6 באפריל 2009

מיוחד לחג הפסח: ראיון עם עו"ד צרויה מידד-לוזון, מנהלת המחלקה לפניות הציבור



כשהגיעה עו"ד צרויה מידד-לוזון לתנועה באמצע שנות ה-90 היה חריג למדי לראות אישה מהמגזר הדתי פעילה במגרש של בג"ץ ושל עמותות NGO. כיום, כשמאחוריה כבר 10 שנות פעילות אינטנסיביות בתנועה, דוחה מידד-לוזון בקלות את הטענות המושמעות לעיתים כנגד הנטייה החילונית-שמאלנית לכאורה של התנועה: "זאת תנועה שלא נועדה לקדם אג'נדה של ימין או שמאל ולכל אדם פתוחה הדלת להיות חבר ופעיל בה. הצוות מאוד מגוון מבחינה אישית, פוליטית וחברתית. ובכלל, נושא השמירה על טוהר המידות חוצה מגזרים, צבעים וסיעות פוליטיות. ניתן לראות את זה גם במגוון חברי הכנסת שעובדים זה לצד זה בקידום נושאים של מאבק בשחיתות ובהם ח"כ אריה אלדד מ"האיחוד הלאומי" וח"כ שלי יחימוביץ' מ"העבודה".

מידד-לוזון, ילידת ירושלים, גדלה בבית דתי בשילה וגרה כיום ביישוב עפרה. הוריה, אנשי בית"ר פעילים, עלו מארה"ב חודשיים אחרי החתונה: "הוריי מאוד אידיאליסטים וערכיים ותמיד חינכו אותי ואת ארבעת אחיי לציונות, לאחריות חברתית, לאהבת הארץ, וחשפו אותנו לספרים ולשירה" היא מספרת.

לאחר לימודי המשפטים והתמחות בפרקליטות מחוז ירושלים חיפשה מידד-לוזון להשפיע בתחום הציבורי והגיעה לתנועה דרך מודעה בעיתון: "מעטים מהחברים שלי המשפטנים נהנים כמוני לקום לעבודה כל יום. בעבודה שלי אני לא מייצגת אינטרסים כספיים או קריזות של לקוחות אלא מנסה לקדם ערכים שאני מאמינה בהם – צדק, תקינות, יושר, הגינות, ויעילות".

במסגרת תפקידה בתנועה אחראית מידד-לוזון על כל מערך קבלת הפניות שמגיעות לתנועה, מיונם והפנייתם לטיפול באמצעות רכזות הפניות. כן אחראית על הפעלת ארבע קליניקות במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ: באוניברסיטה העברית, במרכז הבינתחומי בהרצליה, במכללת שערי משפט בהוד השרון ובמסלול האקדמי המכללה למינהל. חלק ניכר מעבודתה מוקדש לליטיגציה בתיקים משפטיים שהתפתחו מפעילות הקליניקות או מיוזמות של התנועה.

"יחד עם עורכות הדין דפנה קירו-כהן ומיקה קונר-קרטן ועורכי דין מתנדבים נוספים אנחנו מפעילות כ-60 סטודנטים שבמקביל ללימודיהם התיאורטיים זוכים להתנסות מעשית בתחום המשפט הציבורי" מתארת מידד-לוזון את הקונספט של הקליניקות. "רוב הסטודנטים נכנסים בתום לימודי המשפטים למשרד עורכי דין מסחרי ולא זוכים להכיר מקרוב את נבכי המשפט הציבורי. הסטודנטים שמתנדבים בקליניקות נחשפים לבעיות בהתנהלות הרשויות ולומדים לתרגם את החוק שלמדו לכלים מעשיים לשנות ולהשפיע ".

במה עוסק התחום של משפט ציבורי?
זהו תחום שבו אזרח עותר כנגד רשות. האזרח מבקש סעד כנגד המדינה או כנגד אחת הרשויות שלה. בישראל, בשונה מהרבה מדינות בעולם, יש מעמד לעותר הציבורי המבקש לקדם אינטרסים ציבוריים, מינהל תקין ונורמות תקינות. גוף כמו התנועה למען איכות השלטון יכול להביא לתיקון ולשינוי המצב בלי להיות צד מעורב ישירות בפרשה.

כיצד מגיעים התיקים לקליניקות?
הפניות מגיעות מאזרחים לקו הטוהר, נבחנות וממוינות על יד רכזות פניות הציבור של התנועה שמחליטות, בהתייעצות עם עורכי הדין במחלקה, אלו פניות להעביר לטיפול משפטי בקליניקות. הפניות עוסקות במגוון רשויות ובמגוון תחומי פעילות של הרשויות. חלק מהנושאים שמגיעים לקו הטוהר מחייבים טיפול רוחב לשינוי נורמות פגומות קיימות. בעקבות הפניות אנו נמצאים בקשר תמידי עם רשויות רבות ויוצרים בכך אפקט רחב של טיפול, של פיקוח ושל נוכחות בשטח.


במה עוסקים התיקים שמגיעים בסופו של דבר לקליניקות?
לקליניקות מגיעים מגוון גדול של תיקים. התיקים עוסקים במקרים נקודתיים של ליקויים במכרזים, בפניות של חושפי שחיתות ובהגנה עליהם, בענייני תכנון ובנייה ובהשתלטות של משפחות פשע על קרקעות. בנוסף, מטפלות הקליניקות גם בתיקי רוחב שקשורים לבעיות מהותיות ברשויות כמו וועדות ממונות, אי-מינוי מבקרים פנימיים, בעיות בגביית ארנונה, בחופש המידע ובהגברת השקיפות.

