שקיפות ההסכמים הקואליציוניים

בעקבות עתירתה הראשונה של התנועה לבג"ץ (1990) נקבע כי כל הסכם קואליציוני ובכללם ההסדרים הקשורים לתקציב המדינה יובא לידיעת הציבור בטרם תאשר הכנסת את הרכב הממשלה. העתירה הוגשה לאחר מאבק ציבורי נרחב שניהלה התנועה, במסגרתו פתח אליעד שרגא בשביתת רעב והקים אוהל מחאה מול ביתו של נשיא המדינה בעקבות "התרגיל המסריח" וניסיונות הסחטנות בכסת. המחאה, אשר התנהלה תחת הסיסמא "מושחתים – נמאסתם", סחפה המונים, והייתה למאבק המכונן של התנועה. במהלכה למעשה התגבשה התנועה והחלה לפעול גם במישור המשפטי. ואכן, בפסק דין שניתן בעתירת התנועה נפסק כי כל ההסכמים הקואליציוניים חייבים להיות שקופים וידועים לציבור. הלכה חשובה זו של בג"ץ, שעוגנה בהמשך בחקיקה, המשיכה להנחות את ממשלות ישראל החדשות מאז ועד היום.

מימון מפלגות

בשנת 1991 עתרה התנועה לבג"ץ שלוש פעמים במטרה למנוע התנהלות לא תקינה בתחום מימון המפלגות. במאי עתרה התנועה לבג"ץ נגד העלאת שיעור מימון המפלגות על-ידי הממשלה, ובתגובה הקפיא בג"ץ את המימון עד לבחינה מחדש של הנושא בכנסת; ביולי עתרה התנועה לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת, כדי שזה יורה על הפסקת מימון תנועת ש"ס עד שזו תחזיר את כל חובותיה. העתירה התקבלה ובג"ץ הורה ליו"ר הכנסת להפסיק חלק מהמימון המפלגתי של ש"ס, ובספטמבר עתרה התנועה לבג"ץ נגד העלאה בשיעור של 36% למימון מפלגות על-ידי הכנסת. בג"ץ קובע כי ההעלאה הרטרואקטיבית אינה חוקית ומורה למפלגות להחזיר את הכספים לקופת המדינה. משמעות החלטת בג"ץ הינה החזר של 32 מליון שקלים (!) לקופת אוצר המדינה.

הדחת שרים שהוגשו נגדם כתב אישום

בשנת 1993 הגישה התנועה עתירה לבג"ץ בדרישה להורות על הדחתו של אריה דרעי, שר הפנים דאז, לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום חמור ביותר בגין עבירות שוחד והפרת אמונים. בפסק דין תקדימי שניתן בעקבות עתירת התנועה הורו שופטי בג"ץ לראש הממשלה לפטר את דרעי ובכך הציבו רף חדש של טוהר מידות בשירות הציבורי-ממשלתי, לפיו אין זה סביר כי שר אשר הוגש כנגדו כתב אישום ימשיך לכהן בתפקיד רם דרג, משום שיש בכך פגיעה חמורה באמון הציבור. הכרעה חשובה זו שימשה בהמשך כבסיס לעתירות נוספות של התנועה, כמו גם ארגוני חברה אזרחית נוספים, ביחס לטוהר המידות בשירות הציבורי, ומהווה עד היום אבן דרך במשפט הציבורי הישראלי.

מתחם ימק"א: ביטול תקדימי של הטבה שניתנה ליזמי הנדל"ן על חשבון הציבור

התנועה עתרה בשנת 2000 נגד עיריית ירושלים, לאחר שזו חתמה עם ימק"א הסכם במסגרתו ויתרה על גביית היטל השבחה בשווי 40 מיליון ₪ במתחם. הוויתור נעשה כביכול בתמורה ל"תועלות כלכליות" – אולם עלה חשש כי תועלות אלה נקבעו ע"י אינטרס יזמי הנדל"ן ולא האינטרס הציבורי. בעקבות עתירת התנועה נקבעה הלכה תקדימית, לפיה עיריות לא רשאיות לוותר בשם הציבור על כספי היטל ההשבחה – שכן אלו הם כספי הציבור, שנועדו לפיתוח. בכך, תוקנה פרצה חמורה שאפשרה ליזמי נדל"ן בעלי קשרים לזכות להטבה עצומה על חשבון הציבור, בשל קשריהם עם גורמים שונים בשלטון המקומי והמרכזי.

