הליכים משפטיים

במהלך שנות הפעילות שלנו הגשנו מאות עתירות לבג"ץ – ולמעשה הפכנו לאחד העותרים הציבוריים הגדולים והחשובים בישראל. הפעילות המשפטית והעתירות הרבות הביאו פעמים רבות לשינוי של ממש – להרחקת אנשים שמעלו באמון הציבור, לקביעת תקדימים חשובים שמסייעים למאבק בשחיתות, לביטולן של נורמות פסולות, לחיסכון בכספים ציבוריים ועוד.

אנחנו גם שומרים על הכסף של הציבור, על משאבי הטבע שלו ועל הנכסים שלו – ומהווה "כלב שמירה" על ההתנהלות הכספית של המדינה. אנחנו פועלים כל הזמן ובכל מקום שצריך בשביל לחשוף מקרים בהם מתבזבזים כספי ציבור ודואגים גם שהכסף יוחזר.

 

עתירות לבג״ץ

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ כנגד שני מהלכים שאושרו לאחרונה בכנסת, שתכליתן הגדלה נוספת של מימון המפלגות על חשבון הקופה הציבורית: הגדלת יחידת המימון המפלגתית, והיתר לקחת הלוואות נוספות מאוצר המדינה תוך פריסה מחדש של פירעון חובות ההלוואות הקודמות לכנסות הבאות.

לטענת התנועה חברי הכנסת אישרו לעצמם כספים רבים בהליכים חריגים ומזורזים – מבלי לשתף כנדרש את הוועדה הציבורית לעניין מימון מפלגות בראשות השופטת פרוקצ'יה.

התנועה לאיכות השלטון למעשה מבקשת מבג"ץ שיורה על ביטול מהלכים אלה, ולא יאפשר לחברי הכנסת להשית הוצאות נוספות על הקופה הציבורית – מעבר לאלה שנקבעו בחוק מימון מפלגות.

לקריאת העתירה

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בעניין הסכם השריון האפשרי בין חה"כ עידית סילמן לרשימת 'הליכוד'.

בעתירתנו ביקשנו כי בית המשפט העליון יוציא צו הצהרתי שיקבע כי ההסכמים, בין אם בכתב ובין אם בעל פה ובהתנהגות, שנקבעו בין חברי הכנסת ה-24 לגבי שיריונם, או אפשרות לשריונם ברשימות לכנסת ה-25, הם אינם חוקיים ובטלים מאליהם בשל הפרת סעיף 57א לחוק הבחירות לכנסת.

 

ביקשנו שיוציא צווים על תנאי וצו ביניים המקפיא כל הסכם, בין אם בכתב ובין אם בעל פה ובהתנהגות, שנקבע בין חה"כ סילמן וסיעות הכנסת ה-24 בנוגע לשיריונה.

בנוסף, ביקשנו לקיים דיון דחוף בנושא שכן בימים אלה מתגבשות הרשימות לבחירות לכנסת ה-25, ולכן שאלת חוקיות שריונה האפשרי של חה"כ סילמן בבחירות הקרובות מחייב בירור מיידי.

לקריאת העתירה

התנועה לאיכות השלטון עתרה  לבג״ץ בבקשה לצווים על תנאי ולקיום דיון דחוף בשאלת מקום מעונו של ראש הממשלה נפתלי בנט.

התנועה טוענת בעתירתה כי בעצם מושבו של מעון רה״מ מחוץ לבירת ישראל ישנה פגיעה בתכליות העומדות בבסיס חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע בסעיף 2 לחוק כי ירושלים תהיה מקום מושבם של סמלי השלטון של מדינת ישראל. כמו כן, ישנה פגיעה בהחלטות הכנסת והממשלה, לאורך השנים, הקובעות את מקום מושבו הרשמי של מעון ראש הממשלה בירושלים.

בנוסף הצביעה התנועה לאיכות השלטון על ״הפגיעה הקשה והמיותרת, בקופה הציבורית לשם התאמת מעונו הפרטי של ראש הממשלה ברעננה לצרכי המעון הרשמי, תוך שנעשה תשלום כפול לשם תחזוקת המעון הרשמי בירושלים״, על הפגיעה הקשה באמון הציבור ועל יצירת התקדים הבעייתי העלול לשמש ראשי ממשלה בעתיד.

עוד מבקשת התנועה לאיכות השלטון בעתירתה צו על תנאי שיורה להסביר מדוע ראש הממשלה לא יתחייב ללוחות זמנים לטובת מעברו למעון הרשמי בירושלים, או לחלופין מדוע לא יימצא מעון חלופי בירושלים בשעה שהמעון הרשמי בשיפוצים.

>>לקריאת העתירה>>

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג״ץ נגד מבקר המדינה בשם ד״ר יצחק בקר, סגן מנהל אגף הייעוץ המשפטי במשרד המבקר, בדרישה להסמיך גורם חיצוני ובלתי תלוי במשרד לבחון טענות מצד בקר לאי סדרים, ניגודי עניינים, מינהל לא תקין ואף מעשי שחיתות שנעשו לכאורה על ידי בכירים במשרד המבקר.

העתירה החריגה הוגשה בעקבות העובדה שבנסיבות העניין כלל הגורמים אליהם יכול עובד הציבור הבכיר המבקש להלין על ליקויים במקום עבודתו, מצויים בניגוד עניינים מהותי או אינהרנטי, בעוד שקיים חשש למעורבותם של הממונים עליו במעשים נשואי התלונה.

זאת בנוסף לאור העובדה שאין בנמצא הוראה מפורשת בדין, לרבות בחוק או בנוהל, בדבר הגורם המוסמך לקבל ולברר תלונותיהם של עובדי משרד מבקר המדינה בדבר ליקויים שנעשו לכאורה על ידי הממונים הבכירים עליהם. 

>> לקריאת העתירה >>


התנועה לאיכות השלטון עתרה היום לבג״ץ בנושא הקמת מעון ומשרד רה״מ החדש (פרויקט ׳אלמוג׳) – זאת בשל העובדה שחלפה כמעט שנה וחצי מאז הוצגו הליקויים שעלו בדו״ח מבקר המדינה, באוגוסט 2020, ועד כה נמנע משרד רה״מ מלדון בהם.

התנועה עתרה נגד רה״מ, משרד רה״מ ונציב שירות המדינה בדרישה מבית המשפט העליון שיורה למשרד רה״מ לדון בדו״ח הליקויים באופן מיידי, בעקבות הזמן הרב שחלף מאז הוצג. עוד ביקשה התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט העליון שידרוש מנציבות שירות המדינה לנקוט בצעדים משמעתיים בנושא. המשיבים התבקשו על ידי בית המשפט העליון להגיש תגובה מקדמית לעתירה בתוך 60 ימים.

