ואלה הקריטריונים המשמשים אמת מידה לאיכות התפקוד של רשויות השלטון:

חוקיות - רשויות הממשל יפעלו אך רק ע"פ החוק, כוונתו של המחוקק תיושם והרשויות לא יחרגו מסמכויותיהן.

שוויוניות - רשויות הממשל ינהגו ויפעלו בשוויוניות כלפי כל אדם, שכן הכול שווים בפני החוק.

אחריות - רשויות הממשל יישאו באחריות, לטוב ולרע, על מעשיהן, על דרך פעולתן ועל תוצאות התנהגותן, לרבות כיבוד קפדני של הבטחותיהן ומוצא פיהן.

פומביות - רשויות הממשל ימסרו דין וחשבון מלא ואמיתי על פעולות הממשל הן לרשויות הביקורת והפיקוח והן לציבור.

יעילות - רשויות הממשל יקפידו על יעילות עבודתן וישאפו לתוצאות הטובות ביותר בעלויות הנמוכות ביותר, תוך כדי שימוש מוגדר ומתוכנן במשאבי המדינה ומניעת בזבוז כספי ציבור.

מקצועיות - הפעילות תהיה במקצועיות הגבוהה ביותר, כל רשות בתחומה, בכדי לשפר ולשכלל את רמת התפוקה ואת טיב השירות הניתן לאזרח.

תכליתיות - רשויות הממשל יפעלו בתכליתיות תוך נכונות למתן הסבר על התכליות שאותן הן פועלות להשיג.

ערכיות - רשויות הממשל ונציגיהן יימנעו מניגוד אינטרסים בין תפקידם הציבורי לבין מטרותיהם האישיות, ויקפידו על יושר אישי, אתיקה, כיבוד הזולת, סובלנות ושמירה על שלטון החוק. תרבותיות - רשויות הממשל יטמיעו ויפנימו את ערכי תרבות השלטון ויפעלו לאורם.

ממלכתיות - רשויות הממשל יפעלו לטובת כלל אזרחי המדינה לאור מגילת העצמאות, וישמרו על אופייה ועל צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית וציונית.
דרכי פעולה המשימות והיעדים אשר נטלה התנועה על כתפיה הנם מסובכים ומורכבים משתי סיבות עיקריות: א. אנו עוסקים בהפנמת ערכים ובשינוי גישות ודרכי התנהגות, וב. היעד האידיאלי בשלמותו אינו בר השגה, ולכן החתירה המתמדת אליו והשאיפה להשגתו - היא מהות פעילותה של התנועה.

וכך הכתיב אופי המשימות את הצורך לגבש דרכי פעולה:

ייחודיות - אנשי התנועה נדרשו לדגם השאוב מעולם המסחר והעסקים כדי להגדיר דרכי פעולה אופרטיביות היעד אשר במרכזו החתירה לשיפור תרבות השלטון וטיפוח האקלים האתי מחייב התייחסות לתהליכים חברתיים, שגרמו וגורמים לבליה ערכית בחברה הישראלית, הגוררת בעקבותיה גם את הבליה בתרבות השלטון ובאקלים האתי שבהן פועלות רשויות השלטון השונות במדינת ישראל.

המודל גורס שלושה מרחבי פעולה ברמה האסטרטגית, אשר טיפול באחד מהם לפחות יגרום לתגובה ישירה או עקיפה במרחב היעד עצמו וישאיר בו חותם אשר יקרב את התנועה אל היעד.

מרחבי הפעולה האפשריים הנם להלן: מרחב "האנשים", מרחב "השיטה" ומרחב "ההתנהגות".

מרחב האנשים - המודל גורס, כי אם יוחלפו האנשים במערכת נתונה תהיה סבירות גבוהה מאוד להגיע אל היעד הנכסף מאחר ש"עירוי הדם" יכניס למערכת אנשים חדשים אשר עיקרי "תרבות השלטון" מופנמים בהם. אלא שפעולה במרחב זה אפשרית אולי בחברה מסחרית, אך היא תיאורטית לחלוטין בחיי מדינה ועם. לכן נזנח אפיק הפעולה במרחב זה על ידי התנועה.