ביטול תוספת קצבת הפנסיה של הכנסת ה-14

בשנת 1999 החליטה ועדת הכנסת להעניק הטבות פנסיה של קדנציה מלאה לחברי הכנסת שכיהנו בתפקידם שלוש שנים בלבד. התנועה עתרה לביטול החלטה זו לבג"ץ, אשר קיבל את העתירה וביטל את החלטת ועדת הכנסת. בעקבות החלטה זו, נחסכו כ- 10 מיליון ₪ לקופת המדינה.

המאבק במינויים הפוליטיים

לאורך השנים נאבקה התנועה בתופעת המינויים הפוליטיים ופעלה לקביעת סטנדרט ראוי של מינוי ע"פ כישורים והתאמה מקצועית לתפקיד. במסגרת זו, נקבעו מספר תקדימים חשובים: בשנת 1999 פסל בג"ץ בעקבות עתירת התנועה את מינויו של מנכ"ל עמידר, מוריס ניסן, וקבע הלכה לפיה כאשר מדובר במועמד בעל זיקה פוליטית אין להסתפק בכישורים כלליים, כנדרש מכל מועמד רגיל, אלא לחפש כישורים מיוחדים או כשירות מיוחדת אחרת. בשנת 2009 קיבל בג"ץ את עתירת התנועה שעניינה הצבת הגבולות הראויים בין השיקולים הפוליטיים לבין השיקולים המקצועיים והענייניים בבחירת מועמד למנכ"ל של משרד ממשלתי. העתירה הגיעה בעקבות ניסיון למנות מועמד למרות שלא עמד בתנאי הסף של הכשירות המקצועית הנדרשת אך היה בעל זיקה פוליטית מובהקת לשר המכהן.

חיוב אישי של נושאי משרה בשלטון המקומי

בשנת 2000 עתרה התנועה לבג"ץ בדרישה שגורמים ברשויות אשר הביאו להוצאה שלא כדין כספים מקופת הרשות יישאו באופן אישי בעלות הנזק שגרמו לקופה הציבורית, ולא יטילו את העלות הכבדה על הרשות עצמה ועל הציבור כולו. בעקבות פועלה של התנועה בנושא ופסיקת בית המשפט בעתירת התנועה התקין משרד הפנים בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה נוהל חיוב אישי של נושא משרה ברשויות המקומיות. מאז נכנס הנוהל לתוקף, ראשי ערים ובכירים אחרים ברשויות חויבו מספר פעמים לשאת בעצמם בעלות פעילותם הבלתי חוקית על חשבון הציבור. לאחר מעל לעשור של הפעלת דיני החיוב האישי, ניכרת בשלטון המקומי הרתעה משמעותית הנובעת מהפנמת האפשרות לפתיחה בהליך לחיוב אישי במקרים המצדיקים זאת. הרתעה זו מביאה בפועל לצמצום המקרים של הוצאות בניגוד לדין ולקיטון בגירעונות הכספיים של הרשויות המקומיות.

הדחת מנכ"ל חברה ממשלתית בשל התנכלותו לחושף שחיתות

חושפי השחיתות הם חיל החלוץ במלחמה בשחיתות, ופעמים רבות הם משלמים על כך מחיר אישי כבד ונאלצים לעבור מסכת התנכלויות ואיומים, אשר לא פעם אף מסתיימת, למרבה הצער, בפיטוריהם. בשל חשיבות פועלם, התנועה מלווה חושפי שחיתות רבים, בשני מישורים: הן בשמירה על זכויותיהם והגנה עליהם מפני התנכלויות אישיות, והן בבדיקת טענותיהם בדבר שחיתות והבאתם בפני הגורמים המוסמכים. לאורך 25 שנות פועלה העניקה התנועה ייעוץ, תמיכה והגנה משפטית לחושפי שחיתות בנמל חיפה, בנמל אשדוד, ברשות השידור, ברשות המיסים, במשטרה, בעיריות שונות ובעוד אינספור גופים ציבוריים, והצליחה להביא למתן צווי הגנה ממבקר המדינה לחושפי השחיתות, תשלום פיצויים, ואף להחזרת חושפי שחיתות שפוטרו למקום עבודתם. בשנת 2000 אף נקבע בזכות פעילות התנועה תקדים, כאשר הודח מנכ"ל חברה ממשלתית בשל התנכלותו לחושף שחיתות.

