדים חשפו והתלוננו על מעשים חמורים בניגוד למנהל תקין או מעשים בניגוד לחוק, אשר יש אינטרס ציבורי בחשיפתם, אולם מעשים אלה לא הוכרו כ"שחיתות" ומשכך אך נציב תלונות הציבור לא היה מוסמך להעניק להם צו הגנה, גם אם השתכנע כי הם נפגעו כתוצאה מהתלונה, בשל העובדה כי הוא סבור שאין מדובר במעשי שחיתות. 

התיקון הרחיב את מושג השחיתות בחוק גם לגבי כל פעילות שבניגוד למינהל תקין או להוראות חוק.

הצעת החוק הוגשה מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת וביום 25/11/14 פורסמה ברשומות כחוק מטעם מדינת ישראל (ס"ח 2477)
לקריאת הצעת החוק 

 


ועדת שרים לענייני חקיקה

ועדת השרים לענייני חקיקה המתכנסת מדי יום ראשון עם תום ישיבת הממשלה, היא אחד הצמתים המהותיים ביותר, למעשה המכריעים ביותר, ביחס לעתידה של כל הצעת חוק פרטית- לחסד או לשבט. בוועדת השרים לענייני חקיקה נקבעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות, וחברי הקואליציה כולם מחויבים להצביע בהתאם להחלטה זו, אלא אם ניתן להם חופש הצבעה. על אף שהכרעותיה משליכות באופן ישיר על סיכויי הצעת חוק לעבור בכנסת, דיוני ועדות השרים לענייני חקיקה וההצבעות הנערכות בה חסויים וכל שנחשף לציבור הוא ההחלטה הסופית. נוכח חשיבותה המכרעת של ועדת שרים להליך החקיקה בכלל ולמאזן הכוחות שבין הכנסת, הציבור והממשלה בפרט, התנועה לאיכות השלטון פעלה ופועלת בכדי לקדם את הפיכת הוועדה לשקופה. התנועה לאיכות השלטון שבה ופנתה מדי שבוע לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה ברשות שרת המשפטים בדרישה לחשוף הצבעותיהם, כאשר חלק מהשרים נענו לבקשה והחלו לפרסם הצבעותיהם בוועדה. 

נייר עמדה בנושא שקיפות ועדת שרים לענייני חקיקה
פניה לדוגמא לשר החבר בועדת השרים לענייני חקיקה 
פניה לרוה"מ בנושא פניה לראש הממשלה - שקיפות ועדת השרים



 

קריאה לתמוך בהצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשע"ה-2015

קריאה לתמוך בהצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשע"ה-2015

בעקבות הצעת החוק (שהוגשה על ידי ח"כ סתיו שפיר), התנועה פנתה לוועדה וביקשה מהשרים לתמוך בהצעת החוק ולהחיל שקיפות על ועדת השרים לענייני חקיקה, מתוך ההבנה כי מדובר בצומת הכי מרכזי בהליך החקיקה בישראל.

הפיכת ועדת השרים לענייני חקיקה לשקופה, חשובה לתרבות השלטונית במדינת ישראל, לשקיפות, להגברת אמון הציבור במערכת הפוליטית ונבחרי הציבור ואף לדמוקרטיה הישראלית בכללותה. דווקא ההתעקשות על המשך פעילות הוועדה במחשכים יש בה כדי לייצר תחושת חשדנות כלפיי נבחרי הציבור. משמעות אי פרסום פרוטוקולי הדיון בוועדה והצבעותיהם של השרים משמעותה פגיעה קשה בשקיפות ההליך הדמוקרטי, המאפשרת לשרים החברים בוועדה להתנער בקלות מהבטחותיהם לציבור, מבלי שלאיש תהיה יכולת לדעת זאת ובאופן שיפעיל משמעת קואליציונית שיחייב את חברי הממשלה כולה.

הצעת החוק נדחתה בוועדת שרים לענייני חקיקה. 
נייר עמדה ועדת שרים לענייני חקיקה


כנסת ישראל

הכנסת היא המוסד החשוב ביותר לכינונה של הדמוקרטיה הישראלית וככזה עליו להתנהל באופן ראוי והולם. התנועה לאיכות השלטון מקדמת בברכה עשייה של חברי הכנסת לצורך חיזוק מוסד זה וחיזוק אמון הציבור בו. התנועה לאיכות השלטון פעלה ופועלת למען חיזוק אמון הציבור בכנסת ובנבחרי העם.

