התנועה מתחילה לנוע.
סיפור התנועה מתחיל בחודש מרץ 1990 על רקע נפילת ממשלת האחדות הלאומית בראשות ראש הממשלה דאז יצחק שמיר. הניסיונות להקים ממשלה חדשה החיו את תופעת הכלנתריזם - עריקת חברי מפלגה למפלגה אחרת תמורת הבטחות ו"מענקים" שונים - מהלכים שלימים כונו על ידי יצחק רבין בשם "התרגיל המסריח".
בימי הסערה ההם החליט סטודנט למשפטים בשם אליעד שרגא, צעיר חסר ניסיון בפעילות ציבורית, כי הגיעה העת לעשות מעשה, ויצא למאבק אישי נגד תופעות השחיתות וההסתאבות של השלטון בישראל. הססמה שטבע ואשר ליוותה את פעילות המחאה הייתה "הגיע רפש עד נפש". מצויד בכיסא ובשמשייה פתח בשביתת רעב מול בית נשיא המדינה, הציב שלטי מחאה והחל להחתים אזרחים לתמיכה במאבקו. מידת ההיענות הייתה מפתיעה.
כבר באותו היום זכה מעשהו לחשיפה תקשורתית וציבורית, לרבות ריאיון ב"מבט לחדשות", שבו הביע שרגא את סלידתו מהתנהגות בלתי הולמת של פוליטיקאים כדוגמת ח"כ אברהם שריר, ח"כ צ'רלי ביטון, ח"כ אפרים גור וח"כ אליעזר מזרחי. התנהגות כגון זו הגיעה לשיאה עם דרישתו של השר לשעבר יצחק מודעי לקבל ערבות בסך עשרה מיליון שקלים להבטחת מקומו בכנסת ה-13 ובכנסת ה-14.
תוך ימים ספורים הפכה המחאה האישית למחאה ציבורית שהלכה והתרחבה. גרעין החברים הראשוני של התנועה כלל את קלמן שחם, דרור גרינפלד ז"ל, דרור זאבי ומיכאל פרתם, שהצטרפו לשביתת הרעב באוהל הלבן מול בית הנשיא. העיתונות כינתה את השובתים "כוח שרגא" ואת אליעד כינו בשם "הג'ינג'י מהאוהל". במשך ארבעה עשר ימים תמימים שבת גרעין המקימים שביתת רעב ולאחר מכן, במהלך שמונים ימים נוספים, לאורך כל תקופת הניסיונות של הרכבת הממשלה על ידי שמיר ועל ידי של פרס, המשיכו החברים בשביתת שבת באוהל.
המחאה הציבורית הספונטנית צמחה בהדרגה עד אשר הפכה לתנועה עממית הידועה כיום בשם "התנועה למען איכות השלטון בישראל". כאמור, התנועה החלה לפעול מתוך האוהל שמול בית הנשיא. השלב הבא במיסודה היה מעבר לקרוון ולאחר שמונים ימים עברה התנועה לפעול מתוך משרדים בירושלים. את סיום הפעילות מתוך האוהל ציינה התנועה בתהלוכת חמורים בחוצות ירושלים. כל חמור נשא על גבו כיסא והססמה הייתה "עדיף כיסאות על חמורים מאשר חמורים על כיסאות". התהלוכה עוררה תשומת לב רבה וזכתה לאהדה ולתמיכה בקרב הציבור בארץ.
להלן תיאור אבני הדרך החשובות במהלך התפתחותה של התנועה, פעילויותיה הבולטות והנורמות החדשות שקבעה בנוף השלטון בישראל משנת 1990 ועד היום.

- 1990 -

אפריל - התנועה פונה בעתירה לבית המשפט העליון ובה היא מבקשת לחשוף בפני הציבור, לראשונה, את ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין המפלגות השונות. ב-8 במאי נעתר בג"ץ לדרישת התנועה ובתקדים חדשני בנוף הפוליטי של ישראל קובע כי על סיעות הקואליציה לחשוף בפני הכנסת ובפני הציבור את ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו ביניהן לפני כינון הממשלה.
דצמבר - התנועה למען איכות השלטון עורכת את כנס היסוד של התנועה במכון ואן-ליר בירושלים בהשתתפות השופט חיים כהן, פרופ' יצחק זמיר ושר המשפטים לשעבר חיים צדוק.
דצמבר - התנועה עותרת לבג"ץ להורות לראש הממשלה להפסיק את מימון מפלגת ש"ס בהתאם לממצאי דו"ח מבקרת המדינה. בעקבות העתירה מחויבת ש"ס להשיב לאוצר המדינה את הכספים שקיבלה.

- 1991 -

ינואר - התנועה עותרת לבג"ץ בדרישה להורות לראש הממשלה להשעות מתפקידיהם את שר הפנים אריה דרעי

ואת שר התקשורת רפאל פנחסי, עקב חקירת המשטרה נגד שני השרים לגבי חשדות לעבירות חמורות. בג"ץ מודיע לתנועה כי עליה להמתין עד אשר תסתיים החקירה המשטרתית.
מאי - התנועה עותרת לבג"ץ נגד העלאת שיעור מימון המפלגות על-ידי הממשלה. בג"ץ מורה להקפיא את המימון עד לבחינה מחדש של הנושא בכנסת.
יולי - התנועה עותרת לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת כדי שהלה יורה על הפסקת מימון תנועת ש"ס עד שזו תחזיר את כל חובותיה, כפי שנדרשה בפסיקת בית המשפט העליון. כתוצאה מכך מפרסם בית המשפט העליון צו על תנאי המחייב את יו"ר הכנסת להפסיק חלק מהמימון המפלגתי של ש"ס.
ספטמבר - עתירה לבג"ץ נגד העלאה בשיעור של 36% למימון מפלגות שנקבעה על-ידי הכנסת. בג"ץ קובע כי ההעלאה הרטרואקטיבית אינה חוקית ומורה למפלגות להחזיר את הכספים לקופת המדינה. משמעות החלטת בית המשפט העליון היא החזר של 32 מיליון ש"ח לקופת אוצר המדינה.

