מאחורי הקלעים 2011-2012
עו"ד דפנה קירו כהן
עו"ד דפנה קירו כהן- מנהלת המחלקה המשפטית
מאת - מיכל בן משה סטודנטית לתקשורת האוניברסיטה העברית. מתמחה בדוברות התנועה.
"חברה אזרחית מעורבת ופעילה הנה גורם מרכזי ומשפיע על מידת השחיתות במדינה.באופן אישי, עלי זה עבד. נגעו בי ונשארתי."
שלבי ההיריון המתקדמים בהם נמצאת עו"ד דפנה קירו- כהן, לא מונעים ממנה להתמודד בהצלחה עם התפקיד האינטנסיבי להפליא של ניהול המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון. דפנה, בקרוב בת שלושים וחמש ובקרוב אם לשלושה, נשואה לנועם ומתגוררת בקיבוץ גבעת ברנר. שולחנה עמוס לעייפה וכנראה לא ינוקה לגמרי מהכתבות, המסמכים והעתירות הערומים על כל חלקה פנויה בו, לפחות עד אחרית הימים בה השחיתות תמוגר מן הארץ ומוסדות השלטון כולם יתנהלו למופת.
"אני ציבורית במהותי והתחברתי מיד לאג'נדה וגם למטרות שהתנועה פועלת לקידומן" מספרת דפנה שהגיעה לתנועה בתור סטודנטית בקליניקה המשפטית. "לאחר שסיימתי התמחות במשרד פרטי והבנתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות בחיי , התמזל מזלי ונפתחה משרה בתנועה וכשחזרתי לתנועה הרגשתי ש"הגעתי הביתה" "
מה כוללת עבודת מנהלת המחלקה המשפטית?
"בתפקידי הנוכחי אני מנהלת את המחלקה המשפטית, תפקיד שמהותו תיאום בין המשימות המשפטיות השונות של התנועה. כיום ישנם חמישה עורכי דין שכל אחד מתמקצע בתחום מסוים והתפקיד שלי הוא לפזר משימות בצורה נכונה, להצליח לתעדף את המשימות, לתת תמונה קוהרנטית לנו פנימה ולגופי ההנהלה החוצה איפה הדברים עומדים וכמובן לקחת חלק פעיל ושוטף בביצוע המשימות עצמן.
האתגר המרכזי בתפקיד הוא הניסיון "לג'גלר" בין הדחוף לבין החשוב. הרבה דברים קורים והתכנון הוא רק התחלה. יש לי דף משימות ולרוב מה שאני מספיקה לבצע אחר לגמרי כי סדר היום הציבורי משתנה, יש פניות דחופות, כותרות בעיתון שדורשות התייחסות, כל הזמן קורים דברים. אחד היתרונות במקום הזה בעיני הוא הדינאמיות והרלוונטיות לסדר היום הציבורי. לא מתעסקים פה עם נושאים שבתיאוריה אלא באמת מתעסקים עם הדברים המהותיים והאקוטיים ביותר למדינת ישראל שקורים כאן ועכשיו. הבעיה היא שקורים כל כך הרבה דברים וקצרה ידינו מלהושיע. אנו לא מטפלים במקרים רבים שהם אכן חשובים אבל בהיקף המשאבים שלנו אנו לא מסוגלים להגיע אליהם. מקרים דחופים של עתירות לביהמ"ש למשל, דוחקים הצידה מקרים או נושאים חשובים אחרים."
התחלת כסטודנטית בקליניקה, לאחר מכן היית גם מנהלת קליניקות משפטיות בתנועה. עד כמה משמעותית וכיצד מתבטאת עבודת הסטודנטים במחלקה המשפטית?
"הקליניקות המשפטיות שלנו היום תופסות את עיקר מערך פניות הציבור.הפניות מגיעות כאלף פניות בשנה לתנועה, שליש מהן בערך, אלו שמתאימות לתחום הטיפול שלנו, נפתחות כתיק ומנווטות לאחת מהקליניקות המשפטיות המורכבות מסטודנטים למשפטים המונחים ע"י עורך דין של התנועה. בעיני יש לכך כמה מטרות- ראשית מטרה חינוכית: לקליניקה יש חשיפה גדולה להרבה אנשים שגם אם לא יהיו בעמדת מפתח כעורכי דין- מגלים את כוחם כאזרחים מעורבים, למשל ההכרה שאפילו באמצעות מכתב אפשר להביא לשינוי. חברה אזרחית מעורבת ופעילה הנה גורם מכריע המשפיע על מידת השחיתות במדינה, מה שהוכח גם במחקר של הבנק העולמי. באופן אישי, עלי זה עבד. נגעו בי ונשארתי.
