במכתב ליועץ המשפטי לממשלה ציין עו"ד דניאל קירס בשם התנועה כי  ביום 10.8.2007 פורסמו בעיתון "מעריב" דברים המיוחסים למנכ"ל חברת החשמל היוצא אורי בן נון (בן כספית, "הקטסטרופה כבר כאן"),

בין היתר פורסם כי, לכאורה, נוכח דרישה משר התשתיות הלאומיות להכפיל, כמעט, את ייצור החשמל תוך 12 שנים, על כל המשתמע מכך בענין תכנון, תקצוב ובניית תחנות כוח, מנכ"ל חברת החשמל ויו"ר חברת החשמל לא הצליחו לקבל פגישה אצל שר האוצר דאז, מר אברהם הירשזון; זאת, עד שלא לקחו "יחצ"ן, "...איזה מאכער, שגבה 30 אלף דולר ואחרי כמה שבועות היתה לנו פגישה...".
אם יש בפרסום ובתוכנו אמת, חומרת הענין ברורה.

לא זו בלבד שעצם קיומה של תופעה רחבה של "מאכערים", אשר לא הייתה צומחת אם עובדי ציבור היו ממלאים את תפקידיהם תוך זמן סביר, מצביע על כשל חמור במינהל הציבורי; התופעה אף טומנת בחובה סכנה ממשית לשחיתות. די להפנות בעניין זה לפרשת רשות המסים.
במקרה זה מדובר, לכאורה, בלא פחות מאשר התכנון האסטרטגי של משק החשמל במדינת ישראל, שלגבי חשיבותו הכלכלית ואף הביטחונית עבור מדינת ישראל, אין צורך להכביר מלים. הייתכן שמנכ"ל ויו"ר חברת החשמל לא יצליחו לקבל פגישה אצל שר האוצר? הייתכן ש"מאכער" הוא זה שיהווה את התפנית, לפיה שר אוצר מחליט כי בכל זאת יש לעסוק בתכנון האסטרטגי של משק החשמל?
 לאור זאת בקשה התנועה מהיועץ המשפטי לממשלה בירור העובדות הנטענות בכתבה כאמור, כן קוראת התנועה  ליוה"מש לקבוע הנחיות ברורות בענין תשלום כספי ציבור ל"מאכערים" כדי לתאם פגישות בין גופים ציבוריים לבין עצמם, לרבות הסדרת דרך הפעולה הראויה כאשר גוף ציבורי אינו מצליח לקבל פגישה עם גוף ציבורי אחר בנושא בעל חשיבות.