רקע
עובדי ונבחרי ציבור נגדם הוגשו כתבי אישום שלא הורשעו בפלילים, ואפילו מחמת הספק, זכאים בפן הפלילי ואז הם מציגים עצמם כזכאים לכל דבר ועניין והם מרשים לעצמם להמשיך ולמלא תפקידים ציבוריים כאילו דבר לא ארע. בנוסף, ברגע שמעשה או מחדל נעשה במסגרת החוק ועל פי נהלים ולתנועה אין עילה משפטית חד משמעית לפעול, בגלל סדרי עדיפות ומגבלה במשאבים, התנועה בדרך כלל מחליטה לסגור את התיק. מדובר במקרים של " It's not done " מה שמכונה בפי העם:"כשר אבל מסריח" או ה'תחום האפור'. אבל גם ב'תחום האפור' עובדי ציבור אמורים לפעול על פי נורמות אתיות של הגינות ושקיפות, כשכבה נוספת של ערכים מעל למערכת הנהלים, התקנות והחוקים, ולשרת אך ורק את האינטרס הציבורי (ולא את עצמם).
כדי להעמיק את פעילות התנועה בתחום האתיקה הציבורית וכדי להתמודד עם מקרים של התנהלות בלתי אתית הקימה התנועה את ועדת האתיקה.
עבודת ועדת האתיקה
ועדת האתיקה, המתכנסת אחת לחודש, מקבלת מקו הטוהר של התנועה תיקים שנסגרו או שמראש לא טופלו משום שהם נמצאו ב'תחום האפור'. בנוסף, יוזמת הועדה דיונים סביב אירועים אקטואליים ודנה בהם מהפאן האתי של המקרה. במידה והועדה החליטה כי התקיימה התנהלות בלתי אתית, באפשרותה לפעול בין היתר בדרכים הבאות:
• הבלטת ההתנהלות הבלתי אתית בפני ראש הגוף בו ארע המקרה ו/או בציבור
• הגשת תלונה במקרים שבגוף בו ארע המקרה, קיים קוד אתי ו/או ועדת אתיקה שבפניה ניתן להתלונן.
• יזום הצעות לשינויי חקיקה ו/או תקנות בשיתוף עם המחלקה המשפטית של התנועה
• יזום, שיפור ושדרוג קודים אתים קיימים
• פרסום ניירות עמדה בנושאים השונים על מנת לעודד דיון ציבורי סביבם
בנוסף לטיפול במקרים שעד כה לא טופלו על ידי התנועה ,פעילות ועדת האתיקה תגביר את המודעות הציבורית לחשיבות התנהלות אתית ובכך תקדם את יעדי התנועה לשיפור איכות השלטון
עבודת הועדה בתיקים מבוצעת על פי השלבים הבאים:
1. וידוא העובדות המוזכרות בתלונה
2. קביעה שהמעשה נשוא התלונה בלתי אתי
3. עיגון החלטת הועדה בכללים אתיים מקובלים בארץ ובעולם
4. גיבוש הפתרון (הערה: במקרים רבים, מפאת היותם של העבירות עבירות אתיות ולא עבירות על החוק הפתרונות יהיו מערכתיים ולא יחודיים למקרה התלונה)
5. ביצוע
6. כתיבת נייר עמדה עבור אתר התנועה
חברי ועדת האתיקה:
אלי בלט
טלי גרף - יו"ר
משה דיין
יוסי הר-גיל
עו"ד מרים ליפשיץ
חיים רחימי
יורם שמיר