שכר חברי הכנסת

קריאה לתמוך בהצעת חוק הכנסת (תיקון- קביעת שכר חברי הכנסת בידי וועדה ציבורית), התשע"ה- 2015 (הצעת החוק של של חה"כ יעל גרמן)

שכר חברי הכנסת עולה מדי שנה לשיח הציבורי, משום עדכונו האוטומטי ללא כל הצדקה. התנועה לאיכות השלטון פעלה רבות בנושא, בניסיון לשנות את תהליך עדכון השכר. בין היתר, התנועה לאיכות השלטון פנתה לוועדת השרים לענייני חקיקה בבקשה לתמוך בהצעת החוק שהגישה ח"כ יעל גרמן, אולם הצעה זו נדחתה.

התנועה פועלת מזה מספר שנים על מנת להקפיא את העלאת שכר חברי כנסת. שכרם של חברי הכנסת מתעדכן מדי שנה ללא צורך בפעולה כלשהי מצד המחוקקים, בהתאם לשכר הממוצע במשק (שכרם של השרים מתעדכן בהתאם למדד המחירים לצרכן). משמעות הדבר היא כי מדי שנה עולה שכרם של חברי הכנסת באופן אוטומטי. אין ויכוח כי על חברי הכנסת לקבל שכר הולם, אך ההעלאה האוטומטית הינה מנקרת עיניים ובוודאי כאשר שכרו של איש אינו מתעדכן מעצמו. על כן, ניהלה התנועה קמפיין ציבורי רחב היקף ברשתות חברתיות שונות, במסגרתו פורסמה עצומה בנושא עליה חתמו למעלה מ-25,000 איש. התנועה פנתה לוועדה הציבורית לשכר חברי כנסת אליה בכדי שתמליץ על הקפאת ההעלאה. ועדת לוי אימצה את עמדתנו והמליצה להקפיא את עליית השכר בשנים האחרונות, אולם המלצה זו נדחתה ע"י ועדת הכנסת.

מוצע להעניק לוועדה הציבורית לקביעת שכרם של חברי הכנסת את הסמכות לקבל החלטות בדבר שכר ותשלומים אחרים של חברי הכנסת באופן עצמאי וסופי, ללא צורך באישורה של וועדת הכנסת, וזאת על מנת למנוע ששכר חברי הכנסת ייקבע על ידם. כיום ועדת הכנסת מקבלת את ההחלטה הסופית בנוגע לשכר, על אף אם החלטתה שונה מהמלצות הוועדה. מצב זה יוצר ניגוד עניינים מובנה ומבטל את מהותה ומטרתה של הוועדה הציבורית. מנגנון זה יבטיח את עצמאות הוועדה הציבורית ויוביל להגברת אמון הציבור בנבחריו.

הצעת החוק נדחתה בוועדת שרים לענייניי חקיקה. וכאמור משעה שהוועדה אינה מפרסמת פרוטוקולים ואף לא את השמות של השרים שהצביעו בעד ונגד, אין אנו יודעים מי מהשרים ביקש לתמוך בהצעת החוק ומי התנגד לה.

נייר עמדה נייר עמדה -  שכר חכים

אתיקה של חברי כנסת

מעורבות בדיונים בדבר הקוד האתי לחברי הכנסת

בעת האחרונה פועלים מספר חברי כנסת לעיגון קוד אתי חדש לחברי הכנסת. התנועה הביעה את תמיכתה הן במהלך והן בחלק מההסדרים שעתידים להיקבע בו, וכן הציעה מספר שינויים שראוי לעשות. אנו פועלים לסיום תהליך ניסוח הקוד האתי ולכניסתו לתוקף.

כיום, מוסדרים בתקנון הכנסת מספר כללי אתיקה לחברי הכנסת. אולם, מדובר בהסדר שאינו ממצה ומקיף דיו. חברי הכנסת מיקי רוזנטל וצחי הנגבי הביאו לדיוני ועדת הכנסת קוד אתי רחב היקף, שנועד להסדיר את הנושא. הקוד האתי נבנה על בסיס המלצות ועדת זמיר ועיבודן ע"י חה"כ לשעבר חיים (ג'ומס) אורון. התנועה חיברה נייר עמדה מקיף בנושא, בו הביע תמיכתה בניסיון לקדם הסדרת תקנון אתיקה מקיף. בנוסף, פירטנו את עמדתנו בנוגע לנושאים שיש לשנות או לחזק, ואף השתתפנו באופן פעיל בדיוני הוועדה. 

