הליכים משפטיים

במהלך שנות הפעילות שלנו הגשנו מאות עתירות לבג"ץ – ולמעשה הפכנו לאחד העותרים הציבוריים הגדולים והחשובים בישראל. הפעילות המשפטית והעתירות הרבות הביאו פעמים רבות לשינוי של ממש – להרחקת אנשים שמעלו באמון הציבור, לקביעת תקדימים חשובים שמסייעים למאבק בשחיתות, לביטולן של נורמות פסולות, לחיסכון בכספים ציבוריים ועוד.

אנחנו גם שומרים על הכסף של הציבור, על משאבי הטבע שלו ועל הנכסים שלו – ומהווה "כלב שמירה" על ההתנהלות הכספית של המדינה. אנחנו פועלים כל הזמן ובכל מקום שצריך בשביל לחשוף מקרים בהם מתבזבזים כספי ציבור ודואגים גם שהכסף יוחזר.

 

עתירות לבג״ץ

התנועה לאיכות השלטון עתרה היום (שלישי) לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה פלילית אודות הדיווח על כך שיו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו גרס מסמכים בלשכת רה"מ זמן קצר לפני כניסת נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה בחודש יוני.

במסגרת העתירה, ביקשה התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט להורות ליועמ"ש, לפרקליט המדינה ולמשטרת ישראל להשיב לפניותיה אליהם בבקשה לפתוח בחקירה פלילית של הפרשה, וזאת לאחר ארבע פניות בנושא מטעם התנועה שלא נענו.

כן ביקשה התנועה במסגרת העתירה, כי בית המשפט יורה למשיבי המדינה לפתוח בהליך בדיקה מקדימה אשר מטרתה למצות את הדין ולחקור את פרשת גריסת המסמכים במשרד רה"מ לשעבר, לרבות את מעורבותו של ח"כ נתניהו, נוכח העובדה כי לכאורה התגבשה תשתית ראייתית ראשונית לביסוס חשד סביר לביצוע עבירות על חוק הארכיונים ועל חוק העונשין, וכן לאור האינטרס הציבורי המשמעותי שבחקירת הפרשה נוכח המעורבים בה, ונוכח הפגיעה באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק.

לחילופין, ביקשה התנועה לאיכות השלטון כי בית המשפט יורה למשיבי המדינה לפתוח בהליך של חקירה פלילית של הפרשה, בהתאם לסמכותו של היועמ"ש להורות על פתיחה בחקירה פלילית כנגד מי שכיהן כראש ממשלה בשל חשד לביצוע עבירות שנעברו בעת כהונתו או בשנה לאחר שחדל לכהן.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד תיקון לחוק הכנסת אשר מאפשר כעת פילוג של ארבעה חברי הכנסת ממפלגתם למרות שאינם מהווים שליש מחברי המפלגה וייעודו העיקרי הוא למשוך "עריקים" מן הסיעות הגדולות בכנסת, ובפרט מסיעת הליכוד.

לעמדת התנועה לאיכות השלטון מדובר בחקיקה פרסונלית לכל דבר ועניין, המכוון לצרכיה הבלעדיים של הקואליציה הנוכחית ונתפר כדי למשוך מי מחברי סיעת הליכוד בכנסת ה-24 להיכנס לממשלה בדמות שוחד בחירות. כמו כן, מדובר בשינוי מהותי ובעל פוטנציאל השפעה משמעותי על המפה הפוליטית הנוכחית בישראל. זאת, משום שהתיקון מחליש באופן ניכר את יחסי הכוחות אל מול המפלגות הגדולות, והלכה למעשה את כוח ההצבעה של אותם אזרחים שהצביעו להם.