לקריאת העתירה

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד הכנסת, היועצת המשפטית לכנסת ומנהלת ועדת האתיקה בדרישה לבטל ולעצור את האישורים לטיסות של חברי הכנסת במימון גופים חיצוניים ופרטיים – אישורים שלפי סעיף 14א לכללי האתיקה, יכולים להתקבל אך ורק על ידי ועדת האתיקה של הכנסת.

התנועה לאיכות השלטון טוענת כי בניגוד גמור לדין הכנסת נוטלת לעצמה סמכות לא לה ומחליטה על אישור טיסות של חברי הכנסת לחו"ל במימון גופים חיצוניים. זאת, על אף שרק ועדת האתיקה של הכנסת היא זו שמוסמכת לאשר קבלת מימון חיצוני להוצאות טיסותיהם של חברי הכנסת לחו"ל.

לקריאת העתירה

התנועה לאיכות השלטון עתרה  לבג״ץ נגד היועמ״ש מנדלבליט ונגד פרקליט המדינה עמית איסמן בדרישה למתן צווים על תנאי על ידי בית המשפט, שיורו מדוע אינם מקבלים החלטה בעניין ההליך הפלילי העומד נגד ח״כ יעקב ליצמן, זאת בעוד שהמלצות המשטרה בעניינו הועברו לגורמי התביעה כבר לפני כ-28 חודשים.

התנועה גורסת כי הימשכות ההכרעה לגבי הגשה או אי הגשת כתב אישום נגד ליצמן לא סבירה באופן קיצוני ומהווה גרירת רגליים הפוגעת קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

לקריאת העתירה

התנועה לאיכות השלטון עתרה  לבג״ץ נגד הסדר הטיעון המקל שנחתם עם ח״כ אריה דרעי ונגד העדר הקלון בו.

התנועה דורשת מבית המשפט העליון שיוציא ליועמ״ש ולפרקליט המדינה צווים על תנאי המורים להם להסביר מדוע לא דרשו הטלת קלון בהסדר. עוד ביקשה התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט לקיים דיון דחוף בנושא, בייחוד לאור סיום תפקידו הקרוב של היועמ״ש מנדלבליט ב-31/1. בינתיים, מבקשת התנועה מבית המשפט להוציא צו ביניים שיקפיא את תוקפו של הסדר הטיעון – וזאת עד לדיון בעתירה. 

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד אישור מינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית, מינוי שהתבצע בניגוד לעמדת הוועדה לבדיקת מינויים שהמליצה לפסול אותו עקב זיקה פוליטית עמוקה לשרי הממשלה בכלל ולשר הביטחון בפרט.

התנועה לאיכות השלטון ציינה בעתירתה כי החלטת הממשלה לסטות מהחלטת הוועדה תביא לפגיעה אנושה בסמכות הוועדה ולמעשה תהפוך אותה לאות מתה. התנועה הוסיפה בעתירתה כי פרץ אינו נבחר באמצעות "נבחרת הדירקטורים" – שהוקמה בדיוק בשביל תכלית זו ועל מנת לקיים מאגר של מועמדים מתאימים בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני, שיבטיח את עצמאותו של המועמד.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד היועמ"ש, ממשלת ישראל וראש הממשלה, בדרישה שיתייצבו ויסבירו מדוע לא מתקיים דיון בממשלה במסקנות ועדת שמגר וועדת נאמן לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה, מסקנות שהוגשו לפני יותר מעשור – וכל ממשלות ישראל לא דנו בהן, על אף פניות חוזרות ונשנות.

על עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, עורכי דין, רופאים ועוד בעלי מקצועות רבים – חלים כללי אתיקה ומשמעת נוקשים, ודווקא על שרים – הבכירים בנבחרי הציבור שלנו – לא חל שום קוד אתי. אנו מצפים מבית המשפט העליון להתערב בנושא ולחייב את הממשלה לדון בהמלצות של שתי ועדות מכובדות שדנו בנושא כבר לפני למעלה מעשור והגישו את המלצותיהן. גרירת הרגליים של כל הממשלות מאז 2009 בעייתית במיוחד ומעלה חשש אמיתי שחברי הממשלה מעוניינים להמשיך ולהתנהל במחשכים. נדגיש כי קיים מנעד רחב של מעשים בלתי הולמים, ודאי על נבחרי ציבור, ועל כן אסור שהכל ייבחן רק במישור הפלילי – חייבים להחיל קוד אתי על חברי הממשלה.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה לאיכות השלטון עתרה היום (ראשון) לפני הצהריים לבג"ץ נגד היועמ"ש, פרקליט המדינה ומשטרת ישראל וביקשה מבית המשפט להוציא צווים על תנאי ולקיים דיון דחוף בשאלה מדוע לא נפתחה חקירה פלילית מקיפה בעניין פרשת ההדלפות הביטחוניות החמורות מאפריל 2021. זאת לאחר פניות חוזרות ונשנות מטעם התנועה – אשר לא נענו.

כזכור, בחודש אפריל הודלף מידע ביטחוני רגיש על תקיפות שכביכול ביצעה ישראל באיראן, כך על פי הדיווחים, וזאת בעיצומו של המבצע הרגיש ותוך סיכון חיי אדם. שר הביטחון בני גנץ התחייב בזמנו שההדלפות ייחקרו, אך ככל הידוע לתנועה – החקירה לא התקדמה.

התנועה לאיכות השלטון ציינה בעתירתה לבג"ץ כי "קיים אינטרס ציבורי משמעותי בביצוע הליכי בדיקה מעמיקים של הפרשה, לאור מעורבותם של אישי ציבור בכירים מצמרת ההנהגה הביטחונית של מדינת ישראל, וכן לאור הפגיעה החמורה בביטחונה של מדינת ישראל ובמערכה הימית נגד איראן". עוד הוסיפה התנועה כי הימנעות מפתיחה בחקירה נעשית בחוסר סמכות ולא סבירה באופן קיצוני. "התגבשה תשתית ראייתית לחשד סביר המצדיק פתיחה בחקירה".

התנועה הזכירה כי גורמים במערכת הביטחון סברו כי לא רק שנגרמה סכנה מוחשית ללוחמים המשתתפים במבצע זה, אלא עלה החשש שנגרם אף נזק לביטחונם של כלל אזרחי מדינת ישראל.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה לאיכות השלטון עתרה היום (שלישי) לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה פלילית אודות הדיווח על כך שיו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו גרס מסמכים בלשכת רה"מ זמן קצר לפני כניסת נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה בחודש יוני.