מה נותנת הקליניקה להכשרת הסטודנטים?
הקליניקה היא חוויה לסטודנטים ולסטודנטיות שנבחרו לאייש אותן. רוב הסטודנטים לומדים תואר מאוד אקדמי והקליניקה מאפשרת להם להתנסות בעולם האמיתי של המשפט. הם מתחילים מטיפול מהוסס בתיקים ולאט נוצר גשר בין החומר התיאורטי שלמדו למשפטנות המעשית. התנועה שלנו מתייחדת בכך שהטיפול בתיקים הוא דינמי והסטודנטים יכולים להרגיש את ההדים ואת ההשפעה של הטיפול שלהם. הטיפול בתיקים חושף את הסטודנטים לבעיות הקיימות, ודרכו הם מתוודעים לכלים ולכוח שיש להם כמשפטנים וכאזרחים לעשות שינוי ולהיות פעילים ומעורבים.

במקביל לאחראיות על הקליניקות המשפטיות ועל ניהול המחלקה לפניות הציבור, מקיימת מידד-לוזון גם ליטיגציה בעתירות לבג"צ שחלקן מלוות אותה עוד מהיום שהגיעה לתנועה.

אלו בג"צים מונחים בימים אלו על שולחנך?
בתשע שנים האחרונות עסקתי בעתירות שהגישה התנועה כנגד חוק טל. כרגע אנחנו נמצאים בסיבוב השלישי של הדיונים ונערכים לדיון בתחילת הקיץ כנגד הארכת החוק. העמדה של התנועה היא שנקודת המוצא של החוק צריכה להיות חובה שוויונית. מחובה זאת יגזרו ההסדרים ונדרשת התחשבות במגזרים שונים. בג"צ קבע שהחוק איננו חוקתי אבל נתן הזדמנות למדינה להוכיח שהפעלת החוק מקדמת תכליות ראויות. אנחנו טוענים לעומתם שהחוק אינו מקדם אותם.
בג"צ נוסף בו אני טרודה בימים אלו, הוא בג"צ בעניין הדחתו של ניצב בר-לב שבו העניין של התנועה הוא בדרכי ההתנהלות של המשטרה. בהקשר לפרשת בר-לב עולה השאלה האם המשטרה ממנה ומרחיקה שוטרים על פי היכולות והביצועים שלהם או שמא על פי פוליטיקה ונקמנות? התשובה לשאלה זאת משפיעה כמובן על התפקוד והשירות שאזרחים מקבלים ועל אכיפת החוק במדינה.
בנוסף, אני ממשיכה לטפל בפניות של חושפי שחיתות שאני מלווה ובמגוון תיקים והליכים משפטיים נוספים.

אילו הצעות חוק מקדמת התנועה?
התנועה משתפת פעולה עם חברי הכנסת אריה אלדד ושלי יחימוביץ' למען קידומם של הצעות חוק במיוחד בתחום ההגנה על חושפי שחיתות וכן הצעת חוק שמטרתה הרחקת מורשעים בעבירות שונות מרשויות מקומיות ומהכנסת. עם זאת, בשביל לקדם הצעות שפוגעות באנשים שיש להם כוח פוליטי נדרש לובי והקדשת משאבים רבים מעבר לניסוח ההצעה.

כיצד השתנה היחס הציבורי לנושא השחיתות במשך השנים שאת עובדת בתנועה?
אם לפני עשר שנים אף אחד לא עסק בשאלות של מינהל תקין וחשב לדרוש את זה מהרשויות, כיום אפשר להגיד שהנושא באמת נמצא בשיח הציבורי. גם באופן פורמלי אפשר לראות שהנושא נמצא בדיונים בכנסת ובממשלה בצורה שלא הייתה בעבר. כל מפלגה מתחייבת במצע שלה למינהל תקין, אנשים רוצים ומצפים לראות התחייבות כזאת. עם זאת, השינוי האמיתי נמדד ברמה שבה יעמדו הבוחרים על קיום הבטחות הנבחרים בתחום זה.

אנחנו עומדים בפתח חג הפסח, מה אפשר ללמוד מהמשמעויות ומהסיפורים של החג לנושא המאבק בשחיתות?
פסח הוא חג של חירות והמשמעות של חירות אינה אנרכיה או אי-סדר, אלא חירות אמיתית היא חירות בה לאנשים יש יכולת בחירה. ליקויים או שחיתות הם לא גזרות מהשמיים או חלק בלתי-נפרד מהפוליטיקה, אלא כל אחד הוא בן חורין להשפיע, לבחור ולשנות. תמיד אומרים ש"קל יותר להוציא את ישראל ממצרים מאשר את מצרים מתוך ישראל", ואכן יש קושי לשנות נורמות שהוטבעו, אבל אם אנשים ישקיעו וירתמו למאמץ, הכל פתוח ואפשרי. פסח זה חג של שינוי והתחדשות ולעם היהודי יש כוחות התחדשות, במיוחד על רקע הקמת ממשלה חדשה והיבחרות כנסת חדשה, שזה תמיד גם מקור לאופטימיות אך גם מקור לחשש ולעבודה רבה לתנועה.

שלושה דברים שלא יודעים עליך:
שלושת ילדיי, הלל פורת ויוחאי יהיו כנראה משפטנים טובים ממני כי בבית הם מכסחים אותי במשאים ובמתנים.

איכשהו אני תמיד מוצאת עצמי שוקעת בעתירות המעניינות דווקא בשעות הקטנות של הלילה ולא פעם יצא לי לעבוד 36 שעות רצופות בתנועה.

אני מנצלת כל דקה לסריגת כיפות וכובעים. כך בהפגנות, במאהלי מחאה ובישיבות שמתארכות המסרגה שאיתי הצילה אותנו פעם מעותר שניסה לעקוף אותנו בהגשת עתירה...(בלי אלימות)...


ראיונות קודמים:

מרץ 2009
ראיון עם תליק כרמון, רכז פעילות אזרחית בתנועה

מסקר שערכה התנועה לאחרונה עולה שכמעט רבע מהמשיבים מזהים את התנועה יותר עם הפן המשפטי שלה. לא הרבה אנשים יודעים שחלק ניכר ממשאבי התנועה מוקדש לפעילות בשטח, למגע עם האזרחים, להעלאת המודעות הציבורית למאבק בשחיתות ולגיוס חברים חדשים. תליק כרמון (30) הוא איש השטח שמופקד מטעם התנועה על חיזוק הקשר עם הציבור הרחב.

