האגודות העות'מאניות

הסתדרות
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ

איך הגענו למצב שבו כמה מהגופים החזקים במשק עדיין פועלים עפ"י חוק מלפני מאה שנה, בלי שקיפות ובלי מנהל תקין – וההתפתחויות החיוביות האחרונות

 

רקע: מהן האגודות העות'מאניות וכיצד נוצר המצב האבסורדי הנוכחי

בישראל ישנם מספר גופים שעדיין פועלים לפי החוק העות'מאני – חוק ארכאי ומיושן משנת 1909, שלא כולל בתוכו סטנדרטים מודרניים מינימליים של שקיפות ומנהל תקין. כמה מהארגונים האלה הם גם גופים מהחזקים, העשירים והגדולים ביותר במשק – ההסתדרות, קופות החולים, הסתדרות המורים, התאחדות הקבלנים והבונים, התאחדות המלונות ועוד ועוד. חלק מהארגונים אף מקבלים מימון מהמדינה – מה שמגדיל את האבסורד אף יותר. בחלק מהם החברות ותשלום דמי-החבר – הם חובה על-פי חוק. חלקם מחזיקים בכוח מונופוליסטי בתחומם. כך נוצר מצב שגופים שחולשים על סכומים אדירים של כספי ציבור – לא מחויבים כמעט לשקיפות, לדיווח, למנהל תקין ולניהול חשבונאי מודרני. הפיקוח והבקרה עליהם קשים עד בלתי-אפשריים.

איך הגענו למצב הזה? בשנת 1980 נחקק חוק העמותות המודרני. החוק הוחל רק על העמותות שהוקמו אחריו. האגודות ללא מטרות רווח שהיו כבר קיימות – המשיכו לפעול לפי החוק העות'מאני הישן שהיה עד אז בתוקף. השאלה החשובה ביותר היא מדוע מאז ועד היום לא שונה המצב – והתשובה נעוצה, כנראה, בהיותן של כמה מאותן אגודות גופים רבי כוח והשפעה. נבחרי הציבור כנראה חששו להתעמת איתם – ופשוט אפשרו להם להמשיך להתנהל באותה הצורה. על-פי הערכות, ישנן למעלה מ-10,000 אגודות עות'מאניות במדינה. המספר המדויק לא ידוע אפילו למדינה – בדיוק בשל העדר השקיפות, וכנראה גם העדר היכולת והרצון של המדינה עצמה לעקוב אחר העניין כמו שצריך.

הבעייתיות והשחיתות

הבעייתיות בקיומן של האגודות האלה ברורה. מעבר לעניין של האפליה הבוטה לעומת שאר הגופים במשק שמחויבים לכללים הרבה יותר קשוחים, הבעיה העיקרית היא שכשאין שקיפות, כשאין כללים ברורים של מנהל תקין, כשאין פיקוח, כשאין חובה של דיווח – הפתח לשחיתות הוא רחב מאוד. האפשרות לבזבוז כספי ציבור גם היא ברורה מאליה.

ואכן, לא צריך לדמיין את פרשות השחיתות שיכולות להתרחש – הן מתרחשות בפועל. ששנים האחרונות נחשפנו לפרשיות שחיתות שונות שאירעו באגודות עות’מאניות. כך למשל בעניינו של מזכ"ל הסתדרות המורים לשעבר יוסף וסרמן, אשר הורשע בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ועוד. לפי פסק הדין, וסרמן כיהן תחילה כיו"ר אגף הכספים, ועם היבחרו לתפקיד המזכ"ל המשיך להחזיק גם בתפקיד יו"ר אגף הכספים, באופן שאפשר לו להחליט, לאשר ולהוציא לפועל כל החלטה על הוצאה תקציבית, ללא פיקוח מהותי. אם לא היה מדובר באגודה עות'מאנית אלא בעמותה, התנהלות כזו הייתה מגיעה לוועדת הביקורת, למבקר פנים ורואה חשבון שצריכים לתת דין וחשבון על התנהלות העמותה – ויתכן וכל הפרשה לא הייתה מתאפשרת מלכתחילה.

ארגון המורים העל יסודיים – גם הוא אגודה עות'מאנית – סיפק לנו בתקופה האחרונה דוגמא נוספת לבעייתיות הזו. לאחרונה נערכו בחירות לראשות הארגון. רן ארז, אשר כיהן כבר שבע קדנציות רצופות, זכה בהן שוב. אולם זכייה זו התאפשרה רק נוכח החלטת בזק של הנהלת הארגון בבוקר יום הבחירות עצמו לשנות את תקנון האגודה שקבע כי מי שכיהן יותר משתי קדנציות יוכל להיבחר שוב רק אם זכה ביותר מ-66 אחוז מקולות הבוחרים – ולהעמיד את הסף על 60 אחוז. ארז, אשר זכה בסופו של אותו יום ב-64 אחוז מהקולות, היה מפסיד בבחירות אלמלא שינוי הבזק שנערך בתקנון. שינוי מהיר שכזה שמיושם שעות לאחר שהתקבל, לא היה יכול להתרחש בעמותה מתוקנת שפועלת לפי חוק העמותות.