מרחב השיטה - המודל יוצא מתוך נקודת הנחה כי אם וכאשר תוחלף השיטה הפוליטית לפי המציאות החברתית המשתנה, אזי ניתן יהיה לסתום פרצות רבות אשר היו בשיטה הקודמת והשחיתו אותה. כבר בימי הפגנות הסוערות לאחר "התרגיל המסריח" הבינה התנועה כי ההתמקדות בשינוי השיטה בלבד הנה טעות וכי סיסמת תנועת המחאה "לשנות את השיטה" אין בה כשלעצמה כדי להביא מזור לתחלואי המערכת הפוליטית בישראל. כמוה כטיפול בסימפטום ולא טיפול במחלה גופא, שהיא שורש הבעיה, והמחלה היא במערכת הערכית, האישית והציבורית, שנושא עמו כל נבחר ציבור וכל אזרח, מערכת ערכים שלצערנו הולכת ונשחקת. לפיכך הוגדר מרחב שינוי השיטה הפוליטית כמשני מבחינתה של התנועה.

מרחב ההתנהגות - המודל גורס כי בטיפול ממושך ואינטנסיבי במרחב פעולה זה ניתן בהחלט לשרש את הנורמות הבלתי ראויות, המונעות את ההגעה אל היעד, ולחילופין ובמקביל להטמיע נורמות ראויות הן בקרב נבחרי הציבור ועובדי רשויות הממשל, והן בקרב אזרחי המדינה. עם כל הצער, דווקא במרחב פעולה זה ניתן לראות בצורה המהותית ביותר את השחיקה העמוקה, הפוגעת בכל מערכת הערכים והמוסר של החברה בישראל ומכלה אותה. את השיפוע של תהליך הבליה הזה ניתן למדוד בהתייחסותה של החברה אל אנשים אשר סטו מדרך הישר ואת הסטיגמה שדבקה בהם עקב מעשיהם.

הדרך הטובה ביותר להמחיש זאת היא בהתבוננות בשתי פרשות, הראשונה התרחשה לפני כעשרים שנה ונסבה על חשד לכאורה לביצוע עבירות על ידי שר השיכון והבינוי דאז, אברהם עופר. החשד הביא אותו לבידוד חברתי ולניכור מצד חבריו השרים וכן להוקעה ציבורית, עד אשר בערבו של יום שלח יד בנפשו בגלל אותו חשד, שמעולם לא הוכח.

הפרשה השנייה היא המשפט כנגד שר הפנים לשעבר אריה דרעי, בו הוא מואשם בביצוע עבירות חמורות ביותר. אך דבר זה לא מונע בעדו להמשיך ולהיות מקובל ואהוד על חבריו השרים ולשמש "מוציא ומביא" בממשלת ישראל, כמו גם להמשיך ולקבל לגיטימציה הן בקרב הפוליטיקאים והן בקרב ציבור בוחריו. אכן אין ספק כי ההתייחסות היום בחברה הישראלית לאנשים שסרחו הנה שונה בתכלית השינוי מההתייחסות לאנשים כאלה בשנים קודמות.


לאור האמור לעיל, משוכנעת התנועה כי פעילות אינטנסיבית במרחב פעולה זה עשויה לחולל בסופו של דבר את השיפור המקווה בתרבות השלטון ובאקלים האתי במדינה. שרטוטו, הפנמתו והטמעתו של סולם ערכים המושתת על יסודות הדמוקרטיה, המנהל הציבורי התקין, האתיקה ושלטון החוק, אכן יקרב את התנועה ואת המדינה אל היעד הנכסף. לאחר שהגדרנו את מרחבי הפעולה וקבענו כי ננסה להשפיע בשני מרחבי פעולה שהם כאמור: "מרחב השיטה" ו"מרחב ההתנהגות", נבחן כיצד ניתן להשפיע על אותם שני מרחבים באמצעים אשר עומדים לרשות התנועה.