שוויון בחובת הגיוס לצה"ל

המאבק לשוויון בנטל ולהחלת חובת גיוס אחידה על כלל אזרחי המדינה הכשירים לשרת היה לאחד המאבקים המרכזיים של התנועה, הנמשך כמחצית משנות פועלה וכלל פעילות אזרחית, סדרה של עתירות לבג"ץ ומאמצים בתחום החקיקה בכנסת. במסגרת המאבק האזרחי הצטרפו לעתירת התנועה בנושא משנת 2002 כ-25 אלף אזרחים. בשנת 2012, באחד מפסקי הדין החשובים והמשמעותיים ביותר של בג"ץ בשנים האחרונות, ולאחר יותר מעשר שנים של דיונים, התקבלה עתירת התנועה משנת 2007 לביטול חוק טל – חוק שאפשר מתן פטור גורף לבני ישיבות מגיוס לצה"ל, ובכך הפלה בין מגזרים שונים והיווה פגיעה חמורה ולא מידתית בעקרון השוויון. לאחר ביטול החוק, עמלה ממשלת ישראל על תיקון חוק שירות הביטחון, המוכר כיום כ"חוק שקד". התנועה המשיכה בפעילות משפטית וציבורית על מנת להביא לכך שחוק שירות ביטחון ייאכף באופן שוויוני על כלל אזרחי המדינה, ואף עתרה לבג"ץ פעם נוספת כנגד התיקון, בטענה שהוא אינו שם קץ לעוול רב השנים, אלא מקבע ומנציח את אותו הסדר פוגעני ומפלה.

קרקעות המלח: ביטול הטבה שערורייתית לטייקונים

בשנת 2003 עתרה התנועה לבג"ץ לביטול ההסכם השערורייתי שנחתם בין חברות המלח ובין מנהל מקרקעי ישראל, הסכם שהעניק לחברות שהיו בבעלות משפחת דנקנר הטבות מפליגות בקרקעות המדינה. במסגרת ההסכמים שונה ייעוד קרקעות בהיקף של 2,000 דונם, ששימשו במקור לייצור מלח, לקרקע עירונית. מדובר היה בהטבה חסרת-תקדים לחברות. לאחר כ-11 שנים של דיונים, בשנת 2014, קיבלה רשות מקרקעי ישראל את עמדת התנועה לפיה העסקה פגעה פגיעה קשה בעיקרון השוויון והצדק החלוקתי, וביטלה. התנועה ממשיכה לעקוב אחר הקשר בין רשות מקרקעי ישראל לבין בעלי הון ולדאוג כי האחרונים יעמדו בכל תנאי בו הם נדרשים לעמוד במסגרת הסכמים כאלה ואחרים אל מול המדינה, ולא יקבלו הטבות חריגות או הקלות בחריגות מהסכמים אלו.

ביטול המענק לחברת קוקה קולה

בשנת 2004 החליט מרכז ההשקעות להעניק לחברת קוקה קולה מענק בסך 65 מיליון ₪ עבור העתקת מפעל החברה מבני ברק לאשקלון – ללא שום קריטריונים ברורים, בניגוד לכללי מינהל תקין ותוך פגיעה חריפה בעיקרון השוויון. התנועה עתרה לבג"ץ כנגד ההחלטה, ובעקבות זאת בוטל המענק ובכך נחסך לקופת המדינה סכום עתק

מישור רותם: קשרי הון ושלטון

בשנת 2005, אישרה המדינה לקבוצה בשליטת "החברה לישראל" של משפחת עופר זכייה במכרז להקמת תחנת כוח ואספקת חשמל, חרף העובדה כי נפלה טעות בהודעת הזכייה שמשמעותה 130 מליון שקל שיועברו בעודף לזוכה על חשבון הקופה הציבורית. התנועה עתרה לבג"ץ לביטול הודעת הזכייה או תיקון הטעות, בטענה שאין להעניק לגורם פרטי הטבה כספית על חשבון הקופה הציבורית בלא כל הצדקה. בעקבות עתירת התנועה, המדינה הודיעה כי תתקן את הטעות שנפלה וכי לא יועברו כספים בעודף בהסתמך על טעות זו. בכך נחסכו 130 מיליון ₪ לקופה הציבורית.