במסגרת העתירה, ביקשה התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט להורות ליועמ"ש, לפרקליט המדינה ולמשטרת ישראל להשיב לפניותיה אליהם בבקשה לפתוח בחקירה פלילית של הפרשה, וזאת לאחר ארבע פניות בנושא מטעם התנועה שלא נענו.

כן ביקשה התנועה במסגרת העתירה, כי בית המשפט יורה למשיבי המדינה לפתוח בהליך בדיקה מקדימה אשר מטרתה למצות את הדין ולחקור את פרשת גריסת המסמכים במשרד רה"מ לשעבר, לרבות את מעורבותו של ח"כ נתניהו, נוכח העובדה כי לכאורה התגבשה תשתית ראייתית ראשונית לביסוס חשד סביר לביצוע עבירות על חוק הארכיונים ועל חוק העונשין, וכן לאור האינטרס הציבורי המשמעותי שבחקירת הפרשה נוכח המעורבים בה, ונוכח הפגיעה באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.

לחילופין, ביקשה התנועה לאיכות השלטון כי בית המשפט יורה למשיבי המדינה לפתוח בהליך של חקירה פלילית של הפרשה, בהתאם לסמכותו של היועמ"ש להורות על פתיחה בחקירה פלילית כנגד מי שכיהן כראש ממשלה בשל חשד לביצוע עבירות שנעברו בעת כהונתו או בשנה לאחר שחדל לכהן.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד תיקון לחוק הכנסת אשר מאפשר כעת פילוג של ארבעה חברי הכנסת ממפלגתם למרות שאינם מהווים שליש מחברי המפלגה וייעודו העיקרי הוא למשוך "עריקים" מן הסיעות הגדולות בכנסת, ובפרט מסיעת הליכוד.

לעמדת התנועה לאיכות השלטון מדובר בחקיקה פרסונלית לכל דבר ועניין, המכוון לצרכיה הבלעדיים של הקואליציה הנוכחית ונתפר כדי למשוך מי מחברי סיעת הליכוד בכנסת ה-24 להיכנס לממשלה בדמות שוחד בחירות. כמו כן, מדובר בשינוי מהותי ובעל פוטנציאל השפעה משמעותי על המפה הפוליטית הנוכחית בישראל. זאת, משום שהתיקון מחליש באופן ניכר את יחסי הכוחות אל מול המפלגות הגדולות, והלכה למעשה את כוח ההצבעה של אותם אזרחים שהצביעו להם.

 עוד ציינה התנועה לאיכות השלטון כי התיקון נחקק בהליך מזורז תוך מחטף וללא דיון ציבורי ראוי, בצורה הפוגעת אנושות באופי הדמוקרטי של ההליך. התנועה אף גינתה את כיפוף כללי המשחק לגחמות פוליטיות פרטניות באופן ציני ופסול.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד העברת החקיקה שתדחה את מועד העברת תקציב המדינה ב-45 יום נוספים לאחר הקמת הממשלה, מעבר ל-100 הימים העומדים לרשותה להעביר תקציב או להתפזר.

ככלל ומשיקולי מינהל תקין, מתנגדת התנועה למתן שהות ארוכה לממשלה להתנהל ללא תקציב שמפוקח על ידי הכנסת ואף טוענת כי החובה לאשר תקציב הוא עקרון יסוד ראשון במעלה בחוקי המדינה. בפרט, התייחסה התנועה לבעייתיות הרבה שהשינוי בחוק היסוד הכנסת מגלם עבור התקציב הנוכחי, הצפוי לעבור רק בחודש נובמבר למרות שהממשלה הושבעה כבר ביוני. כך ובאופן אבסורדי, יעבור תקציב לחודש וחצי בלבד.

בנוסף, ביקרה התנועה את העובדה שבעקבות שינוי החקיקה, ייווצר מצב במקרים מסוימים בו תקציב המדינה לא יעבור באותה שנת כספים, באופן שייפגע הן בדמוקרטיה והן בכלכלה הישראלית.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד פרקליט המדינה בגין סגירת התיקים נגד עו"ד דוד שמרון ואלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום בפרשת הצוללות – מבלי לפרסם את הנימוקים לסגירת התיקים: "הפרקליטות מפרה את חובת ההנמקה המינהלית".

בעתירתה לבג"ץ הדגישה התנועה את החשיבות בפרסום הנימוקים כנוהג מקובל וכציפייה של הציבור. "אי פרסום ההנמקות גורם לתוהו ובוהו של האמת בשיח הציבורי. נגד השניים הוגשו על ידי המשטרה המלצות להעמדה לדין אולם כעת עם סגירת התיקים נגדם – שימרון ומרום טוענים שהם נקיים וחפים מפשע, וגם אנשים מסוימים מנצלים את ההזדמנות לטעון שהכל הייתה רדיפה פוליטית".

לעמדת התנועה לאיכות השלטון, העניין הציבורי הרב בפרשה זו מחייב את הפרקליטות לפרסם הודעה רשמית עם הסברים לסגירת התיקים הפליליים נגד השניים. "מתעורר באופן טבעי החשש בדבר מסר מוטעה העלול להתקבל בציבור, לפיו אין התביעה חדורת 'רוח קרב' במלחמה בשחיתות".

התנועה עתרה לבג"ץ יחד עם ועדי העובדים במשרד החוץ נגד הימנעות הממשלה ממינויי 35 ראשי נציגויות (שגרירים וקונסולים), המהווים שליש מראשי הנציגויות בעולם, ומחכים למעלה מחצי שנה להחלטת הממשלה הסופית בעניינם: "על הממשלה לפעול לאישור המינויים ללא דיחוי".

התנועה ציינה בעתירתה את החשש שמא נציגויות רבות ישארו ללא ראש נציגות והסכנה לאינטרס יחסי החוץ הישראלים; הסכנה לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל; ואת הפגיעה בראשי הנציגויות ומשפחותיהם שנותרו "תלויים באוויר". התנועה הוסיפה כי חלה חובה על הממשלה לדון במינויים ולפעול בהקשר הזה במהירות הראויה: ״מדובר בשיתוק מוחלט במשרד החוץ״.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד היועמ״ש ושר האוצר בעניין חקיקתו של חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם שעבר באישון ליל בכנסת, אשר אליו נכרך חוק מענקים לעצמאים, שצפוי להגדיל את השימוש בקופסה החוץ תקציבית במאות מיליוני שקלים בהליך חפוז וללא התייחסות גורמי המקצוע במשרד האוצר.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ בדרישה שיחייב את היועמ"ש אביחי מנדלבליט להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות בשל משפטו הפלילי.

