החוק הישראלי מאפשר לשופטים להטיל על עבריינים שהורשעו בעבירות מסוימות קלון, המונע מהם להיבחר או להתמנות לתפקידים ציבוריים חשובים (כגון חבר-כנסת, שר, ראש ממשלה, ראש עירייה או רשות מקומית) למשך שבע שנים.
בשנים האחרונות ראינו מספר דוגמאות לכך שההרחקה הזו אינה מספיקה. צחי הנגבי, למשל, המתין את תקופת הקלון שלו ולאחריה חזר לכהן כחבר-כנסת ובהמשך כסגן-שר ושר. אולם הדוגמא המאלפת ביותר היא זו של אריה דרעי: לא זו בלבד שהוא חזר לכהן כחבר כנסת ושר אחרי שהורשע בעבירות חמורות ובהן לקיחת שוחד, הוא אף חזר לאותו המשרד ממש בו ביצע את העבירות החמורות שלו, קיבל את אותן הסמכויות והזדמנות שלא תאמן לבצע את אותם המעשים ממש. אם זה לא מספיק, אחרי שחזר לתפקיד נפתחה נגדו חקירה נוספת בחשד שביצע עבירות נוספות לאחר חזרתו. החקירה הזו כבר הבשילה לכדי הודעה של המשטרה לפיה התגבשה תשתית ראייתית להעמידו לדין – שוב. המקרה הזה מוכיח מעבר לכל ספק שהרעיון לאפשר לעבריינים מורשעים לחזור לכהן בתפקידים ציבוריים אחרי שכבר מעלו באמון הציבור – הוא רעיון רע הפותח פתח רחב ביותר לשחיתות.
התנועה לאיכות השלטון נאבקת מאז הקמתה בשנות ה-90 על-מנת להרחיק עבריינים מורשעים מהחיים הציבוריים. מאבק זה מתנהל במישור הציבורי, המשפטי והחקיקתי. הדרך להרחקה מוחלטת כזו היא כמובן ארוכה, אך כצעד ראשון יש לטפל, לעמדת התנועה, באופן דחוף, בתקופת הקלון הקצרה מדי הנהוגה בחוק. בשל כך, התנועה ניסחה הצעת חוק מפורטת שבאה לתקן את המצב.
עיקרה של ההצעה הוא להכפיל את תקופת הקלון מ-7 שנים ל-14 שנים, וכן לקבוע שמי שהורשע בעבירת שוחד יורחק לצמיתות מתפקידים ציבוריים.
ביתר פירוט, ההצעה קובעת שתי דרגות חומרה למורשעים שמוטל עליהם הקלון:
הדרגה הראשונה תקבע כי אדם שנידון למאסר ממושך יותר, העולה על שנה, לא יוכל לכהן בתפקידים בכירים (חברי כנסת, שרים, סגני שרים, ראשי רשויות מקומיות וחברי מועצות ברשויות מקומיות) זולת אם חלפו 14 שנים מיום מתן פסק הדין או מתום ריצוי עונשו.
הדרגה השנייה תקבע כי אדם שהורשע בעבירת השוחד לא יוכל לכהן בתפקידים הנ"ל, וזאת לצמיתות. מדרגה זו מכירה בחומרה היתרה של עבירת השוחד בהיותה "אבי אבות השחיתות" ובהשלכות הקשות שלה בהשחתת השירות הציבורי. מתן שוחד ולקיחתו פוגעים בשלושה ערכים עיקריים: טוהר המידות, פעילותן התקינה של הרשויות השונות ואמון הציבור במערכת השלטונית. פגיעה משולשת זו מחייבת התייחסות מיוחדת בחוק והגבלת מי שהורשע בה מלכהן בתפקיד ציבורי.
הצעת החוק כבר הוגשה על שולחן הכנסת בעבר ע"י חבר הכנסת מיקי רוזנטל בשנת 2017. למרבה הצער ועדת השרים לענייני חקיקה בחרה להתנגד להצעת החוק, ובעקבות כך הקואליציה הצביעה נגדה – וההצעה נפלה.
אנחנו בתנועה מבינים, כמובן, שמדובר ב"ריצה למרחקים ארוכים" ונפילתה של ההצעה באקלים הפוליטי הנוכחי לא תרתיע אותנו מלהמשיך להיאבק עליה. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שבנו והעלינו את הצעת החוק בזמן קמפיין הבחירות במטרה להפעיל לחץ על נבחרי הציבור והמועמדים לתמוך בה. את דרישתנו זו גיבינו במאבק ציבורי נרחב אליו הצטרפו למעלה מ-15 אלף אזרחים. המסר בהחלט נקלט אצל נבחרי הציבור שהבינו שהנושא הזה בהחלט נמצא על סדר היום של הציבור. אנחנו מאמינים שעובדה זו תסייע להעביר את ההצעה בכנסת בעתיד – ובכך לתרום תרומה אדירה למאבק בשחיתות ולשמירה על טוהר המידות.