המטרה השנייה היא מעשית- בעמותה שמס' המשרות בה הוא מצומצם וכך גם משאביה, הסטודנטים הם כלי להגיע ולתת שירות לציבור באופן שבלעדיהם לא היינו מסוגלים לתת. ובמקביל הסטודנט נתרם ולומד לפעול ולהכיר את הפרקטיקה והשטח. מניסיון אני יכולה לומר שגם אם סטודנט יצא מהאוניברסיטה הכי טובה, פעמים רבות הוא לומד איך להיות משפטן ולא איך להיות עורך דין בפועל. אני יכולה להעיד מניסיון עם סטודנטים שהנחתי, שברמה החווייתית ההשתתפות בקליניקה משאירה זיכרון עמוק מאוד. זו מערכת סימביוטית לתנועה, לסטודנטים ולחברה הישראלית."
בימים אלו, אנו עדים יותר ויותר לתהליכים המאיימים על המנהל התקין של מדינת ישראל, כאלו שאומרים "דרשני" בייחוד לגוף כמו התנועה למען איכות השלטון. הנושא הזה מעסיק רבות את המחלקה המשפטית ואת דפנה בפרט:
"בשבועות האחרונים אנו מתעסקים רבות עם השטף החקיקתי שעובר בכנסת- הצעות חוק רבות שהמכנה המשותף ביניהן הוא הניסיון להשתיק ולהחליש גורמי ביקורת החל מבית המשפט העליון, ע"י ניסיון לשנות את הרכבו ואופן בחירת השופטים, להחלשת התקשורת וכלה בחברה האזרחית. כך למשל, רק היום ניסו להעביר חוק הנוגע להגבלת זכות העמידה של עותרים ציבוריים לביהמ"ש העליון. התנועה נחשבת לאחד מהעותרים הציבוריים המרכזיים והפעילים בארץ וזו עוד אחת מהסיבות שאנחנו מוטרדים מאוד מהנושא. בהקשר הזה של הצעות החוק השונות, במקרה בחרה התנועה לפעול ולשלב כלים שונים שעומדים לה אם עתירה לבג"צ ; אם הגשת ניירות עמדה והשתתפות בדיונים בכנסת; ואם הופעות בתקשורת והסברה כדוגמת ראיון שאני עומדת להשתתף בו היום בנושא בערוץ הכנסת. הצטברות החוקים הללו מביאה אותנו לפעול במספר דפוסי פעולה וחזיתות. לשמחתי, על פניו נראה ששתיים מהצעות החוק הללו נעצרו אז כנראה שאנו מצליחים לתרום את תרומתנו הצנועה בהקשר הזה."
האם יש מקרה בו עסקת שזכור לך כמשמעותי במיוחד?
"אחד המקרים שמבחינה אישית היו לי הכי חשובים וגרמו לי לתחושת סיפוק ותגמול מקצועי ואישי הוא המקרה של *אסף גרטי- עובד במשרד הפנים שפוטר לאחר שחשף מקרה שחיתות. המקרה הגיע אלינו לאחר שנדחה ע"י מבקר המדינה ובית הדין האזורי. בבית הדין הארצי הצלחנו לתת לו את מה שמגיע לו ברמה האישית- החזרתו לעבודה ופיצויים. בנוסף, בית הדין, בפסק דין יפיפה ותקדימי, נתן מניפסט שלם על הגנת חושפי שחיתויות בישראל. עד היום אסף גרטי הוא סוג של מגדלור למדיניות המשפטית הראויה בנושא. היה לי כבוד גדול לקחת חלק בתהליך הזה לצד תהליכים נוספים שאנו מנהלים בנוגע להגנה על חושפי שחיתויות. אני חושבת שהמלחמה בשחיתות היא אחד הנושאים החשובים, ללא חושפי השחיתויות בתופעה אין חשיפת שחיתות. כשמצליחים לעשות זאת, החשיבות והסיפוק עצומים, וזהו אחד הדברים המרכזיים שחשוב שנמשיך ונעשה."
