בג"צ 1603/90: אליעד שרגא נ' יו"ר הכנסת ו – 18 אח' (נדון בצרוף לבג"צ 1601/90 שליט נ' פרס ואח')

העתירה נועדה להביא לפרסום ברבים של ההסכמים הקואליציונים המהווים בסיס לכינונה של ממשלה על מנת למנוע יישומם של הסכמים פסולים. שקיפות הליך הרכבת ממשלה וחשיפת תנאי ההסכמים לביקורת ציבורית, חיוניות לקידום הנחלת נורמות של הגינות וטוהר המידות ולמניעת הסכמים בלתי ראויים הפוגעים בטובת הציבור. בית המשפט הורה לפרסם את ההסכמים וקבע הלכות חשובות לעניין חובת הנאמנות של בעלי השררה, ממנה נגזרות חובת הגילוי וההגינות, ולענין זכות הציבור לדעת. בית המשפט אף קרא למחוקק לעגן נושא זה בחקיקה ואכן חוק יסוד: הממשלה תוקן, כך שכיום מוגשים ההסכמים לכנסת, קודם כינונה של ממשלה חדשה בישראל.

בג"צ 2060/91: ח"כ רן כהן…התנועה למען איכות השלטון ואח' נ' יו"ר הכנסת ואח'

עתירה כנגד החלטת וועדת הכספים של הכנסת להגדיל את יחידת המימון למפלגות ב - 36%. בית המשפט קבע, כי מטרת ההגדלה הייתה אכן לכיסוי הגירעונות שנוצרו בבחירות וכי יש בהחלטה זו, כדי לפגוע בשוויון הבחירות לכנסת, על כן הורה לבטלה. משמעותה של החלטה זו, מעבר לחיסכון המשמעותי בכספי הציבור בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, הינו חיזוק וביצור ערך השוויון בהליך הבחירות(עתירת התנועה נדונה במאוחד עם עתירה שהגיש במקביל גם ח"כ רן כהן).

בג"צ 3094/93; 4319/93: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל ואח'

סדרת עתירות, האחת כנגד החלטת ממשלת ישראל למינוי אריה דרעי כשר למרות קביעות היועץ המשפטי בעניינו, והשניה כנגד המשך כהונתו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, המייחס לו עבירות שוחד, הפרת אמונים ועוד. החלטתו של בית המשפט, לפיה על ראש הממשלה, בנסיבות העניין, להעבירו מתפקידו כשר, מציבה רף ראוי יותר של נורמות התנהגות וטוהר מידות הנדרשות מבכירי השירות הציבורי ומבססת הלכות חשובות ביותר לעניין מרכיבי שיקול הדעת של בעל סמכות בהפעלתה ולעניין הפיכת סמכות לחובה, כאשר חובת הנאמנות שחבים נושאי משרה כלפי הציבור מצדיקה זאת.

.בג"צ 7165/93: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היוהמ"ש ואח' (נדון בצרוף לבג"ץ 7074/93 סויסא נ' היוהמ"ש ואח')

עתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה אשר החליט שלא להעמיד לדין את מפכ"ל המשטרה, רפי פלד, בגין הטבות שקיבל. בית המשפט סקר את העבירות הכרוכות בסוגיה וקבע כי היועץ המשפטי צריך לחזור ולבצע חקירה מחודשת לעניין העבירות המשמעתיות הרלוונטיות ולהחליט מחדש באם להעמידו לדין משמעתי בגינם. בעקבות עתירה זו התפטר המפ"כל מתפקידו. חשיבותה של העתירה בביסוס השיוויון בפני החוק ואכיפתו גם על עובדי ציבור בכירים.

בג"צ 4446/96: התנועה למען איכות השלטון בישראל ופרופ' גל נור נ' ממשלת ישראל ואח'

עתירה שנועדה למנוע את המהלך של החלפת נציב שירות המדינה, זאת בשל הפגמים הקשים שנפלו בהליך. בעקבות הגשת העתירה ביטלה הממשלה את ההליך שקיימה והגיע להסדר עם פרופ' גל נור לעניין המשך כהונתו. בית המשפט בהחלטתו הדגיש את חשיבות ההקפדה על כללי הצדק הטבעי, וביניהם על זכות השימוע וכן על כבוד האדם. כן הדגיש בית המשפט, כי חילופי שלטון אינם מצדיקים חילופים בשירות הציבורי מלבד במשרות אמון מעטות. החלטה זו בעלת חשיבות לקידום שירות ציבורי נטרלי ולהגנה על עובדיו.

חיילי צה"ל נהרגו בתאונת אימונים בבסיס האימונים בצאלים. בתרגיל לקחו חלק גם קצינים בכירים ובכלל זאת נכחו במקום הרמטכ"ל דאז רא"ל אהוד ברק ואלופים נוספים. התעוררו סימני שאלה נוקבים באשר לסיבות לאסון כמו גם לאופן בו טופלו הנפגעים לאחר התאונה. התנועה עמדה על הצורך להביא לחקירה חיצונית בלתי תלויה של ההיבטים השונים הנוגעים לתאונת האימונים. התנועה פעלה לקידום נורמה לפיה חקירת תקלות חמורות מעין זו הנוגעות לראשי המערכת, ואשר עלו בחיי אדם יקרים, תעשה על ידי גורם עצמאי ובלתי תלוי. המדינה הודיעה כי העניין ייבדק על ידי מבקרת המדינה ולא על ידי צה"ל.

בג"צ 8248/98: התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה ושר האוצר ואח'-

שר האוצר הודיע לנציב מס הכנסה, מר יוני קפלן, אשר זכה להערכה מקצועית רבה, כי יסיים את כהונתו וכי במקומו ימונה למשרה איש אמונו של שר האוצר. התנועה עתרה כנגד ההחלטה לסיים את כהונתו של הנציב חרף העובדה כי אין חולק כי זכה להערכה מקצועית רבה בתפקידו, וכי כיהן תקופה קצרה יחסית. בעקבות עתירת התנועה חזרה בה המדינה מכוונתה לסיים את הכהונה.

בג"צ 932/99: התנועה לאיכות השלטון נ' הוועדה לבדיקת מינויים

עתירה כנגד מינויו של מוריס ניסן כמנכ"ל עמידר. ניסן, שהיה בעל קשרים פוליטיים לממשלה, מונה חרף העובדה כי קורות החיים שהגיש לקראת מינויו עמדו בחוסר התאמה לתצהיר שנתן בבית המשפט 3 שנים קודם לכן, בו הצהיר כי הינו מוגבל ובלתי כשיר לעבודה. בהחלטה תקדימית יצק בית המשפט תוכן להוראת החוק לפיה מינוי פוליטי דורש כשירות מיוחדת לתפקיד. החלטה זו סתמה את הגולל על מינויים פוליטים לא ראויים ומציבה רף ראוי לבכירי השירות הציבורי. החלטה זו חיזקה את מעמדה של הוועדה לבדיקת מינויים ונתנה לה כלים יעילים יותר למילוי ייעודה. בנוסף נקבע כי מי שנפל רבב חמור ביושרו אינו זכאי להתמנות לתפקיד ניהול בכיר בשירות הציבור.