- 1992 -

מרץ - התנועה עותרת לבג"ץ בבקשה לאסור על חברי מרכז מפלגה המשמשים גם בתפקידים מרכזיים אחרים בתאגידים ממשלתיים ובחברות ממשלתיות לבחור נציגים לכנסת. בדיון מודיעים הצדדים לבג"ץ כי סוכם שבעלי תפקידים לא ייטלו חלק בפעילות פוליטית רשמית.
אפריל - התנועה פותחת את "הקו הפתוח - קו הטוהר" במטרה לאפשר לכל אזרח בישראל אשר נתקל במעשי שחיתות או בכל סוג של פגיעה בסדרי מנהל תקין לפנות ישירות לתנועה לחשוף את המקרה ולקבל סיוע משפטי מתאים. התנועה מתחייבת למתן סיוע משפטי לכל פונה בחינם, בהתאם לגבולות משאביה הכספיים.
במהלך יום הבחירות לכנסת ה-13 פותחת התנועה את הקו לקבלת תלונות מאזרחים על מקרים של מִנהל בחירות לא תקין. הפעילות נעשית בשיתוף עם המשטרה ועם ועדת הבחירות המרכזית.
יוני - התנועה עותרת לבג"ץ נגד שר האוצר יצחק מודעי ונגד שר השיכון אריאל שרון בדרישה לפטר לאלתר את חברי הדירקטוריון של חברת עמידר, לאור הממצאים של מבקרת המדינה על מעשי שחיתות חמורים בחברה. בעקבות העתירה והביקורת הציבורית מתפטר אורי שני, יו"ר הדירקטוריון, וחבריו מוחלפים לאחר הבחירות.
אוגוסט - התנועה עותרת לבג"ץ בעניין ניסיונו של ראש עיריית רמת השרון אפרים חירם לפטר את שמחה שנקר, מבקר הפנים של העירייה, עקב דוחות ביקורת קשים שהגיש המבקר נגד מעשיו של ראש העיר ומחדליו. בג"ץ מחליט להעביר את ההחלטה בעניין לבית הדין לעבודה, אך הודות לעתירה זו משלים המבקר את הקדנציה בתפקידו עד תומה.

- 1993 -

מאי - הנהלת התנועה מקיימת יום עיון בסמינר למורים ע"ש קיי בבאר-שבע. במסגרת יום העיון מארגן חבר הנהלת התנועה סעיד אבו-סייח מפגש עם מורים לעתיד, רובם מן המגזר הערבי, בו מוסברת פעילות התנועה.
יוני - התנועה עותרת לבג"ץ נגד מינויו של שר הפנים אריה דרעי כל עוד מתנהלת נגדו חקירה פלילית במשטרה בעקבות חשדות שהועלו נגדו על מעשי שחיתות ומרמה. ב-20 ביוני, 1994, מודיע היועץ המשפטי לממשלה על החלטתו להגיש כתב אישום נגד אריה דרעי. כמו כן, מביע היועץ את תמיכתו בעתירת התנועה. אי לכך, מחליט בג"ץ להורות לראש הממשלה יצחק רבין, להעביר מתפקידו את אריה דרעי. בכך נקבעת נורמה חשובה לפיה "דין שר כדין אזרח", וכולם שווים בפני החוק.
אוגוסט - התנועה מפגינה מול משכן הכנסת בדרישה להסרת חסינותו של חבר הכנסת רפאל פנחסי, לאחר שהכנסת החליטה לא להסיר את חסינותו. זאת על מנת שיוכל לעמוד למשפט בגין חשדות חמורים שהועלו נגדו על-ידי המשטרה.
אוגוסט - התנועה עורכת, בשיתוף עם התאטרון הקאמרי, סדרת דיונים המתקיימים בנוכחות הקהל לאחר הצגת המחזה "מבקר המדינה". הדיונים, עשרה במספר, עוסקים בנושא "ההצגה מול המציאות בישראל", ומוזמנים להשתתף בהם ראשי ערים, נציגי אקדמיה, משפטנים, במאי ההצגה והשחקנים.
דצמבר - התנועה מקיימת דיון מלווה בהקרנת סרט בסינמטק ירושלים בנושא השפעות פוליטיות על מערכות אכיפת החוק. בדיון משתתפים: שר המשפטים פרופ' דוד ליבאי, פרופ' אסא כשר, עו"ד בנימין זיגל, יו"ר התנועה עו"ד אליעד שרגא וסגן יו"ר התנועה ד"ר דרור זאבי שהנחה את הערב.

- 1994 -

ינואר - לראשונה יוצא לאור עיתון התנועה "א"ש" (איכות שלטון). מטרת העיתון היא לשמש במה לדיונים בנושאים הקשורים במישרין או בעקיפין לאיכות השלטון בישראל, ולהוות כלי ביטוי לחברי התנועה בנושאים שונים הקשורים לפעילותה.
ינואר - התנועה עותרת לבית המשפט העליון נגד היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להפסקת החקירה נגד מפכ"ל המשטרה רב ניצב רפי פלד. מפכ"ל המשטרה הואשם כי ניצל את מעמדו לקבלת טובות הנאה. חקירתו לא הושלמה בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק.
אפריל - בדיון בעתירת התנועה מורה בית המשפט העליון ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח מחדש את תיק החקירה נגד מפכ"ל המשטרה על מנת להשלימה. כמו כן, נוזף בית המשפט ביועץ המשפטי לממשלה על דרך טיפולו בתיק. זהו המקרה השני בהיסטוריה של המדינה בו משנה בית המשפט העליון החלטה שקיבל היועץ המשפטי לממשלה. ב-9 באפריל, 1994, בעקבות החלטת בית המשפט העליון מודיע רפי פלד על התפטרותו מהמשטרה. בכך קובעת התנועה לראשונה נורמה לפיה "דין מפכ"ל כדין שוטר".
יוני - התנועה עותרת לבג"ץ בדרישה כי יורה ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר, לנמק מדוע החליט לא להעמיד לדין את ח"כ אבנר שאקי, על אף ממצאי המשטרה וחוות דעתו של היועץ המשפטי הקודם יוסף חריש (המשך הטיפול מתואר בהמשך, ספטמבר 1996).
יולי - התנועה עותרת לבג"ץ בשם המשפחות השכולות נגד חיסיון הדיונים ובעד עקרון פומביות הדיון בפרשת אסון "צאלים ב'". על פי הצעת בג"ץ מאושרת פשרה שקובעת כי בדיונים יהיה נוכח נציג חיצוני לצבא אשר ייצג את המשפחות השכולות (האלוף במיל' יצחק חופי).
אוגוסט - שיתוף פעולה בין התנועה לבין האוניברסיטה העברית בירושלים - מסוכמת תכנית להפעלת סטודנטים במסגרת הפרויקט להכשרת פעילי ציבור של האוניברסיטה. במהלך שנת הלימודים משובצים הסטודנטים במגוון פעילויות של התנועה בתחומי החינוך, הקו הפתוח, ארגון ימי עיון ועוד. התכנית זוכה להצלחה ניכרת ותורמת רבות הן לסטודנטים הן לתנועה.
אוגוסט - התנועה עותרת לבג"ץ נגד מאיר שביט, המפקח על הביטוח, בשל ניגוד אינטרסים בין תפקידו לבין כהונתו כיו"ר מִנהלת "קרנית", קרן לפיצוי נפגעי תאונות. בעקבות פניית התנועה לבית המשפט מתפטר מר שביט מתפקידו כיו"ר "קרנית" טרם תחילת הדיון בעניינו.
אוקטובר - התנועה עותרת לבג"ץ נגד ההסכם הקואליציוני שנערך בין המפלגות עבודה וש"ס. בהסכם מתחייבת מפלגת העבודה כי כל הפרה של הסטטוס-קוו בענייני דת תתוקן על ידי חקיקה מתאימה (בסעיף שנקרא "סעיף עוקף בג"ץ"). בג"ץ, בשבתו בהרכב של חמישה שופטים, קבע ברוב של שלושה נגד שניים שאין להתערב בהסכם זה, זאת על אף שכל חמשת השופטים גינו את השימוש שעשו הצדדים בסעיף עוקף בג"ץ. בסופו של דבר, כתוצאה מהפנייה לבג"ץ, ההסכם לא מתקיים וש"ס לא מצטרפת לקואליציה.
דצמבר - התנועה עורכת השתלמות בנושא דמוקרטיה, חוק ומשפט לנציגי הקצונה הבכירה של משטרת ישראל במכון ע"ש מרטין בובר באוניברסיטה העברית בירושלים.