מרחב השיטה - במרחב זה תחום הפעילות של התנועה מוגבל, מאחר שאלה אשר בידם הסמכות והיכולת לשענות חוקי יסוד ולהתאימם למציאות החדשה הנם חברי כנסת, אשר מלבד היותם חובשים את כובע המחוקק הם חובשים גם את כובע המכונן. דבר זה מאפשר פעולה אך ורק בשני מישורים: הראשון באמצעות הפעלת לחץ ציבורי חיצוני והשני באמצעות שכנוע והסברה, מישורים אשר כונו בתרשים הזרימה המצ"ב כדלקמן:

מעגל המחאה - התנועה סוברת כי באמצעות מחאה ציבורית, לרבות הפגנות, שביתות, עצרות, כינוסים וכו', ניתן להשפיע על מקבלי ההחלטות. התנועה מודעת לעובדה כי כלי זה אפקטיבי במידה מוגבלת מאוד, וכי פעילות שכזאת דורשת אמצעים ומשאבים רבים.

מעגל השדולה - זהו מעגל השפעה אפשרי נוסף, אך התנועה נמנעת מלהשתמש בו עקב העובדה כי מעצבי המדיניות ישאפו למערכת יחסים של "תן וקח" עם התנועה, ולסכנה של הפעלת לחצים מצדם על התנועה כאשר זו תרצה להגיב או לפעול כנגד מעשים שביצעו, אשר סתרו את קוד הפעולה של התנועה.

מרחב ההתנהגות - במרחב זה הבינה התנועה כי כדי להביא לתוצאות חייבים מחד לאמץ את דוקטרינת "המקל והגזר" ומאידך לעשות שימוש מתוחכם ברשויות אוכפות החוק - אשר נועדו מעיקרן לאכוף את החוק, הסדר והמוסר על האזרח הקטן - כדי להפעילן הפעם כנגד רשויות הממשל אשר סטו מאותו קוד התנהגות.

על מנת ליישם את דוקטרינת המקל והגזר נבחרו שלושה מעגלי התערבות, אשר פעולה בהם עשויה להביא לשינויים במרחב ההתנהגות.
המעגלים הנם להלן: מעגל ההרתעה, מעגל ההתראה ומעגל החינוך.

מעגל ההרתעה - התנועה מאמינה כי יצירת "מאזן אימה" בינה לבין רשויות הממשל השונות תביא לכך שההתייחסות שלהן לביקורת הציבורית אכן תהיה רצינית ועניינית ולא תישאר תלויה באוויר. כיום, למעשה, אין לרשויות הממשל ולנבחרי העם כל פררוגטיבה בהתייצבן מול הרשויות אוכפות החוק. לכן, במלחמתה למען איכות השלטון משליכה התנועה את יהבה על בתי המשפט, המשטרה, היועץ המשפטי, מבקר המדינה ורשויות אחרות (רשויות המס, רשות ניירות ערך וכו'). מעגל ההתראה - בנוסף למעגל ההרתעה סוברת התנועה כי לחשיפה יש אפקט הרתעה אדיר, כמימרתו של השופט האמריקאי ברנדייס: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר", ולכן היא פעלה פעמים רבות על מנת לחשוף דברים ולשזוף אותם לתקשורת ולציבור הרחב, דבר שגרם בחלק מן המקרים לכך שהעשייה הלא ראויה נקטעה בעודה באיבה ובחלק מהמקרים האחרים החשיפה גררה את התערבותן של אותן הרשויות אוכפות החוק.

התנועה משתמשת בשני כלים עיקריים במעגל זה והם להלן:
"קו הטוהר" - קו הטוהר הנו הקו החם הפתוח של התנועה, קו אשר מאויש על ידי כשלושים סטודנטים למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הם מקבלים מאות רבות של פניות מהציבור הרחב, אשר מלין על עשייה לא ראויה המנוגדת לכללי המנהל הציבורי התקין ברשויות הממשל השונות. אינפורמציה זו נאספת ומעובדת על ידי אותם סטודנטים מתנדבים, ובמקרים שבהם האינפורמציה אוששה והתשתית הראייתית מוצקה, מתחיל הליך החשיפה החל בתכתובת ענפה עם הגורמים הרלוונטיים, המשך בתחקיר עיתונאי, וכלה בפנייה לאחת מהרשויות אוכפות החוק, בהתאם לנדרש.

