מאבק ציבורי: לא לסגירת האגף למאבק בשחיתות– מבקר המדינה החדש, מתניהו אנגלמן, רק נכנס לתפקידו וכבר עולים פרסומים על כוונתו לסגור את האגף שנועד לשמור על טוהר המידות של השלטון. לנו אין ספק שהסגירה הזאת תפגע משמעותית במאבק בשחיתות בצמרת השלטונית. אל ההחלטה הזאת מצטרפת, לפי הפרסומים, גם כוונתו של אנגלמן לתת למבוקרים להשפיע על איזה יעד יבוקר. כלומר, הגופים שאותם צריך לבקר, ינתבו לאן המבקר יסתכל. החלטתו של אנגלמן לסגור את האגף מבלי להעביר את האחריות לאגף אחר, נוגדת את חוק היסוד: מבקר המדינה – בו כתוב במפורש שאחד התפקידים העיקריים של המבקר הוא לבחון את טוהר המידות של גופי השלטון. אבל לא רק החוק כאן חשוב, גם המסר שמועבר לציבור חמור ביותר – שמי שמופקד על המאבק בשחיתות, נוטש אותו. פנינו בדחיפות למבקר המדינה בדרישה שיחזור בו מהחלטתו, ובנוסף פתחנו במאבק ציבורי נגד ההחלטה. תוך ימים ספורים הצטרפו למאבק אלפי ישראלים.
עתרנו לבג"ץ נגד החלטת שר המשפטים הזמני להחליף את מנכ"לית המשרד – מנכ"לית המשרד אמי פלמור, שכיהנה 23 שנים במשרד המשפטים, ולמעלה מ-5 שנים כמנכ"לית המשרד, במינוי מקצועי, תחת שתי שרות שונות (ציפי לבני ואיילת שקד), פוטרה ע"י שר המשפטים החדש והזמני אמיר אוחנה, זאת למרות שהוא שר זמני, ושר זמני לא אמור לעשות להוביל מדיניות לטווח הארוך – תפקידו הוא אך ורק לשמור על הקיים עד שימונה שר קבוע. בנוסף, מי שהשר אוחנה מייעד לתפקיד – הוא מועמד אלמוני שנראה שחסר את הניסיון הרלוונטי, וקשה שלא לחשוש שהמינוי נעשה מתוך שיקולים זרים. בשל כך עתרנו לבג"צ – על השר אוחנה להקפיד על תפקידו כשר זמני בלבד בממשלת מעבר, וכן אסור לו להכניס שיקולים שאינם ענייניים למינוי.
דורשים חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בפרשת המניות – פנינו ליועמ"ש מנדלבליט ודרשנו ממנו לפתוח בחקירה פלילית בעניין החשדות נגד רה״מ על מעורבותו העסקית עם בן דודו, נתן מיליקובסקי, בפרשת המניות. הפנייה הגיעה בעקבות הפרסומים בתקשורת לפיהם היועמ"ש קיבל מידע ממבקר המדינה, והחליט בכל זאת לדחות את ההכרעה אם לפתוח בחקירה פלילית נגד רה"מ בפרשת "תיק המניות" עד אחרי הבחירות ועד להכרעה סופית בשלושת התיקים האחרים של נתניהו. כל זה למרות שלפי אותם פרסומים, בכירים במערכת אכיפת החוק טוענים שהחומר שקיבל היועמ"ש ממבקר המינה "מדיף ריח רע מאוד" – בעינינו, אם העביר המבקר חומר חדש, בדיקה חייבת לקרות, אם לא פתיחה בחקירה פלילית אפילו. זה שיש עוד הליכים פליליים בתיקים מסוימים נגד חשוד, בענייננו רה"מ, לא אמורים למנוע או לעכב בחינת עבירות פליליות בתיקים אחרים. כל עיכוב יכול להביא, גם בלי להתכוון, לשיבוש הליכי חקירה. כל עיכוב פוגע באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק, בנבחריו, וברה"מ בפרט – זה יכול אפילו להגיע לכדי עינוי דין כלפי רה"מ ופגיעה בשמו הטוב – כל הצדדים נפגעים מההחלטה שלא לקדם תהליכים.
פנינו לוועדת הבחירות: המצלמות הנסתרות בקלפיות – ניסיון של אזרחים לקחת את החוק לידיים ממניעים פוליטיים – בהמשך למה שקרה בבחירות האחרונות, גם במערכת הבחירות הנוכחית אנחנו רואים שמפלגת הליכוד החליטה שפעיליה רשאים לקחת את החוק לידיים וביקשה מוועדת הבחירות להכשיר את "מבצע" המצלמות לבחירות הקרובות. מעבר לפגיעה ברורה של המצלמות בפרטיות של האזרחים, המהלך הזה יצר אז, ועלול ליצור שוב, פחד אצל הבוחרים עד כדי שחלקם יוותרו שוב על זכותם הדמוקרטית לבחור ובעיקר יבחרו להישאר בבתים. ברור שצריך לפעול נגד זיופים ולשמור על טוהר הבחירות כמה שאפשר – אבל בדיוק בשביל זה קיימות רשויות האכיפה, שזה תפקידן. אסור לתת לאזרחים פרטיים, בטח כאלו עם השתייכות פוליטית ומניע ברורים, לקחת את החוק לידיים. שלחנו מכתב דחוף ליו"ר ועדת הבחירות ומ"מ מפכ"ל משטרת ישראל ודרשנו שלא לאשר את בקשת מפלגת הליכוד ולתת למשטרה לעשות את עבודתה, ולא לכמה אזרחים, פעילי המפלגה, לעשות זאת במקומה.