אלה הן כמובן רק דוגמאות מעטות מתוך רבות והמצב ברור: איפה שאין שקיפות – צומחת שחיתות. כשכל-כך הרבה כסף ציבורי מעורב בעניין, האינטרס הציבורי כאן הוא ברור: להחיל גם על הגופים האלה את אותם כללים מודרניים של שקיפות ומנהל תקין שחלים על שאר העמותות במשק.

תחילת הסוף? המאבק וההתפתחויות האחרונות

התנועה לאיכות השלטון פועלת כבר למעלה מעשור כדי לשים סוף למצב האבסורדי הזה. אינספור פניות למשרדי הפנים, המשפטים, האוצר, רשות המיסים; פעילות משפטית מורכבת, למרות המצב החוקי הקשה, תוך ניסיון לשימוש בחוק חופש המידע; ניסוח ניירות עמדה מקצועיים והגשתם לגורמים הרלוונטיים; ניסוח הצעות חוק מפורטות שישימו סוף למצב; חשיפת והצפת הנושא לציבור על-מנת להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות וחברי הכנסת – ועוד ועוד.

אחרי שנים של מאמצים, לאחרונה המאבק החל סוף סוף לשאת פירות. בשנת 2018 התקבלה בממשלה החלטה דרמטית על-פיה האחריות על הפיקוח על האגודות העות'מאניות תועבר ממשרד הפנים למשרד המשפטים. ההחלטה אמנם נשמעת דלה, אולם היא טומנת בחובה הזדמנות פז לשינוי – רשם העמותות פועל במסגרת משרד המשפטים, ושרת המשפטים רשאית, עפ"י ההחלטה, להאציל את הסמכויות החדשות שניתנו לה – על רשם העמותות. זהו בדיוק הגוף שצריך ויכול, לעמדתנו, לפקח על אותן אגודות.

בתחילת 2019 ראינו שהעברת הסמכויות אכן נשאה פירות (לאחר שהבהרנו שלא נהסס לעתור גם לבית המשפט) ובמשרד המשפטים החלו להפיץ תקנות חדשות, הדורשות חובת דיווח ושקיפות מלאה מהאגודות העות'מאניות. מדובר ברעידת אדמה של ממש – ונראה שהאגודות ידרשו סוף-סוף לסטנדרטים שלא נדרשו מהן מעולם.

מדובר בשינוי מבורך וחיובי שחיכינו לו ופעלנו להבאתו במשך שנים ארוכות. אולם גם כאן לא מדובר בסוף המאבק. סוף המאבק יגיע רק כאשר היצור המכונה "אגודות עות'מאניות" יעבור מהעולם, ושהן כולן יהפכו לעמותות תקינות ומודרניות שמחויבות לפעול עפ"י חוק העמותות על כל דרישותיו. תיקוני החקיקה הנדרשים כבר נוסחו על-ידינו, והצעדים האמיצים האחרונים שנעשו – ממלאים אותנו בתקווה שאולי בקרוב סוף סוף ימצא האומץ גם לתקן את החוק.

עבריינים מורשעים – לא בכנסת ובממשלה!

שוב ושוב מתפוצצות פרשות שחיתות. שוב ושוב אנחנו רואים שמושחתים, עבריינים מורשעים, אנשים שללא בושה גנבו מהכיס של הציבור – מתכננים את שובם לחיים הציבוריים, לשלטון – ולניהול החיים והכסף של כולנו.

די להסתה נגד מערכת המשפט!

אנחנו בשיאה של מערכת הבחירות ונראה שהטרנד החדש הוא ההסתה של המתמודדים על הקול שלנו כנגד ביהמ”ש ומערכת המשפט בישראל.

דורשים ועדת חקירה בפרשת הצוללות!

אלפי סימני שאלה מרחפים באוויר, שינויי גרסאות, טענות מתנגשות, נתונים חדשים ומרעישים – הגיע הזמן לשים לזה סוף. לא נותרה אף ברירה מלבד הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות!

מושחתים נמאסתם! הצטרפו אלינו למאבק בשחיתות!

הצטרפו אלינו למאבק בשחיתות! לא ייתכן שנבחרי ציבור שהורשעו בפלילים יחזרו לכהן בתפקיד ציבורי

גלילה לראש העמוד