במסגרת תפקידו כרכז פעילות אזרחית במחלקת ארגון וחברים בתנועה הוא מציין כי מתפקידי המחלקה אחריות על מחלקת הטלמרקטינג של התנועה, גיוס חברים ומתנדבים, על הדרכת מתנדבים ועובדים, על ניהול דוכני ההסברה ועל ריכוז וארגון חוגי הבית. "המטרה היא להגיע לכמה שיותר אנשים ולהכיר להם את התנועה" הוא אומר. "בשגרה אנחנו עובדים הרבה במישור האישי - שיווק טלפוני, שיחה אחד על אחד בדוכן ההסברה, או ארגון מפגשים בקבוצות קטנות. כשיש קמפיינים גדולים כמו במקרה ההתנגדות לחוק טל וליישום מסקנות ועדת וינוגרד שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה, אנחנו מארגנים גם הפגנות המוניות שבדרך כלל מצליחות לעשות גלים ולהביא לשינוי".

מה המטרה של הפעילות האזרחית שיוזמת התנועה?
התנועה מזוהה בתקשורת יותר עם הפעילות המשפטית שלה והמטרה של הפעילות האזרחית היא לרדת לשטח, לעניין את האדם מהרחוב בתנועה ובמטרותיה, לעורר מודעות ציבורית ולגייס חברים ופעילים חדשים לתנועה. מעל לכל, התנועה היא תנועה לשינוי חברתי ואזרחי כולל. רק שילוב של הפעילות המשפטית והאזרחית של התנועה יכול להביא לשינוי משמעותי במערכות השלטון, בתהליך קבלת ההחלטות, בהפניית המשאבים, בבחירת האישים ובטיב השירותים לאזרח.

כיצד יכולה פעילות אזרחית להשפיע?
לפעמים אפילו מחאה של איש אחד מביאה למהפכים גדולים. קחו לדוגמא את המחאה של מוטי אשכנזי שהיה סרן במילואים במלחמת יום כיפור ולאחר המלחמה הוביל את תנועת המחאה כנגד הנהגת המדינה. אשכנזי התחיל כמפגין בודד ועם הזמן הצטרפו אליו רבבות אזרחים וחיילי מילואים שהגיעו ישר מהחזית. ניתן לומר שמחאת אשכנזי הצליחה, כיוון שממשלתה של גולדה מאיר התפטרה בסופו של דבר. יש גם הדוגמא של יו"ר התנועה אליעד שרגא שבהיותו סטג'ר צעיר למשפטים בתחילת שנות ה-90 החליט לצאת למאבק אישי נגד תופעות השחיתות וההסתאבות של השלטון בישראל. הסיסמה שליוותה את פעילות המחאה הייתה "הגיע רפש עד נפש". הוא פתח בשביתת רעב מול בית נשיא המדינה, הציב שלטי מחאה והחל להחתים אזרחים לתמיכה במאבקו ותוך ימים ספורים הפכה המחאה האישית למחאה ציבורית שהלכה והתרחבה. המאבק הראשוני הזה נשא פרי כאשר בבג"צ שהוגש נקבע עקרון וחובה של 'שקיפות הסכמים קואליציוניים'.

כיצד מגייסים חברים חדשים לתנועה?
לצורך גיוס חברים חדשים יש לנו מערך טלמרקטינג של 25 איש, רובם סטודנטים, אשר מתקשרים לאנשים שבעבר חתמו על עצומות הזדהות עם התנועה ומעניינים אותם בהצטרפות לתנועה. בשיחה אנו מספרים להם על התנועה, על ההישגים שלה ועל החשיבות של ההצטרפות אליה. בסיס חברים רחב ככל האפשר מגדיל את כוח התמיכה וההשפעה של התנועה ככלב השמירה על המינהל התקין בישראל.


אילו עצומות גדולות יזמה התנועה לאחרונה?
ביום הבחירות יזמנו עצומה הדורשת מראשי המפלגות המתמודדות בבחירות להצהיר על התחייבותם לפעול למען הקמת ממשלה שמספר השרים בה לא יעלה על 18. ממשלה מרובת שרים היא מסורבלת, מתקשה לקבל החלטות, פוגעת בעבודת חברי הכנסת והיא יקרה יותר. יותר מ-30 מתנדבים עמדו ביום הבחירות בנקודות שונות ליד קלפיות ברחבי הארץ וביקשו את חתימות האזרחים. בבחירות הקודמות ב-2006 חתמו 24 אלף איש על האמנה למניעת שחיתות שהוגשה לחברי הכנסת. לעתירת התנועה בעניין חוק טל הצטרפו 24 אלף איש. באוהל המחאה לאחר מלחמת לבנון השנייה היו עשרות אלפי חותמים ועוד מאה אלף איש נכחו בהפגנה בכיכר רבין.

אילו תגובות שונות מקבלים המתנדבים שעומדים בדוכני התנועה ברחוב?
ישנן תגובות מצחיקות של אנשים שחושבים ששחיתות זה תור ארוך מדי לקופת חולים או כשהאוטו זבל מרעיש להם בבוקר. ישנן גם הרבה תגובות חיוביות בסגנון "שמעתי עליכם בעיתון" ו"ההצטרפות לתנועה זה המעט שאני יכול לעשות לתרום בנושא".

מה עושים בחוגי הבית של התנועה?
התנועה משגרת מרצה מתוך אנשי התנועה – הדובר, מישהו מחברי הוועד המנהל, מעורכי הדין או מההנהלה – שמגיעים להתכנסות ומספרים על פעילות התנועה בדגש אקטואלי, על המאבקים ועל הבג"צים הגדולים שלה. המטרה למשוך קהלים חדשים ולעניין כמה שיותר אנשים בפעילויות התנועה.