 עוד ציינה התנועה לאיכות השלטון כי התיקון נחקק בהליך מזורז תוך מחטף וללא דיון ציבורי ראוי, בצורה הפוגעת אנושות באופי הדמוקרטי של ההליך. התנועה אף גינתה את כיפוף כללי המשחק לגחמות פוליטיות פרטניות באופן ציני ופסול.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד העברת החקיקה שתדחה את מועד העברת תקציב המדינה ב-45 יום נוספים לאחר הקמת הממשלה, מעבר ל-100 הימים העומדים לרשותה להעביר תקציב או להתפזר.

ככלל ומשיקולי מינהל תקין, מתנגדת התנועה למתן שהות ארוכה לממשלה להתנהל ללא תקציב שמפוקח על ידי הכנסת ואף טוענת כי החובה לאשר תקציב הוא עקרון יסוד ראשון במעלה בחוקי המדינה. בפרט, התייחסה התנועה לבעייתיות הרבה שהשינוי בחוק היסוד הכנסת מגלם עבור התקציב הנוכחי, הצפוי לעבור רק בחודש נובמבר למרות שהממשלה הושבעה כבר ביוני. כך ובאופן אבסורדי, יעבור תקציב לחודש וחצי בלבד.

בנוסף, ביקרה התנועה את העובדה שבעקבות שינוי החקיקה, ייווצר מצב במקרים מסוימים בו תקציב המדינה לא יעבור באותה שנת כספים, באופן שייפגע הן בדמוקרטיה והן בכלכלה הישראלית.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד פרקליט המדינה בגין סגירת התיקים נגד עו"ד דוד שמרון ואלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום בפרשת הצוללות – מבלי לפרסם את הנימוקים לסגירת התיקים: "הפרקליטות מפרה את חובת ההנמקה המינהלית".

בעתירתה לבג"ץ הדגישה התנועה את החשיבות בפרסום הנימוקים כנוהג מקובל וכציפייה של הציבור. "אי פרסום ההנמקות גורם לתוהו ובוהו של האמת בשיח הציבורי. נגד השניים הוגשו על ידי המשטרה המלצות להעמדה לדין אולם כעת עם סגירת התיקים נגדם – שימרון ומרום טוענים שהם נקיים וחפים מפשע, וגם אנשים מסוימים מנצלים את ההזדמנות לטעון שהכל הייתה רדיפה פוליטית".

לעמדת התנועה לאיכות השלטון, העניין הציבורי הרב בפרשה זו מחייב את הפרקליטות לפרסם הודעה רשמית עם הסברים לסגירת התיקים הפליליים נגד השניים. "מתעורר באופן טבעי החשש בדבר מסר מוטעה העלול להתקבל בציבור, לפיו אין התביעה חדורת 'רוח קרב' במלחמה בשחיתות".

התנועה עתרה לבג"ץ יחד עם ועדי העובדים במשרד החוץ נגד הימנעות הממשלה ממינויי 35 ראשי נציגויות (שגרירים וקונסולים), המהווים שליש מראשי הנציגויות בעולם, ומחכים למעלה מחצי שנה להחלטת הממשלה הסופית בעניינם: "על הממשלה לפעול לאישור המינויים ללא דיחוי".

התנועה ציינה בעתירתה את החשש שמא נציגויות רבות ישארו ללא ראש נציגות והסכנה לאינטרס יחסי החוץ הישראלים; הסכנה לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל; ואת הפגיעה בראשי הנציגויות ומשפחותיהם שנותרו "תלויים באוויר". התנועה הוסיפה כי חלה חובה על הממשלה לדון במינויים ולפעול בהקשר הזה במהירות הראויה: ״מדובר בשיתוק מוחלט במשרד החוץ״.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד היועמ״ש ושר האוצר בעניין חקיקתו של חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם שעבר באישון ליל בכנסת, אשר אליו נכרך חוק מענקים לעצמאים, שצפוי להגדיל את השימוש בקופסה החוץ תקציבית במאות מיליוני שקלים בהליך חפוז וללא התייחסות גורמי המקצוע במשרד האוצר.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ בדרישה שיחייב את היועמ"ש אביחי מנדלבליט להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות בשל משפטו הפלילי.

