ערב הבחירות בשנת 2006, פורסמה האמנה הציבורית למלחמה בשחיתות. 22,820 אזרחים ואזרחיות חתמו על האמנה שיזמה התנועה למען איכות שלטון בישראל, בין השאר חתמו באקט הצהרתי חשוב גם כמה מראשי המפלגות: אהוד אולמרט, עמיר פרץ, בנימין נתניהו, בני אילון, זבולון אורלב, ועוזי דיין. החתימות כולן הועברו במעמד חגיגי ליו"ר הכנסת ח"כ דליה איציק.

פרויקט "דרוש מנדט לשלטון נקי" שם לו למטרה להביא לידי ביטוי בפני חברי הכנסת החדשה את ציפיות הציבור מנבחריו לפעול בנחרצות לניקוי אורוות כללי ומיגור השחיתות בישראל. האמנה והחתמת האזרחים ביטאו את שאת הנפש שחש הציבור מהתנהלותם הקלוקלת, נורמטיבית וחוקית, של חברי הכנסת היוצאת ואת ציפיותיו כי חברי הכנסת החדשה יתחייבו לעקרון שלטון החוק ויפעלו מתוך הקפדה על כללי אתיקה, טוהר מידות ומחויבות כללית להקפדה על לשון ורוח החוק .

התנועה לאיכות השלטון פועלת באמצעים שונים להעלות לסדר היום הציבורי את תופעת השחיתות והמאבק בה, ובכך לעקור את נורמת השחיתות משורשיה. פעילות אזרחית כמו החתמת הציבור על האמנה נועדה לעורר עניין ולחץ ציבורי על נבחרי הציבור.

במהלך יום הבחירות לכנסת ה-17 נפרסו עשרות צוותי מתנדבים חברי תנועה ברחבי הארץ, בכניסות לקלפיות על מנת להחתים את הציבור על האמנה למלחמה בשחיתות.

מטרת המבצע הייתה להגיע למספר חותמים השווה למספר המצביעים הנדרש למנדט בכנסת, מתוך כוונה להעביר מסר לנבחרי הציבור שהציבור רוצה שהמנדטים שלו יתורגמו לפעולה לא רק בנושאים פוליטיים השגרתיים אלא גם ובראש ובראשונה לפעולה כנגד תופעות של שחיתות, חריגה מהחוק, מינהל לא תקין ופגיעה בטוהר המידות.

מתוך האמנה : "אנו, אזרחי ישראל, קוראים למפלגות השונות לחרות על דגלם את המלחמה בשחיתות על כל גווניה ובכל מקום שבו היא מקננת. על המפלגות להתחייב לפעול במלוא העוצמה למיגור השחיתות. העקרונות שאותם אנו דורשים מהמפלגות לאמץ וליישם הלכה ולמעשה מבוססים על חובת נאמנות הראויה לנציגי ציבור המשרתים במדינה דמוקרטית. עקרונות אלה כוללים, בין היתר, שמירה על שלטון החוק וחיזוק המערכת לאכיפתו, טוהר המידות וטוהר הבחירות, שקיפות מלאה, הימנעות מניגוד עניינים, מקבלת טובות הנאה, ממינויים פוליטיים בשירות הציבורי ומהפרת חובת הנאמנות כלפי הציבור שאותו הם משרתים".

התנועה הפעילה במספר ערים ברחבי הארץ צוותים אזרחיים לביקורת מוניציפאלית המאוישים על ידי מתנדבי התנועה, בהכוונה של המחלקה המשפטית בתנועה. צוותים אלה פעלו בירושלים, ראשון לציון, הוד השרון, אור יהודה, כפר סבא, הרצליה רחובות ובמקומות נוספים.

מטרת הצוותים היא להביא ליישום ההמלצות ותיקון הליקויים, הלכה למעשה, המופיעים בדוחות הביקורת של מבקרי העיריות ואגף הביקורת על הרשויות המקומיות במשרד הפנים. צוותי הבקרה האזרחיים אינם גוף אופוזיציוני לרשות אלא שואפים להגיע לשיתוף פעולה ודיאלוג עם הגורמים השונים ברשות, על-מנת להבטיח שמירה על מינהל תקין וטוהר מידות ברשויות ופעולה לטובת רווחת כלל התושבים.

התנועה מייחסת חשיבות גדולה לעבודת הצוותים, כמוקד הרתעה והתראה למען קידום אכיפת החוק, ישום אמצעי ביקורת, הנחלת נורמות של נאמנות, יעילות והגינות בפעילות השלטון המקומי. כן רואה התנועה חשיבות בעבודת הצוותים כמוקד של מעורבות אזרחית, אכפתיות ומסירות של תושבים לקידום איכות השלטון ולשיפור איכות חייהם של כלל תושבי המקום.

מספר הישגים בולטים שהשיגו צוותי הבקרה המוניצפאלית, כך למשל במיזם ייחודי של מתנדבי התנועה מירושלים שבוצע בשיתוף פעולה עם העירייה, במסגרתו תוקנו ליקויים חמורים שעלו בדו"ח מבקרת העירייה משנת 2002 בנושא מפגעי בטיחות בגנים ציבוריים. וכן נעשו פעולות חשובות לתיקון ליקויי בטיחות בבתי ספר מדו"ח מבקר המדינה משנת 2002, וגם למעקב אחר אמצעי הבטיחות בבתי חולים בירושלים.

דוגמא נוספת - מתנדבי צוות הבקרה מראשון לציון סייעו לתנועה באיסוף ראיות ומידע הנוגע למאבק משפטי שמנהלת התנועה בנוגע למכרז שפרסמה עיריית ראשון לציון, בנושא השכרת מבנה שבבעלותה לצורכי הפעלת בית ספר פרטי להשכלה על יסודית. במכרז זה התגלו פגמים רבים והתנועה נאבקת לקיום חובתה של העירייה למקסם את התועלת מנכסיה הציבוריים.

כחלק מהמאמץ של התנועה להיאבק בתופעת הסחר-מכר במרכזי המפלגות הגדולות ארגנה התנועה עוד ב 2003 מאהל מחאה בכיכר רבין תחת הכותרת "מאפיונרים הביתה" בקריאה לדחיית הבחירות ולחקיקת חוק בחירות מקדימות לאומי.

כמחאה על הצעת חוק המינויים הפוליטיים (חוק הג'ובים) קוימו בשנת 2005 מספר הפגנות, האחת מול משרד ראש הממשלה בעת הדיון על החוק, ובשנייה ערכו פעילי התנועה מיצג של כסאות בצורת דגל המדינה בכיכר רבין בתל אביב, כאשר כל כיסא יועד למינוי פוליטי של שר זה או אחר.