היכן מתקיימים חוגי הבית?
בכל מקום שמבקשים אותם. לאחרונה החלה התנועה לפנות לבתי דיור מוגן ולהציע להם חוג בית של התנועה. בעבר למשל שוקי לבנון הדובר ועו"ד צרויה מידד לוזון העבירו חוג בית לאסירים בכלא מעשיהו. האסירים ישבו פעורי פה והיה להם גם מה להגיד על אי היעילות של הבירוקרטיה בה הם נתקלים. מקומות נוספים שנערכו חוגי בית היו בקהילת חיילי המודיעין, בבית הספר לצניחה, במועדון רוטרי ועוד.

שלושה דברים שאנחנו לא יודעים עליך?
בנוסף לעבודתי בתנועה אני מתנדב בצער בעלי חיים בירושלים, משם גם הבאתי את הכלב שלי "דובי"; שמי, תליק, בא מהשם נפתלי, על שם סבא שלי זכרונו לברכה; ואני יכול לתקשר גם בצורה בסיסית בסינית ובערבית. 



 

ינואר 2009
ראיון עם  חן בן-דורי ומורן רוזנבלום, רכזות פניות הציבור בתנועה למען איכות השלטון

עבור חן בן-דורי (28) ומורן רוזנבלום (26),  אחריות חברתית היא לא רק סיסמה. שתיהן, פצצות אנרגיה מהלכות, פעילות כבר מספר שנים בארגונים חברתיים והתנדבותיים וללימודי המשפטים נמשכו בגלל הרצון לתרום לחברה ולתקן ליקויים ברשויות השלטון. שתיהן התקבלו בתחילה לתחום מדעי – מורן למדעי המחשב וחן השלימה תואר שני במדעי הרפואה – אבל בסוף החליטו שקשה להן לוותר על המגע עם האנשים ובחרו במקצוע המשפטים. מזה שנה, במקביל ללימודיהן כסטודנטיות למשפטים שנה ג' ו-ד' באוניברסיטה העברית, הן עובדות כרכזות פניות הציבור.

במסגרת תפקידן אחראיות חן ומורן על קבלת כל הפניות שמגיעות ל"קו הטוהר" של התנועה, כ-1,000 פניות בשנה, ומגבשות החלטה אילו מהן יועברו לטיפול הקליניקות המשפטיות של התנועה. "השנה התקבלו הרבה פניות בנושאים שקשורים לפגיעה בבחירות תקינות, לכנסת ולרשויות המקומיות" הן מספרות. את הפניות הן מקבלות רק בכתב – בדואר, בפקס, במייל ודרך הטופס "נתקלתם בשחיתות" באתר התנועה.

על פי מה אתן מחליטות באילו פניות לטפל ובאילו לא?
אנחנו בוחנות את הפנייה על פי התאמתן ליעדי התנועה – מאבק בשחיתות במובן הרחב של המונח – ובוחנות אם יש בהן אלמנט ציבורי. המטרה של קו הטוהר היא לקבל פניות שיעזרו לתקן ליקויים במערכת הציבורית ולסייע לאזרח ברמה הציבורית. חשוב לנו להדגיש שהתנועה אינה גוף שמטפל בתלונות ברמה האישית שבין אזרח לאזרח ואינו נותן סיוע וליווי משפטי לאזרח, ישנם גופים רבים אחרים שזאת המטרה שלהם. כמובן שבפניות שאינן מבוססות עובדתית או אינן מגלות עילה משפטית – לא נוכל לטפל.

האם לא לשם כך יש רשויות מפקחות ומבקרות לרשויות השלטון?
בהחלט כן. חשוב שרשויות השלטון וגורמי האכיפה והביקורת – משטרה, נציבות התלונות על שופטים, מבקר המדינה, מבקרי עיריות ועוד - יעשו את הבקרה והאכיפה. התנועה איננה מתכוונת להחליף את הרשויות ואת גורמי הביקורת. במידה ומתאפשר, אנחנו מבקשות מהפונה לפנות קודם לגורם המבקר של הרשות, לקבל את התשובה וההנמקה, ולאחר קבלתה אנחנו בוחנות האם וכיצד נוכל לסייע לו היכן שהרשויות לא סייעו. לצערנו הרב, פעמים רבות גורמים אלו אינם מבצעים את עבודתם כראוי ובמקרים אלו , חשיבותה של התנועה מתחדדת כגורם שפוקח עין, מבקר, נושף בעורפם ומניע אותם לפעול.

אילו פניות מתקבלות?
הפניות שרלוונטיות ליעדי התנועה עוסקות בחושפי שחיתות שמבקשים הגנה, ליקויים ברשויות המקומיות, ניגוד עניינים של בכירים, החלטה שנובעת משיקולים זרים, מינויים ופיטורים לא תקינים,בחירות לא תקינות, קשרי הון שלטון, מתן טובות הנאה וכן פניות בנושאי הליכי תכנון ובנייה בהם יש כשל של הרשות או של מקרה של הלבנת החלטה.

מהו התהליך שכל פנייה עוברת?
לאחר שבחַנו את הפנייה והחלטנו שהיא רלוונטית ליעדי התנועה, אנחנו כותבות חוות דעת לעורכי הדין שמנחים אותנו   ובאישורם ממשיכות בתהליך. כל פנייה שמתקבלת מוכנסת למערכת ממוחשבת בה מעדכנים את מצב הפנייה והטיפול בה. לעיתים אנו מבקשות מהפונה לספק חומר נוסף על הפנייה, מאחר שהתנועה אינה גוף חוקר שיכול לאסוף ראיות ועדויות, אנחנו צריכים שהפונה יספק הוכחות כמו הקלטה, קבלה, מכתב. גם כאשר הפנייה לא תואמת את יעדי התנועה אנחנו כותבות חוות דעת לעורכי הדין ויחד עימם מחליטות אם לדחות את הפנייה או להפנות לגוף אחר שמטפל במקרים כאלה. במקרה שמחליטים להמשיך לטפל בפנייה היא מועברת לאחת מהקליניקות המשפטיות שפועלות בארבעה מוסדות אקדמיים – באוניברסיטה העברית, במרכז הבינתחומי, במכללה למינהל ובמכללת שערי משפט בהוד השרון – לטיפול סטודנטים למשפטים שמונחים על ידי עורך דין.

