הליכים משפטיים מתנהלים

התנועה לאיכות השלטון היא עותר ציבורי מרכזי, הבולט בנחישותו ובהתמדתו בניהול הליכים משפטיים בעלי חשיבות ציבורית בפני ערכאות שונות ובפרט בפני בג"צ. ההליכים אותם יוזמת התנועה עוסקים במגוון סוגיות ערכיות בדרך פעולתן והתנהלותן של הרשויות השונות, אחריות אישית של נושאי משרה, הטבות לבעלי הון מצד הממשלה, שקיפות הליכי קבלת ההחלטות, תקינות הליכי מינוי למשרות בכירות בשירות הציבור, הפרת כללי מנהל תקין בשלטון המקומי, הגנת עובדים אשר התריעו על מעשי שחיתות ופגיעה בטוהר המידות ועוד. מצורף מידע על עתירות התנועה הנדונות בימים אלו בפני בתי המשפט או שהוכרעו בתקופה האחרונה. ראוי לציין כי החלטת הנהלת התנועה על נקיטה בהליכים משפטיים נעשית כמוצא אחרון, אשר ננקט רק לאחר שמיצוי הליכים לא הביא לתוצאה הרצויה.
מעודכן למאי 2017

עתירה בעניין מעורבות ראש הממשלה בשוק התקשורת

בתאריך 18.01.2017 עתרה התנועה לאיכות השלטון נגד רה"מ והיועמ"ש בנוגע להמשך כהונתו של רה"מ כשר התקשורת לאור ניגוד העניינים והחקירות בהן הוא מצוי. בתאריך 19.02.2017 נתניהו הודיע כי התפטר מתפקידו כשר התקשורת ובמקומו מונה ממלא מקום זמני למשך שלושה חודשים. בעקבות זאת, ביהמ"ש העליון החליט כי ידון בעתירה פעם נוספת בחודש מאי 2017, לאחר תום מועד מילוי המקום הזמני.
למרות התפטרותו, אנו עדים לכך שרה"מ לא חדל ממעורבותו בשוק התקשורת ולמעשה, הוא מעורב באופן אינטנסיבי בשוק התקשורת בכלל וברפורמה המתוכננת בתאגיד הציבורי בפרט ועושה מאמצים כבירים לשינויים ברפורמה זו. בשל כך, במרץ 2017, התנועה פנתה לבית המשפט העליון בבקשה לתקן את העתירה הראשונית כנגד ראש הממשלה כמחזיק תיק התקשורת, ובנוסף ביקשה להוסיף צווים על תנאי לאור ההתפתחויות האחרונות בהתנהלות רה"מ בנוגע לתאגיד השידור ושוק התקשורת.
לעמדת התנועה, ניגודי העניינים בהם מצוי רה"מ עם בכירים בעולם התקשורת ובהם שאול אלוביץ' ונוני מוזס מנעו ממנו מלכהן כשר התקשורת, אך מעבר לכך - מונעים ממנו גם היום מלעסוק בסוגיות הנגועות בניגודי עניינים אלו. ניגודי העניינים צריכים להיבחן במישור המהותי ולא רק במישור הפורמאלי ולהבטיח כי כל החלטה אשר תתקבל על סמך שיקולים ענייניים ותוך שמירה על עצמאות שוק התקשורת.
בנסיבות אלו ולנוכח ניגודי העניינים הרבים והחקירות הקיימות, מבקשת התנועה לתקן את העתירה כך שיתווספו הצווים ולפיהם יוטלו מגבלות ממשיות לעיסוקו של רה"מ בענף התקשורת ובכלל זה מגבלות על מעורבותו בסוגיית תאגיד השידור הציבורי.
ממתינים לתום שלושת החודשים של כהונת ממלא המקום הזמני על-מנת לראות כיצד תתנהל העתירה בהתאם להתפתחויות
.