- 1995 -

ינואר - התנועה מקיימת פאנל ראשון מסוגו בנושא "יועץ משפטי לממשלה או למדינה?". הפאנל נערך באוניברסיטה העברית בהשתתפות פרופ' רות גביזון, ד"ר מנחם הופנונג, עו"ד משה בן-זאב, עו"ד אליעד שרגא ועו"ד זאב ליפשיץ.
פברואר - נציגי התנועה משתתפים כאורחים קבועים בתכניות שבועיות של "קול ישראל" - "שעת חברה" ו"עיתונות במוקד". בתכניות אלה מוצאת התנועה במה ראויה ויעילה להעברת עמדותיה ולסקירת פעולותיה.
מאי - לראשונה מקיימת התנועה את יום איכות השלטון השנתי. בטקס חגיגי מעניקה התנועה את אות "אביר איכות השלטון" לאישים אלה: למבקרת המדינה השופטת מרים בן-פורת, לשופט בית המשפט העליון (בדימוס) חיים כהן, לשר המשפטים לשעבר פרופ' דוד ליבאי, ליו"ר הרשות לניירות ערך אריה מינטקביץ, לח"כ דן מרידור, לראש היחידה ללימודי דמוקרטיה ואזרחות במשרד החינוך דורון שוחט, ולעיתונאי מרדכי גילת מ"ידיעות אחרונות".
מאי - בשיתוף עם משרד החינוך מגבשת התנועה מערכי שיעור בנושא לימודי האזרחות - "פסיפס". מערכים אלו מופצים בכל בתי הספר העל-יסודיים בארץ בליווי חוזר מטעם מנכ"ל משרד החינוך המברך על התוכנית וממליץ למורים לעשות בה שימוש עוד בשנת הלימודים תשנ"ה. החוברת מוגשת במעמד חגיגי לשר החינוך אמנון רובינשטיין, וליו"ר הכנסת שבח וייס.
יולי - התנועה מעבירה לידי "ידיעות אחרונות" ממצאי תחקיר שערכה בנושא אסון צאלים ב' שבו נהרגו חמישה ונפצעו ששה לוחמי סיירת מטכ"ל במהלך אימון מבצעי. הועלו חשדות כי קצינים בכירים, לרבות אלופים והרמטכ"ל דאז

אהוד ברק, עברו לכאורה עברות של מתן עדויות שקר, של בידוי והעלמת ראיות, של תיאום עדויות ועבירות פליליות חמורות אחרות. בעקבות פרסום התחקיר גועשת הארץ למעלה מחודש, ולאחר שהעניין נבחן בוועדת ביקורת המדינה מוחלט על ידה להעביר את הטיפול בחקירה לידי מבקרת המדינה. בימים אלו המבקרת עדיין שוקדת על הכנת הדו"ח המיוחד בנושא זה.
אוקטובר - התנועה דורשת מנציב שירות המדינה להורות על השעייתו של מאיר שביט מתפקידיו כממונה על הביטוח ועל שוק ההון והחיסכון במשרד האוצר. הדבר נעשה לאור המלצות המשטרה להעמיד את שביט לדין בגין חשדות לעברות חמורות בעסקי הביטוח. העתירה נמחקת בהסכמת הצדדים לאחר ששביט מועבר מתפקידו.