27.11.2011
עו"ד נידאל חאיק
עו"ד נידאל חאיק- מנהל הפרויקט המוניציפאלי.
מאת - מיכל בן משה סטודנטית לתקשורת האוניברסיטה העברית. מתמחה בדוברות התנועה.
" הנושא של איכות השלטון מגיע היום ליותר ויותר אנשים ומקבל תהודה גדולה יותר. התוצאות כבר מתחילות להגיע, אך זו לא ריצה של 100 מ' אלא מרתון שצריך להמשיך ולהתמיד בו."
נידאל חאיק הגיע לתנועה לאיכות השלטון לפני חמש שנים, כסטודנט צעיר למשפטים. לאחר שסיים בהצטיינות את לימודיו באוניברסיטה העברית, נשאר בתנועה בתור מתמחה שליווה את רוב הפרויקטים המשפטיים ובנוסף ריכז את הפרויקט המוניציפאלי שבזמנו התמקד בשיפור המנהל התקין ברשויות הערביות.
"הגעתי לתנועה מתוך תחושת שליחות הנמשכת מאז ועד היום" מספר נידאל, שכיום מלבד תפקידו כמנהל הפרויקט המוניציפאלי מחזיק במס' תארים נוספים- הגבר היחיד בין עורכות הדין בתנועה, הצעיר שבחבורה (בן 26 בלבד) ואף הרווק היחיד נכון לעכשיו. בנוסף לתפקיד הניהולי, נידאל מנחה ומנהל את הקליניקה המשפטית במרכז הבין-תחומי בהרצליה, לומד לדוקטורט באוניברסיטה העברית ואף מלמד בה כמתרגל בחוג למדעי המדינה.
על תפקידו הנוכחי בתנועה הוא מפרט: "הפרויקט שבו אני מתעסק בעיקרו נוגע לרשויות מקומיות בכלל ורשויות מקומיות ערביות בפרט. כאשר אנחנו מנסים לטפל עד כמה שאפשר בבעיות ברשויות אלו- לתקן, לשפר, לעקוב ולהיות "כלב שמירה" כשצריך."
מהם האתגרים המרכזיים עימם אתה מתמודד בעבודתך?
"העבודה מול הרשויות המקומיות לא קלה. כל העת תשומת הלב של התקשורת מופנית למערכת הארצית- הממשל המרכזי, הכנסת, משרדי הממשלה, ופחות שמים לב לבעיות הרבות הקיימות ברשויות המקומיות, שהן כר פורה לשחיתויות. למרות היעדר ההתייחסות מצד גופים שונים, השלטון המקומי הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על חיי האזרחים בתחומים רבים כגון חינוך, בריאות, תשתיות, תעסוקה ומכאן חשיבותו הגדולה. מתוך סך הפניות בהן התנועה מטפלת כ80% נוגעות לרשויות מקומיות. נתון זה נובע מההבנה בתנועה שזה תחום משפיע וחשוב וגם עקב ריבוי הפניות של אזרחים אלינו בנוגע לכשלים ובעיות אליהם הם נחשפו בשלטון המקומי."
האם ישנם הבדלים בולטים בין המגזר היהודי לערבי מבחינת ליקויים ושחיתות ברמה המקומית?
"השחיתות ברשויות המקומיות הערביות היא לא יותר גדולה, אך שונה כי מאפיינים חברתיים ותרבותיים שונים של החברה הערבית משפיעים ונכנסים לכל המערך של השלטון המקומי. לדוגמא, מעמד המשפחה בחברה הערבית מאוד מוצק- מה שמוביל להעסקת מקורבים, יש פחות אקטיביזם ציבורי ולצערי פחות הפנמה של ערכים דמוקרטיים כמו השתתפות, מעורבות, ענייניות ושקיפות. גם ששיעורי ההצבעה מגיעים ל90 אחוז, זה בד"כ בגלל ההשפעה הגדולה, יכולת הגיוס וה"מגנטיות" של החמולות. בפריסה ארצית הרשויות הערביות יותר קטנות בהשוואה לרשויות היהודיות וזה גם מוסיף שמן למדורה כי כולם מכירים את כולם ויש תחושה של משפחה אחת גדולה."