בג"צ 3959/99: התנועה למען איכות השלטון נ' הוועדה לעיון בעונש
עתירה לביטול החלטתה של הוועדה לעיון בעונש לשחרר את טוראי (לשעבר תת אלוף) רמי דותן מן הכלא בניכוי 1/3 מעונשו. בהחלטתו ביטל בית המשפט את שחרורו של דותן וקבע הלכה תקדימית בנוגע לשיקולים שעל הוועדה לשחרור מוקדם להביא בחשבון. בית המשפט קבע, כי שיקולים כהרתעה ושמירת טוהר המערכת הצבאית, מחייבים התייחסות בחומרה יתרה לעבריינים שמלאו תפקיד ציבורי בכיר.

בג"צ 3827/99: התנועה למען איכות השלטון נ' וועדת העזבונות

עתירה נגד הממשלה בגין הליך מינוי חברי "וועדת העזבונות" – וועדה החולשת על חלוקתם של עשרות מליוני ₪ בשנה שאנשים שונים הורישו למדינה.
מינוי החברים לוועדה נעשה במקרה שעמד בלב העתירה על ידי הפקעת הסמכות לבדיקת המועמדים מן הוועדה לבדיקת מינויים, ובהתעלם מכך שחלקם נפסלו קודם לכן על ידיה.
על פי המלצת בית המשפט במהלך הדיון בעתירה, התחייבה הממשלה להחזיר את הסמכות לבדיקת המועמדים לוועדה לבדיקת מינויים. בכך למעשה הושגה המטרה העיקרית של העתירה וניתן חיזוק משמעותי למעמדה של הוועדה כגוף הנכון והמוסמך לבדיקת מועמדים ונחסמה הדרך לביצוע מחטפים על ידי עקיפת סמכותה.

בג"צ 5160/99: התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת חוק חוקה ומשפט

התנועה עתרה כנגד מהלך שהובילה ממשלת ברק להרחבת הממשלה מ – 18 ל – 24 שרים. ההרחבה נעשתה על ידי תיקון חוק יסוד הממשלה. התנועה טענה גם נגד עצם סבירות ההחלטה אך גם בנוגע לפגמים שנפלו בהליך החקיקה ובעיקר לעובדה כי לכנסת נמסרו נתונים בלתי מספיקים לעניין העלויות הכרוכות בהרחבת הממשלה. העתירה נדחתה, בית המשפט ראה לנכון לצמצם התערבותו בחקיקה של הכנסת ובפרט בחקיקת חוק יסוד. עם זאת ציין בית המשפט, כי אין זה רצוי שחוקי יסוד המהווים פרקים של חוקת המדינה, יתקבלו או יתוקנו לצורך סיפוק צרכי שעה קואליציונים.
...

בג"צ 233/00: התנועה למען איכות השלטון נ' נשיא המדינה ואח'

עתירה שנועדה להביא לכך שהגורמים הממונים על אכיפת החוק, מפכ"ל המשטרה היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, יפעילו סמכותם ויפתחו בחקירה משטרתית כנגד נשיא המדינה מר עזר ויצמן בעניין החשדות שהועלו נגדו בגין קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים. למדינה נתנה שהות של עשרה ימים להגיב לעתירה ויום לפני שהסתיים פרק הזמן הודיעה המדינה על פתיחה בחקירה. בעקבות כך, משכה התנועה עתירתה. בסופו של יום, הובילו ממצאי החקירה להתפטרותו של מר וייצמן.

בג"צ 793/00: התנועה למען איכות השלטון נ' משרד הפנים ואח'

מטרת העתירה הייתה להביא לאכיפת חובתו של ראש העיר לחתום על הדוחות הכספיים של העירייה ובכך לקבל אחריות כוללת על מצבה הכספי של העיריה ועל התנהלותה מבחינה כספית וכן להביא להפעלת סמכויות הפיקוח של משרד הפנים על ענייניה הכספיים של רשות מקומית. לאור תשובת המדינה אשר קבלה את עמדת התנועה, וחייבה את ראש עיריית הוד השרון לחתום על הדוחות הכספיים משכה התנועה את עתירתה. משרד הפנים אף פרסם בעקבות זאת נוהל המחייב את ראשי הרשויות המקומיות לחתום על הדוחות הכספים כביטוי לקבלת אחריות על הנתונים המדווחים.

בג"צ 971/99: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת

עתירה כנגד החלטת חברי הכנסת להיטיב עם עצמם בכל הנוגע לתנאי הפנסיה שלהם. בהחלטה זו קבעו חברי הכנסת כי על אף שכהונתה של הכנסת ה- 14 נמשכה 3 שנים יקבלו חברי הכנסת פנסיה כאילו מילאו קדנציה שלמה. התנועה טענה כנגד חריגת חברי הכנסת מן הנורמה הראויה שנתגבשה לאורך השנים לפיה חברי הכנסת מעבירים לוועדה ציבורית את הסמכות להחליט בדבר תנאי שכרם. כך גם טענה התנועה כי חברי הכנסת ניצלו לרעה את סמכותם לקבוע את שכרם, ופעלו באופן שפוגע באמון הציבור במוסדות השלטון.
בית המשפט דן בעתירה ובמהלך הדיון מתח ביקורת על החלטת הכנסת והעביר את העניין לדיון מחודש בכנסת. הכנסת העבירה את הסוגיה לבחינת וועדה ציבורית בראשות השופט אלוני שהמליצה לבטל את ההחלטה . הכנסת דחתה את המלצת הוועדה הציבורית. בעקבות זאת, חזר הענין להכרעת בג"צ, אשר קיבל את העתירה וביטל את ההטבות הפנסיוניות החריגות בסכום של כ- 10 מליון ₪.

בג"צ 3076/99: התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת.
עתירה כנגד החלטת הכנסת כי גם מי שכיהן מספר חודשים ספורים (6 חברי כנסת) יזכה למענק הסתגלות מלא כאילו כיהן קדנציה שלמה. התנועה דרשה להחזיר את קביעת תנאי שכר חברי הכנסת לוועדה ציבורית כפי שהיה נהוג על כה. כן טענה התנועה לניצול לרעה של חברי הכנסת את סמכותם לקביעת שכרם, באופן המנוגד לתנאי השכר המקובלים במשק ובניגוד לנורמות ראויות. בעקבות עתירת התנועה הורה בית המשפט לכנסת לשוב ולשקול את כוונתה בעניין מענקי ההסתגלות. בעקבות כך מינתה הכנסת וועדה ציבורית אשר קיבלה את טענות התנועה וביטלה את ההחלטה בעניין מענק ההסתגלות.

בג"צ 3073/99: התנועה לאיכות השלטון נ' שר החינוך התרבות והספורט
התנועה עתרה כנגד הדרך בה בוצע מינוי חברי מועצת הרשות השניה. החוק מחייב התייעצות אמיתית עם ארגונים שונים המיצגים את מגוון הדעות במדינת ישראל. בפועל לא נערכה כל התייעצות ומונו אנשים על פי מפתח פוליטי באופן בלתי ממלכתי ובלתי ענייני המנוגד באופן חריף לדרישת החוק הקובע נוהל התייעצות מפורט.
העתירה התקבלה. ביהמ"ש הורה לבטל את המינויים של חברי הנהלת הרשות השניה, והורה על פתיחה בהליך מחודש. כן נקבעה הלכה עקרונית בנוגע לחשיבות ההקפדה על הליך ההתייעצות בו מחויבות רשויות שונות על פי חוק.