בעתירה מציינת התנועה: "החשש הכבד שעולה מעתירה זו, הוא המשך שלטונו של נאשם בפלילים חמורים המנהל את משפטו, לצד ניסיונות חוזרים ונשנים להשפיע בעניין ולהימלט מאימת הדין, כאשר הכל תוך ובמהלך כהונתו כראש הממשלה".

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ יחד עם ועדי העובדים במשרד החוץ נגד הימנעות הממשלה ממינויי 35 ראשי נציגויות (שגרירים וקונסולים), המהווים שליש מראשי הנציגויות בעולם, ומחכים למעלה מחצי שנה להחלטת הממשלה הסופית בעניינם: "על הממשלה לפעול לאישור המינויים ללא דיחוי".

התנועה ציינה בעתירתה את החשש שמא נציגויות רבות ישארו ללא ראש נציגות והסכנה לאינטרס יחסי החוץ הישראלים; הסכנה לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל; ואת הפגיעה בראשי הנציגויות ומשפחותיהם שנותרו "תלויים באוויר". התנועה הוסיפה כי חלה חובה על הממשלה לדון במינויים ולפעול בהקשר הזה במהירות הראויה: ״מדובר בשיתוק מוחלט במשרד החוץ״.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד קבינט הקורונה וביקשה דיון בהול: "חובה לאפשר לכל ישראלי המעוניין להצביע בבחירות לשוב ארצה ולממש את זכותו הדמוקרטית הכל-כך בסיסית".

בעתירה מבקשת התנועה מבית המשפט העליון להוציא צו על תנאי ולקיים דיון דחוף בעניין התקנות שאושרו בממשלה, לפיהן קיימת מכסה מצומצמת בלבד של ישראלים שיוכלו לשוב ארצה מדי יום – וזאת מיעדים ספורים בלבד ברחבי העולם. לא קיימת עוד מדינה מערבית אחרת בעולם, המבכרת הגנה ושמירה על זכויות אזרח, אשר נקטה בצעד מביש ודרקוני שכזה כלפי אזרחיה.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד הממשלה, היועמ"ש, השר לביטחון פנים והמפקח הכללי של משטרת ישראל רנ"צ יעקב שבתאי, בדרישה להוציא צו על תנאי בנוגע לאי קציבת כהונה קשיחה לתפקיד מפכ"ל המשטרה: "מדובר בפגיעה מהותית בשלטון החוק וביכולת מפכ"ל המשטרה לתפקד כשומר סף איכותי".

התנועה סבורה כי תפקיד מפכ"ל המשטרה מוכרח להיות מגובה בוודאות, וכי יש לבטל כל תלות אפשרית של המפכ"ל בגורמים הממנים אותו. זאת, על מנת להבטיח את עצמאותו, מקצועיותו ואי-תלותו בגורמים חיצוניים ולחזק את אמון הציבור במשטרה והעומדים בראשה.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד שר הדיגיטל דוד אמסלם, הרשות לחברות ממשלתיות והיועמ״ש מנדלבליט בדרישה להוציא צו על תנאי ולקיים דיון דחוף בעניין סירובו של אמסלם לחתום על ייפוי כח לנציגי המדינה באסיפות הכלליות של חברות ממשלתיות, זאת בגלל סכסוך אישי של אמסלם עם היועמ״ש ורשות החברות.

בעתירה נכתב כי ״במו ידיו ובמחדלו הביא השר אמסלם לשיתוק יכולתן של חברות ממשלתיות לקבל החלטות חיוניות, ולפגיעה חמורה באינטרס הציבורי בקבלת החלטות בחברות בהן המדינה היא מחזיקת מניות לצד גורמים פרטיים״.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד משרד האוצר, היועמ״ש והכנסת בדרישה להוציא צו על תנאי לתיקון חוק יסוד משק המדינה הנוגע לתקציב ההמשכי. התיקון לחוק הופך את התקציב ההמשכי למעין ״תקציב רגיל״, בלי שעבר את אישור הכנסת. מדובר בפגיעה קשה בכל השיטה המשטרית, בהפרדת רשויות ובפיקוח של הכנסת על הממשלה.