בעתירה מציינת התנועה: "החשש הכבד שעולה מעתירה זו, הוא המשך שלטונו של נאשם בפלילים חמורים המנהל את משפטו, לצד ניסיונות חוזרים ונשנים להשפיע בעניין ולהימלט מאימת הדין, כאשר הכל תוך ובמהלך כהונתו כראש הממשלה".

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ יחד עם ועדי העובדים במשרד החוץ נגד הימנעות הממשלה ממינויי 35 ראשי נציגויות (שגרירים וקונסולים), המהווים שליש מראשי הנציגויות בעולם, ומחכים למעלה מחצי שנה להחלטת הממשלה הסופית בעניינם: "על הממשלה לפעול לאישור המינויים ללא דיחוי".

התנועה ציינה בעתירתה את החשש שמא נציגויות רבות ישארו ללא ראש נציגות והסכנה לאינטרס יחסי החוץ הישראלים; הסכנה לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל; ואת הפגיעה בראשי הנציגויות ומשפחותיהם שנותרו "תלויים באוויר". התנועה הוסיפה כי חלה חובה על הממשלה לדון במינויים ולפעול בהקשר הזה במהירות הראויה: ״מדובר בשיתוק מוחלט במשרד החוץ״.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד קבינט הקורונה וביקשה דיון בהול: "חובה לאפשר לכל ישראלי המעוניין להצביע בבחירות לשוב ארצה ולממש את זכותו הדמוקרטית הכל-כך בסיסית".

בעתירה מבקשת התנועה מבית המשפט העליון להוציא צו על תנאי ולקיים דיון דחוף בעניין התקנות שאושרו בממשלה, לפיהן קיימת מכסה מצומצמת בלבד של ישראלים שיוכלו לשוב ארצה מדי יום – וזאת מיעדים ספורים בלבד ברחבי העולם. לא קיימת עוד מדינה מערבית אחרת בעולם, המבכרת הגנה ושמירה על זכויות אזרח, אשר נקטה בצעד מביש ודרקוני שכזה כלפי אזרחיה.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד הממשלה, היועמ"ש, השר לביטחון פנים והמפקח הכללי של משטרת ישראל רנ"צ יעקב שבתאי, בדרישה להוציא צו על תנאי בנוגע לאי קציבת כהונה קשיחה לתפקיד מפכ"ל המשטרה: "מדובר בפגיעה מהותית בשלטון החוק וביכולת מפכ"ל המשטרה לתפקד כשומר סף איכותי".

התנועה סבורה כי תפקיד מפכ"ל המשטרה מוכרח להיות מגובה בוודאות, וכי יש לבטל כל תלות אפשרית של המפכ"ל בגורמים הממנים אותו. זאת, על מנת להבטיח את עצמאותו, מקצועיותו ואי-תלותו בגורמים חיצוניים ולחזק את אמון הציבור במשטרה והעומדים בראשה.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד שר הדיגיטל דוד אמסלם, הרשות לחברות ממשלתיות והיועמ״ש מנדלבליט בדרישה להוציא צו על תנאי ולקיים דיון דחוף בעניין סירובו של אמסלם לחתום על ייפוי כח לנציגי המדינה באסיפות הכלליות של חברות ממשלתיות, זאת בגלל סכסוך אישי של אמסלם עם היועמ״ש ורשות החברות.

בעתירה נכתב כי ״במו ידיו ובמחדלו הביא השר אמסלם לשיתוק יכולתן של חברות ממשלתיות לקבל החלטות חיוניות, ולפגיעה חמורה באינטרס הציבורי בקבלת החלטות בחברות בהן המדינה היא מחזיקת מניות לצד גורמים פרטיים״.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד משרד האוצר, היועמ״ש והכנסת בדרישה להוציא צו על תנאי לתיקון חוק יסוד משק המדינה הנוגע לתקציב ההמשכי. התיקון לחוק הופך את התקציב ההמשכי למעין ״תקציב רגיל״, בלי שעבר את אישור הכנסת. מדובר בפגיעה קשה בכל השיטה המשטרית, בהפרדת רשויות ובפיקוח של הכנסת על הממשלה.

בנוסף, העתירה מתייחסת לתופסת הקופסה החוץ-תקציבית בסך 52.3 מיליארד ש״ח, שלא ייספרו לצורך חישוב ההוצאה הממשלתית השנתית. מדובר בלמעלה מ-12 אחוז מההוצאה הממשלתית השנתית ובכספים שמחולקים ללא שום פיקוח של הכנסת.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד השר למשאבי מים, רשות המים, היועמ״ש ותאגידי המים המקומיים. בסירובם של הגורמים לממש את הוראת החוק ולפרסם את רשימת 30 תאגידי המים האזוריים, השר למשאבי מים ורשות המים פוגעים גם בשלטון החוק וגם באזרחי ישראל. אי הציות לחוק גרם לכך שגם הרשויות המקומיות וגם תאגידי המים אינם יכולים להוציא לפועל את הרפורמה ולהביא לשיפור בחיי אזרחי ישראל ולהוזלת יוקר המחייה 

>>> לקריאת העתירה >>>

בעקבות החלטת ועדת הכספים לדחות בפעם השלישית את מועד הגשת הדו״חות הכספיים של סיעות הכנסת למבקר המדינה, העוסקים בהתנהלותן הכספית במערכות הבחירות לכנסת ה-21, ה-22 וה-23, וכן את מועד פרסום דו״חות מבקר המדינה בנושא – התנועה עתרה לבג״ץ.

בעתירה טענו שהחוק קבע מסגרת זמנים ברורה ומאוזנת להגשת הדו"חות הכספיים ולפרסום דו"חות מבקר המדינה בנושא מימון בחירות ומימון מפלגות. טענו כי החלטת ועדת הכספים התקבלה בניגוד לכל תכליות החוק והרציונאליים, מבלי שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים ובאופן שרירותי; תוך פגיעה קשה באמון הציבור בנבחרי הציבור ומבקר המדינה; והכל תוך חריגה קיצונית ממתחם הסבירות.

>>> לקריאת העתירה >>>

בעקבות הודעת היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי בכוונתו לסגור את תיק המניות, נתבקשה התנועה על ידי ביהמ״ש לתקן את העתירה שהגשנו בהתאם, בעתירה שכוללת בתוכה את פרשת המניות, העמלות, אישור מכירת הצוללות למצרים, רכש ספינות המגן וכמובן רכש הצוללות המיותרות.