בג"צ 1100/00: התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל
עתירה כנגד ממשלת ישראל בשל אי נכונותה להסיק את המסקנות האישיות הנדרשות כנגד מזכיר הממשלה מר יצחק הרצוג כתוצאה מדוח מבקר המדינה החמור בעניין העמותות לבחירת ראש הממשלה מטעם מפלגת העבודה. התנועה טענה כי חלקו המרכזי של יצחק הרצוג בעבירות המנהליות שנעברו בפרשת העמותות, שולל ממנו את הכשירות לכהן בתפקיד כה מרכזי כמזכיר הממשלה. הדיון בעתירה נקבע לתאריך שלאחר הבחירות לכנסת והחלפת הממשלה, לאחר המועד בו היה אמור מזכיר הממשלה לסיים את כהונתו. בעקבות כך לא היה עוד טעם מעשי בדיון בעתירה והתנועה משכה את עתירתה.

בג"צ
2738/00, 3264/00, 3265/00, 3267/00
בעתירותיה של התנועה ביקשה התנועה להביא להפעלת סמכות שר הפנים והממונים על המחוזות במשרד הפנים לחייב באופן אישי גורמים ברשויות המקומיות אשר הביאו להוצאות כספיות בניגוד לחוק וגרמו בשל כך לנזק לקופה הציבורית. במרכז עתירות התנועה ביקשה התנועה כי יקבע נוהל להפעלת סמכות זו של השר והממונים על המחוזות, סמכות אשר לא הופעלה עד אותו שלב חרף היותה מבין סמכויות הפיקוח החשובות ביותר בידי משרד הפנים על הרשויות המקומיות.
בתשובת משרד הפנים לעתירה, קיבל משרד הפנים את עמדת התנועה בנוגע לצורך לקיום נוהל לשם הפעלת הסמכות לחייב באופן אישי גורמים ברשויות המקומיות אשר מעתה ואילך יביאו באופן בלתי חוקי להוצאות בלתי חוקיות. בין היתר מתייחס הנוהל שנקבע בעקבות עתירת התנועה לחיוב אישי של מי שימצאו אחראים לליקויים שכיחים ברשויות המקומיות כדוגמת הטבות למקורבים, פרסומים פוליטיים על חשבון קופת הרשות המקומית, חריגות שכר, מחיקת חובות למקורבים ועוד. בית המשפט קבע כי הנוהל יכנס לתוקפו כבר במהלך חודש פברואר 2001. יצויין כי עד לשנת 2007 חוייבו באופן אישי 11 ראשי עיר ובכירים ברשויות מקומיות. הנוהל יוצר תמריץ חשוב להתנהלות על פי דין ולהרתעה מפני הוצאות בלתי חוקיות .

בג"צ 1842/02 התנועה למען איכות השלטון נ' רשות הדואר
עתירה לבג"ץ כנגד תנאי פרישה מופלגים (הכוללים הטבות בשווי מאות אלפי ₪) שהוענקו למנכ"ל הרשות אשר פרש על רקע ביקורת קשה ביותר על תפקודו שעה שהפך למעשה את רשות הדואר ל"בנק למינויים פוליטיים" של מפלגת העבודה, כפי שנחשף בדוח מבקר המדינה ובהליך ביקורת שערכה וועדת הביקורת ברשות הדואר. רק לאחר הליכים שנמשכו כשנה וחצי, הודיעה המדינה לבג"צ, כשבוע לפני הדיון שנקבע כי, כנדרש בעתירה, בוטלה החלטת מועצת רשות הדואר ובוטלו כל ההטבות. בכך יש משום איתות למנהלים בשירות הציבור אשר כשלו בכל הנוגע למנהל תקין כי ישנו מחיר לכישלון וכי לא ניתן להעניק "פרסים" למנהלים שכשלו בעת פרישתם.

בג"צ 4327/00: התנועה למען איכות השלטון נ' שר התיירות
התנועה עתרה להדחתו של יו"ר החברה הממשלתית לפיתוח ים המלח. וזאת לאחר שיו"ר החברה מסר למנכ"ל הזמני של החברה כי אינו מעוניין בו כמנכ"ל קבוע וזאת בעקבות פעולות מצד המנכ"ל לחשיפת חשדות לחריגה ממנהל תקין בחברה ומתוך שיקולים פוליטיים נוספים של היו"ר. יו"ר החברה הוקלט באומרו את הדברים. בעקבות זאת עתרה התנועה לבג"צ על מנת שיורה לשר הממונה להעביר את יו"ר החברה מתפקידו בשל השיקולים הזרים שהנחו אותו בהליך בחירת מנכ"ל לחברה. בית המשפט הוציא צו ביניים כמבוקש למניעת המשך הליך מינוי מנכ"ל לחברה עד לבירור העתירה.
כן הוציא בית המשפט צווים על תנאי הקוראים לשר הממונה (שר התיירות) לנמק מדוע לא יעביר מתפקידו את יו"ר החברה. לאחר החלטותיו דלעיל של בית המשפט, הודיע יו"ר החברה על התפטרותו. בכך הושגה מטרת העתירה.

בג"צ 8501/00: התנועה למען איכות השלטון נ' שר הבינוי והשיכון
מנכ"ל החברה הממשלתית לפיתוח לוד ורמלה, מר יעקוב אטרקצי' חברה המנהלת פרוייקטים בהיקף עשרות מיליוני ש"ח, הוביל מסכת התנכלויות כנגד חשב החברה אשר העביר חומר למבקר המדינה בגין חשדות לאי סדרים חמורים בחברה, ואשר בעקבות פנייתו למבקר המדינה נפתחה חקירה לבדיקת החשדות. בין היתר פיטר המנכ"ל אטרקצי' את החשב, פיטורין שבוטלו ע"י מבקר המדינה לאחר פניה של התנועה עוד בטרם הגשת העתירה, שלל מן החשב את עיקר סמכויותיו, שלל ממנו את מחשבו ובכלל זאת תוכנות ששימשו את החשב בעבודתו וצעדים נוספים. יצויין כי עד שפעל לגילוי מעשי השחיתות החמורים, זכה חשב החברה להערכה מקצועית גבוה ביותר ואף נבחר כעובד מצטיין. התנועה טענה בעתירתה כי גורמים שאחראים למסכת התנכלות חמורה כנגד אלה שפעלו לחשיפת חשדות לשחיתות, אינם יכולים להמשיך ולכהן בתפקידים בכירים בחברה ממשלתית
בפסק דין תקדימי נקבעה לראשונה נורמה לפיה מנהל בשירות הציבור, כמר אטרקצ'י אשר קיימות לגביו ראיות מנהליות כבדות משקל בדבר התנכלות חריפה לחושף שחיתות, מפר הפרה קשה את חובותיו כמנהל ויש להדיחו.
פסק דינו הנוקב והתמציתי של בג"צ הינו הפעם הראשונה בישראל בו הודח מנהל בשל אחריותו להתנכלות לחושף שחיתות.

התנועה העמידה ייצוג משפטי לעובדת משרד החקלאות, אתי ארביב תושבת גוש קטיף, אשר היתה פקחית על גידולים אורגניים במשרד החקלאות וזכתה להערכה מקצועית בגין עבודתה. לאחר שהגב' ארביב פעלה לחשיפת ליקויים קשים הנוגעים לפיקוח על הירקות האורגנים בגוש קטיף, לא חודשה העסקתה. בתביעה נדרש משרד החקלאות לפצות את הגב' ארביב בגין אי חידוש העסקתה.
בסופה של התביעה (2005) זכתה אתי ארביב, במסגרת הסכם פשרה, בפיצוי בסכום שווה ערך לאובדן שכר בגין כשנתיים וחצי עבודה.