 


הבחירות לכנסת ה-20

במהלך הבחירות לכנסת ה-20 המחלקה הגישה מספר עתירות לועדת הבחירות המרכזית, על מנת להבטיח את טוהר המידות בהליך הבחירות

עתירה לועדת הבחירות המרכזית כנגד שימוש במאגר כתובות דוא"ל של משרד החינוך בתעמולה של סגן השר אבי ורצמן מהבית היהודי

עתירה לועדת הבחירות המרכזית כנגד שימוש במאגר כתובות דוא"ל של משרד החינוך בתעמולה של סגן השר אבי ורצמן מהבית היהודי (תב"כ 3/20)

העתירה הוגשה בבקשה לצו מניעה נגד חבר הכנסת ורצמן ממפלגת הבית היהודי, בגין הודעות דוא"ל ששלח לעובדי משרד החינוך, לקראת הבחירות המקדימות שמתקיימות במפלגת הבית היהודי. כבוד השופט ג'ובראן קבע כי תוכן הודעות הדוא"ל הינו בגדר תעמולה אסורה, מכיוון שהודעות אלו נשלחו תוך שימוש במשאבי ציבור, הם רשימת התפוצה של משרד החינוך (ס' 2א לחוק הבחירות לכנסת). לכן מדובר בעבירה על דיני התעמולה. העתירה התקבלה וניתן צו מניעה האוסר על אבי ורצמן לפרסם תעמולה תוך שימוש במשאבי ציבור.

לקריאת ההחלטה

עתירה לועדת הבחירות המרכזית כנגד השימוש בילדים בסרטון תעמולה של הליכוד

עתירה לועדת הבחירות המרכזית כנגד השימוש בילדים בסרטון תעמולה של הליכוד (תב"כ 5/20)

עתרנו לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה למתן צו מניעה בנוגע לסרטון בחירות שפורסם מטעם מפלגת הליכוד. באותו סרטון בוימו ילדים בגן מתנהגים בצורה לא ראויה, וראש הממשלה, מר ביבי נתניהו, מופיע על תקן של גננת המנסה להשליט סדר, כאשר הילדים נקראים בשמות של ראשי מפלגות אחרות. הסרטון סותר את האיסור על שימוש בילדים תוך תעמולת בחירות (סעיף 2ג לחוק הבחירות). כבוד השופט ג'ובראן פסק כי המחוקק קבע כלל גורף שאסור להשתמש בילדים למען תעמולת בחירות, ללא קשר להסכמת אפוטרופוסיהם. כמו כן, נקבע כי העובדה שהסרטון פורסם באינטרנט לא משנה לעניין זה מכיוון שחוק הבחירות חל גם על פרסום שנעשה באינטרנט, המחוקק מצא לנכון להוציא את הילדים מחוץ לזירת המשחק הפוליטי. העתירה התקבלה, ניתן צו להסיר את הסרטונים מהאינטרנט וכן נפסקו 2,500 ₪ הוצאות לתנועה. בהמשך לעתירה זו התנועה פנתה לאתרי התקשורת השונים בבקשה להסיר את הסרטון. 

לקריאת ההחלטה

עתירה לועדת הבחירות נגד הרב הראשי לישראל

עתירה לועדת הבחירות נגד הרב הראשי לישראל (תב"כ 26/20)

התנועה הגישה כנגד הרב הראשי לישראל, כבוד הרב יצחק יוסף, עתירה לוועדת הבחירות המרכזית, שמטרתה להורות לרב להימנע מכל הופעה ציבורית והשתתפות בכנסים במוסדות ציבור המזוהים עם מפלגה מסוימת. כבוד השופט ג'ובראן קבע כי לרב הראשי לישראל אסור לקחת בתעמולת בחירות, מכיוון שהרב הראשי לישראל הינו בגדר עובד ציבור לעניין סעיף 130(א) לחוק הבחירות לכנסת, התשכ"ט-1969. נקבע כי עובד בכיר, המתבטא במטרה להשפיע על ציבור בוחרים, פוגע בכך בעקרון השוויון בבחירות, בעקרונות של מנהל תקין וחסר פניות, בטוהר השירות הציבורי, ובאמון הציבור הרחב. בכך נתקבלה עמדת התנועה בדבר האיסור שחל על הרב הראשי לקחת חלק בתעמולת בחירות.