"הלכת גרטי" - שיפור מצבם של חושפי השחיתות במגזר הציבורי

"הלכת גרטי" קובעת עקרון מנחה בדבר חובתה של רשות להשיב את מצבו של עובד שחשף שחיתות לקדמותו, טרם מסכת ההתנכלות שבאה בעקבות נכונותו לפעול ולהתריע על מעשי שחיתות. ההלכה נקבעה בעקבות ערעורה של התנועה משנת 2005 בעניינו של עובד משרד הפנים אסף גרטי שפוטר לאחר שהתריע על חשדות לחריגות קשות ממנהל תקין. בעקבות ערעור התנועה, הושב גרטי לעבודתו ונקבעה ההלכה התקדימית, אשר מסייעת למאבקם המשפטי של כל חושפי השחיתות.

האמנה הציבורית נגד השחיתות

בשנת 2006 פרסמה התנועה אמנה ציבורית למאבק בשחיתות, במסגרת פרויקט "דרוש מנדט לשלטון נקי". על האמנה חתמו לא פחות מ-22,820 אזרחים – כמספר האזרחים המהווים מנדט בכנסת, כמו גם שרים וחברי כנסת מכל המפלגות. המסר החד שהעביר הציבור לנבחריו הדהד בכל מסדרונות השלטון.

הזכות להפגין: המאבק בעיריות שגובות כסף על הפגנות

לאחר מאבק ממושך של 7 שנים, שהחל בשנת 2007, בית המשפט העליון קיבל את עמדת התנועה וביקר בחריפות את עמדת עיריית תל אביב, שגבתה סכומים שהגיעו עד לעשרות אלפים עבור קיום הפגנות בעיר. בית המשפט קבע בפסיקתו כי אין מקום לגבות כסף מאזרחים או ארגונים המעוניינים להפגין באתרים ציבוריים, אלא החזר הוצאות בפועל. מדובר בהישג משפטי ואזרחי חשוב ביותר לתנועה אשר משפיע באופן ישיר על אלפי אזרחים במדינת ישראל ועל הזכות החוקתית להפגין ולמחות בכל הארץ.

הפרויקט המוניציפאלי – פעילות בתחום מכרזים לקבלת עובדים ברשויות המקומיות

התנועה פועלת בתיקים רבים בשלטון המקומי, תוך תשומת לב מיוחדת לרשויות מקומיות של אוכלוסיות מיעוט. בשנת 2008 פנתה התנועה לבית הדין לעבודה בטענה כי מכרז שפרסמה עיריית רהט לקבלת למעלה מ-30 עובדים, בלא ציון דרישות המשרות הרלוונטיות, ואי פרסומו כנדרש בחוק, יש בו משום ניסיון מכוון לסכל הגשת מועמדויות לאותן משרות ופגיעה בעיקרון השוויון. בית הדין לעבודה החליט לבטל את המכרז ולהורות על פרסום מכרז חדש תחתיו. פסק הדין שינה את המציאות שנהגה עד אז, במסגרתה עיריות פרסמו רק את שם המשרה בעיתון ונמנעו מלפרסם את דרישות התפקיד המלאות. התנועה ממשיכה להגיש עתירות רבות העוסקות במכרזים לקבלת עובדים; בין היתר, בשנת 2012 בעקבות פניית התנועה לבית הדין לעבודה, בוטל מינויו של מנהל מחלקת חינוך במועצה המקומית אעבלין נוכח אי עמידתו בתנאי הסף לתפקיד; ובשנת 2013 הביאה התנועה לביטול המכרז לקליטת מנהל לשכת סגן ראש העירייה בראשון לציון, כיוון שבמכרז הופיעה דרישת סף לא שוויונית ולא רלוונטית על-פיה המועמד חייב להיות בעל ניסיון של 5 שנים בפעילות ציבורית במגזר הדתי. פעילותה של התנועה בתחום המכרזים ברשויות המקומיות מצליחה למנוע נסיונות פסולים ל"תפירת" מכרזים ולקדם את עיקרון השוויון.