בשא (י-ם) 1854/06 עו"ד יוסף חביליו נ' אורי לופוליאנסקי
בעקבות שורה של חוות דעת של היועץ המשפטי לעיריית ירושלים, בהן עמד על חובתה של העירייה לדבוק בכללי מנהל תקין, ביקש ראש העיר להביא לסיום כהונתו. בעקבות זאת הגישה התנועה בקשה להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט" להגנתו של היועץ המשפטי.
בבקשת ההצטרפות פורטה חוות דעתה המקצועית של התנועה התומכת ביועץ המשפטי לעיריית ירושלים ועומדת על הסוגיה העקרונית של הצורך לגבות את "שומרי הסף" ברשות המקומית ובכללם היועץ המשפטי לרשות. בית המשפט אמנם דחה את בקשת התנועה המפורטת להצטרף להליך (משום התייצבותו של היועץ המשפטי לממשלה להליך, בין לבין) אך אכן נעתר לתביעה והוציא צו למניעת פיטוריו של היועץ המשפטי.

עע (ארצי) 502/05 אסף גרטי נ' מדינת ישראל
בין הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל את טענתו של עובד משרד הפנים, אסף גרטי, כי פוטר בחוסר תום לב לאחר שהתריע כדין על חשדות לחריגות קשות ממנהל תקין. חרף זאת לא הורה בית הדין על השבתו של גרטי לעבודה, פסק פיצויים סמליים ולא הורה על ניקוי תיקו האישי ממכתבי השמצה שהוכנסו שלא כדין כחלק ממסכת ההתנכלות. פרקליטי התנועה הגישו בשמו של גרטי ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
בפסק דין תקדימי, אשר מהווה את ההלכה המנחה בעניין חושפי שחיתות, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעור תוך קביעת העיקרון בדבר חובתה של הרשות להשיב את מצבו של העובד המתריע לקדמותו, טרם מסכת ההתנכלות שבאה בעקבות נכונותו לפעול ולהתריע על מעשי שחיתות. בית הדין קבע כי יש להעדיף את השבתו לעבודה ואף לניודו בתוך שירות המדינה. בית הדין הגדיל את הפיצויים שנפסקו בבית הדין האזורי לעבודה עד למלוא הנזק הכספי שנגרם לו כתוצאה מאובדן הכנסה וקבע את הנורמה של "פיצויים ריאליים" המשקפים את הנזק שנגרם לעובד המתריע. כן הורה בית הדין על ניקוי התיק האישי ממכתבי השמצה שהוכנסו לתיק כחלק מן ההתנכלות.

בג"צ 2758/01 : התנועה למען איכות השלטון נ' עיריית י" ם(בג"צ ימק"א)
תקיפת חוסר החוקיות של ההסכם שנחתם בין עיריית ירושלים לבין ימק"א, לפיו תוותר העיריה על גביית היטל השבחה בשווי 40 מליון ש"ח בתמורה ל"תועלות כלכליות", שעל פי הערכת הגורמים המקצועים בעירייה אין בהם תועלת רבה וחלקם אף נגועים בפגמים חוקיים בפני עצמם. עתירת התנועה באה בעקבות ממצאיו הקשים של מבקר המדינה בפרשת הוויתור על היטל השבחה בעניין זה. בעתירתה העלתה התנועה שאלות עקרוניות הנוגעות להיטל ההשבחה שהינו אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הרשויות המקומיות המשמשים אותן לפעולות תיכנון ופיתוח. בפסק דינו של בית המשפט העליון נקבעה הלכה תקדימית הקובעת כי רשויות מקומיות אינן רשאיות לוותר על גביית כספי היטל ההשבחה ותחת זאת לקבל "תועלות כלכליות" כאלו ואחרות, אשר עשויות להיקבע על ידי אינטרס יזמי הנדל"ן ולא אינטרס הציבור. על אף שבית המשפט לא קיבל את בקשת התנועה לבטל את ההסכם הקונקרטי (בשל צדדים שלישיים שעשויים להיפגע מכך), בית המשפט קבע עמדתה עקרונית מנחה אשר באמצעותו תוקנה "פרצה" זו בדיני הרשויות המקומיות אשר אפשרה מצב בו יזמים בעלי קשרים זוכים להקלה בעצם היכולת להלעיט את הרשות המקומית במיטב מרכולתם, וזאת תחת תשלום כספי היטל ההשבחה ככל האדם. מדובר בהלכה בעלת חשיבות הן בדיני הרשויות המקומיות, הן בדיני התכנון והבניה והן בדיני המיסים.

( תב"כ 3/16 התנועה למען איכות השלטון נ' צחי הנגבי , נדון בפני ועדת הבחירות המרכזית)

במהלך שנת 2003 זיהתה התנועה תופעה חמורה של תעמולה פוליטית שיש בה משום הבטחה מפורשת או משתמעת להענקת תמורה לבוחרים עבור תמיכתם. תעמולת בחירות מעין זו הינה אסורה על פי חוק ולפיכך נעשו מספר ניסיונות להתחמק באופן מתחכם מלשון החוק. התופעה הראשונה ארעה במהלך הבחירות המקדימות בליכוד שעה שצחי הנגבי הוכתר לאלוף המינויים הפוליטיים בפרסום בעיתון פנימי של חברי מרכז הליכוד, לפיו ביצע הנגבי כ- 70 מינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה. הפרסום שנעשה בידיעתו ומטעמו של הנגבי ותוך שהוא תורם את חלקו ומציין: "מודה באשמה" ומבטיח כי אם יבחר ימשיך וישבץ את חברי הליכוד במשרות בשירות המדינה. התנועה הגישה עתירה לוועדת הבחירות לאיסור המשך תעמולת בחירות פסולה מעין זו, שיש בה הבטחה לטובת הנראה עבור תמיכה פוליטית. כך גם יש בתעמולה מעין זו הבטחה לשימוש בלתי חוקי בסמכותו של נושא משרה המנוגד לחובת הנאמנות שלו ומהווה שוחד בחירות. בעקבות הגשת העתירה, הצהיר הנגבי בפני יו"ר ועדת הבחירות השופט מ. חשין כי יענה לדרישת התנועה בעתירה והתחייב כי לא ימשיך לפרסם תעמולת בחירות שיש בה הבטחה לטובות הנאה.
תוצר חשוב נוסף של חשיפת תעמולת הבחירות הבלתי חוקית במסגרת עתירת התנועה לוועדת הבחירות, הינה חקירה שנפתחה במשרד מבקר המדינה בעקבות זאת. עם פתיחת החקירה, נתבקשה התנועה להעביר למשרד מבקר המדינה את הראיות שברשותה וכך עשתה. חקירת מבקר המדינה הובילה בסופו של יום לדוח מבקר מדינה חריג בחומרתו לפיו מר הנגבי הפך את המשרד לאיכות הסביבה בראשו עמד למאגר למינויים פוליטים כדי לחזק את מעמדו הפוליטי ותוך רמיסה ברגל גסה של דיני המינויים בשירות המדינה ושל חובת הנאמנות שלו. הדוח הוביל לפתיחה בחקירת משטרה אשר בעקבותיה הוגש כתב אישום בגין עבירות שחיתות חמורות. טרם ניתן פסק דין (5/2008).