- 1996 -

ינואר - התנועה עותרת לבג"ץ כנגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה לא לפתוח בחקירה פלילית נגד שר הבינוי והשיכון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים בנימין בן-אליעזר (פואד), החשוד לכאורה בעברות שונות ובהעלמת מס. העתירה עדיין לא נידונה בבית המשפט.
מאי - מתקיים יום איכות השלטון השנתי. אות "אביר איכות השלטון" מוענק השנה לשופט בית המשפט המחוזי לשעבר ד"ר אליהו וינוגרד, למבקר משטרת ישראל אלוף (מיל') אברהם אדן, לפרופ' מרדכי קרמניצר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לפרקליטת מחוז ת"א עו"ד אמירה אדר, לח"כ אברהם פורז, למשפטן והעיתונאי עו"ד משה נגבי ולקצין משטרה צבאית ראשי תת-אלוף ניר-עם גולדברום.
יולי - בעקבות עתירת התנועה ליועץ המשפטי לממשלה להסרת חסינותו של ח"כ רפאל פנחסי ועתירתו של ח"כ פנחסי כנגד סמכותו של היועץ המשפטי לעשות כן, קובע בג"ץ נורמה חדשה, שלפיה למרות שמדובר באירוע מתקופת הקדנציה הקודמת מותר ליועץ המשפטי להגיש בקשה מחודשת להסרת חסינותו של ח"כ שנבחר שנית, ומותר לכנסת לדון בבקשה זו.
אוגוסט - בג"ץ מפרסם את החלטתו בעניין עתירת התנועה מ-1994 וקובע שיש להעמיד לדין את ח"כ אבנר שאקי על מעשיו ב"פרשת העמותות". לפי החשד, הסתיר ח"כ שאקי מחברי ועדת שרים שחילקה את כספי עיזבונות הציבור לעמותות את העובדה שהוא ובני משפחתו חברים באותן עמותות.
אוגוסט - התנועה פונה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להעמיד לדין את ח"כ דדי צוקר בגין היותו חבר פעיל במוסד שקיבל תמיכות כספיות מהמדינה. הנושא מועבר לחקירת המשטרה.
אוגוסט - בפגישה עם שר המשפטים צחי הנגבי דורשים נציגי התנועה כי תוקם מנהלה מרכזית אחת שתאחד תחתיה את כל הגופים העוסקים בנושא מניעת תאונות דרכים, ובכך ייחסכו משאבים רבים ותתייעל המלחמה בנגע. הפגישה נערכת בעקבות החלטת התנועה לפעול בשנה הקרובה בנושא תאונות הדרכים, לאור הממצאים הקשים שהעלה דו"ח מבקרת המדינה לגבי נושא כאוב זה.
ספטמבר - היועץ המשפטי לממשלה מחליט, בניגוד להחלטת בג"ץ, לא להעמיד לדין את ח"כ אבנר שאקי, בטענה כי חלה התיישנות על הפרשה. התנועה מערערת על החלטת היועץ ועותרת שנית לבג"ץ. העתירה נידונה בימים אלה בבית המשפט.
ספטמבר - התנועה עותרת לבג"ץ נגד הממשלה על פיטוריו ללא התרעה של נציב שירות המדינה פרופ' יצחק גל-נור. בעקבות העתירה חוזרת בה הממשלה ומחזירה את פרופ' גל-נור לתפקידו. פעולת התנועה במקרה זה יוצרת נורמה חדשה לפיה משרת נציב שירות המדינה אינה בחזקת משרת אמון, ולפיכך אין ראש הממשלה רשאי לפטר לאלתר עובד מדינה בכיר משיקולים שאינם מקצועיים. כמו כן, מתחזק מעמדו של נציב שירות המדינה ותפקידו מוכר כמינוי בלתי תלוי מבחינה פוליטית.
אוקטובר - התנועה פונה ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את הרב עובדיה יוסף בגין התבטאויותיו החריפות נגד בית המשפט העליון וקריאתו בפומבי שלא להכיר בסמכותו ובשופטיו. היועץ המשפטי טרם השיב לתנועה תשובה סופית בעניין החלטתו.
נובמבר - בדיון שנערך בוועדת החינוך של הכנסת בהשתתפות נציגי התנועה תובעת התנועה משר החינוך ליישם את מסקנות דו"ח ועדת קרמניצר ולהבטיח את המשך קיומה ותקצובה של היחידה לחינוך לדמוקרטיה.
נובמבר - התנועה מקימה אתר ברשת האינטרנט. באתר ניתן למצוא חומר על ההיסטוריה של התנועה, פעולותיה, הודעות לתקשורת ועוד. כמו כן, מתקיימים באתר מדי פעם דיונים פומביים בעניינים אקטואליים הקשורים לנושא איכות השלטון. כתובת האתר: www.mqg.org.il.
דצמבר - התנועה נפגשת עם נציגי המחלקה לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח). בפגישה מסוכמים עקרונות העבודה המשותפת לפיתוח תכנת לימוד אינטראקטיבית לשיעורי האזרחות בבתי הספר, תוך שיתוף משרד החינוך. הכנת הפרויקט עתידה להסתיים במחצית 1997.
דצמבר - התנועה דורשת מהיועץ המשפטי לממשלה להורות לשר האנרגיה לשעבר גונן שגב, להפסיק לאלתר את ההתקשרויות העסקיות שבהן הוא מעורב במסגרת העסקתו בקבוצת איזנברג, כיוון שלא שקדמה לה תקופת צינון ראויה. ניצול משרת השר לשעבר שבה נשא שגב לצורך התקשרויות אלו מהווה, לדעת התנועה, ניגוד עניינים בוטה. בעקבות הפנייה מודיע היועץ המשפטי לממשלה על החלטתו להנחות את המשטרה לפתוח בחקירה פלילית בעניין העסקתו של מר שגב בקבוצת איזנברג.

-1997-

ינואר - בעקבות פרסום פרשת "בר-און - חברון" פונה התנועה אל פרקליטת המדינה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד כל המעורבים בפרשה. בעקבות הדרישה הודיעו פרקליטת המדינה וראש אגף החקירות של המשטרה כי יפתחו בחקירת הפרשה.
ינואר - בעקבות תלונה שמגישה התנועה פתחה היחידה הארצית לחקירות הונאה בחקירה פלילית נגד מנכ"ל משרד רה"מ אביגדור ליברמן, אשר נחשד בכך שבדיון על תקציב רשות השידור הגיש לשרים מסמכי חוות דעת על הרשות שלא תאמו לדו"חות המקוריים, מעשה המהווה עבירה של הטעיה והפרת אמונים כלפי שרי ישראל.
ינואר - נציגי התנועה מזומנים לדיון בוועדה הציבורית לקביעת שיעור יחידת המימון, בעקבות דרישת התנועה לאחת מהאפשרויות - לבטל את החלטת הכנסת להקציב עשרת אלפים דולר לכל ח"כ למימון לשכה באזור מגוריו, או, לחילופין, לקזז סכום זה מהתקציב המיועד לפעילות מפלגתית.
פברואר - התנועה עותרת לבג"ץ נגד כניסתו של השופט אליקים רובינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי בלי שעבר בדיקת פוליגרף, מאחר שסירובו פוגע בעיקרון "הכול שווים בפני החוק", ונגד ניגוד העניינים הנוצר מישיבתו בוועדה שהוקמה לבדיקת נושא נחיצות הפוליגרף. בג"ץ הורה ליועץ לשקול אחת משתי האפשרויות: להיבדק כעת בפוליגרף או לבטל זמנית את חובת הבדיקה החלה על בכירים אחרים בשירות הציבורי עד להחלטת הוועדה. על ניגוד העניינים הנוצר מעצם ישיבתו של רובינשטיין בוועדה העירו השופטים כי מי שלא נבדק בפוליגרף אינו יכול להיות חבר בוועדה.
מרץ - התנועה עותרת לבג"ץ נגד המשך כהונתו של עו"ד חוטר-ישי כראש לשכת עורכי הדין עקב כתב האישום התלוי נגדו בגין עבירות מס; עקב השתלחותו הבוטה נגד מערכת השפיטה ונגד נשיא ביהמ"ש העליון; עקב החקירות על מעורבותו לכאורה בפרשת "דרעי-בר-און";  ועקב המאורעות המעידים לכאורה כי הוא מנצל את מעמדו כיו"ר הלשכה ואת מוסדותיה שבראשם הוא יושב לשם קידום מטרותיו האישיות. לדעת התנועה, אין זה סביר שאדם שהוגש נגדו כתב אישום על עבירות שיש עמן קלון והמתבטא באופן כה קיצוני נגד מערכת השפיטה ימשיך לייצג את כלל ציבור עורכי הדין בישראל.
מרץ - התנועה עותרת לבג"ץ נגד ההחלטה לשחרר מהכלא את טוראי רמי דותן בטרם ריצה מחצית מתקופת מאסרו. פרשת דותן הינה מפרשות הגנבה והפרת האמונים החמורות ביותר בתולדות צה"ל. לדעת התנועה, החלטה זו הינה בלתי סבירה בעליל, היא מביאה לפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק, הופכת את פשעי הצווארון הלבן לכדאיים ואת אפקט ההרתעה לחוכא ואטלולא. בעקבות העתירה החליט בג"ץ כי דותן יישאר בכלא לפי שעה ומינה ועדה מיוחדת שתדון בשאלת מועד שחרורו.
מרץ - התנועה דורשת משר הדתות אליהו סוויסה, העומד בראש הוועדה למינוי דיינים, להשעות לאלתר את הרב הראשי ישראל לאו מתפקידו כדיין בבית הדין הרבני הגדול, כל עוד לא נסתיימה החקירה המתנהלת נגדו על כל היבטיה. מתחקיר שפרסם "הארץ" עולה כי הרב עורך למעלה ממאה חופות בשנה תמורת תשלום כספי הנע בין 500 ל- 2,500 דולר עבור כל אחת, ואף דואג למתן תשלום לנהגו האישי, דבר האסור על פי חוק והמעלה חשד לעברות מס. התנועה פונה גם אל היועמ"ש ואל פרקליטת המדינה, והם מסרו בתגובה כי החלו בבדיקת הפרשה.
אפריל - במסגרת פרויקט "מאה שנות ציונות" נערך בתיכון עירוני ה' בת"א יום עיון בנושא התנועה למען איכות השלטון בישראל, במהלכו מעבירים נציגי התנועה הרצאות וסדנאות בנושאים מגוונים הקשורים לפעילות התנועה בתחום המשפטי והחינוכי.

