• בלוג
  • לא לחקיקה אנטי-דמוקרטית

לא לחקיקה אנטי-דמוקרטית

אנטידמוקרטית-03
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ

לקראת הקמת הממשלה החדשה והמו"מ הקואליציוני נראה שכמה מההצעות העומדות על הפרק עלולות לגרום פגיעה חמורה בשלטון החוק ובדמוקרטיה. בחלק מהמקרים מדובר בהצעות חוק שכבר ניסו להעביר בעבר ללא הצלחה וכעת חברי כנסת מצהירים שיתמכו בהן לקראת המו"מ הקואליציוני. חשוב להבין את הפגיעה הקשה שההצעות האלה יכולות לגרום למשטר הדמוקרטי הישראלי.

 

פסקת ההתגברות

הצעה על-פיה הכנסת תוכל, ברוב של 61 חברי כנסת, לחוקק מחדש חוקים שנפסלו ע"י בית המשפט העליון. מדובר בהצעה שעלולה לפגוע בעצמאות בית המשפט, לרוקן מתוכן פסיקות שלו ולהפר את עיקרון הפרדת הרשויות ואת האיזונים והבלמים הדמוקרטיים בין הרשויות; לעתים נשמעת טענה שההצעה הזו תחזק את מעמד הכנסת – אולם לעמדתנו ההיפך הוא הנכון. ההצעה עלולה להביא לביטול יכולתו של בית-המשפט להגן על הכנסת, במסגרת האיזונים והבלמים הדמוקרטיים, מפני הפיכתה לחותמת גומי של הממשלה; בעיה נוספת בהצעת החוק היא פגיעה חמורה ביכולתו של בית-המשפט להמשיך ולהגן על האזרחים, על זכויותיהם ועל המנהל התקין.

החוק הצרפתי

הצעה על-פיה לא ניתן יהיה להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן. מדובר בפגיעה חמורה בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק. ההצעה חותרת תחת התפיסה הדמוקרטית הבסיסית לפיה דין אחד חל על כולם – ואף אחד לא נמצא "מעל החוק". בנוסף, הצעת החוק עלולה לפתוח פתח רחב ביותר – כאשר ראשי ממשלה בהווה ובעתיד ידעו שאם יעברו על החוק, מחכה להם פטור מהעמדה לדין. ההצעה אף עלולה להזמין שיקולים מעוותים של ראשי ממשלה ומעומדים לראשות הממשלה, שיאבקו על-מנת להגיע או להישאר על כיסא ראש הממשלה רק כדי לחמוק מהעמדה לדין – ולמעשה להפוך את התפקיד הרם והחשוב של ראש ממשלה למעין "עיר מקלט" למי שיש נגדם חשדות.

חוק החסינות

הצעה שמטרתה להחזיר את חוק חסינות חברי הכנסת למצב שהיה לפני התיקון שנעשה בו בשנת 2005. חברי הכנסת נהנים משני סוגים של חסינות: חסינות עניינית, הנוגעת לדברים שהתבצעו במסגרת מילוי תפקידם כחברי כנסת. בחסינות מסוג זה לא התבצע שינוי. אולם, חברי הכנסת נהנים מסוג נוסף של חסינות: חסינות דיונית – הנוגעת לכל הדברים שהתבצעו שלא במסגרת מילוי תפקידם. עד שנת 2005, חסינות זו הוענקה אוטומטית לחברי הכנסת, ועל-מנת להסיר אותה (במקרה של הגשת כתב אישום) היה צורך בהחלטה של ועדת הכנסת ובהצבעה חשאית במליאת הכנסת; החל משנת 2005 החסינות לא מוענקת עוד אוטומטית, ובמקרה של הגשת כתב-אישום יכול חבר הכנסת לבקש מוועדת הכנסת להעניק לו חסינות, ואם היא נענית לבקשתו – מתקיימת הצבעה גלויה בעניין במליאת הכנסת; כעת רוצים מספר חברי-כנסת להשיב את המצב לקדמותו, אולם יש לזכור שהשינוי בשנת 2005 לא קרה סתם. באותה התקופה גברה, ובצדק, הביקורת הציבורית על-פיה הענקת החסינות האוטומטית למעשה מציבה את חברי הכנסת מעל החוק.

 חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית

בעיה שזועקת לשמיים בשלל הצעות החוק היא שנראה שחלק גדול מהן באות לעולם לא מסיבות עקרוניות – אלא כדי להטיב עם אדם מסוים או עם מספר אנשים ("חקיקה פרסונלית") – ראש הממשלה ומספר שרים שנמצאים כעת בחקירות או לפני הגשת כתב אישום. במשטר דמוקרטי צריך להיות ברור שהחקיקה נעשית מסיבות עקרוניות, לפי איך שהמחוקק רואה את טובת הציבור – ולא כדי לשרת את האינטרסים של אדם זה או אחר. הניסיון להפוך את החוק לכלי שמשרת אדם מסוים – מהווה זלזול עמוק בחוק הישראלי. כאשר עושים את זה על-מנת להגן על אדם זה או אחר מהליך פלילי – מדובר בזלזול חמור אף יותר בשלטון החוק.