עתירה: יש לבטל מינויים פוליטיים בוועדות תכנון ובנייה

התנועה עתרה לבג"צ בדרישה לבטל מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים בוועדות תכנון ובנייה ולהטיל חבות אישית בגין הפגיעה בקופה הציבורית.
העתירה הוגשה בפברואר2017 לבגצ כנגד שר האוצר, יו"ר הועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים, דורון אוזן; יו"ר הועדה המרחבית לתכנון ובנייה מזרח השרון, ציון סוקי ונציב שרות המדינה בשל מינוי מקורבים לתפקידים בכירים מוטים ובניגוד לחוק. התנועה מבקשת מבית המשפט לבטל מינויים אלו ולחייב באופן אישי את שר האוצר על הפגיעה הקשה בקופה הציבורית.
עתירה זו עניינה ברעה החולה של המינויים הפוליטיים בישראל, במינוים של מקורבים לשר אשר העלימו מידע בדבר זיקתם הפוליטית, ואשר חתמו לכאורה על תצהירי שקר בכדי שיוכלו להתקבל לתפקיד הבכיר של ראש ועדה מרחבית. עוד עוסקת עתירה זו בדרישה כי לראשונה בשנות קיומה של מדינת ישראל, תופעל הסמכות לחיוב אישי של נבחר ציבור, שר בכיר, אשר מינה מינויים פוליטיים ומוטים בניגוד לחוק, ותוך שהם פוגעים פגיעה קשה בקופה הציבורית, ופגיעה אנושה בטובת הציבור, באמון הציבור ובעקרונות השוויון בהליכי המינוי למשרה ציבורית.
לאחר הבחירות האחרונות, דרש שר האוצר החדש, ואף קיבל תחת אחריותו וכחלק מההסכמים הקואליציוניים, את כלל הסמכויות להפעלת מנהל התכנון, "ארגז כלים" בעזרתו יוכל להיאבק במשבר הדיור בישראל. הדעת נתנה אז, כי כחלק ממאבקו במחירי הדיור המאמירים, יעשה השר כל שביכולתו כדי למנות מינויים ראויים ומקצועיים לתפקידי המפתח במנהל התכנון. לאחר הבחירות מינה השר שני מקורבים לו, בעלי זיקה פוליטית ישירה אליו ואל מפלגתו, לתפקידי מפתח במנהל התכנון, ראשי ועדות תכנון מרחביות. לאחר שהגישה עתירת חופש מידע גילתה התנועה כי שני המקורבים שיקרו בתצהיר ולא דיווחו על זיקתם הפוליטית. במשך למעלה משנה פנתה התנועה אל משרד האוצר וניסתה לקבל תגובתו של השר ללא הצלחה. למעלה משנה בה הצטיירה תמונה מטרידה ביותר של הסתרת מידע מנציבות שירות המדינה תוך חתימה על תצהיר שקרי; מינוי פעילים פוליטיים לתפקידי מפתח במנהל התכנון; והתעלמות מוחלטת של שר במדינת ישראל מחובות החלות עליו בהיות נבחר ציבור.
התנועה תבקש מבית המשפט שיורה על ביטול המינויים לאלתר. כמו כן, נוכח מעילה בסמכות המינוי, וביצוע מינויים פוליטיים בוטים, המנוגדים לחוק, התנועה תבקש שבית המשפט יורה ליועמ"ש, להפעיל את סעיף 44 לחוק המינויים ולתבוע בדין את השר על הנזקים שגרמו מינויים אלו לקופת המדינה. כן, ולנוכח ראשית הראיה הברורה והמובהקת לקיומן של עבירות פליליות מטעם המשיבים שני ראשי הועדות המרחביות, עת הסתירו מידע חשוב בכדי לזכות במינוי הנכסף, תוך שהם חותמים, לכאורה, על תצהירי שקר, ותוך שהם מפרים את סעיף 45 לחוק המינויים – על היועמ"ש להורות על פתיחה בחקירה פלילית.

עתירת חופש מידע: בקשה לקבל דוח בדיקה בעניין הפרות, לכאורה, של תנאי מניית הזהב של המדינה בכי"ל

התנועה עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בחודש פברואר 2017, כנגד משרד האוצר בעניין הפרתם לכאורה של תנאי מניית הזהב ע"י חברת כי"ל וחברות הבת שלה. התנועה מבקשת מבית המשפט להורות למשרד האוצר למסור לידיה דוח בדיקה שנערך באגף החשב הכללי בעניין הפרות כנ"ל, בכי"ל ובחברות אחרות שבהן יש למדינה מניית זהב.
בעת הפרטת כי"ל הונפקו בה (ובחברות הבת שלה) מניות מדינה מיוחדות, המכונות "מניות זהב", אשר מטרתן להגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל במשאבי הטבע שהחברה מנהלת ומפתחת. בין היתר, תנאי מניית הזהב נועדו לשמור על מרכז עסקי החברה בישראל, לפקח על שליטת החברה באוצרות הטבע שהופקדו בידיה ולמנוע השתלטות גורמים עוינים על החברה.
בשנים האחרונות החלו להצטבר אינדיקציות העשויות להצביע על הפרת תנאי מניית הזהב על ידי כי"ל. במקביל, המדינה החלה להיערך לתום תקופת הזיכיון של מפעלי ים המלח (אחת מחברות הבת של כי"ל) בעוד מספר שנים, ובמסגרת זו נערך באגף החשב הכללי דוח בדיקה בעניין הפרות לכאורה של תנאי מניית הזהב על ידי כי"ל. מסמך זה עומד במרכז עתירת התנועה.
ביסוד בקשת המידע עומד אינטרס ציבורי מן המדרגה הראשונה: הצורך לחשוף דו"ח שעניינו קיומן של הפרות לכאורה של תנאי מניית הזהב, אשר העמידו בסיכון את האינטרסים החיוניים של המדינה. חשיפת המידע נדרשת בפרט כאשר בתקופה הקרובה אמורה להתקבל החלטה בנוגע לעתיד הזיכיון, שכן ככל שאכן בוצעו הפרות יש להבטיח כי הן תילקחנה בחשבון בהחלטה זו. עוצמתו של האינטרס הציבורי עולה ביתר שאת מקום שלהקצאת הזיכיון משמעויות כלכליות אדירות, והנכס נשוא הזיכיון – קניינו של הציבור הוא.
התנועה מדגישה בפני בית המשפט כי משרד האוצר לא טרח בשום שלב להכחיש אינטרס זה, לא כל שכן להציב כנגדו אינטרס הופכי, ואף לא טען כי המידע המבוקש אינו מצוי בידו – אלא פשוט התעלם מבקשת המידע ומתזכורות חוזרות ונשנות ששלחה התנועה. התנועה סבורה כי נוכח חשיבותו ואופיו הציבורי המובהק של המידע המבוקש, מן הראוי שמידע זה יובא בהקדם לידיעת הציבור – אשר המידע שייך לו. הוגשה תגובת המדינה ממתינים לדיון.