לקריאת ההחלטה

עתירה לוועדת הבחירות כנגד הרב הראשי של העיר צפת

עתירה לוועדת הבחירות כנגד הרב הראשי של העיר צפת (תב"כ 39/20)

עתירה נוספת הוגשה על ידי התנועה לוועדת הבחירות המרכזית, כנגד הרב שמואל אליהו, הרב הראשי של העיר צפת. העתירה הוגשה לאחר פרסום באתר האינטרנט של "וואלה!" על פיו הרב הפיץ הודעת תמיכה להצבעה למפלגת יחד. הרב הכחיש את הדברים המיוחסים לו בפרסום, ולא ניתן היה לקבוע ברמת סבירות מספקת כי הרב אכן אמר את הדברים האמורים, על כן העתירה נדחתה. אולם כבוד השופט ג'ובראן חזר והדגיש כי האיסור על עובדי מדינה לקחת חלק בתעמולה (ס' 130(א) לחוק הבחירות לכנסת) חל על הרב הראשי של העיר צפת. כבוד השופט ג'ובראן קבע כי "ההיגיון הבריא אינו סובל פרשנות על פיה רב של עיר, שמשכורתו משולמת מהקופה הציבורית, יביע תמיכה ויבצע תעמולה למען מועמד או רשימת מועמדים בבחירות", על כן חל על איסור על רב עיר לקחת חלק בתעמולה. 

לקריאת ההחלטה

שונות

קריאה לתמוך בהצעת חוק האגודות העותומאניות (רישום ופיקוח), התשע"ה-2015

קריאה לתמוך בהצעת חוק האגודות העותומאניות (רישום ופיקוח), התשע"ה-2015 (הצעת החוק של ח"כ עופר שלח).

כיום חוק העמותות לא חל על האגודות, ומשמעות הדבר היא כי יש לא מעט גופים, עתירי כוח וממון, הממלאים תפקידים ציבוריים ומתוקצבים באופנים שונים מכספי ציבור בהיקפים משמעותיים, אולם אינם מפוקחים כלל. מוצע להחיל לראשונה על אגודות עותומאניות חובות דיווח בסיסיות, וכן להעניק לרשם העמותות בכובעו המוצע החדש כרשם האגודות, סמכויות פיקוח וחקיקה במידת הצורך לגבי האגודות העותומאניות.

הדיון בעניין זה, נדחה למועד אחר ללא הכרעה.

קריאה לתמוך בהצעת חוק חופש מידע (תיקון- קרן קיימת לישראל)

קריאה לתמוך בהצעת חוק חופש מידע (תיקון- קרן קיימת לישראל) התשע"ה- 2015 (הצעת החוק של ח"כ מיקי לוי).

על אף שקק"ל ממלאת תפקידים ציבוריים, מבצעת משימות לאומיות, מפעילה סמכויות שלטוניות ולרשותה הון עתק, חוק חופש המידע אינו חל עליה. משמעות הדבר, כי בפועל קק"ל פועלת בזירה הציבורית, אולם היא אינה מחויבת בדין וחשבון לציבור. בשל מכלול מאפיינה של קק"ל והתפקידים אותם היא ממלאת, המידע אשר נוגע להתנהלותה הופך למידע ציבורי חשוב שיש לפרסמו לציבור. על כן יש להכפיף גוף זה לחוק חופש המידע, ולהחיל על הקרן חובות של שקיפות ודיווח החלים על גופים ציבוריים אחרים.

הצעת החוק נדחתה בוועדת שרים לענייניי חקיקה. 

היחידה הממשלתית להתחדשות עירונית - מינוי ראש רשות ומליאת הרשות

משרד הבינוי והשיכון הניח הצעת חוק להקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. בשל החשיבות של שיפור התשתיות והמגורים ברשויות המקומיות, הוחלט על הקמת רשות ממשלתית שתפקח ממבט על בנושא זה ותסייע לרשויות המקומיות להביא להתחדשות עירונית. הבעיה החלה כשהצעת החוק הקנתה בידי שר הבינוי והשיכון את היכולת לצבור הון פוליטי רב ופגעה בסיכוייה של הרשות למלא את תפקידה.