מעט מאוחר יותר, בבחירות לרשויות המקומיות פרסמו מספר מועמדים מודעות תעמולה לפיהן רק בחירתם תביא לתמיכת שרי הממשלה בישוב ולסיוע הממשלה לישובם. לשון זו הינה ניסיון לעקוף את האיסור להעניק טובת הנאה לבוחרים והיה בה ביטוי לסחף והידרדרות מסוכנת בכל הנוגע לטוהר הבחירות ולעיקרון הממלכתיות.
התנועה הגישה שורת עתירות בעקבות תעמולת בחירות זו במסגרת הבחירות לרשויות המקומיות (העתירות הוגשו בעניין שוהם, פרדס חנה-כרכור ותל אביב), ממנה עלה כי רק אם יבחר המועמד המסוים, המשתייך למפלגת השלטון באותה רשות, יזכה הישוב בתמיכת שרי הממשלה. יו"ר ועדת הבחירות השופטת דליה דורנר קיבלה את עמדת התנועה לפיה מדובר בתעמולת בחירות אסורה הנוגדת את החוק האוסר להבטיח טובות הנאה תמורת תמיכה פוליטית, כמו גם נוגד את עקרון הממלכתיות ומחוייבותה של הממשלה להעניק שירות ענייני לתושבי כל רשות מקומית ללא קשר בזיהוי הפוליטי של העומד בראשה. בעקבות החלטת השופטת דורנר בנוגע לעתירה שהגישה התנועה בעניין מועמד לראשות המועצה המקומית שהם(מיום 14/10/03) יצאה אף הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אשר עיגנה את הנורמה אף בהנחיה מחייבת לשרי הממשלה. בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי חל איסור על חבר ממשלה לבטא בתעמולת בחירות, מעבר לתמיכה במועמד, הבטחה כי עמו תעבוד הממשלה ותיטיב עם הרשות שבראשה הוא מבקש להיבחר, ובמפורש או במשתמע שלא יהיה כך אם יבחרו מועמדים אחרים.

בג"צ 4199/03: התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת
התנועה עתרה למען הסרת חסינותה של ח"כ בלומנטל לאחר שוועדת הכנסת החליטה שלא להסיר את חסינותה למרות שגובש כנגדה כתב אישום בחשדות חמורים לביצוע עבירות של שוחד בחירות. התנועה טענה כי החלטת ועדת הכנסת במקרה זה פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק ובצורך להגיע לבירור האמת במסגרת הליך משפטי. כן טענה התנועה כי החלטה זו מהווה שימוש לרעה בסמכות הסרת החסינות שהוענקה לוועדת הכנסת במטרה למנוע מקרים של התעמרות רשויות אכיפת החוק בחברי הרשות המחוקקת (בשעה שאין חולק שאין זהו המצב בעניין ח"כ בלומנטל) ולא כדי להעמידם מעל שלטון החוק ולהופכם למיוחסים.
בג"צ הוציא צו על תנאי המורה לוועדת הכנסת לנמק מדוע לא תשנה את החלטתה ותסיר את החסינות. רק לאחר שהוצא הצו הודיעה ח"כ בלומנטל כי היא מוותרת "מרצונה" על החסינות. בכך הושגה מטרת העתירה והיא נמשכה.

בג"צ 6438/07 התנועה למען איכות השלטון נ' שר המשפטים (ראה לעיל עתירה קשורה בעניין הסרת חסינות ח"כ בלומנטל)
בסופו של יום הורשעה ח"כ בלומנטל בשוחד בחירות ונגזרו עליה 9 חודשים מאסר בפועל וקנס. נשיא המדינה העניק לגב' בלומנטל הקלה בעונש והמיר את תקופת המאסר בפועל בעבודות שירות, בעקבות טרגדיה אישית שעברה הגב' בלומנטל כאשר נפטר בעלה תקופה קצרה בטרם המועד בו היתר אמורה להתחיל את ריצוי מאסרה. עתירה לבג"צ שהגישה התנועה כנגד הקלה זו בעונש, בשל הפגיעה שבה בעקרון השוויון ( אסירים אחרים, שאינם נמנים על שועי ארץ לא זוכים להקלה מעין זו כאשר נפטר קרוב משפחתם) נדחתה תוך שבית המשפט עמד על מתחם שיקול הדעת הרחב שמצוי בידי נשיא המדינה בעת שימוש בסמכויותיו להקל בעונש.

בג"צ 11298/03, 11182/03 : התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת
התנועה עתרה למען הסרת חסינותו של ח"כ גורולובסקי בעקבות זיוף הצבעה במליאה מצידו. העתירה הוגשה לאחר שוועדת הכנסת סירבה לבקשת היועץ המשפטי להסיר חסינותו כדי שיוגש כנגדו כתב אישום בעניין הצבעתו הכפולה על חוק התקציב. התנועה טענה בעתירתה כי החלטת ועדת הכנסת במקרה זה פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק ובצורך להגיע לבירור האמת במסגרת הליך משפטי, גם כאשר בחשדות כנגד חבר כנסת. כן טענה התנועה כי החלטה זו מהווה שימוש לרעה בסמכות הסרת החסינות שהוענקה לוועדת הכנסת במטרה למנוע מקרים של התעמרות רשויות אכיפת החוק בחברי הרשות המחוקקת (בשעה שאין חולק שאין זהו המצב בעניין ח"כ גורולובסקי) ולא כדי להעמידם מעל שלטון החוק ולהופכם למיוחסים. בית המשפט קיבל את העתירה ,ביטל את החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את החסינות, והורה לה לשוב ולדון בנושא. בעקבות הפסיקה תיקנה ועדת הכנסת את החוק באופן שמאפשר להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת, בלא צורך בהסרת חסינות, אלא אם חבר הכנסת מיוזמתו מבקש חסינות ורק אז יהיה צורך בהחלטת ועדת הכנסת על הסרת חסינות. ואכן, כתב האישום הוגש כנגד ח"כ גורולובסקי וחזן, והם הורשעו בזיוף ובמרמה.
...

בג"צ 5674/04 : התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה
העתירה הוגשה בעניין החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש כתב אישום בפרשת האי היווני כנגד ראש הממשלה ובנו. בלב עתירת התנועה עמדה הטענה כי הבטחת סכומי עתק (3 מליון דולר) לבנו של ראש הממשלה מייזם הנזקק לראש הממשלה באופן חוזר ונשנה, עבור ביצוע עבודה בתחום בו לבנו של ראש הממשלה אין כל ניסיון, ובפרט כאשר עבודתו הסתכמה בפעולות מועטות ובפרט גלישה באינטרנט, הינה בגדר קבלת שוחד. עתירת התנועה נדחתה ברוב דעות ותוך דעת מיעוט של השופט חשין. במסגרת פסק הדין הושמעה ביקורת על החלטת היועץ המשפטי לממשלה אך בית המשפט לא מצע לנכון לחרוג מן הכלל לפיו הוא אינו מתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור תיקים מחוסר ראיות.

בג"צ 2532/05 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה 
המדינה אישרה לקבוצה בשליטת "החברה לישראל" זכיה במכרז להקמת תחנת כח ואספקת חשמל, חרף העובדה כי נפלה טעות בהודעת הזכייה שמשמעותה 130 מליון שקל שיועברו בעודף לזוכה על חשבון הקופה הציבורית. התנועה דרשה בעתירתה כי תבוטל הודעת הזכייה או שתתוקן הטעות, שכן אין להעניק לגורם פרטי הטבה כספית על חשבון הקופה הציבורית בלא כל הצדקה. בעקבות הודעת המדינה בתגובתה לבג"צ כי תתקן את הטעות שנפלה וכי לא יועברו כספים בעודף בהסתמך על טעות זו, הודיעה התנועה על משיכת עתירתה.