התנועה טוענת כי החלטת היועמ״ש שלא לפתוח בחקירה בפרשת המניות, לצד התעלמותו מחקירת יתר הפרשות, מהווה הפרה של חובתו הברורה לבחון פתיחה בחקירה לנוכח חומרת החשדות ועוצמתן בשלב זה.
 

התנועה עתרה לבג"ץ נגד אי הבאת תקציב 2021 לאישור הכנסת: "החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני".

התנועה ביקשה מביהמ"ש להורות לנתניהו, לגנץ וליועמ"ש להסביר מדוע הם לא מעבירים תקציב. המשך השימוש בכספים חוץ תקציביים אינו מידתי ואיננו סביר, ההחלטה נובעת משיקולים זרים ופוגעת באמון הציבור.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג״ץ נגד ועדת ההיתרים וביקשה צווים על תנאי. זאת בעקבות החלטת הוועדה להשאיר אצל ראש הממשלה נתניהו מאות אלפי דולרים שקיבל ממקורבים בעלי הון, והסתיר בניגוד לחוק. דרשנו מבג״ץ לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו.

לא ייתכן שרה״מ יקבל בשיטתיות, בניגוד לחוק ומתחת לשטיח כספים מבעלי הון שאיתם הוא מקיים קשרי עסקים מפוקפקים. לא ייתכן שוועדת ההיתרים תפעל בניגוד לחוק ותעלים עין לנתניהו אחרי שלא דיווח כדין על כספים שלקח.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג״ץ בעקבות אישור התיקון לחוק אשר פוגע קשות ובצורה לא מידתית בזכות היסוד להפגין ובחופש הביטוי. העתירה מציגה תמונה עגומה של פגיעה חמורה בזכות יסודית המגדירה למעשה דמוקרטיה מהי.

התנועה ביקשה מבג״ץ לבטל את הסעיפים בחוק המגבילים קיומן של הפגנות למרחק המתבסס על מקום המגורים, ובמתכונת של קבוצות המונות עד 20 איש. בנוסף, ביקשנו בעתירה צו המורה לפרסם את הנתונים העדכניים אשר שימשו בסיס לחקיקת התיקון, וכן צו ביניים שיעכב את כניסת התיקון לתוקף.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה נגד שר האוצר ישראל כ"ץ וממשלת ישראל, נגד ועדת הכספים והכנסת ונגד היועמ"ש בבקשה למתן צו הצהרתי וצווים על תנאי לפיהם התיקון לחוק בטל מיסודו לנוכח הפגיעה הקשה בעקרון הפרדת הרשויות והצורך בפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה באמצעות התקציב.

תיקון החוק מהווה שימוש לרעה בהליכי חקיקת חוקי יסוד, בהיותו שינוי משטרי המיועד לפתור מצוקה פוליטית רגעית אשר נערך במסגרת הוראת שעה. בנוסף, התיקון רומס את הפיקוח הפרלמנטרי על התקציב ועל מדיניות הממשלה, ופוגע ביכולת הכנסת לתת אמון מתחדש בממשלה.

>>> לקריאת העתירה >>>

עשרות שנים היה נציג מהאופוזיציה בוועדה. ועכשיו בצעד דורסני, שפוגע באופן חסר תקדים בעצמאות הכנסת ובאיזון העדין בין הרשויות – החליטו שלא למנות נציג מהאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים.

מדובר פה בפגיעה כפולה: גם בכוחה של הרשות המחוקקת, וגם בעצמאותה של הרשות השופטת. הרשות המבצעת רומסת את השתיים האחרות. בנוסף, מי שמונתה לוועדה היא אסנת מארק – שבשל החוק הנורווגי ראש הממשלה יכול להדיח אותה מהכנסת אם רק ירצה בכך. זה נותן כוח חסר תקדים לראש הממשלה – דווקא בזמן שהוא עומד מול כתב אישום ובכלל לא צריכה להיות לו השפעה כלשהי על בחירת השופטים, בשל ניגוד העניינים הברור שבעניין.

>>> לקריאת העתירה >>>

יש בידינו חומר ראייתי חדש בנוגע לפרשת הצוללות, שהושג ע"י מחלקת התחקירים שלנו. אנחנו מבקשים להגיש את החומר הנ"ל לבית המשפט כדי לתמוך בבקשתנו להורות על חקירה מלאה בפרשה. אנחנו מבקשים מהשופטים להורות על: 1. חקירה פלילית בפרשת מניות הפלדה של נתניהו 2. חקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת הצוללות 3. הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור סוף סוף עד הסוף את הפרשה החמורה.

>>> לקריאת העתירה >>>

מדובר בשינוי שרומס את השיטה הדמוקרטית הישראלית ומשנה את בסיס המשטר – כל זאת תחת "הוראת שעה", במהירות הבזק, בלי שיינתן הזמן הראוי לשקול את הדברים וכמעט בלי דיון, בלי שתנתן לחברי הכנסת האפשרות להשתתף ולשקול את השינוי מרחיק הלכת. וכל זה – לא מטעמים ערכיים או משקילת טובתו הציבור – אלא אך ורק על מנת למלט נאשם אחד, בנימין נתניהו, ממשפטו – ומשיקולים פוליטיים זמניים וצרים של פוליטיקאים אחרים. לא כך מבצעים שינוי חוקתי עמוק כל-כך בעצם המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל.

>>> לקריאת העתירה >>>

בעתירה אנחנו מזהירים כי ההסכם התקדימי התגלה כלא פחות מאשר מפת דרכים לריסוק ערכי הדמוקרטיה הישראלית. בין הפגמים המסוכנים בהסכם: הכוונה לבקש את אמון הכנסת מבלי להניח קווי יסוד לממשלה – אלא רק לחצי השנה הקרובה; כוונת הממשלה העתידית לכבול את שיקול דעתה של הכנסת ולאסור עליה לקיים חקיקה בחצי השנה הקרובה (לפחות); מניעה מנציג מהאופוזיציה לשבת בוועדה לבחירת שופטים, וכן ההחלטה שלא לתת לאופוזיציה לעמוד בראש ועדות (למעט אחת) – בניגוד למה שהיה בעשרות השנים האחרונות.