עתירה נגד עסקת הדולפינריום

התנועה עתרה בתאריך 18.12.2016 נגד עסקת חילופי השטחים שחתמו רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב עם בעלי מתחם הדולפינריום. מדובר בחוסר סבירות קיצוני בתמורות בשווי מיליארדי שקלים שקיבלה החברה הפרטית בבעלות בוכמן.
העתירה מגיעה לאחר פעילות ארוכת שנים וענפה של התנועה כנגד העסקה במסגרתה תמורת פינוי מתחם מוזנח עלולים גורמים פרטיים לקבל הטבות בשווי עצום על חשבון הציבור.
בעתירה נכתב: "באופן מפתיע, רמ"י ועיריית תל אביב הסכימו לקדם עם חברת השער לישראל בע"מ עסקת 'חילופי קרקע' מפוקפקת, במסגרתה השער לישראל 'מוותרת' על זכויותיה בדולפינריום - מתחם בידור כושל שעומד נטוש מזה עשורים, אשר הוכח מעל לכל ספק ששוויו הכלכלי כמעט ולא קיים, ואשר חוזה החכירה שלו מופר על ידה באופן בוטה - ובתמורה מקבלת זכויות חכירה לדורות במגרש סמוך ממזרח, בן 12 דונם, מהנדירים והיקרים בישראל, ועליו זכויות בנייה בהיקף של עשרות אלפי מ"ר לבניית מיזם נדל"ן מניב של מגורים ומלונאות.
על פי שומת השמאי הממשלתי האחרונה, משנת 2014, שוויו של מתחם העירייה הוא כמעט פי 12.5 משווי הדולפינריום, והפער הכספי בין המתחמים מגיע ל-814 מיליון שקלים. למעשה, מדובר בהערכה שמרנית ביותר - והפער האמיתי קרוב יותר למיליארד וחצי שקלים, אם לא יותר. והכל - לא כולל רווח יזמי, שצפוי לעמוד גם כן על מאות מיליוני שקלים.
מדובר באחת החלקות האחרונות שנותרו ריקות בקו ראשון לים, חלקה ייחודית ונדירה ב'קילומטר הזהב' הנדל"ני של תל אביב, שיזמים היו מוכנים לשלם תמורתה הון תועפות. זכויות עתק אלה, על גבי קרקע ציבורית, מוענקות לשער לישראל ללא מכרז ובלא כל התמחרות, תוך פגיעה קשה בשוויון ובעקרון הצדק החלוקתי סתם - משום שהתמזל מזלה." השופטים הורו לעיריית תל-אביב ורשות מקרקעי ישראל להגיש את תגובתן לעתירה – והן הגישו, ממתינים לתגובת המדינה.

עתירה: לא לסגור את התיק הפלילי נגד עורך דינו של אהוד אולמרט

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בתאריך 6.12.2016 בבקשה למתן צו תנאי שלא לסגור את התיק הפלילי כנגד עו"ד נבות תל צור, צו על תנאי לחזור מהסדר הטיעון עמו וצו ביניים אשר ימנע את מימושו.
 התנועה עתרה כנגד היועמ"ש, פרקליט המדינה ועו"ד נבות תל-צור בבקשה למתן צו על תנאי אשר יורה ליועמ"ש ופרקליט המדינה לחזור בהם מסגירת התיק הפלילי כנגד עו"ד תל צור ולמצות עמו את הדין ע"י הגשת כתב אישום נוכח ראיות לשיבוש מהלכי משפט והדחת עד.
בנוסף, מבקשת התנועה מבית המשפט מתן צו על תנאי אשר יורה ליועמ"ש ופרקליט המדינה לחזור בהם מהסדר הטיעון שנחתם עם עו"ד נבות תל-צור. בין אם ההסדר נכתב או בעל פה ובין במשתמע. לפי ההסדר בתמורה ו/או "במקביל" להודאתו בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ייסגר התיק הפלילי בעניינו בגין חשדות לשיבוש הליכי משפט והדחת עד, ותחתיו תוגש קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, וחלף זאת ימצו עימו את הדין הפלילי על ידי הגשת כתב אישום נוכח הראיות לשיבוש מהלכי משפט והדחת עד וכן יגישו קובלנה משמעתית.
כמו כן, התנועה מבקשת מבית המשפט מתן צו ביניים אשר יורה לפרקליט המדינה, היועמ"ש ועו"ד תל צור להימנע מלפעול למימוש ההסדר או ההחלטה ולחילופין להבהיר כי מיצוי הדין בהליך המשמעתי ייעשה במנותק מקבלת ההחלטות בהליך הפלילי, וזאת עד להכרעה בעתירה זו, והכל כדי למנוע העלאת טענות לסיכול קבלת סעד בעתירה.
לטענת התנועה, לא ייתכן שעורך דין מוכר ביותר, שחשדות כנגדו בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחת עד – במסגרת אחת מהפרשות החמורות ביותר בשירות הציבורי בהיסטוריה של מדינת ישראל – מגובים בראיות ברורות, יחמוק מהדין הפלילי ויזכה להסדר טיעון מפליג בקלותו, אך ורק בשל מעמדו ומשלח ידו.
התנהלותו של עו"ד תל צור, ככל שעולה מהתשתית הראייתית, מהווה איום על שלטון החוק, אך דומה ששיתוף הפעולה של הפרקליטות עם המעשים כמוה כמכת מחץ נוספת, אחת יותר מדי, בעקרונות עליהם נשענה עשרות בשנים.
לא ניתן להשלים עם הסדר הטיעון המביש והתמוה הזה. בעבירות מעין אלה, עם תשתית ראייתית כה ברורה ועם עניין כה רב לציבור, לא ניתן לסגור תיק ולא ניתן להסתפק אך בהליך המשמעתי. את הדין הזה יש למצות עד תום. מקרה זה נמנה על אותם מקרים מיוחדים המצדיקים התערבות בהחלטותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.
הישג ראשון לעתירה התקבל בתאריך 11.12.2016, כאשר בית המשפט העליון נתן צו ביניים ארעי שמורה על עיכוב ההליך המשמעתי נגד עו"ד תל-צור. לאחר מכן התקיים דיון נוסף בעתירה, בו בית המשפט הורה למדינה להגיש תגובה מנומקת לאחר שהתגלה שתגובתה הקודמת לא הייתה מנומקת דיה. ממתינים להחלטת בית המשפט בנוגע להמשך ניהול התיק.