בנוסף, העתירה מתייחסת לתופסת הקופסה החוץ-תקציבית בסך 52.3 מיליארד ש״ח, שלא ייספרו לצורך חישוב ההוצאה הממשלתית השנתית. מדובר בלמעלה מ-12 אחוז מההוצאה הממשלתית השנתית ובכספים שמחולקים ללא שום פיקוח של הכנסת.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג"ץ נגד השר למשאבי מים, רשות המים, היועמ״ש ותאגידי המים המקומיים. בסירובם של הגורמים לממש את הוראת החוק ולפרסם את רשימת 30 תאגידי המים האזוריים, השר למשאבי מים ורשות המים פוגעים גם בשלטון החוק וגם באזרחי ישראל. אי הציות לחוק גרם לכך שגם הרשויות המקומיות וגם תאגידי המים אינם יכולים להוציא לפועל את הרפורמה ולהביא לשיפור בחיי אזרחי ישראל ולהוזלת יוקר המחייה 

>>> לקריאת העתירה >>>

בעקבות החלטת ועדת הכספים לדחות בפעם השלישית את מועד הגשת הדו״חות הכספיים של סיעות הכנסת למבקר המדינה, העוסקים בהתנהלותן הכספית במערכות הבחירות לכנסת ה-21, ה-22 וה-23, וכן את מועד פרסום דו״חות מבקר המדינה בנושא – התנועה עתרה לבג״ץ.

בעתירה טענו שהחוק קבע מסגרת זמנים ברורה ומאוזנת להגשת הדו"חות הכספיים ולפרסום דו"חות מבקר המדינה בנושא מימון בחירות ומימון מפלגות. טענו כי החלטת ועדת הכספים התקבלה בניגוד לכל תכליות החוק והרציונאליים, מבלי שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים ובאופן שרירותי; תוך פגיעה קשה באמון הציבור בנבחרי הציבור ומבקר המדינה; והכל תוך חריגה קיצונית ממתחם הסבירות.

>>> לקריאת העתירה >>>

בעקבות הודעת היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי בכוונתו לסגור את תיק המניות, נתבקשה התנועה על ידי ביהמ״ש לתקן את העתירה שהגשנו בהתאם, בעתירה שכוללת בתוכה את פרשת המניות, העמלות, אישור מכירת הצוללות למצרים, רכש ספינות המגן וכמובן רכש הצוללות המיותרות.

התנועה טוענת כי החלטת היועמ״ש שלא לפתוח בחקירה בפרשת המניות, לצד התעלמותו מחקירת יתר הפרשות, מהווה הפרה של חובתו הברורה לבחון פתיחה בחקירה לנוכח חומרת החשדות ועוצמתן בשלב זה.
 

התנועה עתרה לבג"ץ נגד אי הבאת תקציב 2021 לאישור הכנסת: "החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני".

התנועה ביקשה מביהמ"ש להורות לנתניהו, לגנץ וליועמ"ש להסביר מדוע הם לא מעבירים תקציב. המשך השימוש בכספים חוץ תקציביים אינו מידתי ואיננו סביר, ההחלטה נובעת משיקולים זרים ופוגעת באמון הציבור.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג״ץ נגד ועדת ההיתרים וביקשה צווים על תנאי. זאת בעקבות החלטת הוועדה להשאיר אצל ראש הממשלה נתניהו מאות אלפי דולרים שקיבל ממקורבים בעלי הון, והסתיר בניגוד לחוק. דרשנו מבג״ץ לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו.