בעיה נוספת היא החשש שינסו להחיל את החוק באופן רטרואקטיבי – כלומר, שהוא יחול על דברים שקרו לפני שהוא נחקק. גם כאן מדובר בפגיעה בעקרונות הבסיסיים של שלטון החוק במדינה דמוקרטית. על האזרחים לדעת מראש את החוקים. איש מאתנו לא היה רוצה להיות לפתע מואשם בדבר שהיה חוקי בזמן שביצע אותו – רק כי החליטו בדיעבד שכעת הדבר אינו חוקי. ההוגנות מחייבת לא לשנות את כללי המשחק באמצע. לא ניתן לשמור על החוק אם הוא עלול להשתנות באמצע. על האזרח לדעת שדי בכך שהוא שומר על החוק כפי שהוא כרגע. פגיעה בעיקרון הבסיסי הזה רק בשביל לשרת את האינטרסים של אדם מסוים, ועוד בשביל להגן עליו מהליך פלילי – היא שוב זלזול חמור בחוק הישראלי.

 נושאים נוספים

ישנם מספר נושאים נוספים הקשורים להגנה על הדמוקרטיה הישראלית ועולים לדיון לקראת הקמת הממשלה החדשה:

עצמאות בית המשפט: בנוסף לפסקת ההתגברות עולות ויורדות מסדר היום עוד ועוד הצעות שנראה שלכולן אותה המטרה: לפגוע בעצמאות בית המשפט. הצעות לבטל את הוועדה לבחירת שופטים, לבטל את שיטת ה"סניוריטי" (על-פיה השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא בית-המשפט), הצעות לקיים שימוע ציבורי לשופטים – ועוד. כל אחת מההצעות הזו צריכה להישקל בכובד ראש לפי שיקולים עקרוניים, ולא להפוך לכלי לפגוע בעצמאות בית-המשפט מסיבות שלא קשורות לעניין, כמו העניין האישי של נבחרי ציבור שנמצאים בחקירות ועלולים להגיע לבית-המשפט כנאשמים בקרוב.

שינוי כללי תעמולת הבחירות: דיני תעמולת הבחירות שנמצאים בתוקף במדינת ישראל כרגע הם מיושנים ולא מתאימים למאה ה-21. הם נחקקו לפני 60 שנה, הרבה לפני עידן האינטרנט והרשתות החברתיות ובתנאים אחרים לגמרי. לכן הם לא יכולים לתת מענה לבעיות חדשות, ולשמור על הוגנות תעמולת הבחירות ועל טוהר הבחירות בעידן הנוכחי. יש לעדכן ולרענן את החוקים כך שיתאימו למאה ה-21.

חלוקת תיקי הממשלה וביזור סמכויות: בממשלה האחרונה ראינו מצב שראש הממשלה ריכז בידיו עוד ועוד תיקים – הוא כיהן גם כשר החוץ, שר הבריאות, שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי. מדובר בריכוז כוח רב מדי בידי אדם אחד ובנוסף ישנו חשש של ממש בפגיעה בתפקוד המשרדים. המדינה זקוקה לשר חוץ במשרה מלאה, שר תקשורת במשרה מלאה וכו'. ריכוז כל התיקים בידי אדם אחד – פוגע בנושאים החשובים שנמצאים בטיפול משרדי הממשלה.

חתמו על העצומה

עבריינים מורשעים – לא בכנסת ובממשלה!

שוב ושוב מתפוצצות פרשות שחיתות. שוב ושוב אנחנו רואים שמושחתים, עבריינים מורשעים, אנשים שללא בושה גנבו מהכיס של הציבור – מתכננים את שובם לחיים הציבוריים, לשלטון – ולניהול החיים והכסף של כולנו.

די להסתה נגד מערכת המשפט!

אנחנו בשיאה של מערכת הבחירות ונראה שהטרנד החדש הוא ההסתה של המתמודדים על הקול שלנו כנגד ביהמ”ש ומערכת המשפט בישראל.

דורשים ועדת חקירה בפרשת הצוללות!

אלפי סימני שאלה מרחפים באוויר, שינויי גרסאות, טענות מתנגשות, נתונים חדשים ומרעישים – הגיע הזמן לשים לזה סוף. לא נותרה אף ברירה מלבד הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות!

מושחתים נמאסתם! הצטרפו אלינו למאבק בשחיתות!

הצטרפו אלינו למאבק בשחיתות! לא ייתכן שנבחרי ציבור שהורשעו בפלילים יחזרו לכהן בתפקיד ציבורי

גלילה לראש העמוד