ייתכן כי בנוסף לכך הציבור הערבי פחות מודע לזכויותיו?
"בהחלט. הציבור הערבי בחלקו לא מודע לזכויות המגיעות לו, בחלקו נהנה מהשחיתות ולכן לא מעוניין שהיא תיפסק ובחלקו אדיש למתרחש כי עבר את סף הסיבולת ומיואש מהמצב."
באילו אמצעים משפטיים נוקטת התנועה בכדי לתקן את העוולות המתבצעות ברשויות?
"כל תיק מתחיל בפועל בניסיון לפתור את הדברים בדרכי נועם. אנו פונים לרשויות המקומיות ומנסים להצביע על הבעיות הקיימות. מנסים לתקן את אותן בעיות בתכתובת עם הרשויות המקומיות, אולם בהיעדר תגובה או התייחסות עניינית, מה שקורה לא פעם לצערנו, פונים לבתי משפט, ברוב המקרים לבית משפט לעניינים מנהליים האחראי על התנהלות הרשויות המקומיות. משם למעשה אנו מנסים לקדם את הסוגיות. בשנת 2010 הגשנו כ30 מהלכים משפטיים נגד רשויות מקומיות ובשנה הנוכחית עומדים להיות מוגשים אף יותר. כל תיק כזה הוא בפועל עולם ומלואו שמשנה מציאות."
מקרה מעניין המונח על שולחנו של נידאל בימים אלה הינו תביעה שהוגשה לפני שבוע וחצי נגד המועצה המקומית אעבלין בנוגע למינוי שהתבצע לתפקיד מנהל מחלקת החינוך במועצה: "אדם שהוא בראש הפירמידה החינוכית של המועצה, אחראי על בתי הספר, המנהלים והתוויית המדיניות החינוכית הוא אדם שבניגוד לתנאי הסף שנקבעו לתפקיד מעודו לא היה מורה בבי"ס, אין לו שום ניסיון חינוכי. במועצה החליטו למנות את מי שהם רוצים, את מי שמקורב לפי השיטה שמה שקובע זה הקשרים ולא הכישורים."
בעקבות הטיפול באותם מקרים של מנהל שאינו תקין ברשויות הערביות, האם אתה שם לב לשינויים המתחוללים בחברה הערבית בישראל בנושא זה?
"בלי סוף. מסתכלים על שני מדדים בגדול- פניות לתנועה והופעות בתקשורת הערבית. כמות הפניות מצד אזרחים ערבים עלתה פי כמה וכמה בשנים האחרונות. כל שנה עולה כמות הפונים ב300%. כך זה הולך ומתעצם. בנוסף, יותר חברי מועצה ואנשים מן המניין נוקטים עצמאית במהלכים הדומים לאלה בהם נוקטת התנועה וגם הולכים לבתי משפט. מהצד השני אנשי השלטון המקומי גם מראים יותר זהירות, מנסים לנהוג בשקיפות גדולה יותר ולפי כללי מנהל תקין מתוך חשש מהאזרחים, התקשורת או התנועה לאיכות השלטון. המדד הנוסף הוא ההופעות בתקשורת הערבית. אנחנו מופיעים בתקשורת חדשות לבקרים. מדי שבוע כמעט מתפרסם ראיון או מאמר עלינו בתקשורת הערבית, בעיקר בשלושת העיתונים המרכזיים: פנורמה, קול אל ערב וסונרא וכמו כן ברדיו קול ישראל בערבית ורדיו א-שאמס. אלו הם גופי התקשורת הערבים המרכזיים בישראל. מעניין לציין, וזו בעצם התקדמות משמעותית, שהיום זה לא רק שאנו פונים אל כלי התקשורת ומוציאים הודעות לעיתונות, אלא כלי התקשורת הערבים עצמם פונים אלינו. למשל, לאחרונה התפרסם דו"ח מבקר המדינה שעסק במשרות אמון במשרד ראש הממשלה. מתקשרים אלי מהתקשורת הערבית ומבקשים לשמוע מה התנועה חושבת על העניין. הנושא של איכות השלטון מגיע היום ליותר ויותר אנשים ומקבל תהודה גדולה יותר. התוצאות כבר מתחילות להגיע, אך זו לא ריצה של 100 מ' אלא מרתון שצריך להמשיך ולהתמיד בו."