לא ניתן לנהל מדינה מספסל הנאשמים. בעת הנוכחית בנימין נתניהו עומד כחבר כנסת מן המניין, הוא לא מכהן כראש ממשלה נבחר. נתניהו נאשם בעבירות החמורות של שוחד מרמה והפרת אמונים. עובדה זו הופכת אותו לסחיט ולחיץ. כל החלטה שיקבל תהיה בניגוד עניינים מובנה, ומבלי שהציבור יוכל לדעת אם המדובר בהחלטה לטובתו האישית או לטובת המדינה. כל חקיקה, מינוי או מעשה שלטוני יעמדו מיד בבחינת ניגוד עניינים. הוא אינו כשיר לקבל על עצמו את תפקיד הרכבת הממשלה.

>>> לקריאת העתירה >>>

עתירות מינהליות

התנועה לאיכות השלטון, הגישה עתירה מנהלית כנגד הרשות להגנת הפרטיות, בגין הפרת חובת הרשות לענות לאזרח שפונה אליה בבקשה כי תפעל על-פי סמכותה שבדין תוך 45 יום ממועד הפנייה.

העתירה הוגשה בעקבות פניית התנועה לרשות להגנת הפרטיות לראשונה לפני למעלה מ-3 חודשים בעניין הפרה לכאורה של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

יקשנו מבית המשפט שיורה לרשות להגנת הפרטיות להשיב תשובה מנומקת לפניות התנועה בבקשה כי תפעל על-פי הסמכות הקבועה בחוק הגנת הפרטיות ותבחן את ההפרות לכאורה שבוצעו על-ידי חברת ההפקה.

 >> לקריאת העתירה >>

 

התנועה לאיכות השלטון, הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שמבקר המדינה סירב להעביר מידע הנוגע להעסקתו של עוה"ד עדן ביזמן, מי ששימש כראש המטה וכמשנה למנכ"ל מבקר המדינה, ולאחרונה מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה – ללא כל תקופת צינון.

משרד מבקר המדינה סירב לחשוף בפנינו את חוות הדעת המשפטית, ואת תלושי השכר של מר ביזמן, וזאת על אף שמדובר במינוי בכיר במגזר הציבורי. ולכן הוגשה העתירה.

>>> לקריאת העתירה >>>


התנועה לאיכות השלטון עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים במחוזי ירושלים נגד השר לביטחון פנים ונציבות שירות בתי הסוהר לנוכח פגמים שנפלו בהליך מינוי היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר.

התנועה מבקשת בית המשפט צו הצהרתי המורה על ביטול המינוי, עקב היותו של המיועד לתפקיד, נצ"מ ערן נהון, חסר הניסיון המקצועי הנדרש ועקב היות המינוי פוליטי באופן מובהק וכזה הנעשה מתוך שיקולים זרים. התנועה לאיכות השלטון הדגישה כי מדובר ב"מחטף בהול" הנעשה על ידי שר בממשלת מעבר זמנית, העתיד לסיים את תפקידו בעוד ימים ספורים. התנועה הוסיפה בעתירתה כי "אין המדובר במינוי זוטר, אלא במינוי של שומר הסף החשוב ביותר באחד מארגוני הביטחון החשובים במדינת ישראל".

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשה מביהמ"ש להורות למשרד רה"מ למסור את המידע אודות שדרוג רכביהם של ילדיו של רה"מ בעלות של מאות אלפי שקלים, לכאורה ללא חוות דעת מקצועית מגורמי האבטחה. 

קודם לעתירה, הגישה התנועה פניות חופש מידע שונות וביקשה פרטי מידע שונים, כגון מסמך המפרט את עלויות שדרוג הרכבים ואת המקורות התקציביים לכך, הדרישה הביטחונית לכך ומסמכים נוספים הקשורים להחלטה לשדרג את הרכבים של יאיר ואבנר נתניהו. למרות פניותיה של התנועה והאינטרס הציבורי המחייב שקיפות בכל הקשור להחלטות תקציביות, משרד רה"מ טרם סיפק מענה או התייחסות ראויה ולמעשה הפר את חוק חופש המידע בעקביות ובבוטות.

>>> לקריאת העתירה >>>

תביעות

התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשת הצטרפות במעמד "ידידת בית המשפט" בערר שעומד לפני יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-25. בערר זה ובהליכים שצורפו לו, עלתה השאלה בדבר אודות היקף האיסור לעשות שימוש בנכסי הציבור לצורך תעמולת בחירות אסורה – גם מחוץ לתקופת הבחירות.

התנועה תבקש להרחיב ולהוסיף, כי מדובר בניסיון רחב יותר לטשטש בין פעולות העירייה השוטפות לראש העיר עצמו.

 

למעשה, התנועה טענה בבקשתה כי במהות הסוגיה שעומדת כעת לפתחו של כב' יו"ר ועדת הבחירות עומדת שאלת חוקיותו של "פולחן האישיות" במימון כספי הרשות ובשימוש בנכסיה.

>>> לקריאת הבקשה >>>

התנועה לאיכות השלטון הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון בקשת הצטרפות במעמד "ידידת בית המשפט" להליך הפלילי שמתנהל נגד ח"כ חיים כץ, שנגדו הוגש כתב אישום מקל כחלק מהסדר טיעון – וזאת ללא בקשה להטיל קלון.

לאור החשיבות שמייחסת התנועה לאיכות השלטון לקידום טוהר המידות ברשויות השלטון ולשירוש מעשי שחיתות מן המינהל הציבורי תוך שמירה על האינטרס הציבורי; ולאור המומחיות שרכשה לעצמה במשך למעלה מ-30 שנות פעילותה, פנתה התנועה לבית המשפט בבקשה להניח בפניו כ"ידידת בית המשפט" את עמדתה, לפיה יש להטיל קלון על ח"כ כץ, זאת בגלל חומרת המעשים שיוחסו לכץ תוך ניצול מעמדו ותפקידו.

התנועה מזכירה בבקשתה כי המחוקק עצמו קבע שעומדת לבית המשפט הסמכות להורות מיוזמתו על הטלת קלון, גם מבלי שנתבקש לכך על ידי התביעה.

>>> לקריאת הבקשה >>>

 

התנועה לאיכות השלטון הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד נציבות שירות המדינה ומשרד התחבורה בגין מינויו של שילה אדלר לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות, למרות שאינו עומד בתנאי הסף הקבועים במכרז הכוללים ניסיון בניהול תקציב של 50 מיליון שקלים במשך 6 שנים – דרישה שהיא בגדר ניסיון מהותי ובלתי ינותק מהתפקיד הבכיר במשרד התחבורה, המצריך ניהול תקציבים בסדרי גודל אלו.