לא ייתכן שרה״מ יקבל בשיטתיות, בניגוד לחוק ומתחת לשטיח כספים מבעלי הון שאיתם הוא מקיים קשרי עסקים מפוקפקים. לא ייתכן שוועדת ההיתרים תפעל בניגוד לחוק ותעלים עין לנתניהו אחרי שלא דיווח כדין על כספים שלקח.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה לבג״ץ בעקבות אישור התיקון לחוק אשר פוגע קשות ובצורה לא מידתית בזכות היסוד להפגין ובחופש הביטוי. העתירה מציגה תמונה עגומה של פגיעה חמורה בזכות יסודית המגדירה למעשה דמוקרטיה מהי.

התנועה ביקשה מבג״ץ לבטל את הסעיפים בחוק המגבילים קיומן של הפגנות למרחק המתבסס על מקום המגורים, ובמתכונת של קבוצות המונות עד 20 איש. בנוסף, ביקשנו בעתירה צו המורה לפרסם את הנתונים העדכניים אשר שימשו בסיס לחקיקת התיקון, וכן צו ביניים שיעכב את כניסת התיקון לתוקף.

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה עתרה נגד שר האוצר ישראל כ"ץ וממשלת ישראל, נגד ועדת הכספים והכנסת ונגד היועמ"ש בבקשה למתן צו הצהרתי וצווים על תנאי לפיהם התיקון לחוק בטל מיסודו לנוכח הפגיעה הקשה בעקרון הפרדת הרשויות והצורך בפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה באמצעות התקציב.

תיקון החוק מהווה שימוש לרעה בהליכי חקיקת חוקי יסוד, בהיותו שינוי משטרי המיועד לפתור מצוקה פוליטית רגעית אשר נערך במסגרת הוראת שעה. בנוסף, התיקון רומס את הפיקוח הפרלמנטרי על התקציב ועל מדיניות הממשלה, ופוגע ביכולת הכנסת לתת אמון מתחדש בממשלה.

>>> לקריאת העתירה >>>

עשרות שנים היה נציג מהאופוזיציה בוועדה. ועכשיו בצעד דורסני, שפוגע באופן חסר תקדים בעצמאות הכנסת ובאיזון העדין בין הרשויות – החליטו שלא למנות נציג מהאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים.

מדובר פה בפגיעה כפולה: גם בכוחה של הרשות המחוקקת, וגם בעצמאותה של הרשות השופטת. הרשות המבצעת רומסת את השתיים האחרות. בנוסף, מי שמונתה לוועדה היא אסנת מארק – שבשל החוק הנורווגי ראש הממשלה יכול להדיח אותה מהכנסת אם רק ירצה בכך. זה נותן כוח חסר תקדים לראש הממשלה – דווקא בזמן שהוא עומד מול כתב אישום ובכלל לא צריכה להיות לו השפעה כלשהי על בחירת השופטים, בשל ניגוד העניינים הברור שבעניין.

>>> לקריאת העתירה >>>

יש בידינו חומר ראייתי חדש בנוגע לפרשת הצוללות, שהושג ע"י מחלקת התחקירים שלנו. אנחנו מבקשים להגיש את החומר הנ"ל לבית המשפט כדי לתמוך בבקשתנו להורות על חקירה מלאה בפרשה. אנחנו מבקשים מהשופטים להורות על: 1. חקירה פלילית בפרשת מניות הפלדה של נתניהו 2. חקירה פלילית נגד נתניהו בפרשת הצוללות 3. הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור סוף סוף עד הסוף את הפרשה החמורה.

>>> לקריאת העתירה >>>

מדובר בשינוי שרומס את השיטה הדמוקרטית הישראלית ומשנה את בסיס המשטר – כל זאת תחת "הוראת שעה", במהירות הבזק, בלי שיינתן הזמן הראוי לשקול את הדברים וכמעט בלי דיון, בלי שתנתן לחברי הכנסת האפשרות להשתתף ולשקול את השינוי מרחיק הלכת. וכל זה – לא מטעמים ערכיים או משקילת טובתו הציבור – אלא אך ורק על מנת למלט נאשם אחד, בנימין נתניהו, ממשפטו – ומשיקולים פוליטיים זמניים וצרים של פוליטיקאים אחרים. לא כך מבצעים שינוי חוקתי עמוק כל-כך בעצם המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל.