ברחבי הארץ פרוסים דוכני הסברה והחתמה של התנועה המאוישים על ידי עובדי ומתנדבי התנועה, אשר מחלקים לציבור חומרי הסברה ומחתימים את העוברים ושבים על עצומות הזדהות עם התנועה או בעצומות התומכות במאבקים נקודתיים.

הדוכנים ממוקמים ליד מוסדות ציבור ותרבות או במקומות הומי קהל, ומסייעים רבות להגברת החשיפה לפעולותיה של התנועה, למאבקים ולהישגים השונים. חשיבות רבה יש בהחתמת עצומות ההזדהות גם למאמץ גיוס החברים החדשים לתנועה, אשר בתשלום דמי החבר השנתיים מבטיחים את עצמאותה של התנועה ואי תלותה בתמיכה מגורמים ממלכתיים או מבעלי הון אינטרסנטיים.

החל משנת 2005 מיסדנו והגברנו את השימוש בדוכני ההסברה, אשר פועלים במהלך כל חודשי השנה בשלש הערים הגדולות ירושלים, תל אביב וחיפה ולפרקים גם במקומות נוספים בארץ או במהלך אירועים נקודתיים.

התנועה יזמה והשתתפה במספר הפגנות הנוגעות למאבקנו הנמשך למען אופייה ועתידה של הדמוקרטיה הישראלית.

דוגמאות מייצגות בלבד לאירועי מחאה בהם השתתפה התנועה : פעילי התנועה לאיכות השלטון, פרופסורים מאוניברסיטאות בארץ ופעילי "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, קיימו מצעד לפידים תחת הכותרת 'באנו חושך לגרש' מכיכר חלילים במבשרת ציון לביתו של השר הנגבי. זאת בעקבות ממצאים על שורה ארוכה של מתן טובות הנאה ומינויים פוליטיים שהתרחשו במשרד לאיכות הסביבה במהלך כהונתו של הנגבי.

ב 2006 היינו ממובילי המאבק וההפגנות בכיכר רבין לאור מחדלי מלחמת לבנון השנייה, המחדלים שהתבטאו בהתנהלות הדרג הצבאי והמדיני ולא פחות חשוב בהזנחת הטיפול באוכלוסיית העורף. תחת הכותרת 'כשלונרים הביתה', התנועה יצאה בקריאה ליישום מלא של מסקנות ועדת וינוגרד ובדרישה מאהוד אולמרט, דן חלוץ ועמיר פרץ לגלות אחריות אישית לאור תוצאותיה.

עוד הפגינה התנועה מול משרד האוצר בירושלים בקריאה לשר האוצר אברהם הירשזון להשעות עצמו עד סיום החקירה המתנהלת נגדו בשל חדש לביצוע עבירות חמורות. בהפגנה חילקו המפגינים מזוודות הכוללות ערימות של דוגמיות של שטרות כסף, והמבין יבין.

ב 2008 ארגנה התנועה הפגנה מול בית ראש הממשלה תחת הכותרת 'בושה וחרפה' , בהפגנה השתתפו עשרות פעילי תנועה בקריאה לראש הממשלה אולמרט להתפטר בעקבות פרשיות השחיתות בהן נקשר שמו.

כנקודת השקה מעניינת בין פעילותה האזרחית והמשפטית של התנועה, ניתן להוסיף כי התנועה עתרה בעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירה מנהלית דחופה בשל דרישתה של עירית תל אביב לתשלום עבור הזכות להפגין בכיכר רבין - טענת התנועה הייתה כי התניה זו נטולת מקור סמכות בדין, וכי היא בלתי סבירה ובלתי מידתית בעליל בהיותה פוגעת במידה קיצונית בחופש הביטוי ובחופש ההפגנה ובעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. עוד טענה התנועה כי כיכר רבין הינה מתחם ציבורי, אשר במהותו נועד לשרת את הציבור הרחב - "כיכר העיר", על משמעותה מימים ימימה. ובשל כך זהו המקום בו יכול הציבור להביע את מחאתו הפומבית אם בדרך של הפגנה ואם בכל דרך אחרת. מתחם כיכר רבין, לא נועד בשום אופן כדי שעיריית תל אביב תוכל לגרוף ממנו רווחים על חשבונו של הציבור אותו נועד הוא לשמש.

המלחמה בצפון העמידה את העורף הישראלי תחת מתקפה חסרת תקדים מאז קום המדינה.
מאות אלפי אנשים נאלצו לשהות תקופה ממושכת במקלטים ומספר דומה של אנשים נעקרו מבתיהם. מציאות זו יצרה עבור תושבי קו העימות מגוון רחב של נזקים ובעיות עמם הם נאלצו להתמודד בעיקר לבדם, שכן צרכים בסיסיים שהתעוררו עקב המתקפה על העורף, לא זכו למענה מצד גורמי הממשל. בין היתר התעוררו בעיות קשות הנוגעות למגורי תושבי הצפון, כשירות המקלטים, תמיכת שירותי הרווחה, אספקת מזון, פיצוי נפגעים ועוד.
בנוסף לכך, התעוררו בעיות קשות הנוגעות לדרכי ניהול המערכה הצבאית ובכללן – הכנת מערך המילואים למערכה, מחסור בתמיכה לוגיסטית לדרג הלוחם, מוכנות מודיעינית ודרכי הפעלת הכוח ביחס לתוכניות מגרה ועוד.

הסוגיות אשר התעוררו במהלך המלחמה בצפון הינן בעלות חשיבות ציבורית חיונית, בירורן הכרחי כדי לשמר את חוסנה של מדינת ישראל וכושר עמידתה. לפיכך, התנועה למען איכות השלטון בישראל, פתחה בקמפיין ציבורי רחב היקף בדרישה כי תוקם ועדת חקירה ממלכתית שתוכל לקיים הליך חקירה יסודי לבירור הסוגיות הנוגעות ליכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים עתידיים, בראי האופן בו התמודדה ממשלת ישראל עם המערכה בצפון.

הקמפיין הציבורי רחב ההיקף שנשא את הכותרת 'מצפון תיפתח חקירה' התרכז בכמה מישורים: אוהל מחאה בכיכר אגרנט בירושלים ממנו התפצלו דוכנים ואוהלים בכל רחבי הארץ. לאוהלים הגיעו עשרות אלפי אזרחים שהביעו הזדהות עם דרישת התנועה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, צעדת מחאה יצאה מכפר גלעדי וכללה חמישים מתנדבי התנועה והסתיימה בכיכר אגרנט בירושלים. במקביל קיימו ראשי המחאה שביתת רעב בת 19 יום.