בג" צ 4999/03 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה
זיכיון בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, אשר ניתן ע"י הנציב הבריטי לפני 70 שנים היה אמור היה להסתיים בחודש אוקטובר 2003 , וממועד זה היו אמורים בתי הזיקוק על נכסיהם לחזור לידי המדינה ללא כל תנאי, וללא כל תמורה. למרות זאת החליטה המדינה לחתום עם החברה לישראל על הסכם המעניק לה הרשאה לשימוש בבתי הזיקוק ובנכסיהם למשך חמישים שנים נוספות, הסכם אשר תהליך גיבושו היה לקוי מהיסוד. עוד אפשר ההסכם לחברה לישראל (במסגרת נספח ג שבו) למכור בכסף מלא למדינה את חלקה בבתי הזיקוק, נכס אשר כאמור הייתה אמורה להשיב ללא תמורה באוקטובר 2003. שווי המתנה נאמד בכ- 130 מיליון דולר. בעתירתה טענה התנועה כי הסכם זה פוגע פגיעה קשה בעיקרון השוויון, בצדק החלוקתי ותוך עקיפת דיני מכרזים. בסופו של יום נדחתה העתירה ובית המשפט לא מצא לנכון לפסול את הסכם "הפשרה" שגובש לאחר הגשת העתירה בין המדינה ובית החברה לישראל. יחד עם זאת, השמיע בית המשפט ביקורת על הנסיבות שהובילו לחתימה על ההסכם ועל האופן בלתי ראוי בו פעלו הגורמים המוסמכים.

בג"צ 11689/05 התנועה למען איכות השלטון נ' אברהם בורג
מבקר המדינה מצא כי הגורמים הרוכשים את מפעל "עשות אשקלון" מהמדינה מסרו פרטים מהותיים בנוגע לבעלות בחברה הרוכשת שאינם תואמים את האמת. התנועה טענה בעתירה כי יש לבטל את הזכייה ואין לאפשר זכיית גורם שמסר נתונים מהותיים בלתי נכונים. לאור הקפאת הזכייה על ידי היועמ"ש עקב חקירה פלילית שנפתחה בעניין, שבאה במועד שלאחר הגשת העתירה, ראה בית המשפט למחוק את העתירה. יחד עם זאת, בית המשפט קבע, כמבוקש על ידי התנועה, כי יהיה על הגורמים המוסמכים לבחון בסופו של יום, לאחר שתושלם החקירה, אף האם מבחינת הנורמות של המשפט המנהלי ( דהיינו- סבירות, הגינות , תום לב וכיוצ"ב) ראוי לאשר את הזכייה במכרז בנסיבות דנן. ואכן, בסופו של יום, הודיעה המדינה על ביטול המכירה לקבוצה בשל הפגם שנפל בהגשת הצעת הרכש. בכך יש מסר חשוב המרתיע מפני ניסיון למסור נתונים בלתי מדוייקים לשם זכייה במכרזים , בפרט בעת הליכי הפרטת חברות ממשלתיות.

בג"צ 1275/04 בעניין מענק מרכז ההשקעות לקוקה קולה
מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת החליט להעניק מענק בין 65 מליון ₪ לחברת קוקה קולה, תוך חריגה מן הכללים המנחים את המכרז (הפועל על פי החוק לעידוד השקעות הון) בדרך כלל ותוך אי קביעת קריטריונים שקופים לחלוקת הכספים. מרכז ההשקעות, בעידוד נמרץ של שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט, החליט להעניק מענק עצום זה חרף העובדה שחברת קוקה קולה הינה מונופול, שאינו מייצא ואף אין מדובר בהקמת מפעל חדש אלא בהעתקת מפעל ישן.
מספר שעות לאחר הגשת העתירה הודיעה חברת קוקה קולה כי הי מוותרת על המענק בין 65 מליון ₪. העתירה הושארה תלויה ועומדת עד להסדרת וויתור החברה באופן סופי. כן הבהיר היועץ המשפטי לממשלה בפני הגורמים המוסמכים את הכללים החלים על מתן מענקים על פי החוק לעידוד השקעות הון. בין היתר קבע היועמ"ש כי ככלל אין להעניק מענק לשם העתקת מפעל קיים. בעקבות השגת מטרות העתירה הודיעה התנועה על משיכתה.

בג"צ 11245/03: התנועה למען איכות השלטון נ' שרת החינוך
הוכפל בדיעבד תקציב העמותה מ-7 מליון ₪ ל-14 מליון ₪. הכספים הוזרמו מתקציב ועדת התמיכות במשרד החינוך ועלה חשש כבד כי הכספים התקבלו בשל דיווח כוזב. המדינה סירבה למסור פרטים בדבר הסיבות לכך שהותר לעמותה ל"שפץ" דיווחיה בדיעבד באופן שהביא להגדלה ניכרת של זכאותה לתמיכה ביחס לזכאותה המקורית.
בית המשפט נענה לבקשת התנועה והוציא צו ביניים האוסר העברת כספים בגובה של 1.4 מליון ₪.בעקבות עתירת התנועה דרשה הפרקליטות כי ייערכו בדיקות מקיפות במשרד החינוך. בדיקות אלו הביאו לשלילת סכום של 5.2 מליון ₪ מן העמותה בשל דיווחיה הכוזבים.

בג"צ 1262/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' סיעת ש"ס
בפסק הדין בעתירת התנועה בענין יהודה אבידן, שכיהן בתפקיד סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, קיבל בית המשפט העליון את העתירה ופסל את מר יהודה אבידן, אשר הורשע מספר שנים קודם לכן בהפרת אמונים, מכהונה בוועדת הבחירות מטעם סיעת ש"ס. לאחר שהסתבר לוועדת הבחירות המרכזית כי מר אבידן הורשע בעסקת טיעון בהפרת אמונים, היא סירבה, לקבל כל החלטה בענין המשך כהונתו כסגן יושב ראש הוועדה, על אף הדעה המשפטית שהובאה על ידי יושבת ראש הוועדה, כבוד השופטת (כתוארה דאז) ד' ביניש. עם הגשת העתירה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא תומך בקבלת העתירה. העובדה שבית המשפט העליון פסל את מר אבידן על אף שעובדות העבירה על פי עסקת הטיעון היו מתונות יחסית, על אף כהונתו הארוכה בוועדת הבחירות טרם הפרשה, על אף חלוף שנים מספר מאז העבירה וההרשעה ואפילו על אף שיהוי, מוסרת מסר ברור לפיו אין להשלים עם כתמים של פגיעה בטוהר המידות בחברי ועדת הבחירות המרכזית, האחראית להבטחת טוהר הבחירות - הוא ליבתו של הדמוקרטיה.