13/11/2011
מאחורי הקלעים 2011-2012
עו"ד דפנה קירו כהן
עו"ד דפנה קירו כהן- מנהלת המחלקה המשפטית
מאת - מיכל בן משה סטודנטית לתקשורת האוניברסיטה העברית. מתמחה בדוברות התנועה.
"חברה אזרחית מעורבת ופעילה הנה גורם מרכזי ומשפיע על מידת השחיתות במדינה.באופן אישי, עלי זה עבד. נגעו בי ונשארתי."
שלבי ההיריון המתקדמים בהם נמצאת עו"ד דפנה קירו- כהן, לא מונעים ממנה להתמודד בהצלחה עם התפקיד האינטנסיבי להפליא של ניהול המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון. דפנה, בקרוב בת שלושים וחמש ובקרוב אם לשלושה, נשואה לנועם ומתגוררת בקיבוץ גבעת ברנר. שולחנה עמוס לעייפה וכנראה לא ינוקה לגמרי מהכתבות, המסמכים והעתירות הערומים על כל חלקה פנויה בו, לפחות עד אחרית הימים בה השחיתות תמוגר מן הארץ ומוסדות השלטון כולם יתנהלו למופת.
"אני ציבורית במהותי והתחברתי מיד לאג'נדה וגם למטרות שהתנועה פועלת לקידומן" מספרת דפנה שהגיעה לתנועה בתור סטודנטית בקליניקה המשפטית. "לאחר שסיימתי התמחות במשרד פרטי והבנתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות בחיי , התמזל מזלי ונפתחה משרה בתנועה וכשחזרתי לתנועה הרגשתי ש"הגעתי הביתה" "
מה כוללת עבודת מנהלת המחלקה המשפטית?
"בתפקידי הנוכחי אני מנהלת את המחלקה המשפטית, תפקיד שמהותו תיאום בין המשימות המשפטיות השונות של התנועה. כיום ישנם חמישה עורכי דין שכל אחד מתמקצע בתחום מסוים והתפקיד שלי הוא לפזר משימות בצורה נכונה, להצליח לתעדף את המשימות, לתת תמונה קוהרנטית לנו פנימה ולגופי ההנהלה החוצה איפה הדברים עומדים וכמובן לקחת חלק פעיל ושוטף בביצוע המשימות עצמן.
האתגר המרכזי בתפקיד הוא הניסיון "לג'גלר" בין הדחוף לבין החשוב. הרבה דברים קורים והתכנון הוא רק התחלה. יש לי דף משימות ולרוב מה שאני מספיקה לבצע אחר לגמרי כי סדר היום הציבורי משתנה, יש פניות דחופות, כותרות בעיתון שדורשות התייחסות, כל הזמן קורים דברים. אחד היתרונות במקום הזה בעיני הוא הדינאמיות והרלוונטיות לסדר היום הציבורי. לא מתעסקים פה עם נושאים שבתיאוריה אלא באמת מתעסקים עם הדברים המהותיים והאקוטיים ביותר למדינת ישראל שקורים כאן ועכשיו. הבעיה היא שקורים כל כך הרבה דברים וקצרה ידינו מלהושיע. אנו לא מטפלים במקרים רבים שהם אכן חשובים אבל בהיקף המשאבים שלנו אנו לא מסוגלים להגיע אליהם. מקרים דחופים של עתירות לביהמ"ש למשל, דוחקים הצידה מקרים או נושאים חשובים אחרים."
התחלת כסטודנטית בקליניקה, לאחר מכן היית גם מנהלת קליניקות משפטיות בתנועה. עד כמה משמעותית וכיצד מתבטאת עבודת הסטודנטים במחלקה המשפטית?
"הקליניקות המשפטיות שלנו היום תופסות את עיקר מערך פניות הציבור.הפניות מגיעות כאלף פניות בשנה לתנועה, שליש מהן בערך, אלו שמתאימות לתחום הטיפול שלנו, נפתחות כתיק ומנווטות לאחת מהקליניקות המשפטיות המורכבות מסטודנטים למשפטים המונחים ע"י עורך דין של התנועה. בעיני יש לכך כמה מטרות- ראשית מטרה חינוכית: לקליניקה יש חשיפה גדולה להרבה אנשים שגם אם לא יהיו בעמדת מפתח כעורכי דין- מגלים את כוחם כאזרחים מעורבים, למשל ההכרה שאפילו באמצעות מכתב אפשר להביא לשינוי. חברה אזרחית מעורבת ופעילה הנה גורם מכריע המשפיע על מידת השחיתות במדינה, מה שהוכח גם במחקר של הבנק העולמי. באופן אישי, עלי זה עבד. נגעו בי ונשארתי.