בתביעה, דורשת התנועה לאיכות השלטון את ביטול זכייתו של אדלר במכרז והשבתו לוועדת הבוחנים ומתריעה כי כל זמן שאדלר מכהן בתפקיד עלול להיגרם נזק רב למינהל תכנון ופיתוח תשתיות. בנוסף, מסמכים שהציגה התנועה בתביעה מעידים על ליקויים בהליך המכרז עצמו. התנועה אף ציינה כי אי עמידתו של אדלר בתנאי הסף, מרמזת על כך שמדובר במינוי פוליטי מובהק – אדלר הינו פעיל ליכוד מזה שנים ועד לאחרונה כיהן כמשנה למנכ"ל משרד התחבורה במשרת אמון.

>>> לקריאת כתב התביעה >>>

ניירות עמדה

התנועה לאיכות השלטון הגישה נייר עמדה בנושא כתגובה למסמך המלצות למדיניות ארוכת טווח לעתיד ים המלח, שפרסם המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור.

בנייר העמדה עמדנו על כך שדוח ממשלתי מקיף המבקש לעסוק בשאלת עתיד ים המלח, אינו יכול להסתפק בניתוח ההיבטים הסביבתיים בלבד. על הדוח לצלול לעומק הסוגיות הכלכליות הקשורות לנושא, לאמץ את המלצות הוועדה הממשלתית לעתיד זיכיון ים המלח (שהגישה את המלצותיה ב-2019), ולעסוק באופן ברור בשאלת אופי הענקת זכויות ההפקה העתידיות בים המלח. לכן, קראנו למשרד להגנת הסביבה ולממשלה כולה לקבל החלטות בנוגע לעתיד הזיכיון באופן מיידי, ולפעול ליישמה.

לקריאת נייר העמדה

שלחנו נייר עמדה בנושא היערכות המדינה לתום תקופת הזיכיון של חברת ICL (לשעבר כי"ל) על ים המלח בשנת 2030.

 בנייר העמדה עמדנו על כך שנוכח המסקנות העולות משורה של דוחות מבקר המדינה בנושא זיכיונות של גורמים פרטיים על משאבים ציבוריים, יש להיערך לתום תקופת הזיכיון מוקדם ככל הניתן. היערכות מאוחרת מדי של הממשלה עלולה להוביל להוביל לכישלון בניצול והקצאה יעילים של המשאבים הציבוריים לאחר תום תקופת הזיכיון, ולפגיעה באינטרסים ציבוריים חשובים. ספציפית לגבי זיכיון ים המלח, צוות ממשלתי הגיש את המלצותיו לגבי ההיערכות ל-2030 כבר לפני למעלה משלוש שנים, אך מעט מאוד נעשה בנושא.

לקריאת נייר העמדה

התנועה למען איכות השלטון בישראל חיברה נייר עמדה מפורט ומנומק לוועדת החוץ והביטחון, העוסק בצורך העז בפתיחת דלתות הוועדה לציבור הרחב, באמון הציבור ובפרסום ההמלצות לציבור.

בקשת הממשלה כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תאשר את החלטתה כי "דיוני הוועדה יתקיימו בדלתיים סגורות, אלא אם נושאי הדיון אינם כוללים ידיעות סודיות או מידע שנקבע לגביו סיווג ביטחוני בכל רמת סיווג", עשויה להתגלות כבעייתית, וזאת לנוכח תכלית הפומביות העומדות ביסוד כל הליך משפטי בכלל ושל הליך הקמת וועדת חקירה ממלכתית בפרט, ובוודאי נוכח הצורך החיוני ברכישת אמון הציבור בעבודת ועדה ספציפית זו.

>> לקריאת נייר העמדה >>

 

התנועה למען איכות השלטון בישראל חיברה נייר עמדה מפורט ומנומק ובו הרחבנו את התנגדותנו להצעת החוק במתכונתה הנוכחית.

עשורים שהסדרי הגיוס לתלמידי הישיבות נתפרים ונפרמים מחדש, הלוך וחזור, שוב ושוב. הסדרים אלו פוגעים במושכלות היסוד של החברה הישראלית, מבקשים לדחות עוד ועוד את קץ ההכרעה בסוגיה באמצעות פיתוח מנגנוני גיוס חלקיים ומפותלים, ונמנעים מהצבת הדרישה הברורה והטריוויאלית – שוויון מלא לכל אזרח ואזרחית.

לצערנו, הצעת החוק הנוכחית הולכת בדרך הפוגענית שחרשו קודמיה – הסדרי גיוס על גלגוליהם השונים המפרידים בין דם לדם.

>>לקריאת נייר העמדה>>

התנועה למען איכות השלטון בישראל חיברה נייר עמדה מפורט ומנומק לוועדה הציבורית שקמה ביחס למבנה הרגולציה הפיננסית.

התנועה מפרטת בחוות הדעת שיש כמה מפקחים בשווקים הפיננסיים (הפיקוח על הבנקים, הממונה על שוק ההון והביטוח, הרשות לניירות ערך), מה שגורם לכפילות ולחפיפות שונות ביכולת שלהם לאסדר את התחום.


בנוסף, זה יוצר קשיים שונים בכניסה של טכנולוגיות חדשות. מניעת כניסת טכנולוגיות חדשות אומרת ששחקנים חדשים לא נכנסים, העלויות ממשיכות להיות גבוהות לצרכן – ובאופן כללי המשמעות היא שאין תחרות מספקת. 

נייר העמדה שהגשנו ממליץ – בסופו של דבר לאחר ניתוח ארוך – להקים ועדה משותפת של הרגולטורים הפיננסים יחד עם רשות התחרות, והוועדה הזו תפעל בשיתוף פעולה כדי להבטיח שמצד אחד תהיה יציבות של הגופים הפיננסיים ומצד שני – גם התחרות לא תפגע.

>>> לקריאת נייר העמדה >>>

התנועה למען איכות השלטון בישראל חיברה נייר עמדה מפורט ומנומק נגד החוק לבחירות ישירות. ככל שהצעת החוק תקודם, המסמך יישלח לחברי הכנסת הרלוונטיים.

התנועה מפרטת בחוות הדעת מדוע הצעת החוק היא פרסונלית, משנה את כללי המשחק תוך כדי תנועה, פוגעת בעיקרון הפרדת הרשויות דרך החלשת הכנסת, עושה שימוש לרעה בסמכות המכוננת ובנוסף לכל גם אינה נותנת מענה או פתרון למצב.

התנועה לאיכות השלטון ציינה בפנייתה כי ״עולה חשש שמא ההצעה לא עוצבה על רקע שיקולים ענייניים אלא משיקולים פרסונליים בלבד שעניינם הבטחת כהונתו של אדם מסוים״.