בג"צ 4951/02 : התנועה למען איכות השלטון נ' שר הפנים
העתירה נסובה סביב מענק שנתן שר הפנים ללא כל בדיקה או התיעצות עם הגורמים המקצועיים לרשות מקומית אשר התנהלה באופן בלתי תקין (מועצה אזורית חבל מודיעין). במסגרת העתירה התברר כי רזרבת שר הפנים, המסתכמת ב- 5% מתקציב משרד הפנים ( 153 מליון שקלים בעת הגשת העתירה) חולקה עד אותה עת בלא מנגנוני בקרה, בלא נוהל מסודר, בלא מנגנוני בקרה, בלא קריטריונים כמו גם באופן בלתי שקוף ובלתי ניתן למעקב ציבורי. בתשובה לעתירה התחייב משרד הפנים לקבוע קריטריונים ונוהל לחלוקת הכספים. בהמלצת בג"צ הסכימה המדינה להיפגש עם נציגי התנועה ולבחון את הצעות התנועה לעניין קביעת נוהל לחלוקת רזרבת שר הפנים ( שלא בכדי זכתה לכינוי "קופת השר"). התנועה גיבשה המלצות והעבירה להתייחסות משרד הפנים. בעקבות זאת, גיבש משרד הפנים נוהל לשקיפות בחלוקת הכספים, כמו גם למנגנוני בקרה על ההחלטות הנוגעות לכך. בכך הושגה מטרת העתירה העיקרית והסוגיה העקרונית באה על פתרונה.

בג"צ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש הממשלה ואח'
ראש הממשלה מינה את השר הנגבי חרף ראיות מנהליות נכבדות בדבר פגמים קשים שנפלו בפעולותיו לאורך כל דרכו כאיש ציבור- בנוסף לכל הראיות המנהליות בדבר פגמים קשים ודפוסי פעולתו של הנגבי, טענה התנועה כי מינויו של הנגבי לשר הממונה על המשטרה יעמיד אותו בניגוד עניינים בשל העובדה כי חוקריו בפרשות בהן היה מעורב בשנים האחרונות יהיו כפופים לו.
בית המשפט הוציא צו על תנאי המורה לראש הממשלה לנמק את המינוי למרות הטענות בדבר הפגמים בפעולותיו של הנגבי ולמרות ניגוד העניינים. בסופו של דבר נדחתה העתירה תוך שבית המשפט מציין כי ביקורתו על מינוי שרים על ידי ראש הממשלה הינה מצומצמת והוא אינו מחליף את שיקול דעתו של ראש הממשלה בשיקול דעתו שלו. פסק הדין נתקבל תוך ששני שופטים מתוך ההרכב המורחב (7 שופטים) מצויים בדעת מיעוט התומכת בקבלת העתירה.

בג"צ 6620/04 בעניין מימון הוצאות שכ"ט עו"ד צחי הנגבי בפרשת "צרך צלחה"

העתירה הוגשה בעניין החלטת וועדת הכנסת לממן את הוצאות שכר הטירחה של עורכי דינו של ח"כ צחי הנגבי, בנוגע לחקירה שהתנהלה כנגדו בפרשת "צרך צלחה". החקירה נסובה סביב כהונתו כיו"ר עמותת "דרך צלחה" ומאות אלפי ₪ שקיבל בשל כך, במקביל לכהונתו כחבר כנסת, בשעה שפעל במסגרת תפקידו בכנסת לקידום מטרות העמותה. החקירה הפלילית אמנם הסתיימה בלא הגשת כתב אישום, אך תוך שהיועץ המשפטי לממשלה מותח ביקורת חריפה על התהלותו מנוגדת העניינים של ח"כ הנגבי. גם ועדת האתיקה של הכנסת קבעה כי פעל בניגוד עניינים ולא רשאי היה לקבל מגוף פרטי חיצוני כספים עבור פעולות שביצע בכובעו כחבר כנסת. לפיכך טענה התנועה כי לא ניתן לממן לו את מלוא הוצאות שכ"ט בגין חקירה שנובעת מכהונה שאינה חלק מכהונתו ותפקידו כחבר כנסת, בפרט כאשר נמצא כי פעל באוןפ בלתי ראוי, כעולה אף מהחלטת ועדת האתיקה של הכנסת.
עתירה התנועה התקבלה בפסק דין עקרוני ותקדימי, החלטת הוועדה להחזר הוצאות בוטלה בחלקה ונשללו מהשר הנגבי 200,000 ₪ תוך שבית המשפט קובע כי על הוועדה הציבורית להחזר הוצאות לנבחרי ציבור להביא בחשבון את הנסיבות בהן נסגר ההליך הפלילי ובכלל זאת ממצאים המעידים על רבב בהתנהלות נבחר הציבור.

("החלטת ועדת האתיקה בקובלנות של התנועה למען איכות השלטון בישראל ושל המטה למען א"י נגד ח"כ אברהם הירשזון מיום ג' בכסלו התשס"ה (‎16.11.2004)" .

בעקבות קובלנה שהגישה התנועה לועדת האתיקה בכנסת, ועדת האתיקה אסרה על ח"כ הירשזון, בשעה שכיהן כיו"ר ועדת הכספים, לטפל בהמלצות "ועדת ברודט" (כ"ח הירשזון היה בין היוזמים להקמתה) ובהמלצות "ועדת בכר".
נזכיר כי "ועדת בכר" שעסקה ברפורמה כללית בשוק ההון דנה בפיתרון ניגודי העניינים הנגרם מכך שהבנקים במדינת ישראל החזיקו בבעלותם קופות גמל וקרנות נאמנות ובה בשעה עסקו בייעוץ ללקוחותיהם באשר להשקעת כספים באפיקי השקעה אלה. יצויין כי דוח ועדת ביייסקי, עוד משנות ה- 80 עמד על הצורך לפתור מצב זה של ניגוד עניינים ולהביא לייתר ביזור בשוק ההון, תוך הפרדת הבנקים מקרנות הנאמנות וקופות הגמל שבבעלותם, דבר שהיה לצנינים בעיניהם של הבנקים והם התנגדו להפרדה זו.
הרקע לקובלנת התנועה הוא ניגוד העניינים האישי של הירשזון : בנו היה מצוי בעת ההיא בחובות כבדים לבנק פועלים, הבנק הגדול במדינה . כמו כן שימש חה"כ הירשזון בעת ההיא, במקביל לפעולתו כיו"ר ועדת הכספים , כראש כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית.
לאור פניית התנועה סברה הועדה כי מוטב שח"כ הירשזון ימנע מטיפול בהמלצות "ועדת ברודט" ומהמלצות "ועדת בכר", וכן ימנע מטיפול בכל נושא הקשור לבנק הפועלים.
בנוגע לטענת ניגוד העניינים שנוצר בעקבות כהונתו הכפולה כיו"ר ועדת הכספים וכיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, זה סברה הועדה כי עליו להמשיך ולהמנע מלקחת חלק בדיונים ספציפיים של ועדת הכספים הן בנוגע לקופת חולים לאומית והן בנוגע להסתדרות העובדים הלאומית כל עוד הוא ממשיך לכהן כיו"ר ההסתדרות העובדים הלאומית.

לאחר שהסתבר לתנועה כי הקופה הציבורית נושאת לא רק בעלות האבטחה (המוצדקת והחשובה) של ראשי ממשלה לשעבר בארץ ולנסיעותיהם הרשמיות לחו"ל ולצורך הבראה פרטית, אלא גם בעלות נסיעות העסקים של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק – נסיעות שהתועלת הכלכלית מהן מופקת לא למדינת ישראל אלא למר ברק עצמו – עתרה התנועה לבג"צ בדרישה שראש הממשלה לשעבר ברק, אשר גורף רווח כספי בנסיבות אלו מהפירות של האבטחה, אף ישתתף בהוצאות האבטחה. חלף זמן ניכר עד הדיון בעתירה, ותקופת האבטחה של ראש הממשלה לשעבר ברק עמדה לפוג. על כן, בהמלצת בית המשפט, משכה התנועה את העתירה.