המטרה השנייה היא מעשית- בעמותה שמס' המשרות בה הוא מצומצם וכך גם משאביה, הסטודנטים הם כלי להגיע ולתת שירות לציבור באופן שבלעדיהם לא היינו מסוגלים לתת. ובמקביל הסטודנט נתרם ולומד לפעול ולהכיר את הפרקטיקה והשטח. מניסיון אני יכולה לומר שגם אם סטודנט יצא מהאוניברסיטה הכי טובה, פעמים רבות הוא לומד איך להיות משפטן ולא איך להיות עורך דין בפועל. אני יכולה להעיד מניסיון עם סטודנטים שהנחתי, שברמה החווייתית ההשתתפות בקליניקה משאירה זיכרון עמוק מאוד. זו מערכת סימביוטית לתנועה, לסטודנטים ולחברה הישראלית."
בימים אלו, אנו עדים יותר ויותר לתהליכים המאיימים על המנהל התקין של מדינת ישראל, כאלו שאומרים "דרשני" בייחוד לגוף כמו התנועה למען איכות השלטון. הנושא הזה מעסיק רבות את המחלקה המשפטית ואת דפנה בפרט:
"בשבועות האחרונים אנו מתעסקים רבות עם השטף החקיקתי שעובר בכנסת- הצעות חוק רבות שהמכנה המשותף ביניהן הוא הניסיון להשתיק ולהחליש גורמי ביקורת החל מבית המשפט העליון, ע"י ניסיון לשנות את הרכבו ואופן בחירת השופטים, להחלשת התקשורת וכלה בחברה האזרחית. כך למשל, רק היום ניסו להעביר חוק הנוגע להגבלת זכות העמידה של עותרים ציבוריים לביהמ"ש העליון. התנועה נחשבת לאחד מהעותרים הציבוריים המרכזיים והפעילים בארץ וזו עוד אחת מהסיבות שאנחנו מוטרדים מאוד מהנושא. בהקשר הזה של הצעות החוק השונות, במקרה בחרה התנועה לפעול ולשלב כלים שונים שעומדים לה אם עתירה לבג"צ ; אם הגשת ניירות עמדה והשתתפות בדיונים בכנסת; ואם הופעות בתקשורת והסברה כדוגמת ראיון שאני עומדת להשתתף בו היום בנושא בערוץ הכנסת. הצטברות החוקים הללו מביאה אותנו לפעול במספר דפוסי פעולה וחזיתות. לשמחתי, על פניו נראה ששתיים מהצעות החוק הללו נעצרו אז כנראה שאנו מצליחים לתרום את תרומתנו הצנועה בהקשר הזה."
האם יש מקרה בו עסקת שזכור לך כמשמעותי במיוחד?
"אחד המקרים שמבחינה אישית היו לי הכי חשובים וגרמו לי לתחושת סיפוק ותגמול מקצועי ואישי הוא המקרה של *אסף גרטי- עובד במשרד הפנים שפוטר לאחר שחשף מקרה שחיתות. המקרה הגיע אלינו לאחר שנדחה ע"י מבקר המדינה ובית הדין האזורי. בבית הדין הארצי הצלחנו לתת לו את מה שמגיע לו ברמה האישית- החזרתו לעבודה ופיצויים. בנוסף, בית הדין, בפסק דין יפיפה ותקדימי, נתן מניפסט שלם על הגנת חושפי שחיתויות בישראל. עד היום אסף גרטי הוא סוג של מגדלור למדיניות המשפטית הראויה בנושא. היה לי כבוד גדול לקחת חלק בתהליך הזה לצד תהליכים נוספים שאנו מנהלים בנוגע להגנה על חושפי שחיתויות. אני חושבת שהמלחמה בשחיתות היא אחד הנושאים החשובים, ללא חושפי השחיתויות בתופעה אין חשיפת שחיתות. כשמצליחים לעשות זאת, החשיבות והסיפוק עצומים, וזהו אחד הדברים המרכזיים שחשוב שנמשיך ונעשה."