אילו פניות נדחות?
70% מהפניות שמגיעות לתנועה נדחות מאחר שאינן רלוונטיות ליעדי התנועה. התנועה לא מטפלת בפניות שעוסקות בסכסוך בין אדם לאדם פרטי, למשל בין אדם לקבלן וכן תלונות על מדיניות של נבחרי ציבור. אנחנו לא נטפל בתלונות נגד מדיניות כשלעצמה אלא בתלונות נגד אופן קבלת ההחלטה למשל, כשההליך לא תקין. כן, התנועה אינה ערכת ערעור על החלטות בית משפט ואינה מטפלת במה שכבר נמצא בהליכים משפטיים. אנחנו מתייחסים לכל פנייה במלוא הרצינות, אבל פניות שאינן רלוונטיות לתנועה גוזלות מאיתנו הרבה משאבים. לרוב ההחלטה לדחות פנייה היא סופית.

איזו פנייה זכורה לכן במיוחד ?
בכפר עראבה למשל התגלה בנובמבר 2008 אי תקינות בתהליך הבחירות – נמצאו מעטפות בזבל, פנקס בוחרים מזויף, ואנשים "מתים" שהגיעו לבחור. במקרה כזה אנחנו בודקים האם יש פער בין המציאות לחקיקה והאם יש ראיות ומעבירים לטיפול הקליניקות המשפטיות. מקרה נוסף בעניין הבחירות, ארע בחודש אוקטובר, לפני הבחירות לעיריית ירושלים,  שירושלים מממנת אירוע תורני המפאר את תנועת ש"ס ואת סגן ראש העיר מטעמה בעלות של יותר מחצי מיליון ₪. האירוע יועד לציבור החרדי בעיר , במסגרתו  חולקו מתנות עם תמונתו של הרב עובדיה יוסף,  אך למעשה מומן מתקציב אגף התרבות הכללי של העירייה, ולא מתקציב האגף לתרבות תורנית אשר מיועד לפעילויות של גופים מעין אלו. התנועה פנתה ל ראש העיר, סגנו, ומבקר העירייה והבהירה כי מדובר בתעמולת בחירות אסורה. בעקבות הפניה נדחה  האירוע לאחר הבחירות ותקציבו  צומצם ל-200 אלף ₪, כפי שתוקצבו אירועים דומים.

מה אנחנו לא יודעים עליכן?
מורן: שירתתי כמעט חמש שנים בצבא במודיעין , אחרי הצבא טיילתי חצי שנה בדרום אמריקה וארה"ב כולל עצירת ביניים ארוכה בלאס וגאס

חן: התחתנתי לפני חצי שנה ואת ירח הדבש עשינו בטיול תרמילאים של חודשיים בהודו

 

 

 דצמבר 2008

 

 

עבור עו"ד דניאל קֵירֹס (37), שעלה בגפו מארה"ב כשהיה בן 19, המאבק בשחיתות השלטונית היא חלק מתפיסתו את השליחות הציונית שבשמה הגיע לישראל. "מה שהביא אותי לארץ היה הרצון לתרום לחברה הישראלית. המאבק בשחיתות הוא אחד הנושאים היותר חשובים במדינה, כי את המדינה כבר הקימו, והשאלה עכשיו היא איך לשמר ולשפר אותה, כאשר השחיתות מהווה איום ממשי על חוסנה" הוא מספר. הוא למד עברית תוך פחות משנה, שירת כלוחם ומפקד צוות בסיירת חטיבת הנח"ל והשתחרר בדרגת סגן. לפני שהגיע לעבוד בתנועה למד דניאל משפטים בפקולטה היוקרתית של האוניברסיטה העברית, התמחה אצל השופטת (כתוארה אז) מוסיה ארד והשופטת מרים נאור בבית המשפט המחוזי בירושלים, עבד כעוזר משפטי לשופטת נאור בבית המשפט העליון ועבד במשרד עורכי דין מסחרי. "העבודה בתנועה מאפשרת לי לשלב את מקצוע המשפטים עם שמירה על קיום המדינה" הוא מציין. את השמירה על המדינה ממשיך דניאל ליישם גם בשטח, כמפקד פלוגת חי"ר במילואים.

במסגרת תפקידו בתנועה אחראי דניאל על תחום שנקרא "ליטיגציה כלכלית". ברמה המעשית תפקידו כולל כתיבה, הגשה וניהול התדיינות בהליכים משפטיים הקשורים לנושאים כלכליים.

במה מתבטאת שחיתות כלכלית בגופי השלטון?
השחיתות הכלכלית מתבטאת למשל בתפירת מכרזים, בהתנהלות לא תקינה בענייני תקציב, במתן ולקיחת שוחד, בשכר ציבורי בלתי חוקי ובהענקת הטבות יתר לבעלי הון בתהליכי ההפרטה בשל חבירה פסולה בין הון לשלטון.

כמה שחיתות עולה למדינה כל שנה?
ההערכה היא שהיא עולה מיליארדים.

כמה חסכה התנועה למדינה באמצעות התביעות שהגישה?
אתן מספר דוגמאות. בפרשת מכרז לבנק יהב השיגה התנועה פשרה עם המדינה לפיה המשא ומתן הפסול שהתנהל עם ההסתדרות לדחיית המכרז ייתחם בזמן, והמכרז אכן בוצע לאחר מכן תוך חסכון מוערך של כ-400 מיליון ₪ לקופת המדינה; כאשר המדינה עמדה להעניק לחברה בבעלות משפחת עופר כ-130 מיליון ₪ נוספים של כספי ציבור עקב טעות טכנית ברורה במכרז לתחנת הכוח במישור רותם, המדינה הודיעה במסגרת העתירה כי היא תימנע מהתשלום, ואכן לפי ההסכם הסופי שנכרת ב-2008, כאשר התנועה עדיין הייתה צד להליכים, החברה עצמה אף הסכימה שלא לקבל את התשלום; בתיק קוקה-קולה חסכה התנועה כ- 65 מיליון ₪ למדינה. מעבר לעתירות שציינתי ישנן גם הרבה עתירות אחרות שלתוצאותיהן השלכות כלכליות אותן קשה לכמת במדויק.