אפריל - בעקבות דו"ח היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה בפרשת מינוי היועץ המשפטי לממשלה, עותרת התנועה לבג"ץ בדרישה להעביר את שר המשפטים צחי הנגבי מתפקידו כשר ולהשעות את אביגדור ליברמן, מנכ"ל משרד רה"מ, עד לסיום החקירה המתנהלת נגדו וההחלטה בעניינו. התנועה סבורה כי בעקבות ההערות החמורות המופיעות בדו"ח לא ראוי כי שר שדבק בו רבב, על אחת כמה וכמה מי שמכהן כראש מערכת המשפט וכאחראי על שלטון החוק בישראל, ימשיך לכהן בתפקידו. בג"ץ דוחה את העתירה בין היתר מהטעם, כפי שציין כבוד השופט, יצחק זמיר, בפסק הדין: "בעולם הזה, ועד שיבוא המשיח, רבב שדבק בשר אינו מספיק כדי שראש הממשלה יהיה חייב להעביר שר מכהונתו."
מאי - ב-15 במאי מציינת התנועה את יום איכות השלטון, ובמהלכו עורכים נציגי התנועה מפגשים עם תלמידים בבתי ספר תיכוניים ברחבי ירושלים ומסיירים עמם בבית המשפט העליון. בערב נערך טקס הענקת אות "אביר איכות השלטון לשנת 1997". את האות מעניקה התנועה לפי החלטת "ועדת האות" בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, חיים כהן. בוועדה היו חברים גם פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' גבריאלה שלו, עו"ד אריה מינטקביץ ועו"ד אליעד שרגא. האות מוענק לנשיא בית המשפט העליון בדימוס,פרופ' מנחם אלון, למר חיים ישראלי, המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, לעיתונאית אורית שוחט מ"הארץ", לח"כ בני בגין, לבית הספר הדמוקרטי בחדרה ולבני משפחתו של חיים קוברסקי ז"ל, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, על מפעל חייו בשירות המדינה.
יוני - בעקבות עתירת התנועה לבג"ץ נגד החלטת היועמ"ש לשעבר,מיכאל בן-יאיר לא להעמיד לדין את ח"כ שאקי על מעורבותו בחלוקת כספי עיזבונות המדינה לעמותות שניהלו מקורביו בעת שהיה שר הדתות, בטענה שהעברות "התיישנו", קבע בג"ץ תקדים לפיו מרוץ ההתיישנות על עברות אינו עוצר כאשר התיק מועבר מהמשטרה לבדיקת הפרקליטות. הדבר מנוגד, אמנם, לפרשנות שהציעה התנועה, שלפיה את תקופת ההתיישנות יש לחשב רק מתום הבדיקה בפרקליטות, אולם התנועה מביעה קורת רוח על כך שבג"ץ הסיר את הערפל מעל הגדרה משפטית שקודם לכן הייתה עמומה.
יולי - התנועה עותרת לבג"ץ נגד המשך כהונתו של רמי רחמים כסגן ראש עיריית קריית מלאכי, עקב כתב האישום החמור התלוי נגדו על עברות לכאורה שיש עמן קלון. בג"ץ מוציא צו על תנאי המורה לעיריית קריית מלאכי ולראש העירייה לנמק תוך 45 יום מדוע לא ישעו את מר רחמים מכהונתו עד אשר יתברר דינו. פסק הדין בעניינו של רמי רחמים יהווה תקדים עקרוני בסוגית השעייתם של נבחרי ציבור ממונים לאחר שהוגש כנגדם כתב אישום על עברות שיש עמן קלון.
יולי - בעקבות אירוע אלים בו שפך יהושע ויטה, פקיד שומה גוש דן, כוס מים רותחים על המבקרת, מגישה התנועה תלונה במשטרה נגדו. כמו כן, פונה התנועה אל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יורה לאלתר על פתיחת חקירה נגד מר ויטה בחשד לעברות תקיפה, ואל הממונה על תיק האוצר בדרישה כי יפעיל את סמכותו לפי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג 1963 וישעה את מר ויטה מתפקידו.
אוגוסט - התנועה, יחד עם סמ"ר (מיל') י' וסמ"ר (מיל') ר', עותרת לבג"ץ נגד החלטת מבקרת המדינה לא לבדוק את סוגית פינוי הפצועים באסון צאלים ב'. ביום 9 ביולי, 1997, הודיעה מבקרת המדינה לוועדה לביקורת המדינה כי החליטה לא לערוך בדיקה לגבי ההתרחשויות שאירעו בעת הטיפול בפצועים מיד לאחר האסון. התנועה סבורה כי החלטה זו הינה חלקית, אינה מנומקת כראוי ועיתוי פרסומה אינו מתאים. כמו כן, דרך קבלת ההחלטות של מבקרת המדינה בחקירת הסוגיה, וכן גוף ההחלטה עצמה, לקה, לדעת התנועה, בחוסר סבירות קיצוני. לעתירת התנועה נגד החלטת המבקרת מצורפים תצהירים בהם מפרטים י' ור', שניים מששת הפצועים שהשתתפו בתרגיל, עדות שעד כה הושמעה רק בחלקי ציטוטים לא מדויקים מעל דפי העיתונים. בעתירתה מבקשת התנועה כי המבקרת והוועדה לביקורת המדינה ינמקו מדוע החליטו לא לבצע חקירה מקיפה של סוגית פינוי הפצועים ושל חלקו של הרמטכ"ל דאז, ח"כ אהוד ברק, בעניין זה וינמקו מדוע לא עשו שימוש בסמכויותיהם בהתאם לחוק מבקר המדינה, המעניק למבקרת סמכויות נרחבות לחקירת עדים, לבירור גרסאות ולדרישה להמצאת מסמכים, ומעניק למבקרת ולוועדה את הסמכות להעביר את בדיקת הסוגיה לוועדת חקירה ממלכתית או ליועץ המשפטי לממשלה. זאת על מנת להגיע לחקר האמת בסוגיה מהותית זו. בג"ץ מורה על קיום דיון דחוף בעתירה. כמו כן, מוציא בג"ץ צו ארעי לאיסור פרסום חלקים ממנה. בדיון שנערך בספטמבר מחליטים השופטים להימנע מהתערבות בשיקולי המבקרת ודוחים את העתירה.