עתירה: לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לרכישת הצוללות

התנועה הגישה בתאריך 23.11.2016 עתירה לבג"ץ כנגד היועמ"ש, פרקליט המדינה, ראש הממשלה ועו"ד שמרון, בבקשה למתן צו על תנאי היורה ליועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית בגין החשדות המצטברים כנגד ראש הממשלה בין היתר להפרת אמונים בקשר עם רכישת הצוללות, תוך ניגוד עניינים חמור
העתירה הוגשה כנגד היועמ"ש הממאן לקבל את ההחלטה אשר חובה עליו לקבל, תוך שהוא פוגע פגיעה קשה בהליך הפלילי, באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק ובאינטרס הציבורי הרחב, ובהעדר סבירות במידה קיצונית.
בפניו של היועמ"ש הונחה ראשית ראייה ברורה וחד משמעית המעלה חשד כבד כי העומד בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביצע עבירה חמורה של הפרת אמונים, תוך פגיעה בטוהר המידות ובאינטרס הציבורי.
הקשר העמוק השורר בין ראש הממשלה לבין עו"ד שמרון, מעלה לכל הפחות חשש וחשד כי נערכה עסקה לרכישת צוללות בסכום אסטרונומי – בסך מיליארד וחצי אירו – תוך ניגוד עניינים חמור ותוך חשד לביצוע עברות פליליות, ובהן בין היתר הפרת אמונים וניגוד עניינים.
חשדות אלו מחמירים נוכח הפרסומים כי ראש הממשלה היה מי שביקש לקדם את העסקה, זאת בניגוד גמור לעמדתם של צה"ל ושל בכירי מערכת הביטחון, לרבות זו של שר הביטחון דאז, מר משה יעלון. בכל יום שעובר מבלי שנפתחת חקירה, נפגע ההליך הפלילי פגיעה אנושה, נפגע אמון הציבור במערכת אכיפת החוק וכן במערכת השלטונית עצמה – ונפגעת גם הלגיטימיות של ראש ממשלת ישראל, שאמור להוביל את המדינה קדימה, ולנהל אותה בשגרה ובחירום.
לטענת התנועה, האינטרס הציבורי בפתיחה בחקירה, אם כן, הוא כפול במקרה זה – גם מיצוי הדין עם הנוגעים בדבר וגם הסרת עננת החשדות המטרידה מעל ראשו של מנהיג המדינה, ראש ממשלת ישראל.
לאחר העתירה אכן נפתחה חקירה בפרשה.

