סחבת בעתירה נגד ריבוי סגני הנשיא בבית המשפט המחוזי בת"א

כבר שנתיים נגררת במסדרונות בית המשפט העליון עתירה נגד מינוים של 12 סגני נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הסיבה לסחבת: השופטים מנסים להסדיר את הנושא לעתיד בלבד, בלי לפגוע בסגנים שכבר מונו

ענת רואה

זה שנתיים נסחבת בבית המשפט העליון עתירה שמביכה כנראה מאוד את המערכת המשפטית, ומכוונת נגד ריבוי סגני הנשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הסיבה לסחבת, כפי שעולה מהמסמכים בתיק בית המשפט, היא רצונם של שלושת שופטי ההרכב - אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין - לקדם פתרון שלפיו המצב יוסדר לגבי העתיד בלבד, מבלי לפגוע בסגני הנשיא הרבים המכהנים כיום.

פתרון זה, שאינו מקובל על מגישת העתירה, התנועה לאיכות השלטון, מוביל לכך שהעתירה מתבררת בעצלתיים, והשופטים מעניקים בכל פעם ארכות לצדדים
להגיש את תגובותיהם. רמז נוסף לאי־נחת של בית המשפט העליון מעצם העתירה אפשר למצוא במועד שנקבע לדיון האחרון שהיה בתיק: יום חמישי בשעה 16:00, כאשר מסדרונות בית המשפט העליון ריקים מאדם.

מתנת פרידה
הסגנים מונו ביולי 2006, בסמוך לאירוע הפרידה של שופטי בית המשפט מנשיא בית המשפט העליון אז, אהרן ברק. כמתנת פרידה העניק ברק לנשיא המחוזי אורי גורן שבעה תקנים לסגני נשיא, נוסף על חמשת הסגנים שכיהנו באותה עת. בין השופטים שהתמנו אז: ורדה אלשיך, דרורה פלפל, זאב המר, עדנה קפלן הגלר, ברכה אופיר תום ומיכל רובינשטיין. המינוי יצר מצב שבו רבע מ־49 שופטי בית המשפט כיהנו כסגניו של גורן. המינויים קיבלו את אישורו של שר המשפטים אז חיים רמון.

התוספת לשכר הברוטו של שופט מחוזי המכהן כסגן נשיא עומדת על 3,392 שקל בחודש בממוצע.

זמן קצר לאחר המינוי הוגשה לבג"ץ עתירת התנועה לאיכות השלטון, שגרסה כי יש לבטל את מינוים של שבעת סגני הנשיא החדשים, בנימוק שנעשה משיקולים לא ענייניים, בהיעדר שקיפות ובצורה המנוגדת לנורמות המינויים בשירות המדינה.

מאז ועד היום מתנהל מעין פינג פונג בין הצדדים, המוסרים הודעות שונות לבית המשפט, אך סיומו של הטיפול בתיק אינו נראה באופק. בהודעה מקדמית שמסרה המדינה היא ביקשה לדחות את העתירה, תוך שהיא מפרטת את הסמכויות שקיבל כל אחד מסגני הנשיא החדשים, בהן שופטת הממונה על "השתלמויות שופטים", שופטת אחרת הממונה על "גישור ויישוב סכסוכים", ושופטת שלישית הממונה על "קשרי חוץ, בתי ספר ואוניברסיטאות".

בינואר 2008 העבירה המדינה לבג"ץ הודעה שבה הבהירה, כי בימים אלה נעשים מהלכים לשינוי דרכי הבחירה והמינוי של סגני הנשיאים בבתי המשפט המחוזיים ובבתי משפט השלום, וכי הנהלת בתי המשפט פועלת ליצירת מעמד של "שופט בכיר" שאינו תפקיד ניהולי, ומקדמת חקיקת תיקון שיסדיר את הנושא בעתיד. עוד נכתב בהודעה כי עד להסדרת הנושא באופן מקיף בחקיקה, בכוונת הנהלת בתי המשפט לקבוע מראש מכסה של סגני נשיא מתוך מגמה להפחית את מספר המינויים.

בהודעה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בסוף מרץ השנה נטען כי עמדתה של המדינה מחזקת למעשה את הטענות שהועלו בעתירה,שלפיהן לא היתה הצדקה למינוים של 12 סגני נשיא (ששניים מהם פרשו בינתיים). לטענת התנועה לאיכות השלטון, הודעת המדינה רק מחזקת את טענותיה כי המהלך הונחה משיקולים שאינם ממין העניין - רצון להעלות את שכר השופטים בלא מקור הסמכה חוקי.

הסדר בחקיקה
בהודעה נטען עוד כי בכל בתי המשפט המחוזיים האחרים מכהנים לכל היותר חמישה סגני נשיא, וכי התוספת הכספית הגלומה בתפקיד ונמשכת על פני שנים רבות היא מהותית ונכבדת, ואפשר להניח כי יש לה גם עלויות פנסיוניות נלוות. "מינוי 12 סגנים בלא כל הצדקה אמיתית יוצר מראית פני דברים של מערכת הרואה עצמה מנותקת מכל נורמה ציבורית הנהוגה במערכות השלטון האחרות", נכתב.

במסגרת הדיון האחרון שהתקיים במעמד הצדדים הודיעה התנועה לאיכות השלטון, המיוצגת על ידי עורכי הדין אליעד שרגא, ברק כלב ודפנה קירו־כהן, כי היא עומדת על כך שהעתירה לא תתמודד רק עם הסדרת המצב בעתיד, אלא שבג"ץ יורה על ביטול מינוים של שבעה סגני הנשיא שמונו, לטענת התנועה, בצורה לא תקינה.

לפני שבועיים מסר בג"ץ החלטה, שבה נכתב כי מתשובתה המשלימה של המדינה עולה שקיימת כוונה ליזום הסדר בחקיקה שיביא להגדרת תפקידם ומספרם של סגני הנשיא בערכאות השיפוט השונות, והמגמה היא להפחית בעתיד את מספרם של הסגנים. לצורך המשך הטיפול בעתירה ביקש הרכב השופטים כי המדינה תגיש הודעה משלימה נוספת, בה תפרט את הקריטריונים שגובשו בהנהלת בתי המשפט בקשר למינוים של סגני נשיא. לצורך זה ניתנה למדינה ארכה עד סוף ספטמבר 2008. "בהתאם לתוכנה נחליט על המשך אופן הטיפול בעתירה", קבעו השופטים.