התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, בדרישה כי יפתחו בחקירת נושא ההדלפות מהקבינט המדיני-ביטחוני, וכי יגבשו מדיניות אכיפה לצמצום תופעת ההדלפות. "ההדלפות מעוררות חשש כבד לביצוע עבירת הפרת אמונים הפוגעת בציבור ואי חקירתן גורמת לנזק אדיר לאינטרס הציבור ולגורמי אכיפת החוק. יש לפתוח בחקירה שתרד לשורשם של הדברים, תביא את האחראים לדין, ותמנע פגיעות נוספות בביטחון המדינה"
הרקע לעתירה: אחת הרעות החולות המאפיינות את עבודת הקבינט המדיני-בטחוני של ישראל מזה שנים רבות – היא תופעת ההדלפות, בעיקר בתקופת ימי לחימה. תופעה זו, שכבר זוהתה על ידי ועדת חקירה ממלכתית כגורם מרכזי בהחלשתה של מדינת ישראל, פגיעה בחסנה הלאומי וביכולתו של הקבינט להוביל מהלכים מדיניים וביטחוניים רחבי היקף, אף הובאה בעבר בפני בית משפט לאחר מבצע צוק איתן, בעתירה שהוגשה על ידי התנועה. אז, התחייבו היועמ"ש ופרקליט המדינה כי יפעלו לכתיבת ויישום מדיניות ברורה שעניינה בצמצום ומניעת התופעה – אך מאז, נראה כי לא עשו דבר, וכך מצאה את עצמה ישראל בעוד סבב ביטחוני ברצועת עזה, טרור העפיפונים, שנוהל במקביל על ידי גורמים אנונימיים מתוך הקבינט באמצעות הדלפות לכלי התקשורת.
מתוך העתירה: במדינת ישראל ישנה חשיבות עליונה לשמירה הקפדנית על בטחון המידע, במטרה למנוע פגיעה בביטחון המדינה. בשל כך, אמורה לנקוט המדינה בכל אמצעי המתאפשר לה על מנת להגן על "סודות מדינה". על פי חוק יסוד: הממשלה, ועל פי תקנון הממשלה, על שרי הקבינט מוטלת חובת סודיות מוחלטת בכל הנוגע לפרסום מועדי הישיבות, דיוני הועדה והחלטותיה. הפרה של חובת סודיות זו מהווה פגיעה באמונו של הציבור, פגיעה בביטחון המדינה, ואף מעלה חשד לקיומן של עבירות פליליות. הדלפות של ידיעות סודיות מתוך דיוני הקבינט, בייחוד בעתות לחימה וחירום, מעוררות חששות כבדים לביצוע עבירת הפרת אמונים באופן הפוגע בציבור, ואי חקירתן ואי גיבוש נורמות ההתנהגות הראויות בצמרת ההנהגה המדינית ביטחונית של ישראל – גורמת לנזק אדיר לאינטרס הציבור ולגורמי אכיפת החוק.
אי חקירה כוללת של הפרשה, ואי חקירת כל המעורבים בפרשה, משדרת מסר לפיו "לית דין ולית דיין", מסר לפיו הצמרת הפוליטית והצבאית מורמים מעם, מסר של חוסר שוויון בפני החוק וחוסר שוויון בפני מערכות אכיפת החוק. במקום בו נודע ליועמ"ש ולפרקליט המדינה על אפשרות קיומן של עבירות פליליות חמורות שייתכן ונעברו על ידי שרים החברים בקבינט, עליהם לפתוח מיד בחקירה פלילית או לכל הפחות בבדיקה מקדימה. בהימנעותם מלעשות כן, חורגים היועמ"ש ופרקליט המדינה מחובתם המנהלית ועל כן התנהלותם אינה סבירה. בנוסף, לצד פתיחה בחקירה, עליהם לפעול מיד לכתיבת מסמך מדיניות אכיפה כולל שמטרתו לצמצם ולמנוע ככל הניתן את תופעת ההדלפות מישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, כשפי שהתחייבו בפני בית המשפט עוד בשנת 2015.