אוגוסט - התנועה עותרת לבג"ץ נגד ממשלת ישראל ונגד משרד החוץ בדרישה לבטל את מינויו של שמואל סיסו לתפקיד הקונסול הכללי בניו-יורק. בהליכי המינוי של מר סיסו לתפקיד נפלו פגמים מהותיים ופרוצדורליים החורגים ממתחם הסבירות: מינויו לא הובא בפני הוועדה המייעצת למינויים בכירים, כמתחייב מהחלטת הממשלה; הדיון על אישור המינוי התקיים בלי שחברי הממשלה קיבלו על כך הודעה מוקדמת של שבוע מראש; האישור נעשה בניגוד לחוות דעתו של נציב שירות המדינה; הממשלה בחרה לקבל את חוות דעתו של מנכ"ל משרד החוץ הכפוף לשר החוץ, שנראה שביקש את המינוי עקב הזיקה הפוליטית בינו לבין מר סיסו. יתרה מזו, המינוי אושר למרות שוועדת ההערכה למינויים חיצוניים של משרד החוץ פסלה בעבר את מועמדותו לתפקיד השגריר שליד נציבות הקהילייה האירופית בבריסל. ועדה זו לא התבקשה לדון במינויו לקונסול הכללי בניו יורק. לא זו בלבד שהייתה כאן חריגה חמורה מן הנוהל התקין, אלא שמר סיסו אושר לתפקיד בכיר הרבה יותר מהתפקיד אליו נמצא בלתי כשיר בעבר. בג"ץ דחה את העתירה בנימוק שלא מדובר בשחיתות.
ספטמבר - המחלקה החינוכית של התנועה, בשיתוף עם מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), מפעילה את פרויקט הלומדה "אומ"ץ" (אזרחות ומעורבות ציבורית) בארבעה עשר בתי ספר ברחבי הארץ. פרויקט אומ"ץ הינו פרי פיתוח של התנועה ומט"ח, ומזמן למידת חקר פעילה של נושא האזרחות בשילוב אתר ייעודי ברשת האינטרנט. באמצעות האתר חוברים התלמידים והמורים לקהילת לומדה המסתייעת במאגרי מידע בארץ ובעולם ובמומחי אומ"ץ. באתר מוצגות עבודות המחקר של התלמידים, באמצעותן מימשו את הזכות לשמוע, להישמע, ליזום ולהשפיע בנושאים שעל סדר היום הציבורי.
אוקטובר – התנועה דורשת מפרקליטת המדינה לפנות לבית המשפט העליון כדי שיערוך דיון נוסף, בהרכב מורחב, בעניין זיכויו של שמחה דיניץ, יו"ר הסוכנות לשעבר. ביום 14 באוקטובר, 1997, התקבל בבית המשפט העליון ערעורו של מר דיניץ והוא זוכה מחמת הספק, בדעת רוב, מאשמת שימוש בכספי הסוכנות לצרכיו הפרטיים. שופטי ההרכב קבעו שהוצאותיו הפרטיות של מר דיניץ אכן שולמו על ידי הסוכנות בשתי הפרשות שבהן הואשם, אך הייתה מחלוקת ביניהם בשאלה אם מר דיניץ היה מודע לכך. בתשובה הודיעה פרקליטת המדינה לתנועה כי החליטה לא לבקש מביהמ"ש לקיים דיון נוסף בעניין הזיכוי. התנועה מביעה צער על החלטה זו של הפרקליטות, וחשש כי ההלכה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון וחוזקה ע"י עמדת הפרקליטות, יוצרת תקדים פסול, לפיו אין מקפידים בדינם של אישי ציבור בכירים בשעה שהוציאו הוצאות פרטיות על חשבון הקופה המוסדית, כפי שמקפידים עם עובדים מן השורה. החלטה זו מצטרפת לשורת החלטות של פרקליטות המדינה לא להעמיד לדין ו/או לא לערער על זיכויים של עובדי ציבור.
נובמבר - התנועה מפעילה מחלקה כלכלית-משפטית. היזמה להקמת המחלקה נעשתה על סמך הנחת היסוד שבמדינת ישראל מעורבות הממשל בפעילות המשקית והכלכלית גבוהה במיוחד, לכן זעזועים כלכליים או הליכים לא תקינים במערכת הכלכלית עלולים לפגוע באיכות השלטון או להשפיע עליה. בין יעדיה המרכזיים של המחלקה: הבטחת תקינות של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ושקיפותה, הבטחת האינטרס הציבורי בפעילות הכלכלית של הממשל ומוסדותיו ומניעת בזבוז כספי הציבור כתוצאה מפעילות כלכלית לא תקינה של דרגי השלטון השונים.
נובמבר - התנועה פונה אל שרת התקשורת ואל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי לאור ממצאי דו"ח הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר ממנו עולה כי חברת בזק בינלאומי הטעתה במתכוון את הציבור בנוגע למחירים שהיא גובה עבור שירותיה - יושעו לאלתר מתפקידם יו"ר דירקטוריון בזק בינלאומי, חברי הדירקטוריון והמנכ"ל, עד אשר יתברר חלקם בפרשה זו. כמו כן, דורשת התנועה כי שרי האוצר והתקשורת יפעלו להשגת פיצוי לנפגעים מפעילותה הבלתי חוקית של בזק בינלאומי.