>>> לקריאת העתירה >>>

בעתירה אנחנו מזהירים כי ההסכם התקדימי התגלה כלא פחות מאשר מפת דרכים לריסוק ערכי הדמוקרטיה הישראלית. בין הפגמים המסוכנים בהסכם: הכוונה לבקש את אמון הכנסת מבלי להניח קווי יסוד לממשלה – אלא רק לחצי השנה הקרובה; כוונת הממשלה העתידית לכבול את שיקול דעתה של הכנסת ולאסור עליה לקיים חקיקה בחצי השנה הקרובה (לפחות); מניעה מנציג מהאופוזיציה לשבת בוועדה לבחירת שופטים, וכן ההחלטה שלא לתת לאופוזיציה לעמוד בראש ועדות (למעט אחת) – בניגוד למה שהיה בעשרות השנים האחרונות.

לא ניתן לנהל מדינה מספסל הנאשמים. בעת הנוכחית בנימין נתניהו עומד כחבר כנסת מן המניין, הוא לא מכהן כראש ממשלה נבחר. נתניהו נאשם בעבירות החמורות של שוחד מרמה והפרת אמונים. עובדה זו הופכת אותו לסחיט ולחיץ. כל החלטה שיקבל תהיה בניגוד עניינים מובנה, ומבלי שהציבור יוכל לדעת אם המדובר בהחלטה לטובתו האישית או לטובת המדינה. כל חקיקה, מינוי או מעשה שלטוני יעמדו מיד בבחינת ניגוד עניינים. הוא אינו כשיר לקבל על עצמו את תפקיד הרכבת הממשלה.

>>> לקריאת העתירה >>>

עתירות מינהליות

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים במחוזי ירושלים נגד השר לביטחון פנים ונציבות שירות בתי הסוהר לנוכח פגמים שנפלו בהליך מינוי היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר.

התנועה מבקשת בית המשפט צו הצהרתי המורה על ביטול המינוי, עקב היותו של המיועד לתפקיד, נצ"מ ערן נהון, חסר הניסיון המקצועי הנדרש ועקב היות המינוי פוליטי באופן מובהק וכזה הנעשה מתוך שיקולים זרים. התנועה לאיכות השלטון הדגישה כי מדובר ב"מחטף בהול" הנעשה על ידי שר בממשלת מעבר זמנית, העתיד לסיים את תפקידו בעוד ימים ספורים. התנועה הוסיפה בעתירתה כי "אין המדובר במינוי זוטר, אלא במינוי של שומר הסף החשוב ביותר באחד מארגוני הביטחון החשובים במדינת ישראל".

>>> לקריאת העתירה >>>

התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשה מביהמ"ש להורות למשרד רה"מ למסור את המידע אודות שדרוג רכביהם של ילדיו של רה"מ בעלות של מאות אלפי שקלים, לכאורה ללא חוות דעת מקצועית מגורמי האבטחה. 

קודם לעתירה, הגישה התנועה פניות חופש מידע שונות וביקשה פרטי מידע שונים, כגון מסמך המפרט את עלויות שדרוג הרכבים ואת המקורות התקציביים לכך, הדרישה הביטחונית לכך ומסמכים נוספים הקשורים להחלטה לשדרג את הרכבים של יאיר ואבנר נתניהו. למרות פניותיה של התנועה והאינטרס הציבורי המחייב שקיפות בכל הקשור להחלטות תקציביות, משרד רה"מ טרם סיפק מענה או התייחסות ראויה ולמעשה הפר את חוק חופש המידע בעקביות ובבוטות.