על מה אתה עובד בימים אלו?
בין יתר התיקים, אני עובד על עתירה שעניינה העברה בלתי חוקית של כ-170 מיליון ₪ מכספי הציבור כל שנה למימון תלמודי תורה. ישנם חוקים הקובעים באלו תנאים רשאית המדינה להעביר כספים ממשלתיים למוסדות לימוד שונים, אך לגבי מוסדות אלה, התנאים אינם מתקיימים. התנועה עתרה לבג"צ וכעת ממתינים לתגובות של 189 המשיבים.

איזה בג"צ שניהלת בשם התנועה זכור לך במיוחד כבג"צ שקבע נורמה שלטונית חדשה?
ב-2008 עתרנו לבג"צ בעניין מינוי יו"ר מפעל הפיס על ידי ראש הממשלה. מפעל הפיס הינו גוף בעל אופי ציבורי מובהק, על אף שהוא מאוגד, מן הבחינה הטכנית, כגוף פרטי .בעתירה יצאנו מתוך הנחה כי האינטרס הציבורי מחייב כי יושב ראש מפעל הפיס, אדם שמופקד על תקציב של ארבעה מיליארד שקלים בשנה ופרויקטים של בנייה ציבורית בסך של 600-800 מיליון שקלים בשנה, לא ימונה עקב היותו מקורב של ראש הממשלה, כפי שאירע בעבר, אלא יהיה אדם שנבחר בקפידה על-פי אמות מידה מקצועיות. כלומר האדם המקצועי ביותר, ולא האדם המקורב ביותר לראש הממשלה.
התנועה שלחה תחילה מכתב לראש הממשלה בה נשאל מדוע לא תוקם ועדת איתור לתפקיד. בתגובה לפניית התנועה שיגרה לשכת ראש הממשלה אולמרט מכתב, שניתן לקרוא אותו כציני, בו הוצהר כי המינוי יעשה בהתאם לחוק, לתקנות ולמנהג; וזאת כאשר ידוע כי אין חוק ואין תקנות למינוי הזה, ואילו המנהג עד כה – היה מנהג פסול. לאחר שקיבלנו את המכתב החלטנו לעתור לבג"צ. בעתירה העלנו טענות חדשניות, לפיהן יש לפרש את תקנון החברה של מפעל הפיס המסמיך את ראש הממשלה לבצע את המינוי, באופן המטיל עליו חובה לפעול במינוי כנאמן הציבור לכל דבר ועניין. בעקבות העתירה לבג"צ חזרה בה לשכת ראש הממשלה והודיעה כי תוקם ועדת איתור.

איזו חקיקה אתה מסייע לקדם בשם התנועה?
לאחרונה ניסחה המחלקה לליטיגציה כלכלית הצעת חוק "גילוי עניינים של נבחרי ציבור" אותה מקדמים בכנסת חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואופיר פינס-פז, מהשדולה בכנסת נגד השחיתות, שהחברים בה באים מכלל קשת המפלגות. הרעיון של ההצעה הוא שנבחרי הציבור ומועמדים לבחירות יביאו לעיון הציבור הצהרות של גילויי עניינים. הצהרות אלו כוללות לא רק הצהרות הון, אלא גם הצהרות על כל זיקה שיש בה עניין לציבור - תפקידים קודמים של חבר הכנסת, שותפים ותיקים לעסקים וכיוצ"ב.
המטרה של הצעת החוק היא למנוע חשש לניגוד עניינים ולחשוף חשש לניגוד כזה, כדי שנוכל לדעת אלו אינטרסים נכנסים לכיסא נבחר הציבור יחד עם המועמד וכדי לזהות אלו אינטרסים עומדים מאחורי נבחרי הציבור כאשר הם מבקשים לקדם או לא לקדם הצעות מסוימות.
הצעת החוק נידונה בוועדת השרים, שבהתחלה התנגדה לחוק, ולאחר מכן ניהלנו מגעים עם משרד המשפטים ועדכנו את ההצעה; כעת אנו מקווים שהיא תעבור בכנסת הבאה.

מה אנחנו לא יודעים עליך?
אני נשוי באושר לענת ואב גאה ליעל ויהונתן, אני עובד כעת על עבודת הגמר שלי בתואר שני במשפטים בדיני נזיקין שמתמקדת בהסגת גבול במיטלטלין בהקשר של האינטרנט, ומהרהר לעתים באפשרות להקים מחדש את "גדוד מגיני השפה העברית".

  

אוקטובר 2008

 

הטלפון הנייד של שוקי לבנון (62) יכול לשמש כמדד יומי לעניין התקשורת בשחיתות. כשנחשפת פרשת שחיתות חדשה בצמרת או כאשר מתקבלת פסיקה של בג"צ בתיק שהגישה התנועה, לא מפסיק הטלפון לצלצל, אבל גם בימים שקטים יחסית דואג שוקי לשמור על העניין התקשורתי בנושא ובתנועה ועבודה לא חסרה.

תפקיד דובר התנועה למען איכות השלטון מחייב להיות זמין מסביב לשעון לכלי התקשורת ולעקוב אחר החדשות בזמן אמת. במסגרת התפקיד אחראי שוקי על הוצאת הודעות על פעילויות התנועה, על עמידה בקשר רציף עם עיתונאים, על ריכוז צוות אתר האינטרנט של התנועה שעובד בהתנדבות ודואג להציע כל הזמן תכנים ורעיונות, ועל הצד התקשורתי והטקסי של שבוע איכות השלטון.