קידום תיקוני חקיקה להרחבת ההגנה על חושפי השחיתויות

בשנת 2008 התקבל בכנסת תיקון לחוק הגנה על עובדים, אשר התנועה סייעה רבות בניסוחו וקידומו יחד עם חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואריה אלדד. החוק קובע עונש מאסר למעסיק שיפטר או יתנכל לחושף שחיתות וכן מאפשר לחושפי השחיתות לתבוע פיצויים. בהמשך המשיכה התנועה לקדם תיקוני חקיקה בנושא, ובשנת 2014 הכנסת אישרה תיקון חשוב לחוק מבקר המדינה שנוסח בשיתוף התנועה וח"כ מיקי רוזנטל, אשר הרחיב את סמכויותיו של נציב תלונות הציבור להעניק צווי הגנה לעובדים אשר חשפו התנהלות בלתי תקינה במקום עבודתם או סייעו לחשיפה זו ונפגעו עקב כך. התיקון נועד לשים סוף למצב האבסורדי שבו חושפי שחיתות רבים לא זכו להגנה המגיעה להם משום שלא הייתה הגדרה ברורה מספיק בחוק לשחיתות

מרכז ההשקעות: השבת כספים מחברות לקופה הציבורית

בפברואר 2014 נרשם הישג חשוב כאשר בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמות בין התנועה למרכז ההשקעות במשרד הכלכלה. עתירת התנועה שהוגשה בשנת 2010 נגעה לשניים וחצי מיליארד שקלים שחילק המרכז לחברות שונות, בעוד הללו לא עמדו בהתחייבויותיהן. לעתירה מספר הישגים חשובים: מספר החברות שוויתרו להן על מענקים ירד מ-133 חברות בשנים הקודמות לחברה אחת בלבד מאז שהוגשה העתירה. בנוסף העתירה הביאה להחלת שקיפות על התנהלות מרכז ההשקעות – נימוקים של פעולותיו יפורסמו באינטרנט וכן יפורסמו פרוטוקולים של ישיבות. בעקבות העתירה, אף הוחזרו סכומי כסף משמעותיים לקופת המדינה.

אתרי אינטרנט לרשויות מקומיות

עשרות רשויות לא הקימו אתר אינטרנט, בניגוד לחוק המחייב אותן לעשות כן, על-מנת להנגיש לאזרחים את המידע, ולפעול בהתאם לעקרונות המחייבים של השקיפות והנגישות. בעקבות כך עתרה התנועה לבית המשפט, שבשנת 2010 קיבל את עתירתה של התנועה וחייב את הרשויות להקים את אתרי האינטרנט, ואף השית עליהן בזיון בית המשפט – מה שהעביר מסר מרתיע ביותר לכל רשות שהייתה עלולה לנהוג כך בעתיד. התנועה ממשיכה לפעול לישום תקין ומלא של חובות הפרסום באתרי האינטרנט וחוק חופש המידע בקרב רשויות המדינה.

הסכמי בוררות מפעלי ים המלח – מאבק למען שקיפות וחופש המידע

בשנת 2012 פנתה התנועה יחד עם ארגון "אדם טבע ודין" למשרד האוצר בבקשה לפרסם את כל המסמכים הנוגעים להליך הבוררות שמנהלת המדינה מול מפעלי ים המלח באשר לאופן חישוב התמלוגים על האשלג שישלמו המפעלים. משרד האוצר נענה לבקשת הארגונים, אך מפעלי ים המלח הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים במטרה למנוע את פרסום המסמכים. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת התנועה וקבע כי יש לפרסם את הליכי הבוררות שהתנהלו בין המדינה לבין מפעלי ים המלח, בנימוק שלא מדובר במחלוקת פרטית אלא סכסוך בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים. בפברואר 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעור מפעלי ים המלח, אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי לפיה מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית רבה.

השעיית ראשי ערים נאשמים בפלילים

התנועה עתרה לבג"ץ בבקשה להורות על העברת ראש עיריית נצרת עילית מתפקידו ולא לאפשר לו להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו במהלך שנת 2013 נוכח כתב האישום החמור שהוגש נגדו המייחס לו עבירות של שוחד. בג"ץ קיבל בפסק דין תקדימי את העתירה והורה על סיום כהונתו של ראש עיריית נצרת עילית, אך לא מצא מקור חוקי למנוע ממנו להתמודד בבחירות. לאחר הבחירות לרשויות המקומיות – התנועה עתרה בשנית לבג"ץ בדרישה שיורה על העברת ראשי ערים המואשמים בפלילים מתפקידם. בעקבות העתירות חוקקה הכנסת חוק לפיו ראשי עיר כנגדם הוגש כתב אישום יעמדו בפני וועדה שתכריע האם יש להשעותם מתפקידם. במקביל, התנהלו הליכים בעתירת התנועה להעביר ראש עיר נוסף מתפקידו כיו"ר הוועדה לתכנון ובניה בעירו נוכח הגשת כתב אישום כנגדו בעבירות תכנון ובניה, וכן להעביר מתפקידם סגן ראש עיר ומנכ"ל עירייה שהואשמו בשוחד.