לאחר שהתנועה, אשר מפקחת מזה שנים על תופעת ה-rent seeking בישראל, זיהתה כי הלובי הבנקאי מפעיל לחץ כבד על חברי כנסת להעלות עמלות ההפצה המשולמות לבנקים; נוכח העובדה שבתקופת בחירות חברי הכנסת יזדקקו לבנקים באופן מודגש ומיוחד יחד עם מפלגותיהם החייבות סכומים אדירים לבנקים ולכן יהיו רגישים במיוחד ללחץ הלובי הבנקאי ולאחר שנודע כי אכן מתקדם הליך אישור בקשת הבנקים, עתרה התנועה לבג"צ; במסגרת תשובת המדינה, הודיע מנכ"ל משרד האוצר כי לא תועלנה עמלות ההפצה. הצהרה זו הביאה את בית המשפט לדחות את העתירה, לאחר שהצהרת המדינה הביאה למעשה לפיתרון הבעיה עליה התריעה התנועה בעתירה

בג"צ 3325/05 התנועה למען איכות השלטון נ' מפלגת הליכוד
מרכז הליכוד תיקן את חוקת הליכוד באופן שכובל את ידי חברי הכנסת מטעמו ולא מאפשר להם לתמוך בהצעת חוק שתביא לפריימריז פתוחים אשר שוללים את כוחם של חברי המרכז לבחור את חברי הכנסת מטעם המפלגה. התנועה טענה כי בכך פגעו חברי מרכז המפלגה, באופן בלתי חוקתי, בעצמאות שיקול הדעת של חברי הכנסת וזאת כדי להנציח את כוחם, השפעתם וטובות ההנאה שצמחו להם כתוצאה מתלות חברי הכנסת בהם. במהלך הליכי בירור העתירה הודיעה המפלגה כי היא משנה את עמדתה הראשונית (לפיה לא נפל פגם בתיקון), והיא תפעל לביטול הסעיף. התיקון אכן בוטל. בכך הושגה מטרת העתירה.

התנועה עתרה לבג"צ בדרישה כי מינהל מקרקעי ישראל, אשר מופקד על "ניהול" מקרקעי ישראל המהווים מעל 90% מהקרקע בישראל, אך נמצא במספר דו"חות של מבקר המדינה כי נכשל באכיפת תנאי חוזי ההחכרה שלו תוך הפסדים של עשרות מיליוני שקלים לפחות לקופת הציבור, ינקוט שורה של צעדים לרבות סקר הקרקעות המוחכרות על ידו. בתגובה לעתירה - בעקבות העתירה - הודיעה המדינה כי המינהל יערוך סקר בחלק מהקרקע האמורה (בקרקע תעשייתית שהוקצתה בפטור ממכרז).

התנועה עתרה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת ליקויים מלחמת לבנון השניה. התנועה סברה כי אין זה ראוי, כי ראש הממשלה יסתפק בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית, אשר את חבריה ממנה ראש הממשלה עצמו, בשעה שהוא אחד מהנבדקים הראשיים במסגרת הליך הבדיקה. התנועה עמדה על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, אשר חבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, ובכך מובטחת עצמאותם ואף אמון הציבור בממצאי הוועדה. העתירה נדחתה בדעת רוב על ידי בית המשפט, תוך שקיימת אף דעת מיעוט בקרב השופטים אשר קיבלה את עמדת התנועה. עם זאת ראוי לציין, כי בעקבות מחאה ציבורית אשר בהובלתה נטלה חלק מרכזי התנועה, קודם להגשת העתירה, ובכלל זאת שביתת רעב בת 18 ימים, הודיע ראש הממשלה כי בראש ועדת הבדיקה יעמוד שופט (השופט וינוגרד), לאחר שבמקור לא עמד בראשה שופט. דבר זה אפשר על פי החוק להפקיד בידיה סמכויות חקירה רחבות יותר.

בג"צ 1626/05 התנועה למען איכות השלטון נ' יו"ר רשות הנמלים והרכבות
דוחות ביקורת הפנים ברשות הנמלים הצביעו על ליקויים קשים בהתנהלות מנהלים בכירים. בין היתר דובר באי סדרים כספיים, בחריגה קשה מכללי מנהל תקין ובניסיון לטיוח ליקויים בהתנהלות גורמים שונים. חרף דוחות הביקורת, לא פעלו הגורמים המוסמכים לתיקון הליקויים ולמיצוי אחריותם האישית של האחראים לליקויים. בעקבות זאת עתרה התנועה לבג"צ. בעקבות עתירת התנועה הודיע הנמל על נקיטה בצעדים נגד האחראים המרכזיים לליקויים ובכלל זאת סיום כהונתם.

3582/05 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש עיריית אור עקיבא ואח'
בניגוד גמור לקבוע בחוק, נמנעו 11 ראשי רשויות מקומיות ממינוי מבקר פנים. משרד הפנים ידע על המחדל ובכל זאת נמנע מלפעול לתיקונו.
בעקבות הגשת העתירה ובעקבות צווים על תנאי שהוציא בית המשפט, מינו הרשויות מבקר לאחר תקופה בת למעלה מ- 8 שנים בממוצע בה נמנעו ממינוי מבקר!

בשנת 1995, פלש מר הרצל כהן, חבר המועצה המקומית מבשרת ציון לקרקע ציבורית בבעלות המועצה ללא כל אישור מהמועצה ו/או מנהל מקרקעי ישראל ו/או כל גורם מוסמך שהוא. כמו כן, החל בעבודות תשתית ובנייה בשטח הציבורי. מר כהן מתגורר ומחזיק בפועל במגרש סמוך, הצמוד לשטח הציבורי מר כהן הינו חבר המועצה עד עצם היום הזה( 2/08) והוא אף כיהן כסגן ראש המועצה מפברואר 1999 ועד מאי 2003. לאורך 12 השנים שחלפו מאז שנת 1995- 2007 נמנעה המועצה מלפנות את מר כהן היא אף נמנעה מלגבות ממנו דמי שימוש בגין השטח הציבורי בו החזיק ואותו מנע מיתר תושבי המועצה.
בעקבות עתירת התנועה לביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים קבע ביהמ"ש כי מר כהן ישלם למועצה דמי שימוש ראויים שבע שנים רטרואקטיבית בגין כל השטחים אליהם פלש, כן קבע ביהמ"ש כי מר כהן יפנה כל השטחים הציבוריים אליהם פלש, מלבד שטח מסויים אשר לגביו מתנהלים הליכים בביהמ"ש, ועד לבירורם הסופי.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של התנועה לאיכות השלטון וקבע הלכה עקרונית החלה על מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות.
בפסק דינו העקרוני קבע בית המשפט כי כל רשות מקומית שמפרסמת מכרז לקבלת עובד, חייבת לפרסם גם את עיקרי דרישות התפקיד, בפרסום בעיתון המודיע על המכרז. בכך ביטל בית הדין הארצי את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע אשר אישר, את המציאות שהייתה נוהגת עד היום, בה העיריות והמרכז לשלטון מקומי פרסמו רק את שם המשרה בעיתון ונמנעו מלפרסם את דרישות התפקיד. (עע 371/08 התנועה למען איכות השלטון נ' עיריית רהט)