כיצד התגלגלת לתפקיד דובר התנועה?
בזמן שעבדתי בבנק ישראל התחלתי לכתוב כתחביב במדור הספורט ב"כל העיר", המקומון הירושלמי של רשת שוקן. אחרי שפרשתי מהבנק עברתי לכתוב בעיתון "חדשות", שנחשב אז עיתון אנטי-ממסדי וצבעוני במיוחד. יום אחד, בתקופה שהייתי כתב לענייני משפט בעיתון, נכנס למערכת ג'ינג'י אחד בשם אליעד שרגא , לימים מייסד התנועה לאיכות השלטון, והתחיל לספר על הבג"צים שהגיש באותם ימים. למרות שאליעד נחשב עוף מוזר בארנה המשפטית של תחילת שנות ה-90, הוא סיקרן אותי והתחלתי לסקר את פעולות התנועה שהייתה אז בחיתוליה. בזמן שהייתי שותף בהקמת העיתון "מקור ראשון", הפגינו בתנועה נגד חוק טל ואליעד ביקש שאשמש כדובר התנועה לשבועיים. אותם שבועיים הפכו ל-8 שנים.

אילו מקרים בולטים סיקרת במסגרת עבודתך ככתב?
במשך 25 שנותיי בעולם התקשורת, זכורים לי במיוחד ימים של פיגועי דקירה רבים בירושלים בשנות ה-90. הייתי אז כתב בתי חולים ובאחד מפיגועי הדקירה נפגע ילד שהתברר שהוא נכדו של אבא קובנר. ראיינתי אותו, אבל כשהראיון פורסם התלוננו במועצה לעיתונות על שראיינתי קטין. המועצה קבעה אז שלא רק שאין סיבה לתלונה, אלא גם שמגיע לי צל"ש על הראיון.

כיצד נראה עולם היום התקשורת בהשוואה ללפני כ-20 שנה?
בזמן שעבדתי בעיתון "חדשות" לא היו לנו טלפונים ניידים ואינטרנט והיינו צריכים לעבוד יותר בשטח ולחכות בתור לטלפון הציבורי. היום הכל מיידי ולכתבים יש חיים נוחים יותר, הם יכולים לעשות את רוב העבודה מהכורסא בבית. מבחינת תכנים, היום העיתונאים והעורכים יותר פוליטיים ופופוליסטיים, מחפשים את הסקופ ופחות את התוכן. ככתב משפטי חיפשתי יותר את התיקים, היום העיתונאים מחפשים יותר את ההדלפות.

מהו אופי העבודה של דובר התנועה מול העיתונאים?
רוב העיתונאים לא אוהבים דוברים ולא אוהבים ששולחים להם סתם הודעות, אבל על התנועה שלנו העיתונאים סומכים כי הם יודעים שההודעות אמינות, רציניות ושאנחנו לא רודפי כותרות. אצלנו הודעה יוצאת לתקשורת רק אחרי ששוקלים אותה בכובד ראש, ולא לפני שנבחנה מההיבט המשפטי וקיבלה את אישור הצוות המשפטי.

מהו סדר היום של דובר התנועה ?
אני קם ב-6:30 ועובר על כל העיתונים ואתרי החדשות באינטרנט כדי לראות את הנושאים על סדר היום. אז אני מקיים שיחות עם יו"ר התנועה אליעד שרגא, מנכ"ל התנועה אלי סולם ועו"ד תורן וביחד מחליטים אם להגיב על נושא מסוים וכיצד לפתח אותו. חשוב לנו להיות מובילים של נושא ולא מוּבַלים על ידו. אני מגיע לתנועה לפני כולם עם עורך הדין התורן.    אנו מכינים מכתב פניה לרשות הרלוונטית והודעה לעיתונות. חשוב לי להגיע קודם לרדיו ולאינטרנט ובעזרתה הנדיבה של המתנדבת הדר רונן ממערכת האינטרנט, אנו מעדכנים את האתר של התנועה בזמן אמת. יום העבודה אינו נגמר – צריך להיות עם יד על הדופק 24 שעות, לעקוב אחר הידיעות החדשותיות באינטרנט,ובשאר כלי התקשורת ולענות לבקשות למרואיינים מהתנועה גם בלילה.

כמה חשיפה יש לתנועה בתקשורת?
בחודש יש לנו בממוצע 30 הופעות במדיה האלקטרונית (רדיו וטלוויזיה) ו כ-200 אזכורים בעיתונות ובאתרי חדשות באינטרנט. אנחנו משתדלים לגוון – גם להופיע בכמה שיותר כלי תקשורת ובמגוון מדורים, ממדור הספורט ועד למדור הכלכלה ולחדשות, וגם שישמעו מגוון של אנשים מהתנועה. בדרך כלל מי שהוא מומחה בנושא הוא שמתראיין.

מהו שיא העבודה בדוברות של התנועה?
בג"צים גדולים שהתנועה הגישה, שאז כל כלי התקשורת מזנקים עלינו בבת אחת כשהדיון נגמר ושבוע איכות השלטון, שמתקיים כל שנה במאי ובו כנס ירושלים השנתי ויום איכות השלטון. העבודה לקראת שבוע איכות השלטון מתחילה מבחינת הדוברות כחצי שנה קודם וכוללת איתור מועמדים לתואר אבירי איכות השלטון,ואיסוף חומרי עזר עליהם אשר יועלו בפני "ועדת האבירים" הכנת התעודות, הכנת הליין-אפ של הטקס והפקת סרטונים. באירוע עצמו הכל צריך להיות מחושב ומראש אנו סוגרים על שיתופי פעולה עם כלי תקשורת שונים, עם אולפני רדיו וניידות שידור של טלוויזיה מהטקס. בטקס עצמו אני עוזר לבמאי להעביר את השידור חלק. למזלי מתמחים ומתמחות נהדרים ונהדרות מה"רוח החדשה" עוזרים לי באירוע.