החוק לפירוק הריכוזיות במשק

התנועה פתחה לפני מספר שנים במאבק בריכוזיות החונקת את המשק הישראלי. מאבק זה היה בין הגורמים העיקריים אשר העלה את הנושא למודעות הציבורית. התנועה פעלה להקמת ועדה מקצועית שתטפל בנושא הריכוזיות, ובהמשך ליוותה באופן צמוד את הדיונים בוועדת הכספים בהצעת החוק והשתתפה בכל דיון שנערך בנושא בוועדה. פעילות התנועה תרמה רבות לכך שחוק הריכוזיות התקבל לבסוף בשנת 2013 וכן תרמה תרומה משמעותית לניסוחו של החוק ולהסדרים שקבע. מדובר בהישג ענק שצפוי להשפיע על החברה והדמוקרטיה ועל המשק הישראלי בכללותו. גם כיום, לאחר קבלתו של החוק, התנועה ממשיכה בפעילות כנגד הריכוזיות ומתמקדת במעקב אחר יישום החוק וכן פועלת לוודא שיסגרו הפרצות בו.

אתר החרמון: שקיפות, נגישות ומנהל תקין

לאחר שנתברר כי הישוב נווה אטי"ב מחזיק באתר החרמון באופן לא מסודר, ללא הסכם בתוקף עם המינהל, ללא שקיפות וללא תשלום ראוי לקופת המדינה על השימוש במשאב הטבע הנדיר ששייך לציבור, עתרה התנועה לבג"ץ בדרישה להסדיר את החכירה באתר החרמון ולהבטיח את זכויות הציבור בו. המאבק המשפטי נמשך למעלה מעשור, עד שבסופו של דבר, בזכות עתירת התנועה, נחתם בשנת 2014 הסכם חכירה בין הצדדים והוסדר השימוש באתר החרמון, לרבות קביעת תמלוגים שישולמו לקופת המדינה עבור השימוש במשאב הציבורי והוזלת מחירי הכניסה לאתר ב-20%.

הפעילות האזרחית של התנועה

התנועה נולדה כתנועת המונים ותנועת מחאה ומעולם לא זנחה בסיס חיוני ועורק חיים זה - זוהי מהות קיומה! בתנועה 37 אלף חברים מכל רחבי הארץ ומכל שכבות הציבור; התנועה מפעילה תא סטודנטים פעיל ביותר באוניברסיטה העברית בירושלים; התנועה מקיימת חוגי בית, הרצאות בפני תלמידים, סטודנטים, שוחרים במכינות קדם-צבאיות, כנסים, פאנלים בהשתתפות חברי כנסת ואנשי ציבור בהם הציבור יכול לפגוש אותם באופן ישיר; לתנועה גם פעילים הנמצאים בשטח, ברחובות הערים, ומדברים ישירות עם הציבור על נושאי איכות השלטון ופעילות התנועה; עשרות אלפי אזרחים חתמו על עצומות המאבקים הציבוריים של התנועה; התנועה פעילה ביותר גם ב"כיכר העיר החדשה" – הפייסבוק והרשתות החברתיות. בדף הפייסבוק של התנועה למעלה מ-115 אלף אוהדים ופרסומי התנועה בדף מגיעים למאות אלפי אנשים מדי שבוע ולעתים אף ללמעלה ממיליון אזרחים ישראלים.

יום איכות השלטון

אחת לשנה התנועה מקיימת את יום איכות השלטון, במסגרתו מוענקים אותות אביר איכות השלטון לאנשים שתרמו בפועלם למען החברה, הדמוקרטיה ואיכות השלטון במדינה בתחומים רבים ומגוונים: חקיקה, חינוך, עיתונות, ביטחון, משפט, חשיפת שחיתויות ועוד. האותות מוענקים מתוך האמונה של התנועה שאין די במאבק היום-יומי הבלתי-נגמר במי שבפועלם פגעו באיכות השלטון – אחת לשנה כדאי וראוי לציין לטובה גם את אלה שבפועלם חיזקו את איכות השלטון וערכי טוהר המידות.

 

English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il