כמו כן קויימו הפגנות במספר מוקדים: מול בית רה"מ, מול משרד רה"מ בעת קיום ישיבות ממשלה, מול ביתו של השופט וינוגרד, מול ביתם של חלק מחברי ועדת הבדיקה הממשלתית, מול ביתו של שר הביטחון עמיר פרץ בשדרות ובמקומות נוספים. בנוסף, נעשה שימוש באינטרנט להחתמה המונית של עשרות אלפי אזרחים על עצומה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. שיא המחאה האזרחית היה בעצרת מחאה המונית בכיכר רבין אליה הגיעו כ-100 אלף אזרחים ואזרחיות. גם במאי 2007 , לאחר פרסום מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד התנועה לקחה חלק פעיל בהפגנת ההמונים בכיכר רבין תחת הכותרת 'כשלונרים הביתה' בה השתתפו יותר מ 150 אלף איש, עם הקריאה לראשי המדינה לגלות אחריות אישית לאור תוצאות המלחמה.

בסופו של דבר לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, אך בסיועו של הלחץ הציבורי הוקמה ועדת וינוגרד, לה ניתנו סמכויות חקירה נרחבות. לאחר פרסום המסקנות הסופיות של ועדת וינוגרד התנועה מוסיפה לעקוב בכל הכלים והאמצעים האפשריים על מנת לוודא שהמסקנות המקיפות שהתפרסמו ע"י ועדת החקירה ייושמו במלואן בשל חשיבותן המכרעת.

הפעילות המשפטית של התנועה כפי שבאה לידי ביטוי עד היום, לצד הפעילות החינוכית, הביאה להישגים רבים בתחומים רבים ומגוונים. עם זאת, לנוכח התהליכים הפוקדים אותנו ובאים לידי ביטוי ברמתן ובאיכותן של המערכות השלטוניות שלנו, הן ברמת השלטון המקומי והן ברמת השלטון המרכזי היום, עולה הצורך בשימוש באמצעים אחרים לקידום איכות השלטון בישראל.

השחיתות, הסיאוב, חוסר המנהיגות, חוסר המקצועיות, חוסר היושר והיושרה, הקשרים בין הון לשלטון, חוסר המחויבות של נבחרי ציבור ועובדי הציבור לציבור האזרחים, תהליכי קבלת החלטות לקויים, החלטות שגויות, קריסת מערכות השלטון בכלל ומערכות אכיפת החוק בפרט, הגדלת הפער החברתי והגדלת הפערים הכלכליים.

כל אלה תהליכים המצביעים על כך שהמגזרים הדומיננטיים בניהול המדינה עד היום - המגזר השלטוני והמגזר העסקי, אינם מגלים יכולת להוביל מדיניות שתוצאותיה לכידות חברתית ולאומית ויציבות כלכלית, פוליטית ומדינית. התהליכים הקלוקלים הינם נחלתן של כלל מדינות העולם, אך לדאבוננו אצלנו הם מתקיימים בקצב מואץ.

סיבות רבות גורמות לתהליכים אלה, כאשר הסיבה המרכזית התורמת ליכולתם של תהליכים אלה להתרחש נעוצה בתהליכי הגלובליזציה המואצת בעולם כולו. הגלובליזציה בתחום הכלכלי פוליטי משמעותה ריכוז השליטה בהון, באמצעי יצור, במערכות מחקר, ניהול והפצת מידע בידי תאגידי ענק גלובליים ואילי הון פרטיים. בכוחם של אלה להפקיע את הריבונות התחיקתית, התרבותית והכלכלית מידי מדינות שלמות.

מגמה זו יוצרת אחדות אינטרסים בין ההון, מחקר ופיתוח, תקשורת המונים ובידור, לבין מרכיבי השלטון. אחדות אינטרסים זו גורמת להתרוקנות הדמוקרטיה מממשותה ולהרחקת האזרחים מהשתתפות ומאחריות על חייהם האישיים והחברתיים.

התנועה למען איכות השלטון פועלת ותוסיף לפעול ביתר שאת לביסוס תשתית ארגונית, ארצית ומקומית, אשר תאפשר ביסוס תנועה אזרחית רחבה, הפרוסה בכל רחבי הארץ וכוללת אזרחים מכל רובדי החברה הישראלית. אזרחים המייצגים רקע דתי, אתני, עדתי, חברתי ופוליטי מגוון מרגישים חלק מהתנועה ושותפים לעשייה הערכית של שמירה על טוהר המידות בגופי השלטון השונים בכל הרמות.

תנועה אזרחית רחבה הינו הסבר למהות היעוד והחזון של התנועה למען איכות השלטון. רחבה בראיית תפקידה האזרחי והציבורי, רחבה במספר החברים, רחבה בפריסה הארצית, רחבה במטרות, רחבה בקהלי היעד, רחבה במגוון החברים ושיוכם החברתי, רחבה בראיה הממלכתית, רחבה באמצעים שמפעילה להשגת המטרות.

חזונה של התנועה הוא להקים תשתית ארגונית מרחבית אשר תהווה מסגרת להפעלת מתנדבים, כיחידים וכחלק מצוותים, בכל רחבי המדינה, ותיצור כלים להנעת אזרחים לפעילות ממוקדת לקידום איכות שלטון ברמה המוניציפאלית והארצית. תשתית זו תאפשר את צמיחתו של כח אזרחי אשר בכוחו לחולל שינוי חברתי ואזרחי כולל בתרבות השלטון והתנהלות מוסדות השלטון והמנהיגות הפוליטית.

שילוב הפעילות האזרחית והמשפטית יצרו נוכחות גבוהה של התנועה, המטרות והנושאים אותם היא מקדמת בלב השיח הציבורי והתקשרותי. נוכחות זו וצבירת הכח האזרחי תחייב את הרשויות ונבחרי הציבור להיענות לתביעות הציבור ולפעול כשהם חשופים לביקורת ציבורית וללחץ נורמטיבי.

כוח אזרחי זה יבנה באמצעות רשת של מסגרות פעילות מרחביות. מסגרות אלו ירכזו ויפעילו מתנדבים בכל דרכי הפעולה המוכרות לתנועה – מהמשפטי ועד לאזרחי.

חוגי הבית וההרצאות של התנועה נועדו להפיץ את המסרים של התנועה בחוגים רחבים ככל האפשר ולגייס חברים ואוהדים לתנועה, זאת באירוע אינטימי בלתי אמצעי המאפשר מקום רב לשיתוף המשתתפים.

במהלך שנות הפעילות. עורכי הדין של התנועה, מנהלי המחלקות וחברי הועד המנהל ערכו בהתנדבות מאות חוגי בית והרצאות בפני קהלים שונים, בפריסה ארצית רחבה מאוד.

במידה וברצונך ובאפשרותך לארגן בביתך חוג בית, נשמח לשלוח נציג מטעם התנועה, אשר יסקור את פעילות התנועה וישיב לשאלות המשתתפים. באמצעות ארגון חוג בית הנך תום לחיזוק
כוחה של התנועה לאיכות השלטון ולהגדלת מספרם של הנושאים בהם היא מטפלת.