איפה גדלת? מאיפה בא לך החיידק לתקשורת ולמעורבות חברתית?
אני יליד ירושלים משפחתי היא דור שביעי בארץ (צפת) אבי,צבי ז"ל נהרג בשיירת הר הצופים כשהייתי בן שנתיים. בבגרותי הגורל זימן לי סגירת מעגל כאשר היחידה בה הייתי בצבא, "נערי המלך" נקראה להעלות נשק ושיירות להר הצופים בתקופה שבה הר הצופים היה מובלעת בשטח ירדני. את החיידק לתקשורת ינקתי מהדוד שלי, יצחק לבנון ז"ל, הסופר והמתרגם, שהיה לוקח אותי עימו לפגישות עבודה עוד בהיותי ילד.

מהו הקו המוביל את האסטרטגיה התקשורתית של התנועה?
שפעילות התנועה ומאמציה המקצועיים היום יומיים יקבלו תהודה ציבורית שתחזק את ההרתעה האזרחית ,שהיא כלי חשוב להבטיח שעובדי ונבחרי הציבור יהיו ערים שהציבור באמת עוקב אחריהם באמצעותנו.

מה לא יודעים עליך?
מעולם לא למדתי תקשורת. כשלמדתי בביה"ס החקלאי חלמתי להיות חקלאי ויש לי בגרות בגידול בננות.

 

 

 

 

  

ספטמבר 2008

החודש: ראיון עם מרים זינגרמן, רכזת גיוס חברים בתנועה לאיכות השלטון

 

מרים זינגרמן (24), שהתחילה את דרכה בתנועה כטלפנית, למדה במהלך שלוש שנותיה בתנועה שהגישה הכי יעילה לגיוס ולטיפול בפניות של חברי התנועה היא "איכות עם נחמדות" - הדגשת ההישגים של התנועה וחשיבות המאבק בשחיתות יחד עם גילוי הבנה לצורכי החברים.

במסגרת תפקידה במחלקת ארגון וחברים המנוהלת על ידי עמק ברכה, אחראית מרים לחיזוק הקשרים עם חברי התנועה, לטיפול בבקשות ובתלונות של חברים, להנפקת כרטיסי חבר ולעדכון מועדון התרבות של התנועה. "אנחנו מטפלים בכל יום בכ-20 פניות ובקשות ועוקבים אחר מצב חברותם של החברים הרשומים בתנועה" היא מספרת.

מה מאפיין את החברים הרשומים בתנועה?
החברים מגיעים מכל גווני הקשת של החברה הישראלית ויש אפילו מספר חברים מחו"ל, אבל שתי הקבוצות הגדולות ביותר הם סטודנטים וגמלאים וכן אחוז נכבד מגיע מאזור המרכז.

כיצד מגייסים חברים חדשים?
לתנועה יש צוות טלמרקטינג המונה 23 סטודנטים שפונים לאנשים שחתמו על אחת מהעצומות של התנועה ומציעים להם להצטרף כחברים בתנועה, כמו גם לאנשים שביקשו להצטרף דרך טופס ההצטרפות באתר האינטרנט של התנועה.

מה הם הנימוקים שנותנים המצטרפים החדשים להצטרפות לתנועה?
הנימוקים הנפוצים הם אלו הקשורים לשמירה על הדמוקרטיה, לכל מה שקשור לחברה נקייה משחיתות, לבחירות מקומיות, למנהל לא-תקין במערכת החינוך, ויש נימוקים קצת פחות מובנים כמו 'שחיתות בצה"ל'.

באיזו דרך בוחרים החברים לחדש את חברותם בתנועה?
מדי שנה כ-80 אחוז מהחברים הרשומים מחדשים את חברותם, רובם עושים זאת דרך פנייה טלפונית ודרך הדואר הרגיל ומקצתם פונים דרך האינטרנט.

מה הן הסיבות להפסקת החברות בתנועה?
יש אנשים שפשוט עוזבים את הארץ וכבר לא מעניין אותם מה יהיה עם השלטון במדינה. מיעוט מהעוזבים מתלוננים שהתנועה לא עושה מספיק ואז אנחנו מתקשרים ומספרים להם על ההישגים והיוזמות הרבות של התנועה.

איך עונים על השאלה למה כדאי לי להצטרף לתנועה?
החברות בתנועה מאוד חשובה לנו בעיקר בהיבט של הרחבת העורף הציבורי של התנועה. ככל שיש לנו יותר חברים ככה יש לנו יותר כוח לפעול ולעמוד מול מקבלי ההחלטות בשלטון. התגייסות שלכם תעזור ותתמוך בשמירה על ערכי הדמוקרטיה והמנהל התקין של המדינה ותחזור אליכם בדרך עקיפה.
לתנועה מטרה אסטרטגית להגיע לעצמאות כלכלית באמצעות 30-40 אלף חברים משלמים שיבטיחו לתנועה את התקציב הבסיסי הדרוש להפעלתה.

אילו מכתבים זועמים אתם מקבלים מחברים?
טענות כמו – מדוע גובים דמי חבר בהוראת קבע בלי ליידע, למרות שאנחנו מיידעים מראש; מדוע לא שומעים את קול התנועה בעניין מסוים; ופנייה מצחיקה במיוחד שחוזרת פעמים רבות היא מדוע מעטפת ההחזר של טופס חידוש החברות קטנה כל כך.

יש אנשים שמפרגנים?
כן, יש הרבה הערות כמו "טוב שיש תנועה שעוזרת למגר את השחיתות"; "ישר כוח על הפעילות המשפיעה"; ו-"מחזקים את ידכם".

ממה את נהנית בעבודה?
מההווי במחלקה, מהבדיחות הפנימיות, מהאווירה המשתפת.

מה לא יודעים עלייך?
אחרי השחרור למדתי עיצוב גרפי ,אני פריקית של סרטים מצוירים