״ההצעה מקדמת שינוי משמעותי בחוקי היסוד של המדינה, באופן בהול, ללא דיון ציבורי ותוך שינוי המוסכמויות עליהן התבססו הבחירות לכנסת ה-24״.

>>> לקריאת נייר העמדה >>>

התנועה לאיכות השלטון הפיצה לכלל הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-24 חוות דעת מקיפה וכוללת בנושא תעמולת בחירות אסורה. המדריך כולל גם עדכונים חדשים – לרבות גבולות הפעילות בתחום האינטרנט והרשתות החברתיות.

עוד נוגעת חוות הדעת באופן השימוש בכספי ציבור לטובת תעמולת בחירות, בהגבלות על תליית שלטים, בתעמולת בחירות אנונימית ובהפצת מסרונים בלתי מזוהים.

>>> לקריאת נייר העמדה >>>

התנועה לאיכות השלטון הפיצה נייר עמדה בנושא הצעת החוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה). חוק הקורונה בניסוח הנוכחי נותן לממשלה סמכויות מיוחדות וחריגות, להטיל מגבלות חמורות ולפגוע פגיעה קשה בחופש העיסוק, חופש התנועה, חופש ההפגנה, בקבלת השירותים הנדרשים לאוכלוסייה, בזכות לחינוך ובמגוון רחב של חירויות הפרט. אם זה לא מספיק, חלק מהמגבלות כוללות גם אפשרות לענישה פלילית, כלומר לא רק לתת קנס, אלא להפליל את אלה שאינם נשמעים להוראות. זו הגבלה בפועל של הזכות להפגין ולהשתתף בהפגנות.

>>> לקריאת נייר העמדה >>>

פסקי דין והחלטות ביהמ״ש

בפסק הדין בעקבות העתירה שלנו נגד החלטת שר הדיגיטל דודי אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים, בית המשפט קבע שלאור העובדה שהממשלה הנוכחית ביטלה את משרד הדיגיטל והודיעה כי היא פועלת להקמה מחודשת של הנבחרת, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק.

בית המשפט אף קבע בסעיף 4 לפסק הדין כי שר הדיגיטל והיועץ המשפטי לממשלה יישאו בהוצאות שלנו וישלמו לנו שכר טרחה בסך של 5,000 ש״ח, ״בשל תרומתה של העתירה לקידום הטיפול בסוגיית מינוי הדירקטורים לחברות ממשלתיות״.

מדובר בהישג חשוב למאבק לשמירה על האינטרס הציבורי. מנענו מהחברות הממשלתיות להפוך לבית חרושת למינויים פוליטיים ולחלוקת ג׳ובים למקורבים.

>>> לקריאת פסק הדין >>>

בפסק דין ארוך ומנומק בית המשפט עומד על שרשרת הכשלים המחייבים בחינה ציבורית בכל הליך רכש כלי השיט, לרבות הליך קבלת החלטות עקום שהזיז הצידה את גורמי הרכש בצה"ל ובמשרד הביטחון, וקידם על פניהם את המל"ל. בכך, מחזק בית המשפט את עמדת היועמ"ש והמשטרה לפיה הנושאים מחייבים בחינה ציבורית רחבת היקף. 

העתירה אמנם נדחתה אך בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הליכי קבלת ההחלטות וקבע באופן מפורש כי הדיון הציבורי בנושא לא נשלם. התנועה לאיכות השלטון קוראת לראש הממשלה והשרים – זה הזמן לפזר את העננה העכורה מעל פרשה זו, זה הזמן להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתשים קץ לשאלות שמטרידות גם את בית המשפט.

>>> לקריאת פסק הדין >>>

התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג״ץ נגד הגבלת ההפגנות בזמן הקורונה, הגיבה לפסק הדין בעתירתה: ״זכות ההפגנה וחופש המחאה הם נשמת אפה של מדינה דמוקרטית חפצת חיים, גם ובייחוד בעתות של משבר חוקתי ומשטרי. לא ייתכן שממשלה הנמצאת בניגוד עניינים תגביל את זכותו של הציבור להפגין כנגדה, גם לא בדרך מתוחכמת של הגבלות מרחק. גם היום הוכיח בית המשפט העליון את חשיבות השמירה על זכויות היסוד של הציבור במדינת ישראל״.

>>> לקריאת פסק הדין >>>

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי ״אנו מברכים על פסק הדין החשוב המחייב ראש ממשלה החשוד בפלילים חמורים להסדר ניגוד עניינים, המוציא מתחת סמכותו של חשוד בפלילים כל אפשרות להשפיע על מערכת אכיפת החוק, או על משפטו התלוי ועומד.

״בית המשפט העליון מצביע גם על התחייבותו של נתניהו עצמו לקבל עליו את ההסדר ומבקר בפסיקה את התנהלותו: ׳התנהלותו של ראש הממשלה מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות מטעמו בפני בית המשפט בעניין הרכבת הממשלה׳.

״נמשיך להיאבק בשחיתות השלטונית ונילחם באופן בלתי מתפשר על טוהר המידות של נבחרי הציבור״.

>>> לקריאת פסק הדין >>>

התנועה לאיכות השלטון הגיבה על החלטת בג״ץ בעתירתה לפתיחת השמיים: "מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שסגרה את הדלת בפני אזרחיה שלה, ועשתה זאת תוך שהיא גם מונעת מהם את זכותם הבסיסית להצביע בבחירות. אין זה אלא עוד סימפטום רע במיוחד של התנהלותה השערורייתית של הממשלה בניהול משבר הקורונה, של קבלת החלטות בשליפה ומהרגע להרגע, ותוך רמיסה מתמשכת של זכויות יסוד חוקתיות. אנו מברכים על פסק הדין החשוב של בית המשפט העליון, וקוראים לכל אזרח ישראלי המעוניין בכך לשוב הביתה ולהצביע בבחירות".

>>> לקריאת פסק הדין >>>

התנועה לאיכות השלטון מברכת על קבלת עמדתה בבג״ץ ועל ההחלטה לביטול חוק הגיוס שהתקבלה בהרכב מורחב של 9 שופטים. בית המשפט קבע כי קיום פסק הדין בעניין חוק הגיוס ייכנס לתוקף ביום 1.2.2021 וכי לא יינתנו דחיות נוספות לקיום פסק הדין.

על פי הפסיקה, ככל שהכנסת לא תחוקק חוק גיוס חדש, החל מחודש פברואר מתגייסים חרדים יתגייסו באופן שווה לפי המצב החוקי היום.

>>> לקריאת ההחלטה >>>