המעוניין לארגן חוג בית צריך לוודא נכונותם של לפחות עשרים איש להשתתף בחוג
הבית בביתו או במיקום אחר, ולדאוג להיבטים הארגוניים של האירוע: זימון המשתתפים,
כיבוד קל ומקומות ישיבה. התנועה תשלח את המרצה כפי שיתואם מראש.

לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לתליק כרמון, רכז פעילות אזרחית בתנועה לאיכות השלטון, בכתובת מייל : talik@mqg.org.il.

התנועה מנהלת בשנים האחרונות קמפיין ציבורי רחב היקף נגד "חוק טל", המסדיר למעשה את הפטור לאברכי הישיבות משירות בצה"ל. התנועה טוענת כי יש לבטל את חוק טל - "חוק שירות ביטחון" (דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם), המסדיר ולמעשה מנציח פטור גורף מגיוס לשירות ביטחון לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, וזאת חרף הפגיעה הקשה, הבלתי מדתית, הבלתי שוויונית והבלתי חוקתית הנגזרת ממנו לזכויות יסוד המוגנות ב"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" וביניהן הפגיעה בחייהם, בגופם, בקניינם ויכולת השתכרותם ובכבודם של אותם חלקים בחברה הנושאים בעול הביטחוני הגובר, בשל הנצחת הפטור הגורף.


במסגרת הקמפיין 'מתגייסים לשוויון' התנועה קיימה שורה ארוכה של פעולות מחאה ציבוריות ופעלה גם באמצעות שדולה בכנסת לקדם יוזמות חקיקה אלטרנטיביות. בשנת 2002 , כ 25,000 אזרחים הצטרפו לעתירת התנועה לביטול "חוק טל", באמצעות האינטרנט ודוכני התנועה ברחבי הארץ. – וכך הייתה זו העתירה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, אשר נידונה בפני הרכב מורחב של שופטי בג"צ.

תומכי החוק סמכו ידיהם על הערכות כי החוק יביא לתהליך של שינויים בחברה החרדית, יאפשר ועודד את בני הקהילות להתפרנס ולהיות מעורבים יותר בחיי המדינה ובהדרגה לקחת חלק ולשאת בנטל. החוק נחקק כהוראת שעה בכדי לאפשר למחוקק, לבחון האם החוק אכן משיג את יעדיו או שמא מחטיא אותם ויש לבטלו או לבצע בו שינויים מן היסוד.

נוכח הכשלים והפגמים בחוק עתרה התנועה למען איכות השלטון בישראל בקיץ 2002, לבג"צ לביטול החוק. בפסק הדין בג"צ קבע כי חוק טל אכן מפלה ופוגע בעקרון השוויון. עוד קבע בג"צ כי לא מתקיים (על פי מצב הדברים בעת הדיון בעתירה) "קשר רציונלי בין מטרות החוק לבין האמצעים להגשמתו" התכלית המרכזית של החוק להביא לשילוב גברים חרדים במשק העבודה הישראלי – איננה מתגשמת. בג"ץ סבר כי ראוי להמתין עד מלאת 5 שנות הוראת השעה כדי לבחון את התאמת מטרות החוק לאמצעים שנקבעו להגשמתו. "יש לתת למבצעי החוק הזדמנות לתקן את שקלקלו" נכתב בפסק הדין. נוכח זאת נדחו העתירות. עם זאת הדגיש בית המשפט, כי בחלוף 5 השנים יהיה על הכנסת לבחון את הגשמתו הלכה למעשה. מן הנתונים שפורסמו עולה לכאורה, כי בתקופה שחלפה לא היו שינויים לטובה במימוש מטרות החוק. עוד עולה, כי בינתיים מספר בחורי הישיבות ש"דוחים" ונפטרים מן השירות הולך וגדל למימדים מסוכנים ביותר. מחסום 50 אלף תלמידי הישיבה שנמצאים בהסדר דחיית שירות נשבר בסוף 2006. זאת לצד הנתונים המצטברים על מספרי המשתמטים מן הגיוס והאזרחים שאינם נקראים לשירות ממגזרים נוספים. הנה כי כן, החוק לא הגשים תכליותיו, לא הביא לקידום האינטרסים אותם התיימר לקדם ולתיקון המצב המעוות, אלא החריף והקצין את הבעיה והשלכותיה.


ולאור מצב דברים זה, בעקבות החלטת הכנסת להאריך בחמש שנים את "חוק טל" עתרה התנועה למען איכות השלטון ביולי 2007 לבג"צ לביטול החוק. במאי 2008 בג"צ הוציא צו על תנאי המורה למדינה להשיב תוך 5 חודשים מדוע לא תבוטל ההחלטה להאריך ב 5 שנים את חוק טל, כן החליט בג"צ להרחיב את הרכב השופטים הדן בעתירה לתשעה שופטים.

החל משנת 1995 מציינת התנועה את יום איכות השלטון, במסגרתו מוענקים 'אותות אבירי איכות השלטון לאישים מהמגזר הציבורי, הנבחרים בידי ועדה חיצונית בראשות שופט, על תרומתם לקידום נושא איכות השלטון בישראל.

במהלך האירוע התנועה מוקירה הערכה ותודה לאישים ומוסדות, אשר פועלם ומעשיהם שימשו מופת ותרמו בהתנהלותם לחיזוק מעמדם של הדמוקרטיה והמנהל הציבורי התקין בישראל. בין הזוכים באותות לאורך השנים: השופטת בדימוס, מרים בן-פורת, ח"כ דן מרידור, העיתונאי ועוה"ד משה הנגבי, נצ"מ מאיר גלבוע ופרויקט פרח למען בני הנוער.

החל משנת 2004 התנועה מציינת את האירוע שמסכם את אירועי שבוע איכות השלטון באירוע חגיגי בתיאטרון הרומי בקיסריה אל מול קהל של 4000 איש. האירוע משודר בשידור חי בערוץ הראשון של הטלויזיה הישראלית.

וכך לדוגמא, ב 2008, השנה בה מציינת התנועה ח"י שנות פעילות, עמד בראש הועדה הציבורית הבוחרת את ה"אבירים" , המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מישאל חשין. חברי הועדה: פרופ' חליל אבו דאלו, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, ד"ר מרטין וייל, פרופ' שוקי שמר, אביר איכות השלטון לשנת 2003 מר שאול כרמלי ועו"ד אליעד שרגא. עו"ד מיכאל פרתם שימש כמזכיר הוועדה.