תקשורת - התנועה מאמינה כי לתקשורת כוח רב במניעת מעשי שחיתות ברשויות הממשל, ולא לחינם נקראת האחרונה "המעצמה השביעית". ומאחר שאכן מעצמה היא, בפרט בעידן הרב-תקשורתי, כאשר גופים פוליטיים ו/או גופים אינטרסנטיים אחרים אינם מסוגלים לחסום את זליגת המידע החוצה. מעגל החינוך - בקצה האחר של "דוקטרינת המקל והגזר" נמצא הגזר בדמות המעגל החינוכי. התנועה מאמינה כי פרט לסימון הקווים האדומים ופרט להתעסקות בפעולות מניעה, מן הראוי להצביע על הגורמים החיוביים אשר נמצאים במערכת ולהשתמש בהם כמודלים לחיקוי, מודלים אשר ישמשו בבחינת "ממני תראו וכן תעשו". התנועה גם סוברת כי החינוך לדמוקרטיה, למנהל ציבורי תקין, לאתיקה, להומניזם, להידברות ולסובלנות טעון שיפור במערכת החינוך בישראל, וכי יש לחרוש חריש עמוק בחברה הישראלית על מנת שערכים אלה ישקעו ויופנמו בציבוריות הישראלית.

להלן כמה פעולות שנעשות על ידי התנועה במעגל זה:
יום איכות השלטון - התנועה עורכת מדי שנה בשנה את יום איכות השלטון בישראל, בתאריך ה51- במאי (יום הכרזת המדינה). ביום זה, לבד מהיותו הפנינג של דמוקרטיה בבתי הספר ברחבי המדינה, מעניקה התנועה את "אות אביר איכות השלטון" לשבעה אנשים בשבע קטגוריות שונות על פעילותם ופועלם למען הדמוקרטיה והמנהל הציבורי התקין בישראל באותה שנה.

בתי ספר - התנועה חדרה בשנתיים האחרונות לבתי ספר ברחבי הארץ, באמצעות היחידה לדמוקרטיה במשרד החינוך. בשיתוף עם היחידה כתבה התנועה תכנית חינוכית אשר מעבירה לתלמידים את הרוח של ערכי הדמוקרטיה, להבדיל מהמכניזם של הדמוקרטיה, שהועבר עד היום בבתי הספר - תכנית זו זוכה להצלחה עצומה והיא נלמדת בבתי ספר רבים. בימים אלה החלה התנועה, בשיתוף עם היחידה לדמוקרטיה במשרד החינוך ובשיתוף המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), לפתח פרוייקט של לומדות אינטראקטיביות ורשתות תקשוב אומ"ץ (אזרחות ומעורבות ציבורית) פרוייקט אשר ינסה להנחיל לתלמידים החל מגן החובה ועד כיתה י"ב את ערכי הדמוקרטיה והמנהל הציבורי התקין, תוך שימת דגש על האקטיביות של התלמידים, במחשבה לעודדם למעורבות אזרחית בסופו של דבר.

הרצאות - חברי התנועה מרצים בכל רחבי הארץ לרבות בצה"ל ובמשטרת ישראל, במטרה להעביר את מסרי התנועה לקהלים ולציבורים רחבים ומגוונים ביותר. פרסומים - התנועה מוציאה פרסום מדי חודש בחודשו בשם "עמוד האש", שבו מסוכמת פעילות התנועה באותו חודש. כמו כן מוציאה התנועה לאור את רבעון התנועה, אשר עוסק בפעולותיה ובניתוח סוגיות שונות שעומדות על סדר היום הציבורי.