עתירת חופש מידע כנגד רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך

התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירת חופש מידע לבית המשפט המחוזי בירושלים על מנת לקבל מסמכים ומידע שישפכו אור על כשלים שנפלו בפרויקט הקמת בניין הבורסה החדש, שהביא להפסד סכומי עתק
התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבית המשפט שיורה לרשות לניירות ערך ולבורסה לניירות ערך להעביר לידיה פרוטוקולים של דירקטוריון הבורסה ושל ועדת הביקורת וועדת הבניין שלו, בכל הקשור לבניין משכנה החדש שבנייתו הסתיימה ביולי 2014.
כמו כן, מבקשת התנועה לקבל דוחות ביקורת אשר נערכו בעניין זה, ובפרט בעניין חריגה משמעותית אשר התגלתה בתזרימי המזומנים אשר שימשו לפרויקט ו/או ההפסד שבו הכירה הבורסה מירידת ערך עקב הפרויקט, בסך של 92.5 מיליון ש"ח. במסגרת זו התבקשו גם הערכות שווי חיצוניות אשר נעשו על מנת להעריך את שוויו של הבניין החדש.
כמו כן ביקשה התנועה לקבל את שמותיהם של נציגי רשות ני"ע - האמורה לפקח על הבורסה - אשר השתתפו באסיפות הכלליות ובישיבות הדירקטוריון של הבורסה וועדות המשנה שלו בחמש השנים האחרונות, וכן פירוט של ישיבות אלה. המסמכים המפורטים בעתירה התבקשו על ידי התנועה בעקבות מה שמצטייר כמחדל בהתנהלותה הכלכלית והניהולית של הבורסה סביב בניית משכנה החדש ברחוב אחוזת בית בתל אביב (אשר נחנך בחודש יולי 2014), וכן מה שעלול להתגלות כמחדל בפיקוח הרשות על התנהלות זו.
מן הדוח הכספי של הבורסה לשנת 2013 עולה כי הבורסה נאלצה להכיר בהפסד של סכום עתק בגובה 92.5 מיליון ₪, לאחר שהתגלתה חריגה בתזרימי המזומנים אשר שימשו לבניית הבניין, אשר היו גבוהים באופן משמעותי מאלה שתוקצבו במקור, ולאחר שהתברר כי הבניין החדש שווה הרבה פחות מן הסכום שהושקע בבנייתו. הפסד זה משקף מחיקה של 30% מערכו של הבניין, או סכום השווה ל-260% מרווח הנקי הממוצע השנתי של הבורסה.
ההפסד המתואר – אותו הבורסה "הצליחה" להשיג דווקא בתקופה של עליות מחירים מטאוריות במחירי הנדל"ן – הצטרף לכשלים נוספים שליוו את פרויקט הבינוי, דוגמת עיכוב בלתי מוסבר של שלוש וחצי שנים במועד אכלוס הבניין החדש וכן קשיי מימון אשר ככל הנראה אילצו את הבורסה ליטול הלוואה בסך 50 מיליון ₪ ולשעבד את הבניין החדש לבנק שהעמיד לרשותה את מסגרת האשראי.
לתנועה נודע, כי עקב הכשלים המתוארים נערך דוח ביקורת חריף – אך לדוח זה, אשר לא פורסם לציבור, לא הייתה השפעה כלשהי, וככל הנראה נושאי המשרה אשר היו אמורים לשאת באחריות על בזבוז הכספים האמור לא נתנו את הדין על כך. לפיכך, אחת ממטרות הבקשה הייתה לקבל את אותו דוח ביקורת.
לטענת התנועה, לציבור יש עניין משמעותי ומוצדק בהתנהלותה הכספית והניהולית של הבורסה, משני טעמים עיקריים: ראשית, הבורסה ממומנת מכספי הציבור – שכן מקור הכנסותיה העיקרי הינו תקבולי עמלות המשולמות לה בגין מסחר וסליקה בניירות ערך, מכספים שמקורם בציבור המשקיעים; ושנית, בהינתן העובדה שהבורסה בתל אביב היא הבורסה היחידה בישראל, היא מהווה גוף בעל מעמד ציבורי, אשר יש לציבור אינטרס מובהק בהתנהלותו התקינה.
התנהלות פזיזה או הפסדית של הבורסה עלולה לסכן את כספי המשקיעים, לצמצם את יכולתם לבטוח בה ואף להוביל לפגיעה בשוק ההון בישראל ובכלכלת המדינה. מכאן, כאשר מסתמן כשל חמור בהתנהלות זו, אשר הביא לכאורה לבזבוז עצום של כספים שמקורם בציבור – גובר הצורך בביקורת על התנהלות זו, כמו גם על פיקוח הרשות עליה. דיון צפוי בעתירה ביולי 2017.

עתירה: לחייב את פרקליט המדינה והיועמ"ש לתבוע את אשת ראש הממשלה בפיצוי קופת הציבור בגין נזקים שהסבה לקופה הציבורית

התנועה לאיכות השלטון עתרה בתאריך 19.12.2016 לבג"צ כנגד פרקליט המדינה, היועמ"ש ושרה נתניהו, בבקשה לחייב את פרקליט המדינה והיועמ"ש לתבוע את אשת ראש הממשלה, גב' שרה נתניהו בפיצוי קופת הציבור בגין נזקים שהסבה לקופה הציבורית.
התנועה מבקשת בעתירתה מתן צו על תנאי אשר יורה על פרקליט המדינה והיועמ"ש להגיש תביעה כנד הגב' נתניהו, כדי שתפצה או תשפה את קופת הציבור בגין הנזקים שהסבה לקופת הציבור, נוכח הכרעת בית המשפט בפסק הדין בעניינו של גיא אליהו.
עוד מבקשת התנועה מבית המשפט להורות על צו על תנאי אשר יורה על פרקליט המדינה והיועמ"ש להגיש תביעה בשם מדינת ישראל כנגד אשת ראש הממשלה גב' שרה נתניהו נוכח הכרעת בית המשפט בפסק הדין של גיא אליהו נוכח חובתם לפעול להגנת קופת הציבור והאינטרס הציבורי.
מעון ראש הממשלה הוא ביתו הרשמי של ראש הממשלה ושל בני ביתו. שהותם של ראש הממשלה ובני ביתו במעון ראש הממשלה, נעשית במימון כספי ציבור. כך גם המעון מופעל ומתוחזק באופן שוטף על ידי סגל עובדים, אשר גם הם מועסקים במימון ציבורי של כספי אזרחי המדינה.
עלות שהותם של ראש הממשלה ובני ביתו במעון ראש הממשלה, מסתכמת בסכום של כ-2 מיליון ₪ בשנה הכוללים הוצאות רבות ובכלל זה מאות אלפי ש"ח בגין תחזוקה שוטפת וניקיון.
והנה, בעוד שמעון ראש הממשלה והדיירים בו אמורים לשמש סמל ומופת להתנהלות תקינה של כל מוסד ובית בישראל. כך עליו לשמש דוגמה לשמירה על זכויות עובדים וליחס כלפי עובדים ואף לשמש דוגמה בכל הנוגע לשמירה על אינטרסים ציבוריים ולמניעת נזק לקופה הציבורית.
למרבה הצער, בפסק דין שהוציא לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה, עולה כי דווקא מוסד זה, ומי שתוארה כמפעילה אותו "ביד רמה" – היא גב' שרה נתניהו – חוטא בהעסקה פוגענית אשר הביאה לביזוי והשפלה של העובדים בו משך שנים ארוכות.
למרבה הצער, יוקרתו של המוסד, כמו גם היותו סמל ומופת, נפגמו פעם נוספת שעה שהציבור נאלץ להיות זה אשר משלם, תרתי משמע, על התנהלותה הפוגענית של גב' נתניהו ולממן את הפיצוי הכספי לו זכו העובדים בתביעתם. לפרקליט המדינה והיועמ"ש החובה לפעול באופן אקטיבי לשמירה על הקופה הציבורית, כמו גם על אינטרסים ציבוריים נוספים ולא לפתור מאחריות מי שפעל באופן מכוון והסב נזקים חמורים, הן ממוניים והן בלתי-ממוננים, לציבור כולו. ממתינים לדיון בעתירה.