חברי הועדה בחרו את מקבלי האות ב- 8 קטגוריות: נשיא בית המשפט העליון לשעבר , השופט אהרן ברק קיבל את האות בקטגורית הרשות השופטת; ח"כ שלי יחימוביץ' קיבלה את האות בקטגוריית הרשות המחוקקת; השר לשעבר ח"כ אופיר פינס קיבל את האות בקטגוריית הרשות המבצעת; יו"ר ועדת ביקורת המדינה של הכנסת ח"כ זבולון אורלב קיבל את האות בקטגורית הרשות המבקרת , ראש המועצה האזורית גליל עליון מר אהרון ולנסי קיבל את האות בקטגורית הרשות המקומית, מר משה שופל גימלאי של בנק ישראל קיבל את האות בקטגורית מאבק לטוהר המידות ואיכות השלטון, בתחום החינוך הוענק האות לפרויקט "עתידים : צוערים למנהל ציבורי-רוחות של שינוי" ובקטגורית "חוסן לאומי" הוענק האות למכללת ספיר .

לאורך שנות פעילותה, התנועה יוזמת ועורכת ברחבי הארץ סימפוזיונים וערבי עיון המיועדים הן לקהל מומחים והן לציבור הרחב ואשר נועדו להעמיק את ההיכרות והמחקר בתחומי הליבה של המאבק בשחיתות והמאבק למען טוהר המידות בישראל.

החל משנת 2006 עורכת התנועה, בשיתוף המכללה לאיכות השלטון את כנס ירושלים לאיכות השלטון, במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים. בשלושת ימי הכנס, משתתפים מרצים המייצגים חתך רחב של המנהיגות ומעצבי דעת הקהל בישראל בתחומי הכלכלה והעסקים, פוליטיקה, מינהל ציבורי , תקשורת, אקדמיה, חינוך ותרבות.

הכנס עוסק בסוגיות של איכות השלטון, טוהר המידות ושקיפות ההנהגה בישראל זאת מתוך הבנה כי איכות ההנהגה בישראל ואופן התנהלותה הם מגורמי הסכנה החמורים ביותר לחוסנה ובטחונה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית.

לאחר שנים של עשייה, הבנו כי לצד הפעילות המשפטית יש צורך בחברה אזרחית מודעת, מעורבת ופעילה. כנס ירושלים לאיכות השלטון מקדם מטרות אלה וזאת בין היתר באמצעות חשיפה תקשורתית נרחבת של נושאי הכנס, העלאתו לסדר היום הציבורי והנעת תהליכים מתקנים, השתתפותם של בכירי הצמרת הפוליטית, המשפטית והאקדמית (מן הארץ ומחו"ל) במושבי הכנס, חשיפת נושאי הכנס לקהל המשתתפים הרב והמגוון הנוטל חלק בכנס וחינוך לשקיפות וטוהר מידות במינהל הציבורי במדינת ישראל.

כנס ירושלים לאיכות השלטון, מתקיים מיד שנה במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים, כאשר כל שנה מתמקד הכנס בנושא אחר בתחום זה ובכלל כך: כנס ירושלים הראשון – "המאבק לטוהר המידות" נערך בחודש מאי 2006, כנס ירושלים השני – "מנהיגות במשבר וקריסת מערכות השלטון" – נערך בחודש יוני 2007.

בכנס ירושלים השלישי – 60 לישראל – "בין חזון המייסדים למציאות" אשר נערך ביוני, 2008 נידונו בין היתר סוגיות הנוגעות למעמדה של הרשות השופטת; הפשיעה המאורגנת בישראל, השפעתה וחדירתה לפוליטיקה ולכלכלה בישראל; האם מיושמים ממצאי דו"ח וינוגרד; השתמטות מצה"ל; "מה נוריש לנכדינו?" – החינוך לטוהר המידות במערכת הציבורית ועוד.

התנועה לאיכות השלטון בישראל היא מעל הכול תנועה לשינוי חברתי ואזרחי כולל. על מנת לחולל שינוי בחברה הישראלית, לא די בפעילות "מלמעלה" כגון פעילות משפטית, שדולה וכיו"ב, יש צורך בפעולות "מלמטה".

בכוחה של התנועה האזרחית הרחבה ליצור אווירה המחייבת נושאי תפקיד ציבור למלא את תפקידם מתוך תחושה של שליחות ציבורית, שקיפות ויושר אזרחי. פעילותינו והצלחתנו במימד הארצי הרחב יכולה להביא לשינוי משמעותי במערכות השלטון, בתהליך קבלת החלטות, בהפניית משאבים, בבחירת אישים ובטיב השירותים לאזרח.

שתי דוגמאות מני רבות, ביכולת של התנועה, למנף לחץ ציבורי אליו היא שותפה מרכזית בפעולותיה הציבוריות, המשפטיות ואחרות וליצור שינוי של ממש: בעקבות המחאה שהתעוררה לאור תופעת הסחר-מכר במרכזי המפלגות הגדולות, התופעות הפסולות של מינויים פוליטיים למשרדי ממשלה ועוד. קיבל "הליכוד", עוד טרם הבחירות לכנסת ה 17, הכרעה בה הועבר מוקד הכוח בהכרעות קרדינאליות הנוגעות לענייני המפלגה (ומכאן גם לענייני המדינה), מקבוצה מצומצמת של בוחרים במרכז המפלגה, לקבוצה גדולה בהרבה של מתפקדי מפלגה בפריימריס פתוחים, מה שביטל למעשה את כוחו הבלתי מידתי בעליל של מרכז הליכוד, כפי שהיה נהוג עד אז.

דוגמא נוספת, ניתן לראות כי בעקבות המחאה החריפה שהתעוררה לאחר מלחמת לבנון השנייה, סוכלה כוונת הממשלה למנות ועדה פנימית עם סמכויות מצומצמות לבדיקת הכשלים והליקויים ובעקבות הלחץ הציבורי, הוקמה ועדת וינוגרד שהורכבה ע"י אישים בעלי משקל ציבורי משמעותי ואשר ניתנו לה סמכויות בדיקה וחקירה רחבות ומקיפות.

אחת התופעות המטרידות בשנים האחרונות הוא משבר ערכי ונורמטיבי. יותר ויותר אנו מבחינים בתופעות בהן נבחרי הציבור,אשר נתפסים בקלקלתם ואינם חשים צורך להתנצל, להתחרט או לחשוב פעמיים במקרים שבהם חורגים מכללי המנהל התקין או מועלים בכספי הציבור.

היעדר 'מחסום הבושה' אצל נבחרי הציבור מחלחל למטה לכל הרמות והתנועה עמלת במספר מישורים הן באפיק המשפטי אך לא פחות חשוב באפיק הציבורי על מנת להציב יעדים ברורים של נורמות התנהגותיות ושלטוניות ברורות אצל נבחרי ציבור ועובדי מדינה בכל המדרגים.

באמצעות הקמת ועדת האתיקה שהחלה לפעול השנה בתנועה, אנחנו פועלים בשכבה נוספת שמעבר לדרישות החוק, להעמקת הטיפול בתחום האתי כנגד אישי ציבור שלא הורשעו בפלילים.