>>> לקריאת העתירה >>>

תביעות

התנועה לאיכות השלטון הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד נציבות שירות המדינה ומשרד התחבורה בגין מינויו של שילה אדלר לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות, למרות שאינו עומד בתנאי הסף הקבועים במכרז הכוללים ניסיון בניהול תקציב של 50 מיליון שקלים במשך 6 שנים – דרישה שהיא בגדר ניסיון מהותי ובלתי ינותק מהתפקיד הבכיר במשרד התחבורה, המצריך ניהול תקציבים בסדרי גודל אלו.

בתביעה, דורשת התנועה לאיכות השלטון את ביטול זכייתו של אדלר במכרז והשבתו לוועדת הבוחנים ומתריעה כי כל זמן שאדלר מכהן בתפקיד עלול להיגרם נזק רב למינהל תכנון ופיתוח תשתיות. בנוסף, מסמכים שהציגה התנועה בתביעה מעידים על ליקויים בהליך המכרז עצמו. התנועה אף ציינה כי אי עמידתו של אדלר בתנאי הסף, מרמזת על כך שמדובר במינוי פוליטי מובהק – אדלר הינו פעיל ליכוד מזה שנים ועד לאחרונה כיהן כמשנה למנכ"ל משרד התחבורה במשרת אמון.

>>> לקריאת כתב התביעה >>>

ניירות עמדה

התנועה למען איכות השלטון בישראל חיברה נייר עמדה מפורט ומנומק נגד החוק לבחירות ישירות. ככל שהצעת החוק תקודם, המסמך יישלח לחברי הכנסת הרלוונטיים.

התנועה מפרטת בחוות הדעת מדוע הצעת החוק היא פרסונלית, משנה את כללי המשחק תוך כדי תנועה, פוגעת בעיקרון הפרדת הרשויות דרך החלשת הכנסת, עושה שימוש לרעה בסמכות המכוננת ובנוסף לכל גם אינה נותנת מענה או פתרון למצב.

התנועה לאיכות השלטון ציינה בפנייתה כי ״עולה חשש שמא ההצעה לא עוצבה על רקע שיקולים ענייניים אלא משיקולים פרסונליים בלבד שעניינם הבטחת כהונתו של אדם מסוים״.

״ההצעה מקדמת שינוי משמעותי בחוקי היסוד של המדינה, באופן בהול, ללא דיון ציבורי ותוך שינוי המוסכמויות עליהן התבססו הבחירות לכנסת ה-24״.

>>> לקריאת נייר העמדה >>>

התנועה לאיכות השלטון הפיצה לכלל הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-24 חוות דעת מקיפה וכוללת בנושא תעמולת בחירות אסורה. המדריך כולל גם עדכונים חדשים – לרבות גבולות הפעילות בתחום האינטרנט והרשתות החברתיות.

עוד נוגעת חוות הדעת באופן השימוש בכספי ציבור לטובת תעמולת בחירות, בהגבלות על תליית שלטים, בתעמולת בחירות אנונימית ובהפצת מסרונים בלתי מזוהים.

>>> לקריאת נייר העמדה >>>

התנועה לאיכות השלטון הפיצה נייר עמדה בנושא הצעת החוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה). חוק הקורונה בניסוח הנוכחי נותן לממשלה סמכויות מיוחדות וחריגות, להטיל מגבלות חמורות ולפגוע פגיעה קשה בחופש העיסוק, חופש התנועה, חופש ההפגנה, בקבלת השירותים הנדרשים לאוכלוסייה, בזכות לחינוך ובמגוון רחב של חירויות הפרט. אם זה לא מספיק, חלק מהמגבלות כוללות גם אפשרות לענישה פלילית, כלומר לא רק לתת קנס, אלא להפליל את אלה שאינם נשמעים להוראות. זו הגבלה בפועל של הזכות להפגין ולהשתתף בהפגנות.