עתירות לחיוב רשויות לפרסם דו"חות חופש מידע כנדרש בחוק

רשויות ציבוריות במדינה מחויבות לפרסם מדי שנה דו"ח שנתי הכולל מידע על בעלי התפקידים בעירייה, פעילויותיה השונות, ענייניה הכלכליים, וכן פרק מיוחד שעניינו הפניות שהתקבלו והמענה שניתן להן. למרות זאת, מסקירה שערכה התנועה, נראה שרשויות רבות לא פרסמו דו"ח כזה.
לאחר שבעתירות ובפניות קודמות הצליחה התנועה להביא לפרסום הדו"חות ע"י רשויות רבות (בין השאר בית הנשיא, חברת עמידר, חברת תשתיות נפט ואנרגיה, הרשות לפיתוח הגליל, עיריית רחובות, עיריית אופקים, עיריית עפולה ועוד), בסקירה נוספת שערכה התנועה נמצאו רשויות נוספות שלא פרסמו את הדו"ח.
באוקטובר 2016 הגישה התנועה עתירות לבתי-המשפט המתאימים בדרישה שיפורסמו הדו"חות השנתיים של הרשויות הבאות: עיריית בית שאן, מועצה מקומית בסמת טבעון, מועצה מקומית חצור הגלילית, מועצה מקומית כעביה-טבאש-חג'רג'רה, מועצה מקומית בוענייה-נוג'ידאת, עיריית שדרות, המועצה המקומית קדימה צורן, מועצה מקומית גדרה, מועצה מקומית בית דגן, מועצה מקומית באר יעקב, מועצה אזורית כפר ורדים, מועצה אזורית בסמ"ה, מועצה אזורית מגדל תפן, מועצה אזורית מעלה עירון ומועצה אזורית מעלה יוסף.
בעקבות העתירות כל הרשויות הנ"ל פרסמו את הדו"חות.

עתירה נגד "חוק שקד"

לאחר שחוק הקודם שהעניק פטור מגיוס לבני ישיבות בוטל בעקבות עתירות התנועה ונחקק חוק גיוס חדש – "חוק שקד" - בתאריך 12.3.2014 עתרה התנועה לביטולו ולחילופין להחלת הסדריו על כלל האוכלוסייה.
לעמדת התנועה לאיכות השלטון, כפי שהוצגה בעתירה, החוק החדש לא רק שאינו שם קץ לעוול רב השנים, המתמשך, הפוגע פגיעה חמורה באוכלוסיית המתגייסים ובערכים חשובים כמו שוויון וערבות הדדית, אלא מקבע ומנציח את אותו הסדר פוגעני, חוק זה דינו להתבטל באחת, משום היותו בלתי חוקתי.
בתאריך 13.6.2014 נעתרו השופטים לבקשת התנועה והוציאו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע לא יבוטל החוק.
בתאריך 11.11.2014 נערך דיון בעתירה ובעקבותיו השופטים דרשו את תשובת המדינה למספר שאלות, ביניהן: האם אין חשש שמספרים הולכים וגדלים של מיועדים לשירות ביטחון יבחרו בשירות לאומי אזרחי ? וכן, מהו שיקול הדעת של הפוקד להפנות מיועדים לשירות ביטחון לשירות לאומי אזרחי? כעת על המדינה להשיב על שאלות אלו ולהגיש הודעת עדכון על אופן ישום החוק ותוצאותיו. בנוסף, באפריל 2015 בית המשפט חייב את המדינה לפרסם את הנתונים המלאים על מספר בני הישיבות שהתגייסו – ובמאי הנתונים פורסמו. ב-28.5 התקבלה תגובת המדינה.
בדצמבר 2015, בעקבות התיקונים לחוק הגיוס שהכנסת אישרה, התנועה פנתה לבית המשפט בבקשה דחופה למתן צווים על תנאי .הצווים על תנאי שביקשה התנועה אכן ניתנו, ודיון בעתירה התקיים ב-17 באפריל 2016. ממתינים להכרעה.

עתירה נגד המפקח על הבנקים

בתאריך 29.6.2014 התנועה עתרה לבג"צ נגד המפקח על הבנקים ובנק ישראל בדרישה שתבוצע חקירה מקיפה ומערכתית בעניין התנהלות המערכת הבנקאית במתן אשראי לקבוצת אי.די.בי ויוסקו מסקנות מערכתיות ואישיות מן החקירה האמורה. בנוסף, במאי 2015 התנועה הגישה עתירת חופש מידע לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה לקבל את כל דו"חות הביקורת והמסמכים הנוגעים לפרשה.
לאחר שבית המשפט דחה את העתירה ביוני 2016 – התנועה הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. ממתינים לדיון בעתירה.