בתחום התמריץ החיובי - התנועה מעניקה אותות אבירי איכות שלטון לאזרחים, אישים ומוסדות שבהתנהלותם שימשו מופת ותרמו לחיזוק מעמד הדמוקרטיה והמינהל הציבורי התקין בישראל. כי קיימת אלטרנטיבה והיא בקרבנו!

המכללה לאיכות השלטון, אשר הוקמה ע"י התנועה, מפעילה את תוכנית האתיקה בשירות הציבורי, כאשר בבסיסו הינו תהליך חינוכי-הכשרתי הכולל פיתוח וכתיבת קוד אתי וערכי טוהר המידות והטמעתם בתהליכי קבלת החלטות, בנהלים ובחיי היומיום של הרשות.

בנוסף, המכללה פיתחה תוכנית אתיקה מקיפה לחברות במגזר העסקי, הכוללת כתיבת קוד לאתיקה עסקית, שילוב ערכים אלה באסטרטגיה ניהולית-עסקית והכשרת העובדים להתנהגות אתית בארגון.

אחד הנושאים בהם התנועה מתגאה ומתמקדת בהם הוא בהגנה על חושפי השחיתויות בשירות הציבורי – התנועה מבקשת להעביר מסר ברור כי יש לעודד את חושפי השחיתות אשר מסתכנים וסופגים נזקים רבים במקומות העבודה שלהם, במאבקם נגד מוקדי שחיתות, וכך התנועה מסייעת להם באמצעות מוקד פניות הציבור בייעוץ ובהגנה משפטית ללא תשלום.

לאחרונה גם הושלם בכנסת תיקונו של החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור. התיקון לחוק, שיזמה התנועה בשיתוף חברי השדולה למלחמה בשחיתות, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וחבר הכנסת אריה אלדד מהווה כלי חשוב לעידוד טוהר המידות ובעיגון ההגנה על חושפי השחיתויות במגזר הציבורי.

הנהלת התנועה אישרה ב 2001 את המתאר להקמת סניפים, ברקע ההחלטה עומדת ההכרה שמטרות התנועה יושגו באפן נמרץ יותר ומקיף יותר כאשר התנועה למען איכות השלטון תהיה תנועה אזרחית רחבה. וכך מתפיסה זו סניפי מתנדבים של התנועה הופעלו בירושלים, גוש דן, מודיעין והשרון כאשר שלוחות של התנועה פעלו גם בלוד ובאילת.

תנועה אזרחית רחבה כמשמעותה הינה תנועה שפרוסה ברחבי הארץ באמצעות סניפים, שכלל אזרחי המדינה המשתייכים למגוון רובדי החברה הישראלית המיצגים רקע דתי, אתני, עדתי, חברתי ופוליטי מגוון, מרגישים חלק ממנה ושותפים לעשייה הערכית של שמירה על טוהר המידות של נבחרי הציבור ועל רקע זה, הפעלה של סניפים ברחבי הארץ היא בראייה אסטרטגית של התנועה להיפרד מהדימוי הצר שלה, לפנות לקהלים נוספים ולהתמודד עם המודעות לקיומה ולפעילותה באמצעות מגע הדוק עם שכבות רחבות בציבוריות הישראלית.


אזרחים המעורבים במגוון פעילויות איכותיות של התנועה : מיגור השחיתות הציבורית, פיקוח על נבחרי ועובדי ציבור למען ישרתו ביושר ציבורי ואישי, התראה בזמן אמת על שחיתויות העומדות להתרחש, סיוע לחושפי שחיתויות , מחאה נגד המושחתים, הפגנות תמיכה בנושאי תפקיד אמיצים השומרים על משאבי האזרחים , פעילות חינוכית בקרב בני נוער ומבוגרים, פעילות הסברה, גיוס חברים ועוד.

פעולת המתנדבים בסניפים מתרכזת עם כך בשני רבדים עיקריים: האחד להרחיב ולחזק את הבקרה של התנועה אחר פעולות השלטון המקומי (כמפורט לעיל, בסעיף ה'בקרה המוניצפלית')

השני, לעורר את המודעות בקרב הציבור לחשיבות ההתנהלות התקינה של מוסדות הממשל, לייעל את הקשר עם הציבור ולצרף לשורותינו עוד אנשים אשר רוצים לסייע ולתרום מזמנם למען איכות שלטון תקינה יותר בישראל. פעולות אלו מקבלות ביטוי בעריכת ערבי עיון וכנסים, במפגשי פעילים ומתנדבים, בהקמת דוכני הסברה ועוד.

ביטאון התנועה עמוד הא"ש (איכות שלטון) הינו ירחון המופץ באמצעות האי מייל ברשימת תפוצה של עשרות אלפי אנשים לכלל חברי ותומכי התנועה. מטרתו לסקור בפני הציבור הרחב עדכונים אחרונים על פעולות, מאבקים והישגים משפטיים וציבוריים בולטים של התנועה.

בעבר פרסמה התנועה גם את הביטאונים : 'מאחוריך' ו 'זמן איכות'. התנועה מוציאה מעת לעת גם פרסומים וקבצי מחקרים נוספים, ומדי שנה כורכת לספר את תכני המושבים והדיונים בכנס ירושלים לאיכות השלטון בישראל.

במהלך שנות פעילותה, השכילה התנועה להבין כי הבעיות בתחום המנהל התקין וטוהר המידות ברשויות המקומיות הערביות מצריכות התייחסות רצינית, אינטנסיבית וממושכת תוך התחשבות במאפיינים הייחודים של רשויות אלה. נציין כי הרשויות המקומיות הן ספק שירותים עיקרי לכלל התושבים ולפיכך ליקויים בהתנהלות הרשות המקומית מובילים לפגיעה קשה ועמוקה בשירותי הרווחה, התשתיות, התברואה והחינוך להם זוכים התושבים.

לאור זאת, ומתוך שאיפה להפסיק את הליקויים העמוקים מהם סובלים תושבי הרשויות, וכמו גם כדי לחזק את תחושת השותפות בין המגזר הערבי והיהודי, החלנו בתקופה האחרונה בפרויקט מוניציפאלי ייחודי לרשויות המקומיות הערביות. כדי להגשים את מטרות הפרויקט אנו פועלים בשני מישורים עיקריים:

המישור הראשון, הגברת המודעות הציבורית לנושא, העלאת הביקוש ל"מוצר" המנהל התקין ולעורר את השיח הציבורי בנושאים אלה כך שתושבי הרשות יהוו גורם ביקורת נוסף וידרשו מהנהלת הרשות המקומית לשפר את דרכי התנהלותה. והמישור השני, עריכת ערבי עיון והשתלמויות לעורכי דין מהמגזר הערבי, במסגרת זו התנועה עורכת השתלמויות וערבי עיון לעורכי הדין, ללא דמי הרשמה כמובן, במטרה להניעם לשמש "שומרי סף" לכללי מנהל תקין וטוהר המידות. במסגרת ההשתלמויות התנועה מעבירה לעורכי הדין ידע וניסיון נרכש בתחומים נרחבים: הפעלת מנגנוני הביקורת הפנימיים ברשות המקומית, הפעלת מנגנוני הביקורת הממשלתיים, דרכי גישה למידע בנוגע לפעולות השלטון, חבות אישית של עובדי ציבור, תפקיד החברה האזרחית בבקרת מוסדות השלטון, עקרונות המשפט המנהלי, סדרי הדיון בבג"צ, שימוש יעיל באמצעי התקשורת וחוק איסור לשון הרע, אתיקה של הליכי ביקורת, הגנה על חושפי שחיתויות וסקירת ליקויים נפוצים בהתנהלות הרשויות המקומיות.