>>> לקריאת נייר העמדה >>>

פסקי דין והחלטות ביהמ״ש

בפסק דין ארוך ומנומק בית המשפט עומד על שרשרת הכשלים המחייבים בחינה ציבורית בכל הליך רכש כלי השיט, לרבות הליך קבלת החלטות עקום שהזיז הצידה את גורמי הרכש בצה"ל ובמשרד הביטחון, וקידם על פניהם את המל"ל. בכך, מחזק בית המשפט את עמדת היועמ"ש והמשטרה לפיה הנושאים מחייבים בחינה ציבורית רחבת היקף. 

העתירה אמנם נדחתה אך בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הליכי קבלת ההחלטות וקבע באופן מפורש כי הדיון הציבורי בנושא לא נשלם. התנועה לאיכות השלטון קוראת לראש הממשלה והשרים – זה הזמן לפזר את העננה העכורה מעל פרשה זו, זה הזמן להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתשים קץ לשאלות שמטרידות גם את בית המשפט.

>>> לקריאת פסק הדין >>>

התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג״ץ נגד הגבלת ההפגנות בזמן הקורונה, הגיבה לפסק הדין בעתירתה: ״זכות ההפגנה וחופש המחאה הם נשמת אפה של מדינה דמוקרטית חפצת חיים, גם ובייחוד בעתות של משבר חוקתי ומשטרי. לא ייתכן שממשלה הנמצאת בניגוד עניינים תגביל את זכותו של הציבור להפגין כנגדה, גם לא בדרך מתוחכמת של הגבלות מרחק. גם היום הוכיח בית המשפט העליון את חשיבות השמירה על זכויות היסוד של הציבור במדינת ישראל״.

>>> לקריאת פסק הדין >>>

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי ״אנו מברכים על פסק הדין החשוב המחייב ראש ממשלה החשוד בפלילים חמורים להסדר ניגוד עניינים, המוציא מתחת סמכותו של חשוד בפלילים כל אפשרות להשפיע על מערכת אכיפת החוק, או על משפטו התלוי ועומד.

״בית המשפט העליון מצביע גם על התחייבותו של נתניהו עצמו לקבל עליו את ההסדר ומבקר בפסיקה את התנהלותו: ׳התנהלותו של ראש הממשלה מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות מטעמו בפני בית המשפט בעניין הרכבת הממשלה׳.

״נמשיך להיאבק בשחיתות השלטונית ונילחם באופן בלתי מתפשר על טוהר המידות של נבחרי הציבור״.

>>> לקריאת פסק הדין >>>

התנועה לאיכות השלטון הגיבה על החלטת בג״ץ בעתירתה לפתיחת השמיים: "מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שסגרה את הדלת בפני אזרחיה שלה, ועשתה זאת תוך שהיא גם מונעת מהם את זכותם הבסיסית להצביע בבחירות. אין זה אלא עוד סימפטום רע במיוחד של התנהלותה השערורייתית של הממשלה בניהול משבר הקורונה, של קבלת החלטות בשליפה ומהרגע להרגע, ותוך רמיסה מתמשכת של זכויות יסוד חוקתיות. אנו מברכים על פסק הדין החשוב של בית המשפט העליון, וקוראים לכל אזרח ישראלי המעוניין בכך לשוב הביתה ולהצביע בבחירות".

>>> לקריאת פסק הדין >>>

התנועה לאיכות השלטון מברכת על קבלת עמדתה בבג״ץ ועל ההחלטה לביטול חוק הגיוס שהתקבלה בהרכב מורחב של 9 שופטים. בית המשפט קבע כי קיום פסק הדין בעניין חוק הגיוס ייכנס לתוקף ביום 1.2.2021 וכי לא יינתנו דחיות נוספות לקיום פסק הדין.

על פי הפסיקה, ככל שהכנסת לא תחוקק חוק גיוס חדש, החל מחודש פברואר מתגייסים חרדים יתגייסו באופן שווה לפי המצב החוקי היום.

>>> לקריאת ההחלטה >>>