עתירה לקביעת תקנים למבקרי הפנים ברשויות המקומיות

מבקרי הפנים ברשויות המקומיות, שתפקידם להתריע ולשמור מפני שחיתויות וחריגות מהמנהל התקין, פעמים רבות מוצאים את עצמם חלשים וחסרי הגנה מול בעלי הכוח, ולפעמים הם נעשים קורבנות של ממש למסעות רדיפה. כדי שהם יוכלו למלא את תפקידם ברצינות חייבים לוודא שהם יכולים לפעול באופן עצמאי.
שר הפנים אמור, עפ"י החוק, לקבוע הוראות ברורות בנושא הזה - אבל מבקר המדינה מצא ב-2010 שהדבר לא נעשה. אמורים להיקבע תקנים על מינוי העובדים, כשירותם, מעמדם של העובדים בלשכות המבקרים, וכן אמור להיקבע היקף תקציב מינימאלי ללשכות המבקרים. בלי זה קשה למבקרים לעבוד בצורה עצמאית ורצינית - וההימנעות של שר הפנים מלמלא את חובתו הקבועה בחוק היא תמוהה.מטרת העתירה לחייב את שר הפנים לצייד את שומרי הסף בכלים הבסיסיים הנחוצים לעבודתה עצמאית ורצינית.
בעקבות העתירה הקים משרד הפנים ועדה שמטרתה לטפל בעניין. בדיון שהתקיים בתחילת חודש מרץ 2016, בית המשפט תמך לחלוטין בעמדת התנועה ועמדת על חשיבות הנושא. הוא הקציב למשרד הפנים 4 חודשים לפרסום תקנות בנושא, ובעקבות העתירה משרד הפנים אכן אישר תקנות בנוגע לעיריות. ההליך המשפטי ממשיך להתנהל בדרישה שתקנות יפורסמו גם בנוגע לרשויות מקומיות ואזוריות.

עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל בדרישה למנוע העברות קרקע בלתי תקינות במרכז הקליטה במבשרת ציון

במהלך השנה האחרונה פרסמה החברה לניהול קופת התמלוגים והפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לארץ ישראל מכרז בסך 250 מליון ₪, ועניינו מכירת 93 מבנים במבשרת ציון. מדובר במבנים מפעילים במקום מרכז קליטה המאוכלס בידי עולים חדשים מאתיופיה. בשלב מסוים, ובהליך שטיבו אינו ידוע, עברה הקרקע מידי הסוכנות לידי החברה אשר בימים אלו מציעה אותה למכרז.

לאחר התעלמות מנהל מקרקעי ישראל מפניות התנועה לקבל מידע הנוגע להליך, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבית המשפט מחוזי בירושלים, בדרישה כי יחייב את המנהל להשיב לה.

למקרה עשויות להיות השלכות של ממש על חייהם של כ-1,300 עולים חדשים וקשי יום המתגוררים במבנים האמורים, וכן על האוכלוסייה המקומית והתוואי העירוני בו היא מתגוררת. כמו כן, טובת הציבור מחייבת תיקון הליקויים אשר ייתכן כי מצביע עליהם המידע המבוקש על-ידי התנועה.

במרץ 2015, בעקבות העתירה, רשות מקרקעי ישראל הודתה שהמסמכים לא קיימים. בעקבות כך, ביוני 2015 הגישה התנועה עתירה לבג"צ – בדרישה למנוע את העברת הקרקעות הבלתי תקינה. בחודש דצמבר 2015 התקבלה תגובת הרשויות לעתירה. מהתגובה עולה שייתכן ונמצאו שורה של ליקויים: ההליך התקיים שלא כדין ולא עבר בוועדות כנדרש, במחשכים ייתכן ונעשו שינויים הנוגעים לקרקעות שאמורות לשמש למטרות ציבוריות תוך טעויות תמוהות - ביניהן חוזים שאבדו, תיקונים בכתב יד, טעויות סופר ועוד. הרשויות מבקשות להחזיר את ההליך לדיון בוועדת המשנה ובוועדת הפטור ממכרזים. התקיים שימוע בוועדה בו השתתפה התנועה.

עתירה: להוציא עמותות שיש חשש לניגוד עניינים בהליך אישורן מרשימת הגופים המוכרים לשירות לאומי

לאחרונה מקודמת בכנסת בעת האחרונה הצעת חוק שירות אזרחי, אשר תכליתה להסדיר את הפעלתו של השירות הלאומי-אזרחי בחקיקה ראשית. מדובר בהליך חקיקה חיובי, אשר יקדם את מטרות השירות הלאומי – אזרחי, ואת האינטרס הציבורי שבהפעלתו. עם זאת, ישנו חשש לכשלים לכאורה בתהליך אסדרת השירות.

חשש לקיומו של ניגוד עניינים בהליך אישורן של שתי העמותות החדשות: מתוך המידע והמסמכים אשר הוצגו בפני התנועה, עולה כי שתי העמותות החדשות שהוכרו "כגוף מוכר" קשורות קשר ישיר לדמויות המפתח הנוגעות לקידום הצעת החוק ואישורן של העמותות, ובהם - יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת - חה"כ אלי אלאלוף וכן, ראש מנהל השירות הלאומי – מר שר שלום ג'רבי.