עד עתה ובתקציבים צנועים במיוחד, מעל 150 עורכי דין לקחו חלק בהשתלמויות שהתנועה ערכה בנצרת, סכנין, טייבה ורהט. התנועה נמצאת בהליכים משפטיים מול כ15 רשויות מקומיות לתיקון נהלים לא תקינים אליהם נחשפנו, והדי הפרוייקט מקבלים ביטוי בכתבות שהופיעו בעיתונים מרכזיים בשפה הערבית ובתחנות הרדיו המקומיות.

התנועה למען איכות השלטון מתגאה בכך כי לאורך 18 שנות קיומה רשומים בשורותיה כ 20,000 חברים אשר שילמו את דמי החבר השנתיים, בשנת 2007 בלבד היו רשומים בתנועה מספר שיא של כ 12,000 חברים משלמים, מה שהופך את התנועה לתנועה הגדולה מסוגה בארץ.

בשל האופי המיוחד של התנועה והיותה עמותה רשומה ותנועה אזרחית וא-פוליטית היא זקוקה לעורף ציבורי רחב ולגב כלכלי בלתי תלוי. התנועה מסרבת לקבל תמיכה כלשהי מגורמים ממלכתיים, פוליטיים או מבעלי הון אינטרסנטים. לאור מצב זה הוקמה בשנת 2004 בתנועה מחלקת גיוס חברים, אשר אחראית על גיוס חברים חדשים ושימורם כחברי תנועה לאורך זמן וכן על מתן שרות, עדכון שוטף, שמירת קשר רציף ותגובה שוטפת לחברים בנושאים הקשורים לחברות בתנועה.

מידי ערב מתקשרים טלפנים ממשרדי התנועה ירושלים כדי להוסיף ולגייס חברים חדשים לשורות התנועה. דמי החבר, הם בעלות סמלית של 125 ₪ לשנה או בעלות מוזלת של 60 ₪ לחיילים סטודנטים וגמלאים. דמי החבר, אשר משלמים החברים בתנועה מהווים כשליש מתקציב התנועה, התנועה עמלה להרחיב עוד יותר את מספר החברים בתנועה למסה קריטית, אשר תאפשר לה עמוד שדרה כלכלי איתן מצד אחד, ולהוסיף להעצים את מעמדה בציבוריות הישראלית מהצד השני .

החברים בתנועה מקבלים עדכונים שוטפים על פעולותיה ומאבקיה השונים בתנועה ומקבלים כרטיס חבר המאפשר להם לקחת חלק באסיפות התנועה, לבחור ולהיבחר למוסדותיה וכן שורה של הנחות במוסדות תרבות מובילים.

למעוניינים להירשם כחברים בתנועה, ניתן לעשות זאת בפנייה טלפונית
02-5000073 , דרך מספר פקס : 02-5000076 או באמצעות אתר האינטרנט www.mqg.org.il

המוקד לפניות הציבור - "קו הטוהר" של התנועה למען איכות השלטון בישראל הוא קו פתוח אליו יכולים אזרחים לפנות ולהלין על פגיעה בסדרי מינהל תקינים, בטוהר המידות ובכללי האתיקה ברשויות השלטון השונות. המוקד הפך לכתובת טבעית לכל המבקשים להתריע על ליקויים בהתנהלות הרשויות ועל שחיתות, וכן כתובת לחושפי שחיתויות, שנפגעו בשל פעולתם והמבקשים יעוץ וסיוע מן התנועה. מידי שנה מגיעות למוקד פניות הציבור כ- 1,500 פניות מכל רחבי הארץ וממגוון מגזרים באוכלוסיה. הפניות מטופלות על ידי סטודנטים למשפטים, במסגרת קורס אקדמי. הטיפול, שניתן ללא תשלום כמובן, מלווה בהנחיה מקצועית צמודה של עורכי הדין של התנועה ועורכי דין מתנדבים ובהרצאות העשרה בנושאי אתיקה ומשפט.

פרוייקט זה משלב בתוכו גם חזון חינוכי, באשר הוא מספק לסטודנטים הזדמנות להכיר את מערכת שלטון החוק בישראל, כמו גם להיות מעורבים בפעילותה.

בזכות פעילותן של הקליניקות המשפטיות, במהלך השנים האחרונות התנועה רשמה לעצמה מספר הישגים משפטיים מרשימים בזירה המוניצפאלית. דוגמא מייצגת בלבד לנושא זה מפברואר 2008, בעקבות עתירה של התנועה, הנוגעת לחבר מועצת מבשרת ציון אשר פלש לשטח ציבורי ונמנע לשלם כל סכום עבור הקרקע, הורה בית המשפט לעניינים מנהליים לגבות באופן מיידי דמי שימוש ראויים לשבע השנים הקודמות להגשת העתירה וכן הורה לפנותו ממרבית השטח אליו פלש.

הישג ראוי לציון בתחום ההגנה על חושפי שחיתויות הוא במקרה של מר אסף גרטי, עובד משרד הפנים, אשר התריע כדין על שורה ארוכה של ליקויים בהתנהלות היחידה לעובדים זרים במשרד הפנים וסבל משורה ארוכה של התנכלויות ואף פוטר מתפקידו בסופו של דבר. לאחר פנייתו לקו הפתוח -הוא זכה לייצוג צמוד של עורכי הדין של התנועה ובזכות המאבק המשפטי הממושך נקבע כי יימצא לו מקום עבודה בשירות המדינה, הוא קיבל בחזרה את הכספים שנגרעו ממנו, נמחקו מכתבי השמצה שהוכנסו לתיקו האישי, אך לא פחות חשוב הושגה הלכה תקדימית שנקבעה בבית הדין הארצי לעבודה, אשר קובעת עקרון מנחה בדבר חובתה של רשות להשיב את מצבו של עובד מתריע לקדמותו, טרם מסכת ההתנכלות שבאה בעקבות נכונותו לפעול ולהתריע על מעשי שחיתות.

