לאחר שהגישה חברת "השער לישראל" את הצעתה לבג"ץ, בעקבות הדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד עסקת הדולפינריום, השיבה היום (ד') התנועה כי יש לדחות את ההצעה. "ההצעה אינה אלא ניסיון לזרות חול בעיני בית המשפט הנכבד ולנהל 'כיפופי ידיים' על חשבון האינטרס הציבורי."
בלב העתירה שהגישה התנועה, עומדת שאלת שקילות התמורות בעסקת הדולפינריום, כלומר שווי מתחם הדולפינריום שאיתו" נכנס" היזם לעסקה, לעומת שווי מתחם העירייה לאחר שינוי ייעודו שאיתו" יוצא" היזם מהעסקה. הפער בין שווי המתחמים נאמד במאות מיליוני שקלים. על פי שומת השמאי הממשלתי משנת 2016 – הרווח הנקי שהיזם צפוי לגרוף ממכירת הפרויקטים במתחם העירייה, לאחר השלמת בנייתם ולאחר ניכוי כל המסים ועלויות הבנייה, עומד על כ-766 מיליון שקלים, זאת לעומת שווי מקרקעי מתחם הדולפינריום העומד על 62 מיליון שקלים.
סכומי עתק אלו מוענקים לחברה פרטית אחת, במסגרת תכנית איחוד וחלוקה ב"הסכמה" שנערכה וסוכמה הרחק מעין הציבור ומבלי שהיה יכול באמת להשפיע עליה בזמן אמת. הדבר משקף שימוש מלאכותי ופסול בכלי של "איחוד וחלוקה בהסכמה" ככסות להקצאת קרקע ללא מכרז, תוך פגיעה בקופה הציבורית ובעקרונות של צדק חלוקתי ושל שוויון ותוך פגיעה בעקרון השמירה על שלטון החוק.
במסגרת הודעתה לבג"ץ, לאחר הדיון שהתקיים בעתירה, הציעה חברת "השער לישראל" "עסקה" לפיה בתמורה לסיום העתירה, החברה תואיל לקבל על עצמה את שומת השמאי הממשלתי משנת 2016 ותמשוך את הערעור שהגישה עליה. אך הפערים העצומים בשווי התמורות מתבססים מלכתחילה על ערכי שומת 2016. כלומר הצעת היזם אינה פותרת דבר. היא אינה מרפאת את מחדליה של רשות מקרקעי ישראל, אינה מצמיחה מנגנון ראוי, סביר ומידתי לשמירה על האינטרס הציבורי הרחב ואינה מרפאת את ההפסד העצום לקופה הציבורית ממתווה העסקה.
משמעותה של ההצעה היא אחת: המשך פעולה באותו מתווה ממש נגדו הוגשה העתירה, תוך שימור העיוות הבלתי נתפס בחלוקת המשאב הנדיר, שנמסר באופן בלעדי לידי "השער לישראל". התנועה, שרואה עצמה כמי שמייצגת את האינטרס הציבורי, אינה יכולה להסכים להצעה ומבקשת מבג"ץ כי ידחה אותה גם הוא.
"השער לישראל" הינה חברה פרטית שהזניחה באופן עקבי את הדולפינריום תוך הפרה בוטה של חוזה החכירה של הנכס, ושלקחה על עצמה סיכון כלכלי מחושב בחתימתה על ההסכם המשולש מול רשות מקרקעי ישראל ועיריית ת"א. התנועה עומדת על זכותו של הציבור כולו ליהנות מפירותיו של מתחם קרקע ציבורית ייחודי, לחוף ימה של תל אביב, שרשות מקרקעי ישראל מתעקשת, באופן בלתי מוסבר, להעניק במלואו ליזם.
לדעת התנועה, ניתן לשקול עריכת מכרז ביחס למרבית שטח מתחם העירייה והותרת מקצתו בידי "השער לישראל", לערוך התחשבנות כספית בין הצדדים או כל פתרון אחר שיאזן בין זכותה של "השער לישראל" לפיצוי הוגן וסביר לבין האינטרס הציבורי.