נובמבר - בעקבות פנייתה של התנועה אל נציב שירות המדינה בעניין מעורבותו הפוליטית של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור ליברמן מודיע הנציב לתנועה כי יפנה אל היועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון אם יש מקום לעדכון החוק האוסר מעורבות פוליטית ומפלגתית על עובדי מדינה בכירים.
נובמבר - נציגי התנועה מוזמנים להביע את עמדתם בדיון שערכה ועדת החינוך של הכנסת בנושא מינוי מנכ"ל לטלוויזיה החינוכית, בעקבות ניסיונו של שר החינוך למנות לתפקיד מנכ"ל אדם אשר לא עבר מכרז כנדרש על פי חוקי התקשי"ר. בעקבות החלטת הממשלה בעניין דורשת התנועה הסבר מדוע על הממשלה להקים לצורך המינוי ועדה חדשה בשעה שבשירות המדינה קיימת כבר ועדת מינויים (ועדת בן-דרור). התנועה סבורה כי ראוי שהמועמד למשרת מנהל הטלוויזיה החינוכית שייכנס לתפקיד לאחר שזכה במכרז כדין.
דצמבר - התנועה עתרה לבג"ץ כנגד המשך כהונתו של ח"כ פנחסי כיו"ר ועדת הכנסת. התנועה סבורה כי לא ייתכן שח"כ אשר בג"ץ קבע לגביו שלא יוכל לכהן כסגן שר בממשלה בעקבות כתב אישום חמור, ואשר הורשע בעבירות הנושאות עמן קלון, יחזור לחיים הפוליטיים בעקבות עסקת טיעון ויכהן כראש ועדת הכנסת כאילו לא קרה דבר. בדיון שנערך בחודש ינואר קובעים שופטי בג"ץ בהחלטה תקדימית כי הם מחייבים את ועדת הכנסת להגיע בתוך שבועיים להחלטה בדבר המשך כהונתו של ח"כ פנחסי כיו"ר הוועדה. נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אהרון ברק, נענה לבקשת התנועה וקובע כי לאור חשיבות פסק הדין תידון העתירה בהרכב מורחב של שבעה שופטים.
דצמבר - התנועה פונה אל ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה כי במקום חנינה כללית, שהיא לדעתה רעיון פסול, תפעל הממשלה במסגרת חגיגות שנות ה- 50 כדי לגמול לאזרחים הגונים ולמען עידוד החינוך לדמוקרטיה ולאזרחות טובה ע"י מתן פטור של שנה משכר לימוד לחיילים משוחררים, הענקת מניות בחברות ממשלתיות, מחיקת רישום פלילי, הענקת מלגות לימודים לתושבי עיירות פיתוח, הענקת כרטיס חינם למוזאון לכל אזרח, נקודות זיכוי במס הכנסה - אלו הן חלק מההצעות לתגמול ולעידוד האזרחים שמציעה התנועה לרגל ציון שנת היובל.
דצמבר - התנועה דורשת משר החינוך להבהיר את מהות תפקידה של ועדת ההיגוי של המִנהל לחינוך ערכי במשרד החינוך. בכתב המינוי של הוועדה, שבראשה יעמוד אברהם ליפשיץ, מי שהיה מועמד לעמוד בראש המנהל אך לא נבחר במכרז, נכתב כי תפקיד ועדת ההיגוי יהיה להנחות ולכוון את דרכו של המִנהל לחינוך ערכי, לייעץ לשר ולראש המִנהל לגבי כל הכרוך במדיניות המפעל וביישומה, ולהתוות את פעילותו של המִנהל. התנועה טוענת כי לא ייתכן שאדם שנפסל במכרז לקבלת תפקיד ראש המִנהל יהיה זה שבסופו של דבר ינחה ויפקח על ראש המִנהל שזכה בתפקידו במכרז תקין.
דצמבר - ביום 31 בדצמבר, 1997, ערב העברת חוק התקציב לשנת 1998, עותרת התנועה לבג"ץ בדרישה כי ראש הממשלה ושר האוצר יחשפו את הסכמי התקציב שנחתמו עם סיעות הקואליציה, וכי היועץ המשפטי לממשלה ינחה אותם לעשות כן. עוד באותו היום, בעקבות העתירה, נותן היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הנחיה המורה לראש הממשלה ולשר האוצר לחשוף את פרטי ההסכמים, הן הכתובים והן הבלתי כתובים, בטרם יובא להצבעה חוק התקציב. בדיון שנערך בעתירה קובע בג"ץ בהחלטה תקדימית כי על הממשלה מוטלת חובת הגילוי על הסכמים - גם אם אינם נכללים בפירוט הנזכר בחוק יסוד: הממשלה. בכך הופך בית המשפט העליון את הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה להלכה מחייבת.