כיום פועלות 4 שלוחות של הקליניקות המשפטיות ברחבי הארץ : הקליניקה הראשונה שהוקמה עוד ב 1994 באוניברסיטה העברית בירושלים, הקליניקה שהוקמה ב 2001 במרכז הבינתחומי בהרצליה, הקליניקה שהוקמה ב 2004 במכללת שערי משפט בהוד השרון והקליניקה שהוקמה
ב 2006 במכללה למנהל בראשון לציון.

בשנים האחרונות התנועה הרחיבה את השימוש שהיא עושה באמצעות רשת האינטרנט. עשרות אלפי אנשים מקבלים עדכונים שוטפים על פעילויות ומפגשים, אירועי מחאה והפגנות וכן את ביטאון התנועה עמוד הא"ש אשר סוקר עדכונים על הישגים משפטיים וציבוריים של התנועה.

התנועה השיקה לאחרונה אתר אינטרנט מחודש, המתעדכן באופן יומיומי ואשר בנוסף לסקירה שוטפת על כלל תחומי פעילותה והישגיה של התנועה הוא משמש במה לדיונים בנושאים הקשורים במישרין או בעקיפין לאיכות שלטון בישראל, ומהווה כלי ביטוי לחברי התנועה בנושאים שונים הקשורים לפעילותה.

בנוסף לאתר באינטרנט יש לתנועה פורום פעיל באתר הקומונות של 'תפוז' וכן קבוצה רשומה ברשת החברתית 'פייסבוק'.

לאורך שנות פעילותה התנועה בחרה בלא מעט מקרים לשתף פעולה עם אישים, גופים או ארגונים נוספים וזאת על מנת לקדם מטרות ופעילויות הן במאבקיה המשפטיים והן במאבקיה הציבוריים.

מספר דוגמאות מייצגות:

• בשיתוף פעולה עם עמותת איכות הסביבה "צלול" העלתה התנועה דרישה משר הפנים להקים ועדה אשר תבדוק את שאלת האחריות הניהולית לכישלון הרה אסון ואחד מהאסונות האקולוגיים הקשים ביותר שידעה ישראל מזה שנים רבות, כאשר התפוצץ קו ההולכה הראשי של השפד"ן ובמשך מספר ימים במהלך שנת 2003 נשפכו מי הביוב של תל אביב ישירות לים התיכון.

• בשנת 2007, עתרנו לבג"צ יחד עם ארגוני נשים נגד עסקת הטיעון שניתנה למשה קצב, מתוך הטענה כי דין נבחר ציבור שווה לדין אזרח מן השורה, וכי יש להכריע בהאשמות חריפות כפי שהועלו בטיוטת כתב האישום המקורי במסגרת של בית משפט ולא במסגרת עסקת טיעון.

• לתנועה יש שיתוף פעולה הדוק עם השדולה למאבק בשחיתות בכנסת, בה חברים הח"כים שלי יחימוביץ', ח"כ אריה אלדד וח"כ עמירה דותן. כך למשל, הועלתה הצעת החוק להבטחת עצמאות חשבי משרדי הממשלה, וכמו כן הושלמו הליכי חקיקת חוק הביקורת הפנימית (תיקון- חיזוק ביקורת פנימית), התשס"ז- 2007 אשר בא לתקן עיוותים מהותיים הקיימים בחקיקה הקיימת, וכאלה שעלו במהלך השנים מאז חוקק חוק הביקורת הפנימית התשנ"ב - 1992, ויש לתקנם.

החוק, אשר נוסח ביוזמת "לשכת המבקרים הפנימיים בישראל", בתמיכת ובשותפות התנועה למען איכות השלטון בישראל, הוא מהחוקים החשובים אשר נוסחו בשנים האחרונות לחיזוק המנהל התקין וטוהר המידות בישראל.


• ברמה הבינלאומית, התנועה משתתפת זו השנה השלישית בכינוסים בינלאומיים שנערכו באינדונזיה ובסין של ארגונים מרחבי העולם, אשר שמים להם לדגל את נושא המאבק בשחיתות.

בנוסף, התנועה זכתה בפרס ה- Integrity לשנת 2005 יחד עם מר קוליבלי מסנגל ומר סלמן מאינדונזיה. הפרס ניתן על מאמציהם ותרומתם למאבק בשחיתות במדינותהם. הפרס ניתן מטעם ארגון השקיפות הבינלאומי המיוצג בישראל ע"י שבי"ל (שקיפות בי"ל) ישראל. הפרס הוענק בטקס רשמי אשר נערך בברלין.

התנועה מפעילה קהלים רחבים ומגוונים, ורואה בהפעלת ומעורבות זו של אזרחים גורם מכריע ביכולתה להביא לשינוי מהותי ועמוק במערכות השלטון בישראל.

ההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו כי הסטודנטים (מסין ועד ארה"ב) הם הכוח המניע בחברה והם אלו המסוגלים לחולל את השינויים. התנועה למען איכות השלטון רואה פוטנציאל רב בהפעלת ומעורבות סטודנטים בפעילות התנועה והגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הלוקחים חלק ומובילים את מאבקיה הציבוריים אזרחיים.

לסטודנטים כמגזר, מספר יתרונות בולטים: הם מייצגים את המגוון שבחברה הישראלית, הם ניחנים בהשכלה ובכלים הנדרשים כדי לחולל שינויים במדינת ישראל. הם צעירים, יצירתיים ואינם מקובעים בדפוסי מחשבה והם מאמינים בשינוי ויש בהם את האנרגיות הנחוצות לחולל שינוי אמיתי בחברה הישראלית.

התנועה שמה לה למטרה למסד תאי סטודנטים ברחבי הקמפוסים השונים, אשר יהוו זרוע פעולה ועשייה של התנועה בקרב ציבור הסטודנטים והציבור ברחב בכלל וכך תאי סטודנטים של התנועה חלקם פעלו וחלקם פעילים בקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב. כמו כן פעילויות נוספות בקרב ציבור הסטודנטים נעשות באמצעות מתנדבי הרוח החדשה, וגם באמצעות הסטודנטים המשתתפים בקליניקות המשפטיות במרכז הבינתחומי בהרצליה, במכללה למינהל בראשל"צ ובמכללת שערי משפט בהוד השרון.

הפעולות שמבוצעות בתאי הסטודנטים חשובות להגברת המודעות האזרחית - תפקיד תא הסטודנטים הוא להגביר את מודעותם של הסטודנטים, ככל שמספר החברים בתנועה והסטודנטים בפרט יגדל כך יכולת השפעתה של התנועה על הרשויות יגבר. לכך יש להוסיף כאמור את הערך המוסף הטמון בסטודנטים, כקבוצה איכותית אשר תתפוס את מקומה בהנהגת המדינה בתחומים השונים בשנים הקרובות. וכך בפעילויות בתא הסטודנטים נעשו פעילויות הסברה ומחאה רבות דוגמת דוכני החתמה בקמפוסים, מפגשים חברתיים, הרצאות, פעילות מחאה ממוקדת וכיו"ב.