המשבר הפיננסי בביטוח הלאומי – הביטוח הלאומי נמצא במשבר פיננסי חמור כבר זמן רב. אבל במקום ניסיונות למנוע את קריסתו העתידית, אנחנו רק שומעים על ויכוחים בין רשויות השלטון על כסף. משנות ה-80 קיים הסכם לפיו עודפי הגבייה שלא שולמו לזכאי הביטוח יועברו ישירות למדינה, הסכם שהעביר עשרות מיליארדי שקלים מהביטוח הלאומי חזרה כנתח גדול מתקציב המדינה. בסופו של דבר הכסף מגיע מאותו הכיס – הכיס הציבורי. התחזית היא שעד 2037 נשאר בלי ביטוח לאומי בכלל והבעיה ידועה היטב למדינה, אבל הרשויות עסוקות בוויכוחים פומביים מי ישלוט במוסד ובכספיו, במקום לדאוג לביטחון הסוציאלי של האזרחים. שלחנו מכתב דחוף לרה"מ, שר האוצר ושר הרווחה ודרשנו שתוקם מחדש הוועדה שאמורה להביא פתרונות למשבר.
חריגות השכר במגזר הציבורי בזבזו 275 מיליון ₪ לציבור – דורשים שהחורגים יחזירו את הכסף מכיסם – החודש התפרסם דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר על חריגות שכר במגזר הציבורי בשנת 2017. הדו"ח כלל תמונה מדאיגה שכללה חריגות שכר, לכאורה, ב-93 גופים בסכום של לא פחות מ-275 מיליון ₪. רוב החריגות היו בקרב הבכירים בגופים הציבוריים שמקבלים שכר גבוה מזה שמותר להם על פי חוק. שלחנו מכתב ליועמ"ש, אביחי מנדלבליט, ולממונה על השכר, קובי בר נתן, ודרשנו למצות, עם החורגים בשכרם ואלה שאישרו את החריגה, את הדין! יש לדרוש שישיבו את כל הכספים לקופה הציבורית ומיד, ולא יתנהלו עם הכסף כאילו היה שלהם בלבד. קראנו גם לפעול לקידום חקיקה ולהסדרת נהלים שיכללו הטלת סנקציות על מי שמאשר את החריגות בשכר, וסנקציות שמטילות גם "חיוב אישי" על המעורבים – שיחויבו להחזיר את הכסף מכיסם.
תעמולה אסורה של הליכוד ושל אהוד ברק? – בעקבות עתירה שהגשנו, הסיר רה"מ סרטון שחטא בתעמולה אסורה והציג את רה"מ עם חיילי ומטוסי צה"ל. כידוע – שימוש בחיילים בתעמולת בחירות אסור, ונחשב לתעמולת בחירות אסורה על פי חוק הבחירות. גם במערכת הבחירות הקודמת הוא פרסם סרטונים כאלה ובעקבות עתירה הבהיר יו"ר ועדת הבחירות שעל פי החוק אסור להשתמש בחיילים במסגרת תעמולה, כדי להבטיח שצה"ל יישאר מחוץ לזירה הפוליטית; בהמשך, העלה גם אהוד ברק סרטון העושה שימוש בחיילי צה"ל – ובתגובה שלחנו לו מכתב בו דרשנו להסיר את הסרטון, לפני שנשקול את המשך צעדינו; הפעילות הנ"ל מגיעה לאחר שבמערכת הבחירות הקודמת הצלחנו להביא להסרתם של סרטוני תעמולה אסורה שעשו שימוש בצה"ל ובחייליו – אחד של מפלגת העבודה, של הליכוד ושל מפלגת הימין החדש.
עוד על שולחן התנועה החודש: בעקבות המחאה של בני העדה האתיופית, דרשנו להקים ועדת בדיקה לבחינת הטענות על אלימות משטרתית ◆ הבחירות מתקרבות ועדיין יש נבחרי ציבור שאין החלטה אם יוגש נגדם כתב אישום. ח"כ ביטן כבר קיבל את המלצות המשטרה, השר דרעי מחכה לשימוע, והשר כץ שאחרי שימוע עוד ממתין להחלטה. קראנו לפרקליטות לקבל את ההחלטות לפני הבחירות – לציבור מגיע לדעת את מצבו המשפטי של מי שהוא בוחר בו, ושלושת התיקים מתנהלים כבר זמן רב.