- 1998 -

ינואר - בעקבות דו"ח הממונה על השכר באוצר יוסי קוצ'יק בדבר החריגות בהוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת 1996, פונה התנועה אל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יפעיל את סמכותו ויוציא הנחיה לאלתר, שתכליתה תיקון חריגות השכר והמחייבת את כל הגופים הציבוריים הנכללים בדו"ח. בנוסף, מבקשת התנועה כי היועץ ינחה את הגופים הציבוריים שלא הגישו דו"ח לממונה על השכר באוצר להגישו לאלתר.
פברואר - התנועה מגישה תלונה למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה בה היא דורשת כי יורו על פתיחת חקירה פלילית כנגד עו"ד דרור חוטר-ישי בגין השתלחותו החריפה נגד מערכת המשפט מיד לאחר הקראת פסק דינו שבו הורשע בעברות על הוראות פקודת מס הכנסה. השתלחותו זו של חוטר ישי מהווה עברה לכאורה על חוקי זילות בבית המשפט, העלבת עובד ציבור ואיסור הוצאת לשון הרע. בנוסף, דורשת התנועה מהיועץ המשפטי לממשלה, מהפרקליטות ומהוועד המרכזי של הלשכה כי יפעילו את סמכותם על פי חוק לשכת עורכי הדין, ויגישו קבילה בבית הדין המשמעתי המחוזי המתאים על מנת להשעות זמנית את עו"ד חוטר-ישי מלעסוק במקצועו. כמו כן, מגישה התנועה לבג"ץ בקשה לקיום דיון דחוף בעתירתה שעדיין תלויה ועומדת, בה דרשה להדיח את עו"ד חוטר ישי מכהונתו כראש הלשכה.
פברואר - התנועה מגישה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטת המדינה ערר על ההחלטה לא להגיש כתבי אישום נגד ראש עיריית צפת. בעבר הגישה התנועה תלונה למשטרה בעניינו של ראש העירייה אשר נחקר לגבי מתן טובות הנאה למקורביו, ולגבי התנכלות לעובדי עירייה אשר אינם מזוהים עמו מבחינה פוליטית. המשטרה המליצה להעמידו לדין בשמונה עשר מתוך תשעה עשר תיקי החקירה שנפתחו נגדו, אולם הפרקליטות החליטה לסגור את כולם. הפער בין עמדת המשטרה ובין עמדת הפרקליטות תמוה ונראה לא סביר באופן קיצוני.
פברואר - התנועה פונה אל שר הביטחון ואל הרמטכ"ל בדרישה כי ימנעו את מינויו הצפוי של אל"מ שוקי שחרור לתפקיד ראש מטה פיקוד צפון. אל"מ שחרור הורשע בארבע עברות: בהריגה, בנהיגה ללא רישיון, בעקיפה בדרך שאינה פנויה ובהתנהגות שאינה הולמת קצין. הוא נידון לשלוש שנות מאסר ונשללו ממנו דרגותיו.
פברואר - התנועה פונה אל יו"ר ועדת ביקורת המדינה בדרישה כי הוועדה תורה למבקרת המדינה להפעיל את סמכותה ולחקור את תקינות עסקאות הנדל"ן של ההסתדרות, על מנת שהנכסים שהופקדו בידי ההסתדרות לא יועברו שלא כדין לגופים אחרים וכי רכוש ההסתדרות לא יחולק בדרך שרירותית.
פברואר - התנועה פונה אל ראש הממשלה ואל חברי ועדת בן-דרור ("ועדת השלושה" לאישור מינויים בכירים בשירות הציבורי (בדרישה כי לא יאשרו את מינוי מי מהמועמדים, האלוף עמירם לוין או האלוף (במיל') אורי שגיא, לתפקיד ראש המוסד, עד אשר יוגש הדו"ח ויפורסמו מסקנות מבקרת המדינה מחקירת פרשת צאלים ב', שבה היו השניים מעורבים. זאת במגמה למנוע זעזועים נוספים העלולים לנבוע ממעורבות ראש המוסד העתידי, פרשה הכרוכה לכאורה במנהל לא תקין ובאי ניקיון כפיים.
מרץ - התנועה פונה אל שר הביטחון בדרישה כי ימנע את מינויו של אל"מ שחרור לתפקיד ראש מטה פיקוד צפון, היות והאיש הורשע בארבע עברות: בהריגה, בנהיגה ללא רישיון, בעקיפה בדרך שאינה פנויה ובהתנהגות שאינה הולמת קצין. לטענת התנועה, העובדה שבעבר נעשתה טעות בכך ששחרור מונה לתפקידים בכירים והוענקו לו דרגות, אינה מהווה הכשר להמשך העוולה. אם יימשך הכשל המוסרי ואל"מ שחרור ימונה לתפקיד האמור, ובכך יכתים את טוהר המידות בצה"ל, תיאלץ התנועה לפנות לערכאות לשם קבלת הסעד הראוי.
מרץ - מתוצאות סקר שערך מכון "מותגים" עבור התנועה עולה כי 77% מעורכי הדין בישראל סבורים כי עו"ד חוטר-ישי אינו ראוי להמשיך לכהן כיו"ר לשכת עורכי הדין לאחר שהורשע בעבירה פלילית. לאור הממצאים פונה התנועה אל חברי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בדרישה כי יפעילו סמכותם על פי חוק ויעבירו למועצה הארצית החלטה על העברתו של חוטר-ישי מתפקידו. לדעת התנועה, אין זה סביר באופן קיצוני שהוועד המרכזי לא יעשה כל שבידו לשם הפסקת כהונתו של ראש הלשכה, בעוד רובם המכריע של עורכי הדין בישראל, אותם אמור הוועד לייצג, שהרי אין לשכה אחרת, סבורים כי אינו ראוי להמשיך בכהונתו וסבורים כי על מוסדות הלשכה לפעול להרחקתו.
מאי - התנועה עותרת לבג"ץ בדרישה שנושא מינוי הרמטכ"ל לא יעלה להצבעת הממשלה בטרם ניתן לשרים שבוע שהות לבחינת טיב המינוי, כישורי המומלץ ושיקוליו של הממליץ, כמחויב על פי החלטת הממשלה שהתקבלה כלקח מ"פרשת בר-און", ואשר קבעה נוהל ביצוע מינויים בכירים בשירות המדינה הנידונים בממשלה (החלטה 5222, מיום 20.6.97). בג"ץ מורה על קיום דיון דחוף בעתירה, אולם בעקבות הודעת הממשלה על דחיית ההצבעה על המינוי מושכת התנועה את עתירתה.
מאי - התנועה מציינת את יום איכות השלטון בשבוע של פעילויות חינוכיות בבתי ספר ברחבי הארץ. "אות אביר איכות השלטון" מוענק השנה לשופט (בדימוס) מאיר שמגר, לאלוף (מיל') רפאל ורדי, לפרופ' יצחק גל-נור, לעיתונאית איילה חסון, לח"כ תמר גוז'נסקי, לנצ"מ מאיר גלבוע ולמכון הישראלי לדמוקרטיה. את מקבלי האות בחרה ועדה בראשות השופט בדימוס חיים כהן, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' חוה לצרוס-יפה, האלוף (מיל') אברהם אדן, פרופ' ברכיהו ליפשיץ ועו"ד אליעד שרגא.

פעילויות נוספות של התנועה מ 1999 ועד היום ניתן לראות בארכיון ההודעות לעיתונות של התנועה, המשקף את מגוון הפעילויות. לחץ כאן