התנועה פנתה בחודש ינואר 2016 בנוגע לעניין לשר החקלאות, אורי אריאל; מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי, שלום ג'רבי וליו"ר וועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חה"כ אלי אלאלוף. משלא נתקבל מענה מספק לעניין, במאי 2016 התנועה עתרה לבית המשפט בנוגע לעניין ודרשה להוציא את שתי העמותות האמורות מרשימת הגופים המוכרים. התקבל צו ביניים נגד אחת העמותות והתקיימו דיונים בעתירה. ממתינים להחלטה. בנוסף, בכנסת עברה הצעת חוק שהתנועה השתתפה בניסוחה, המסדירה את הנושא.

עתירת חופש מידע: לחשוף את נכסי הנדל"ן של דואר ישראל

התנועה הגישה עתירה נגד דואר ישראל, לאחר שבקשות שהגישה על-פי חופש המידע בדרישה לחשוף את המידע בנוגע לכלל נכסי הנדל"ן והקרקעות שבידי החברה – לא נענו. דיון בעתירה התקיים בפברואר 2017. ממתינים להחלטה.

עתירה: למצות את הליכי חקירת ניצב (בדימוס) משה ארביב בפרשת הרב פינטו

עם הרב פינטו, שהורשע במתן שוחד ובשיבוש הליכי משפט, נחתמה עסקת טיעון מקלה, שבעקבותיה ניתן לו עונש פעוט לעומת העבירות החמורות שביצע. את זאת הצדיקו בפרקליטות בטענה שלרב פינטו מידע קריטי שיוביל לחקירה בעניינו של קצין המשטרה ניצב מנשה ארביב. עם זאת, למרות הזמן הרב שחלף – ממש לא נראה שמתנהלת חקירה שכזו.
בשל כך, התנועה הגישה בתאריך 4.8.2016 עתירה לבית המשפט בדרישה שימוצו כל הליכי החקירה בפרשה, כולל חקירה נגד הניצב ארביב – וכן על-מנת למנוע את שחרורו המוקדם או קיצור עונשו של הרב פינטו; בנוסף התנועה פנתה לפרקליטות וליועץ המשפטי בדרישה למצות הליכים גם נגד הרב פינטו עצמו שנראה שחלקו בעסקת הטיעון לא מומש.
בספטמבר 2016 הוחלט, כפי שדרשה התנועה, שלא לקצר את עונשו של פינטו. בנוסף, בעקבות העתירה, התקיים שימוע לניצב ארביב ובמרץ 2017 הוגש נגד ארביב כתב אישום.

עתירה: לחשוף את דו"ח ועדת שמגר בנוגע לשבויים ונעדרים

הוועדה שהוקמה למען גיבוש מדיניות בניהול משא ומתן עתידי בנושא חטופים ונעדרים ישראלים, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, הגישה את המלצותיה לשר הביטחון ולממשלה, לאחר שדנה בנושא במשך 4 שנים. למרות זאת המלצותיה לא פורסמו לציבור. בשל החשיבות הציבורית של הנושא – התנועה פנתה לשר בדרישה לחשוף את מסקנות הוועדה – ומשפנייתה זו לא נענתה, באוגוסט 2016 עתרה התנועה לבית המשפט המחוזי בירושלים. דיון בעתירה התקיים בינואר 2017.

מספר עתירות בתחום המוניציפאלי (רשימה לא מלאה):

תל-אביב - התנועה הגישה תביעה לבית-הדין בדרישה למנוע את מינויה של מבקרת העירייה החדשה, בטענה שהנ"ל מצויה בניגוד עניינים בשל כהונתה בחברת עירוניות, ובנוסף הציגה מצג שווא בפני העירייה וכן אינה עומדת בתנאי סף הקבועים בחוק. ממתינים להחלטת ביהמ"ש.

גדרה - לאחר שלא נענו פניות חוזרות ונשנות של התנועה במשך למעלה משנה למועצה המקומית גדרה, בדרישה לקבל את דו"חות הביקורת של מבקר המועצה, התנועה עתרה לבית המשפט על מנת שיורה למועצה להפסיק להתעלם מהחוק ולפרסם את את הדו"חות. דיון בעתירה התקיים בינואר 2017. ממתינים להחלטת ביהמ"ש.

בית-שאן - התנועה לאיכות השלטון עתרה לבית המשפט המחוזי בנצרת כנגד עיריית בית שאן בבקשה להורות לעיריית בית שאן להעביר לידיה מידע הנוגע לשלטי הפרסום בעיר וההיתרים שניתנו להם. המידע המבוקש התקבל.

נתניה - התנועה לאיכות השלטון עתרה לבית המשפט כנגד עיריית נתניה בבקשה להורות לעיריית נתניה להעביר לידיה מידע הנוגע לשלטי הפרסום בעיר וההיתרים שניתנו להם. המידע המבוקש התקבל.

English | תנאי שימוש באתר | מערכת האתר | הדפס | צור קשר | שאלות נפוצות | כתוב למערכת | | מפת האתר

התנועה למען איכות השלטון בישראל

רח' יפו  208 ת.ד. 4207, ירושלים 91043. טל': 02-5000073, 02-6633400 פקס:  02-5000076

E-mail: mqg@mqg.org.il