27.11.2011
עו"ד נידאל חאיק
עו"ד נידאל חאיק- מנהל הפרויקט המוניציפאלי.
מאת - מיכל בן משה סטודנטית לתקשורת האוניברסיטה העברית. מתמחה בדוברות התנועה.
" הנושא של איכות השלטון מגיע היום ליותר ויותר אנשים ומקבל תהודה גדולה יותר. התוצאות כבר מתחילות להגיע, אך זו לא ריצה של 100 מ' אלא מרתון שצריך להמשיך ולהתמיד בו."
נידאל חאיק הגיע לתנועה לאיכות השלטון לפני חמש שנים, כסטודנט צעיר למשפטים. לאחר שסיים בהצטיינות את לימודיו באוניברסיטה העברית, נשאר בתנועה בתור מתמחה שליווה את רוב הפרויקטים המשפטיים ובנוסף ריכז את הפרויקט המוניציפאלי שבזמנו התמקד בשיפור המנהל התקין ברשויות הערביות.
"הגעתי לתנועה מתוך תחושת שליחות הנמשכת מאז ועד היום" מספר נידאל, שכיום מלבד תפקידו כמנהל הפרויקט המוניציפאלי מחזיק במס' תארים נוספים- הגבר היחיד בין עורכות הדין בתנועה, הצעיר שבחבורה (בן 26 בלבד) ואף הרווק היחיד נכון לעכשיו. בנוסף לתפקיד הניהולי, נידאל מנחה ומנהל את הקליניקה המשפטית במרכז הבין-תחומי בהרצליה, לומד לדוקטורט באוניברסיטה העברית ואף מלמד בה כמתרגל בחוג למדעי המדינה.
על תפקידו הנוכחי בתנועה הוא מפרט: "הפרויקט שבו אני מתעסק בעיקרו נוגע לרשויות מקומיות בכלל ורשויות מקומיות ערביות בפרט. כאשר אנחנו מנסים לטפל עד כמה שאפשר בבעיות ברשויות אלו- לתקן, לשפר, לעקוב ולהיות "כלב שמירה" כשצריך."
מהם האתגרים המרכזיים עימם אתה מתמודד בעבודתך?
"העבודה מול הרשויות המקומיות לא קלה. כל העת תשומת הלב של התקשורת מופנית למערכת הארצית- הממשל המרכזי, הכנסת, משרדי הממשלה, ופחות שמים לב לבעיות הרבות הקיימות ברשויות המקומיות, שהן כר פורה לשחיתויות. למרות היעדר ההתייחסות מצד גופים שונים, השלטון המקומי הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על חיי האזרחים בתחומים רבים כגון חינוך, בריאות, תשתיות, תעסוקה ומכאן חשיבותו הגדולה. מתוך סך הפניות בהן התנועה מטפלת כ80% נוגעות לרשויות מקומיות. נתון זה נובע מההבנה בתנועה שזה תחום משפיע וחשוב וגם עקב ריבוי הפניות של אזרחים אלינו בנוגע לכשלים ובעיות אליהם הם נחשפו בשלטון המקומי."
האם ישנם הבדלים בולטים בין המגזר היהודי לערבי מבחינת ליקויים ושחיתות ברמה המקומית?
"השחיתות ברשויות המקומיות הערביות היא לא יותר גדולה, אך שונה כי מאפיינים חברתיים ותרבותיים שונים של החברה הערבית משפיעים ונכנסים לכל המערך של השלטון המקומי. לדוגמא, מעמד המשפחה בחברה הערבית מאוד מוצק- מה שמוביל להעסקת מקורבים, יש פחות אקטיביזם ציבורי ולצערי פחות הפנמה של ערכים דמוקרטיים כמו השתתפות, מעורבות, ענייניות ושקיפות. גם ששיעורי ההצבעה מגיעים ל90 אחוז, זה בד"כ בגלל ההשפעה הגדולה, יכולת הגיוס וה"מגנטיות" של החמולות. בפריסה ארצית הרשויות הערביות יותר קטנות בהשוואה לרשויות היהודיות וזה גם מוסיף שמן למדורה כי כולם מכירים את כולם ויש תחושה של משפחה אחת גדולה."