 

תחום התכנון והבניה הינו כר פורה לשחיתות בשלטון המקומי. שם נמצא הכוח והכסף הגדול ברשויות המקומיות. בשנים האחרונות נושבת בענף התכנון והבניה רוח של התחדשות עירונית, במטרה לקדם תהליך של חידוש ורענון, בעיקר באזורים ישנים שבהם מצב המבחנים והתשתיות לרוב ירוד. למרות הרצון הטוב, הרשויות המקומיות מתקשות לקדם התחדשות עירונית, בין היתר בשל בעיות ביורוקרטיות. לשם כך, החליטה הממשלה להקים רשות ממשלתית להתחדשות עירונית, שתתכלל, תפקח ותסייע בקידום ההתחדשות עירונית ברשויות המקומיות. ואולם, הצעת החוק תוביל לתוצאה אחרת. על חשבון הגשמת ייעוד הרשות - קרי, קידום התחדשות עירונית - הצעת החוק תחזק דווקא את מעמדו של שר הבינוי והשיכון, ותאפשר לו לצבור הון פוליטי.

 

הצעת החוק כללה תנאי סף למינוי ראש הרשות (כמו למשל, ניסיון מספק והעדר עבר פלילי), אך לדרישת השר יואב גלנט (כך על פי פרסומים), הוחלט למחוק את דרישות אלו מהצעת החוק. בהמשך ביקש אף כי המינוי ייעשה בפטור ממכרז. בנוסף, בתחילה הצעת החוק הקימה מליאה עצמאית בתוך הרשות, שתקבע את המדיניות שלה, אולם לדרישת השר גלנט (שוב, על פי הפרסומים), הוחלט לבטל אותה ולהקנות את סמכות קביעת המדיניות בידי השר.

 

ולמה זה בעייתי? כי הרשות תוכל לחלק תקציבים לרשויות המקומיות, תוכל לסייע לתושבים לקדם התחדשות עירונית באזור מגוריהם ותוכל למנות אנשים לתפקידים. כל אלו מאפשרים לשר לצבור הון פוליטי בקרב הרשויות המקומיות.

 

איך? השר קובע מי יקבל ומי לא יקבל תקציבים, וכך גם ראשי הרשויות וגם התושבים יהיו כפופים לרצונו הטוב, וירצו לרצות אותו. וככל שהשר יכול למנות את מי שהוא רוצה לתפקיד ראש הרשות, לא יהיה מישהו שיעמוד כנגדו ויעצור החלטות שנעשו במשוא פנים. בשל הפגמים החמורים במקרה הזה, פנינו פעמיים לוועדה המיוחדת שהוקמה בכנסת לשם דיון בהצעת החוק הזו, והצבענו על הליקויים כדי שיתקנו אותם.

תגובת התנועה להצעת חוק לקידום טוהר המידות ברשויות המקומיות

בינואר 2016 פורסם דו"ח של צוות מיוחד בשירות הציבורי, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, שעסק בהמלצות לשינויי חקיקה ושינויים נוספים בשלטון המקומי, במטרה לקדם את טוהר המידות ברשויות המקומיות. מדובר באחד הדו"חות הכי מקיפים ומרשימים שפרסמה המדינה אי פעם. לצערנו, המבנה הקיים של השלטון המקומי יוצר כר פורה לשחיתות, שכן בניגוד לשלטון המרכזי (הממשלה, הכנסת), הפיקוח על התנהלות הרשויות המקומיות הוא חלש ביותר. בעקבות הדו"ח, החליטו משרד הפנים וגורמים נוספים לפרסם הצעת חוק להערות הציבור, ובו קידמו חלק נכבד מתיקוני החקיקה שפורטו בדו"ח. התיקונים המוצעים הם חשובים ונדרשים, אבל האופן שבו הם באו לידי ביטוי בהצעת החוק הינו לוקה בחסר. לכן התנועה פנתה למשרד הפנים והגישה הערות להצעות החוק, לרבות הצעות לשינוי הנוסח המוצע או להוספת הסדרים נוספים. המסמך שהוגש מונח כאן לעיונכם.

 

מכתב לוועדה המיוחדת בעניין תנאי הסף וביטול מליאת הרשות

מכתב לוועדה המיוחדת בעניין הפטור ממכרז לראש הרשות

 

 


English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il