ייתכן כי בנוסף לכך הציבור הערבי פחות מודע לזכויותיו?
"בהחלט. הציבור הערבי בחלקו לא מודע לזכויות המגיעות לו, בחלקו נהנה מהשחיתות ולכן לא מעוניין שהיא תיפסק ובחלקו אדיש למתרחש כי עבר את סף הסיבולת ומיואש מהמצב."
באילו אמצעים משפטיים נוקטת התנועה בכדי לתקן את העוולות המתבצעות ברשויות?
"כל תיק מתחיל בפועל בניסיון לפתור את הדברים בדרכי נועם. אנו פונים לרשויות המקומיות ומנסים להצביע על הבעיות הקיימות. מנסים לתקן את אותן בעיות בתכתובת עם הרשויות המקומיות, אולם בהיעדר תגובה או התייחסות עניינית, מה שקורה לא פעם לצערנו, פונים לבתי משפט, ברוב המקרים לבית משפט לעניינים מנהליים האחראי על התנהלות הרשויות המקומיות. משם למעשה אנו מנסים לקדם את הסוגיות. בשנת 2010 הגשנו כ30 מהלכים משפטיים נגד רשויות מקומיות ובשנה הנוכחית עומדים להיות מוגשים אף יותר. כל תיק כזה הוא בפועל עולם ומלואו שמשנה מציאות."
מקרה מעניין המונח על שולחנו של נידאל בימים אלה הינו תביעה שהוגשה לפני שבוע וחצי נגד המועצה המקומית אעבלין בנוגע למינוי שהתבצע לתפקיד מנהל מחלקת החינוך במועצה: "אדם שהוא בראש הפירמידה החינוכית של המועצה, אחראי על בתי הספר, המנהלים והתוויית המדיניות החינוכית הוא אדם שבניגוד לתנאי הסף שנקבעו לתפקיד מעודו לא היה מורה בבי"ס, אין לו שום ניסיון חינוכי. במועצה החליטו למנות את מי שהם רוצים, את מי שמקורב לפי השיטה שמה שקובע זה הקשרים ולא הכישורים."
בעקבות הטיפול באותם מקרים של מנהל שאינו תקין ברשויות הערביות, האם אתה שם לב לשינויים המתחוללים בחברה הערבית בישראל בנושא זה?
"בלי סוף. מסתכלים על שני מדדים בגדול- פניות לתנועה והופעות בתקשורת הערבית. כמות הפניות מצד אזרחים ערבים עלתה פי כמה וכמה בשנים האחרונות. כל שנה עולה כמות הפונים ב300%. כך זה הולך ומתעצם. בנוסף, יותר חברי מועצה ואנשים מן המניין נוקטים עצמאית במהלכים הדומים לאלה בהם נוקטת התנועה וגם הולכים לבתי משפט. מהצד השני אנשי השלטון המקומי גם מראים יותר זהירות, מנסים לנהוג בשקיפות גדולה יותר ולפי כללי מנהל תקין מתוך חשש מהאזרחים, התקשורת או התנועה לאיכות השלטון. המדד הנוסף הוא ההופעות בתקשורת הערבית. אנחנו מופיעים בתקשורת חדשות לבקרים. מדי שבוע כמעט מתפרסם ראיון או מאמר עלינו בתקשורת הערבית, בעיקר בשלושת העיתונים המרכזיים: פנורמה, קול אל ערב וסונרא וכמו כן ברדיו קול ישראל בערבית ורדיו א-שאמס. אלו הם גופי התקשורת הערבים המרכזיים בישראל. מעניין לציין, וזו בעצם התקדמות משמעותית, שהיום זה לא רק שאנו פונים אל כלי התקשורת ומוציאים הודעות לעיתונות, אלא כלי התקשורת הערבים עצמם פונים אלינו. למשל, לאחרונה התפרסם דו"ח מבקר המדינה שעסק במשרות אמון במשרד ראש הממשלה. מתקשרים אלי מהתקשורת הערבית ומבקשים לשמוע מה התנועה חושבת על העניין. הנושא של איכות השלטון מגיע היום ליותר ויותר אנשים ומקבל תהודה גדולה יותר. התוצאות כבר מתחילות להגיע, אך זו לא ריצה של 100 מ' אלא מרתון שצריך להמשיך ולהתמיד בו."
13/11/2011